שיחת ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים/משפטנים
הוספת נושאדפי שיחה רלוונטיים נוספים |
כל שופט (שלום ומחוזי) זכאי לערך
[עריכת קוד מקור]― הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון
לא יאמן, אבל כיום שופט לא זכאי אוטומטית לערך!
במצב בו כל פרופסור זכאי לערך, על אחת כמה וכמה כל שופט בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי ראוי לערך מעצם היותו שופט. --בן נחום - שיחה 10:27, 23 בפברואר 2016 (IST)
- האומנם? גם שופט תעבורה? גם שופט עירוני? גם שופט בבית דין לעבודה? גם שופטים צבאים? יש תפקידי שיפוט שעבורם די בתעודת עורך דין והמינוי זה עניין פרוצדורלי. לא כל שופט הוא דמות אנציקלופדית, למעשה מרביתם לא כאלה. בברכה. ליש - שיחה 10:33, 23 בפברואר 2016 (IST)
- ליש צודק! דיון זה עוסק בשופט בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי. (בעקבות דברי ליש, תקנתי את דברי לעיל). --בן נחום - שיחה 10:35, 23 בפברואר 2016 (IST)
- למה אתה פותח את הדיון במזנון ולא בשיחת ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים/אנשי משפט? תקרא את דף השיחה שם ואם לא תשתכנע תפתח דיון מחודש. פה כרגע לא המקום. DGtal - שיחה 10:48, 23 בפברואר 2016 (IST)
- DGtal - שיחה, אתה מוזמן לחתום. בן נחום - שיחה 11:28, 23 בפברואר 2016 (IST)
- אני בעד המשך המצב הקיים, רק מחוזי ומעלה. יש מידע על כל השופטים באתר בתי המשפט. נרו יאיר • שיחה • י"ד באדר א' ה'תשע"ו • 12:44, 23 בפברואר 2016 (IST)
- DGtal - שיחה, אתה מוזמן לחתום. בן נחום - שיחה 11:28, 23 בפברואר 2016 (IST)
- למה אתה פותח את הדיון במזנון ולא בשיחת ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים/אנשי משפט? תקרא את דף השיחה שם ואם לא תשתכנע תפתח דיון מחודש. פה כרגע לא המקום. DGtal - שיחה 10:48, 23 בפברואר 2016 (IST)
- ליש צודק! דיון זה עוסק בשופט בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי. (בעקבות דברי ליש, תקנתי את דברי לעיל). --בן נחום - שיחה 10:35, 23 בפברואר 2016 (IST)
― סוף העברה
- תקרא את הארכיון Shannen - שיחה 11:45, 23 בפברואר 2016 (IST)
- הדיונים בארכיון התקיימו לפני שנים!
מאז, הקריטוריונים לזכאות לערך הוגמשו. אם יהיה צורך, נגיע גם לפקלמנט כדי לתקן את הכלל המיושן הזה. בן נחום - שיחה 12:32, 23 בפברואר 2016 (IST)- הכללים קובעים: "או שישבו בדין במשפט בעל חשיבות ציבורית". האם תוכל לתת דוגמא של שופט שלא נתנו לך לכתוב עליו ערך כי הוא לא עמד בתנאי הזה אבל רצית לכתוב עליו? עדירל - שיחה 13:43, 23 בפברואר 2016 (IST)
- היי עדירל, אני רוצה לכתוב על גלעד נויטל ועל [שלהבת קמיר], אבל לפי הכללים הנוכחיים חוששני ששניהם לא זכאים לערך.
אבל יש כאן מעבר לעניין הפרסונלי, אני מאמין באמת ובתמים שלפי המדיניות המכלילנית שקיימת ואינספור האישים שכתוב עליהם ערך, נכון גם לכתוב ערך על שופט מחוזי ושופט שלום. --בן נחום - שיחה 21:36, 23 בפברואר 2016 (IST)- ההגבלה הנוכחית סבירה, אין צורך להרחיב גבולותיה. דוד שי - שיחה 21:46, 23 בפברואר 2016 (IST)
- נויטל ישב בדינו של יעקב ויינרוט ושל ארקדי גאידמק. למה אתה חושב שהוא לא זכאי לערך לפי הכללים? עדירל - שיחה 22:47, 23 בפברואר 2016 (IST)
- האם שני נאשמים אלה יוצרים חשיבות לשופט? משפטיהם לא יצרו תקדים ואין להם חשיבות ציבורית. אני מסכים שהשופט דוד רוזן, ששפט את אולמרט, זכאי לערך, אבל לא כל משפט שדווח עליו בעיתון יוצר חשיבות לשופט. דוד שי - שיחה 22:56, 23 בפברואר 2016 (IST)
- עכשיו הבנתי. הכללים הנוכחיים הם דו-משמעיים ומאפשרים לכמעט כל שופט מחוזי לקבל ערך שכן כולם "ישבו בדין במשפט בעל חשיבות ציבורית". אולם הכללים אינם מחייבים קבלת פרשנות זאת ועל כן ייתכן שבהצבעה הערך יימחק. בן נחום רוצה לשנות את הכללים כדי שכל שופט בהכרח יהיה זכאי לערך ולא יהיה צורך בהצבעות. אולם מבחינה טקטית זה מהלך תמוה. הסיכוי של בן נחום לתת לכל שופט מחוזי / שלום ערך בהצבעות מחיקה הוא גבוה מאוד, בעוד שהסיכוי של בן נחום לשנות את הכללים הוא נמוך מאוד. אמנם, עיון בקטגוריה:שופטי בית המשפט המחוזי בבאר שבע תעלה שהמשימה של בן נחום אינה קלה במיוחד, שכן הקטגוריה כוללת ארבעה שופטי בית המשפט העליון, שני נשיאי בית משפט מחוזי ושופט אחד שהורשע בפלילים, אולם אם ננוע למחוזות אחרים נפגוש את גדעון גינת, דוד רוזן, אילן שילה (שיש לו גם דיונון חשיבות), יהודית צור ועוד מעטים וטובים. עם תקדימים אלו, איני רואה כיצד לא יזכו שופטים רבים נוספים לערך. עדירל - שיחה 00:59, 24 בפברואר 2016 (IST)
- אין לי התנגדות עקרונית לערכים לשופטי בית המשפט המחוזי - יש לנו קטגוריה גדולה של ערכים כאלה. אני רק מתנגד לקביעה האוטומטית שכל שופט של בית המשפט המחוזי זכאי לערך, ובוודאי אין מקום לקביעה כזו על שופטי בית משפט השלום. דוד שי - שיחה 06:28, 24 בפברואר 2016 (IST)
- עכשיו הבנתי. הכללים הנוכחיים הם דו-משמעיים ומאפשרים לכמעט כל שופט מחוזי לקבל ערך שכן כולם "ישבו בדין במשפט בעל חשיבות ציבורית". אולם הכללים אינם מחייבים קבלת פרשנות זאת ועל כן ייתכן שבהצבעה הערך יימחק. בן נחום רוצה לשנות את הכללים כדי שכל שופט בהכרח יהיה זכאי לערך ולא יהיה צורך בהצבעות. אולם מבחינה טקטית זה מהלך תמוה. הסיכוי של בן נחום לתת לכל שופט מחוזי / שלום ערך בהצבעות מחיקה הוא גבוה מאוד, בעוד שהסיכוי של בן נחום לשנות את הכללים הוא נמוך מאוד. אמנם, עיון בקטגוריה:שופטי בית המשפט המחוזי בבאר שבע תעלה שהמשימה של בן נחום אינה קלה במיוחד, שכן הקטגוריה כוללת ארבעה שופטי בית המשפט העליון, שני נשיאי בית משפט מחוזי ושופט אחד שהורשע בפלילים, אולם אם ננוע למחוזות אחרים נפגוש את גדעון גינת, דוד רוזן, אילן שילה (שיש לו גם דיונון חשיבות), יהודית צור ועוד מעטים וטובים. עם תקדימים אלו, איני רואה כיצד לא יזכו שופטים רבים נוספים לערך. עדירל - שיחה 00:59, 24 בפברואר 2016 (IST)
- האם שני נאשמים אלה יוצרים חשיבות לשופט? משפטיהם לא יצרו תקדים ואין להם חשיבות ציבורית. אני מסכים שהשופט דוד רוזן, ששפט את אולמרט, זכאי לערך, אבל לא כל משפט שדווח עליו בעיתון יוצר חשיבות לשופט. דוד שי - שיחה 22:56, 23 בפברואר 2016 (IST)
- נויטל ישב בדינו של יעקב ויינרוט ושל ארקדי גאידמק. למה אתה חושב שהוא לא זכאי לערך לפי הכללים? עדירל - שיחה 22:47, 23 בפברואר 2016 (IST)
- ההגבלה הנוכחית סבירה, אין צורך להרחיב גבולותיה. דוד שי - שיחה 21:46, 23 בפברואר 2016 (IST)
- הדיונים בארכיון התקיימו לפני שנים!
הצעה לקריטוריון חדש
[עריכת קוד מקור]הקריטוריון כיום קובע ששופט שאינו בבית המשפט העליון, זכאי לערך אם "ישב בדין במשפט בעל חשיבות היסטורית".
כפי שציין עדירל לעיל, "בעל חשיבות היסטורית" זה מושג עמום. לדעתי זה גורם לכותבים פוטנציאלים (בהם אני) להימנע מכתיבת ערכים על שופטים...
כדאי להוסיף קריטוריון, לפיו גם שופט שיש בויקיפדיה לפחות 5 ערכים על פסקי דין שכתב, יהיה זכאי לערך.
מזמין את משתמש:נרו יאיר, משתמש:עדירל, משתמש:דוד שי - להגיב להצעה. --בן נחום - שיחה 09:36, 26 בפברואר 2016 (IST)
- בזמן שאתה משקיע בנסיון לשנות קריטריונים, נסיון שסיכוייו קלושים, אתה יכול לכתוב ערכים על חמישה שופטים מחוזיים. הסיכויים שאפילו אחד מהם יימחק, הם קלושים, והסיכויים שיותר מאחד יימחק הם כמעט בלתי קיימים. עדירל - שיחה 09:49, 26 בפברואר 2016 (IST)
- היי עדירל, אני מעריך את ההצעה שלך.
עם זאת, יש לי רתיעה מלכתוב ערך שע"פ הקריטוריונים הרשמיים אינו ראוי להישאר (במיוחד לאור העובדה שהערך שהעלתי השבוע, יחזקאל מרגלית, עומד להימחק כנראה.
זאת ועוד, לאחר שהקריטוריון שהצעתי יתקבל, יהיה אפשר לכתוב רשימה של טופטים שעונים על הקריטוריון - ולהזמין את ציבור הויקיפדים לכתוב עלהם.
מאחר שקראת את ההצעה שלי, אשמח לשמוע עם אתה מסכים עמה עקרונית. בתודה --בן נחום - שיחה 10:02, 26 בפברואר 2016 (IST)- מי שיש אצלנו 5 ערכים על פסקי דין שכתב עומד לדעתי ללא ספק בקריטריון שציטטת. נרו יאיר • שיחה • י"ז באדר א' ה'תשע"ו • 10:40, 26 בפברואר 2016 (IST)
- זה קריטריון סביר, ובלבד שלא יוביל למגמה של כתיבת ערכים מיותרים על פסקי דין רק כדי לעמוד בקריטריון. דוד שי - שיחה 14:57, 26 בפברואר 2016 (IST)
- צריך לפקח על ערכי פסקי הדין כמו על כלל הערכים החדשים. נרו יאיר • שיחה • י"ח באדר א' ה'תשע"ו • 21:22, 27 בפברואר 2016 (IST)
- זה קריטריון סביר, ובלבד שלא יוביל למגמה של כתיבת ערכים מיותרים על פסקי דין רק כדי לעמוד בקריטריון. דוד שי - שיחה 14:57, 26 בפברואר 2016 (IST)
- מי שיש אצלנו 5 ערכים על פסקי דין שכתב עומד לדעתי ללא ספק בקריטריון שציטטת. נרו יאיר • שיחה • י"ז באדר א' ה'תשע"ו • 10:40, 26 בפברואר 2016 (IST)
- היי עדירל, אני מעריך את ההצעה שלך.
דיינים ואב"דים
[עריכת קוד מקור]בעקבות הדיון וההצבעה על שלמה שפירא (דיין), אולי כדאי שיכתבו את הכללים בנושא של דיין ואב"ד ? [1] ♦ Meni yuzevich ♦ בית חב"ד לכולם ♦ י"ט באייר ה'תשע"ו 16:15, 27 במאי 2016 (IDT)
- בעד בורה בורה - שיחה 16:37, 27 במאי 2016 (IDT)
- בעד --בן נחום - שיחה 17:49, 27 במאי 2016 (IDT)
- ספק האם כל דיין בבית הדין הרבני הגדול זכאי לערך (כשם שאנחנו לא כותבים על כל שופט בבית הדין הארצי לעבודה). בוודאי עובדת היותו של אדם דיין בבית דין רבני אזורי כשלעצמה אינה מצדיקה ערך. דוד שי - שיחה 17:36, 27 במאי 2016 (IDT)
- בעד בכל אופן, כדאי וצריך שיהיו כללים ♦ Meni yuzevich ♦ בית חב"ד לכולם ♦ כ"א באייר ה'תשע"ו 21:45, 28 במאי 2016 (IDT)
- בעד לדעתי דבריו של דוד שי אינם נכונים והקריטריון של דיין בבית הדין הרבני הגדול אינו צריך להשתנות, וזאת מנקודת ההנחה שמלבד סמכותו המשפטית החוקית שמתוקף תפקידו, מינויו לתפקיד מלמד על הערכה גבוהה בחוגים הדתיים בארץ ששקולה כסמכות והערכה של רב אחת הערים הגדולות. הדבר שקול כהערכה המשפטית שיש לפרופ' למשפטים שמונה לבית המשפט העליון (וזאת למרות שלדברי שופט אין השפעה ישירה על חייהם של אזרחים רבים, בשונה מסמכות דתית). מאידך, גם דבריו של נרו יאיר שכל דיין בבתי הדין הרבניים זכאי אוטומטית לערך גם ללא בולטות משפטית או תורנית מיוחדת מרחיבים מדי. לדעתי כל אב"ד שהוא בדרך כלל דיין מנוסה וותיק בצירוף פירסום של מאמרים/פסקים או ספרות תורנית צריך להיות זכאי לערך בגלל משקלו המצורף (רבני+משפטי), ששקול כמעמדו של רב עיר, ודיין יהיה זכאי רק אם קיימת בולטות באחד התחומים (משפטי או תורני).מיכאל משיכון בבלי • שיחה • כ"א באייר ה'תשע"ו • 03:32, 29 במאי 2016 (IDT)
- בעד בכל אופן, כדאי וצריך שיהיו כללים ♦ Meni yuzevich ♦ בית חב"ד לכולם ♦ כ"א באייר ה'תשע"ו 21:45, 28 במאי 2016 (IDT)
- ספק האם כל דיין בבית הדין הרבני הגדול זכאי לערך (כשם שאנחנו לא כותבים על כל שופט בבית הדין הארצי לעבודה). בוודאי עובדת היותו של אדם דיין בבית דין רבני אזורי כשלעצמה אינה מצדיקה ערך. דוד שי - שיחה 17:36, 27 במאי 2016 (IDT)
- בעד --בן נחום - שיחה 17:49, 27 במאי 2016 (IDT)
- כבר יש לנו קריטריונים לחשיבות דיינים, אז לא ברורה לי השאלה שבתחילת הדיון. אם יש הצעה לשנותם, יש לגבש הצעה ולפתוח דיון במזנון. באופן כללי אני מסכים עם דוד שי, כי לבתי הדין הרבניים אין סמכויות חשובות כמו לערכאות האחרות במדינה. כמו כן, מינוי לתפקיד דיין הוא פוליטי מאוד ואני מזכיר שבוועדה למינוי דיינים יושבים גם חילונים, אז המינוי לא בהכרח מלמד על הערכה גבוהה בחוגים הדתיים. אם יש דיין שכתב פסקי דין שיצרו נורמות חדשות אז כמובן שיש לכתוב עליו ערך מטעם זה ולפי הקריטריונים הקיימים, וכן לגבי רב שאינו מכהן כדיין. בברכה, גנדלף - 04:48, 29/05/16
- הקריטריונים האלה מיושנים, הם נכתבו בזמן שויקיפדיה הייתה הרבה יותר מחקנית. בזמן שעיתונאי היה צריך לעשות משהו דרמטי, והדוגמה הייתה דן מרגלית שהפיל את הממשלה. כשהנוהג בפועל השתנה בא דוד שי (אם אני זוכר נכון) ופשוט שינה את הקריטריון הזה, ובצדק. בינתיים פעילים חברתיים, עיתונאים, מרצים שאינם פרופסורים ומדובבים נכנסים בהמוניהם, לא סביר שדווקא לגבי דיינים הרף יהיה גבוה. בית הדין הגדול - מובן מאליו שכל דיין שם, אפילו במינוי זמני, חייב לקבל ערך. על זה אין בכלל שאלה לטעמי. אם מישהו חושב שזו עמדה קיצונית שלי - אני מזכיר שוב את העילה לפתיחת הדיון הזה: ההצבעה על הרב שפירא. הקהילה סימנה עמדה שאב"ד בבית דין רשמי של המדינה צריך לקבל ערך, ובצדק. קל וחומר בבית הדין הגדול, שזה עוד הרבה יותר. העובדה שהמינוי פוליטי רק מחזקת את החשיבות, זה מלמד על תשומת הלב הציבורית לכל תקן של דיין. יש ביקוש עצום לתפקיד, ולכן מי שמתמנה צריך אמנם קשרים פוליטיים, אבל גם להצטיין באמת. נרו יאיר • שיחה • כ"א באייר ה'תשע"ו • 09:44, 29 במאי 2016 (IDT)
מסכיםלא מסכים עם נרו יאיר:לא לכל אב"ד מגיע ערך מעצם היותו אב"ד,כיוון שאם לא לכל שופט בבית דין אזרחי אין ערך משלו,אזי קל וחומר שלכל אב"ד לא מגיע זאת (הרי לבתי דין רבניים ישנה חשיבות מעטה יותר משל בתי הדין האזרחיים). איש רב פעלים - שיחה 12:36, 29 במאי 2016 (IDT)- אז אתה לא מסכים אתי. את ההבדל בין דיינים לשופטים הסברתי בדף ההצבעה שם. יש הרבה פחות דיינים, יש רק שתי ערכאות, ויש תשומת לב פוליטית ותקשורתית רבה הרבה יותר לכל מינוי של דיין. נרו יאיר • שיחה • כ"א באייר ה'תשע"ו • 15:27, 29 במאי 2016 (IDT)
- נכון,מצטער,תוקן.איש רב פעלים - שיחה 12:22, 2 ביוני 2016 (IDT)
- אז אתה לא מסכים אתי. את ההבדל בין דיינים לשופטים הסברתי בדף ההצבעה שם. יש הרבה פחות דיינים, יש רק שתי ערכאות, ויש תשומת לב פוליטית ותקשורתית רבה הרבה יותר לכל מינוי של דיין. נרו יאיר • שיחה • כ"א באייר ה'תשע"ו • 15:27, 29 במאי 2016 (IDT)
- הקריטריונים האלה מיושנים, הם נכתבו בזמן שויקיפדיה הייתה הרבה יותר מחקנית. בזמן שעיתונאי היה צריך לעשות משהו דרמטי, והדוגמה הייתה דן מרגלית שהפיל את הממשלה. כשהנוהג בפועל השתנה בא דוד שי (אם אני זוכר נכון) ופשוט שינה את הקריטריון הזה, ובצדק. בינתיים פעילים חברתיים, עיתונאים, מרצים שאינם פרופסורים ומדובבים נכנסים בהמוניהם, לא סביר שדווקא לגבי דיינים הרף יהיה גבוה. בית הדין הגדול - מובן מאליו שכל דיין שם, אפילו במינוי זמני, חייב לקבל ערך. על זה אין בכלל שאלה לטעמי. אם מישהו חושב שזו עמדה קיצונית שלי - אני מזכיר שוב את העילה לפתיחת הדיון הזה: ההצבעה על הרב שפירא. הקהילה סימנה עמדה שאב"ד בבית דין רשמי של המדינה צריך לקבל ערך, ובצדק. קל וחומר בבית הדין הגדול, שזה עוד הרבה יותר. העובדה שהמינוי פוליטי רק מחזקת את החשיבות, זה מלמד על תשומת הלב הציבורית לכל תקן של דיין. יש ביקוש עצום לתפקיד, ולכן מי שמתמנה צריך אמנם קשרים פוליטיים, אבל גם להצטיין באמת. נרו יאיר • שיחה • כ"א באייר ה'תשע"ו • 09:44, 29 במאי 2016 (IDT)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור]הוספת דייני בית הדין הרבני הגדול לרשימת הזכאים לערך עפ"י הקווים המנחים לערכים על אנשי משפט
[עריכת קוד מקור]― הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון
בעקבות תבנית חשיבות שהונחה על הערך אליהו רפאל היישריק, שנבחר השבוע לכהונה בבית הדין הרבני הגדול, שמתי לב שעל פי ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים/אנשי משפט דיינים בבית הדין הרבני הגדול אינם זכאים אוטומטית לערך, בניגוד למשל לשופטים בבית הדין הארצי לעבודה. לדעתי זו טעות שיש לתקנה. מדובר בערכאה הדתית-משפטית העליונה בישראל. היו לנו לאחרונה דיוני חשיבות והצבעת מחיקה שבהם הובהרה עמדת הקהילה, שדי בכך שרב מכהן כאב בית דין בבית דין רבני של עיר כדי להקנות חשיבות, אז על אחת כמה וכמה כשמדובר ברב שמכהן בבית הדין הרבני הגדול. אציין גם שכיום מקובל אצלנו שגם שופטים מחוזיים זכאים לערך. אם לא תהיה התנגדות מהותית במהלך השבוע הקרוב, אוסיף לקווים המנחים שגם דיינים בבית הדין הרבני הגדול זכאים לערך. Lostam - שיחה 15:03, 14 ביולי 2016 (IDT)
- בעד זכאות לערך לרבנים בבית הדין הרבני הגדול. MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 15:28, 14 ביולי 2016 (IDT)
- ההצעה אכן מבטאת את עמדת הקהילה כיום ולכן אני תומך בהכללתה במדיניות הרשמית. בברכה, גנדלף - 15:37, 14/07/16
- מה המקבילים לתפקיד בבתי דין דתיים של דתות נוספות בישראל והאם הכוונה להכלילם גם בקריטריונים או לא Tomtom • שיחה 15:48, 14 ביולי 2016 (IDT)
- בעד. ביחס לדברי תומתום, לא בטוח שמעמד דייני ביה"ד הגדול זהה למעמד של דיינים בבתי דין של דתות אחרות, וגם די בטוח שלקוראי ויקיפדיה העברית יש פחות עניין באחרונים. מישהו פה מכיר את שמותם בלי להתחיל לחפש? נרו יאיר • שיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ו • 15:51, 14 ביולי 2016 (IDT)
- בית הדין השרעי? או הקייסי? לא חיפשתי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:56, 14 ביולי 2016 (IDT)
- אני בהחלט תומך בהחלת הכללים באופן שווה גם על דייני בית הדין השרעי לערעורים וכל אינסטנציה מקבילה אחרת, (ובאופן מקביל על חברי כל הפרלמנטים בעולם כמו על חברי הכנסת). האפשרות שישנו הבדל אובייקטיבי שמצדיק הבחנה בין אלו לאלו, אינה שווה את הדיון בעניין. זה לא שאנחנו מוצפים בערכים גרועים על קאדים. בברכה, גנדלף - 16:18, 14/07/16
- יגאל, התכוונתי כמובן לשמות הדיינים. וגנדלף צודק. נרו יאיר • שיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ו • 16:39, 14 ביולי 2016 (IDT)
- בעד. אציין שבמקרה הזה העקרונות המקבילים הנוגעים לרבנים כמעט ולא מתייחסים בשלב זה למוסד הדיינות, וכמובן שכל החלטה פה תוטמע גם בדף ההוא. DGtal - שיחה 15:59, 14 ביולי 2016 (IDT)
- בעד בית הדין הרבני הגדול. אבל בנוסף יש להבין גם את המבנה ההיררכי של בתי הדין הרבנים כמו בתי הדין האזרחיים, וכמו ששופט בבית משפט השלום לא זכאי לערך, יש להוסיף את המקבילים לו גם בבתי הדין הרבניים כלא זכאיים לערך. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 16:29, 14 ביולי 2016 (IDT)
- זהו דיון נפרד. לאחרונה הצביעה הקהילה בעד הרב שלמה שפירא, אב"ד בבית דין רגיל (שבינתיים התמנה השבוע לביה"ד הגדול, אבל זה כמובן לא קשור). מבחינת המספר ותשומת הלב הציבורית ביחס לכל מינוי הם דומים יותר לבית משפט מחוזי. נרו יאיר • שיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ו • 16:38, 14 ביולי 2016 (IDT)
- בבתי משפט אזרחיים בישראל יש 3 שכבות היררכיות ובבתי הדין הרבניים בישראל יש 2 שכבות היררכיות (עצם קיום המושג ערכאת ערעור שנוי במחלוקת הלכתית ולא קיים ברוב העולם היהודי). ברמה הפורמלית ביותר בית דין רבני מחוזי מקביל לבית משפט מחוזי ולא לבית משפט שלום. DGtal - שיחה 16:48, 14 ביולי 2016 (IDT)
- משתמש:נרו יאיר, הערך על שלמה שפירא (דיין) הושאר כי טענו שיש לו פסיקות בולטות, אף אחד לא הביא מקור לייחודן של הפסיקות האלה ובסופו של דבר הניסוח בפרק הוא "כמה מפסיקותיו של הרב שפירא צוטטו בעיתונות המקוונת". לא אותו דבר. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 17:57, 14 ביולי 2016 (IDT)
- במידה רבה התשובות בגוף דברייך, אבל כאמור, בכל מקרה, זה דיון נפרד. נרו יאיר • שיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ו • 20:00, 14 ביולי 2016 (IDT)
- משתמש:נרו יאיר, הערך על שלמה שפירא (דיין) הושאר כי טענו שיש לו פסיקות בולטות, אף אחד לא הביא מקור לייחודן של הפסיקות האלה ובסופו של דבר הניסוח בפרק הוא "כמה מפסיקותיו של הרב שפירא צוטטו בעיתונות המקוונת". לא אותו דבר. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 17:57, 14 ביולי 2016 (IDT)
- בבתי משפט אזרחיים בישראל יש 3 שכבות היררכיות ובבתי הדין הרבניים בישראל יש 2 שכבות היררכיות (עצם קיום המושג ערכאת ערעור שנוי במחלוקת הלכתית ולא קיים ברוב העולם היהודי). ברמה הפורמלית ביותר בית דין רבני מחוזי מקביל לבית משפט מחוזי ולא לבית משפט שלום. DGtal - שיחה 16:48, 14 ביולי 2016 (IDT)
- זהו דיון נפרד. לאחרונה הצביעה הקהילה בעד הרב שלמה שפירא, אב"ד בבית דין רגיל (שבינתיים התמנה השבוע לביה"ד הגדול, אבל זה כמובן לא קשור). מבחינת המספר ותשומת הלב הציבורית ביחס לכל מינוי הם דומים יותר לבית משפט מחוזי. נרו יאיר • שיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ו • 16:38, 14 ביולי 2016 (IDT)
- בעד גם חברי בית הדין הרבני הגדול, וגם חברי בית הדין השרעי לערעורים(שזאת הערכאה המקבילה באיסלם בישראל), וכן כל ערכאה עליונה של בית דין דתי בישראל. ירח אפל - שיחה 16:45, 14 ביולי 2016 (IDT)
- במחשבה נוספת, ההגדרה צריכה להיות, "חבר בבית דין ארצי (בישראל) שהוקם על פי חוק", ההגדרה הזאת כוללת גם את הערכאות העליונות של בתי הדין הדתיים, גם את בית המשפט העליון, וגם את בית הדין הארצי לעבודה. ירח אפל - שיחה 17:08, 14 ביולי 2016 (IDT)
- הכללה לא מוצלחת. גם בית הדין לענייני מים הוא בית דין ארצי, אך הוא הערכאה הנמוכה ביותר. בברכה, גנדלף - 18:13, 14/07/16
- במחשבה נוספת, ההגדרה צריכה להיות, "חבר בבית דין ארצי (בישראל) שהוקם על פי חוק", ההגדרה הזאת כוללת גם את הערכאות העליונות של בתי הדין הדתיים, גם את בית המשפט העליון, וגם את בית הדין הארצי לעבודה. ירח אפל - שיחה 17:08, 14 ביולי 2016 (IDT)
- בעד כל ערכאה עליונה בכל בית דין דתי. שמזן#שיחה • ערכי בראבו • 16:54, 14 ביולי 2016 (IDT)
- בעד כנ"ל דברי ירח אפל. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ח' בתמוז ה'תשע"ו • 17:44, 14 ביולי 2016 (IDT)
- בעד בורה בורה - שיחה 18:20, 14 ביולי 2016 (IDT)
- בעד ShiR • שיחה • 23:33, 14 ביולי 2016 (IDT)
- בעד ובמקביל נגד הכנסה אוטומטית של כל דיין בערכאה נמוכה, גם הוא אב"ד. --שפ2000 - שיחה 23:51, 14 ביולי 2016 (IDT)
- בעד Eladti - שיחה 00:53, 15 ביולי 2016 (IDT)
- בעד. יזהר ברק • שיחה • ט"ז בתמוז ה'תשע"ו • 20:49, 21 ביולי 2016 (IDT)
הוספת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לרשימת הזכאים לערך עפ"י הקווים המנחים לערכים על אנשי משפט
[עריכת קוד מקור]― הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון
בעקבות תבנית חשיבות שהונחה על הערך אלי אברבנאל (משפטן) שמתי לב שנכון להיום, על פי ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים/אנשי משפט, מי שכיהן כמשנה לפרקליט המדינה זכאי אוטומטית לערך. מוזר בעיניי שלא מוזכר בקריטריונים תפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. היועץ המשפטי לממשלה הוא תפקיד בכיר יותר מפרקליט המדינה, ואם המשנה לפרקליט המדינה זכאי לערך, אז קל וחומר שגם המשנה ליועץ המשפטי זכאי. אם לא תהיה התנגדות מהותית במהלך השבוע הקרוב, אוסיף לקווים המנחים שגם מי שמכהן/כיהן בתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה זכאי לערך. Lostam - שיחה 07:43, 10 בפברואר 2017 (IST)
- בעד בורה בורה - שיחה 08:17, 10 בפברואר 2017 (IST)
- בעד דוד שי - שיחה 12:46, 10 בפברואר 2017 (IST)
- אכן, במציאות המשפטית של השנים האחרונות נראה שלכל אחד מהמשנים יש כוח רב בידו. לא יודע לגבי, נניח, מי ששימשו בתפקיד בשנות השמונים, אם בכלל היה קיים. נרו יאיר • שיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ז • 13:31, 10 בפברואר 2017 (IST)
- בעד אבל בתנאי שכיהן פרק זמן מינימלי (נניח שנה) • איקס איקס - שיחה 22:49, 11 בפברואר 2017 (IST)
- בעד אבל חושב ששנה זה לא מספיק. ושאלה כמה משנים יש ליועמ"ש האם רק אחד ? מי-נהר - שיחה 00:42, 12 בפברואר 2017 (IST)
- מי-נהר, שבע. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:02, 12 בפברואר 2017 (IST)
- לא קיימת הגבלה של זמן לגבי אף תפקיד אחר שמופיע בקווים המנחים. זה ייראה מגוחך להגביל רק את התפקיד הזה. גם כשיש קווים מנחים אנחנו לא רובוטים ולא מפסיקים להפעיל שיקול דעת. על פי רוב אנשים נמצאים בתפקידים האלה שנים רבות. אם יהיה מקרה שמישהו ימלא את התפקיד באופן זמני או קצר במיוחד, כמובן שניתן יהיה להניח תבנית חשיבות ולנמק, והמקרה הייחודי יידון לגופו. Lostam - שיחה 10:36, 13 בפברואר 2017 (IST)
- מסכים עם לוסטם. DGtal - שיחה 12:10, 14 בפברואר 2017 (IST)
- לא קיימת הגבלה של זמן לגבי אף תפקיד אחר שמופיע בקווים המנחים. זה ייראה מגוחך להגביל רק את התפקיד הזה. גם כשיש קווים מנחים אנחנו לא רובוטים ולא מפסיקים להפעיל שיקול דעת. על פי רוב אנשים נמצאים בתפקידים האלה שנים רבות. אם יהיה מקרה שמישהו ימלא את התפקיד באופן זמני או קצר במיוחד, כמובן שניתן יהיה להניח תבנית חשיבות ולנמק, והמקרה הייחודי יידון לגופו. Lostam - שיחה 10:36, 13 בפברואר 2017 (IST)
- מי-נהר, שבע. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:02, 12 בפברואר 2017 (IST)
- בעד, הם מנהלים בפועל את המדינה. MathKnight ✡ (שיחה) 13:19, 14 בפברואר 2017 (IST)
― סוף העברה
שינוי במדיניות ליצירת ערכים על אנשי משפט - כל שופט מחוזי זכאי לערך
[עריכת קוד מקור]שלום לכולם. שתי תבניות חשיבות הונחו על הערכים דינה מויאל ואליעזר כהן (שופט) (שהיו שופטים בבתי המשפט המחוזיים) בטענה שהם לא עומדים בקריטריונים המצויים בויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים/אנשי משפט, ובצדק. אני מעלה דיון זה כדי לשנות את המדיניות בנוגע לשופטים מחוזיים. מי שמגיע לעמדת שופט בבית משפט מחוזי במדינת ישראל זכאי לערך על עצם היותו שופט שדן בתביעות אזרחיות בתביעות של 2.5 מיליון שקל ומעלה, בהליכים פליליים בעבירות שדינן מעל שבע שנות מאסר, ובחריגים מסוימים (כגון עבירות "צווארון לבן"), שלא כמו שופטים בבית משפט השלום. אלו משפטנים חשובים, שיש לתת להם מקום בויקיפדיה העברית.
הנה השינוי שאני מציע: במקום שנכתוב ערכים על שופטים מחוזיים שכתבו חיבור משפטי בעל חשיבות המשמש כספר בסיס בתחומו (לדוגמה אורי גורן) או על שופטים מחוזיים שישבו בדין במשפט בעל חשיבות היסטורית (כדוגמת משפט קסטנר או משפט דמיאניוק), שכתבו פסק דין תקדימי בתחום כלשהו או שישבו בדין במשפט בעל חשיבות ציבורית, כל משפטן שכיהן כשופט מחוזי לפחות חצי שנה/שנה זכאי אוטומטית לערך מעצם היותו שופט ותיק בבית המשפט המחוזי.
מתייג את אגסי, Lostam, דוד שי, גילגמש, חנה, צביה, אליעד, עובד, אלדד, אופק, ביקורת, יואב, אלי (בעל ידע במשפטים). כל אחד אחר יכול להביע את דעתו בנידון, כמובן.
בברכה, ניב - שיחה 16:35, 10 במאי 2017 (IDT)
אני בעד ניב - שיחה 22:38, 11 במאי 2017 (IDT)
- בעד לאור הליברליות היתרה הנוהגת כיום בויקיפדיה ביחס לחשיבות אנציקלופדית של ערכים אני סבור שהצעתו של ניב מוצדקת. אני תומך בכהונה למשך שנה לפחות. יואב ר. - שיחה 16:39, 10 במאי 2017 (IDT)
- גילוי נאות: בשעתו כתבתי את הערך יצחק ענבר. לא הייתי מודע אז למדיניות הנוהגת שלפיה שופט זה אינו זכאי לערך. אם תתקבל החלטה כמוצע על ידי ניב ערך זה ימשיך להתקיים. יואב ר. - שיחה 20:14, 10 במאי 2017 (IDT)
- בעד אלדד • שיחה 16:42, 10 במאי 2017 (IDT)
- נגד בכל רגע נתון יש בישראל כ-200 שופטים מחוזיים. רובם לא מותירים חותם, גם אם הם מכהנים שנים רבות. יש לנו מדיניות נוקשה כלפי ערכים על משפטנים, לדעתי בצדק, ואני לא רואה מקום לכתוב ערך על כל שופט מחוזי באופן אוטומטי. התנאי של כהונה של שנה לפחות פירושו המעשי שייכתבו ערכים על 99.9% משופטי המחוזי, שכן אף שופט לא ממונה או מכהן בפועל פחות משנה, אלא במקרים קיצוניים ביותר כמו של השופטת מויאל. אני חושב שניתן להקל מעט יותר מהכלל הרשמי הנוקשה שמופיע בקווים המנחים, והלכה למעשה זה קורה, אבל אין להרחיק לכת עד למצב שבו שופטים מחוזיים מקבלים ערך כמעט אוטומטית. Lostam - שיחה 16:50, 10 במאי 2017 (IDT)
- יש כללים מקלים בנוגע לכדורגלנים (וספורטאים בכלל) ומספר מפלצתי של ערכים עליהם. הצעה לכתוב על כל שופט שלום הייתה מופרכת, אבל מי שהגיע לכהן כשופט מחוזי לבטח לא נופל בהישגיו מהספורטאים. יואב ר. - שיחה 16:54, 10 במאי 2017 (IDT)
- נגד. Tomtom • שיחה 17:04, 10 במאי 2017 (IDT)
- נגד - בפרט מקרה מויאל, שמונתה כתור "פרס"/"הוקרה" לפני פטירתה, ממחיש מדוע לא. גם אליעזר כהן - ששוב מונה ממש לפני פרישתו כתור "פרס" ולא ביצע נפח עבודה משמעותי במחוזי, ממחיש מדוע קריטריון של חצי שנה איננו במקום. ככל ויקבע קריטריון כגון משך כהונה ארוך יותר - נאמר יותר מ5/10 שנים ונפח פסקי דין מסויים - אז אולי כן.Icewhiz - שיחה 17:10, 10 במאי 2017 (IDT)
- נפח מסוים של פסקי דין הוא קריטריון שקשה לבדוק אותו ולכן הוא רק מכביד. יואב ר. - שיחה 17:46, 10 במאי 2017 (IDT)
- על שופטים מודרניים (20+ שנה אחרונות) - זה פחות בעיה. הכל בר-חיפוש אלקטרוני - במספר מאגרים. אני מוכן גם למשך כהונה - למשל 5 שנים לפחות. מינוי למחוזי שנה לפני פרישה / מוות - סורי - זה לא שופט מחוזי אמיתי - אלא פרס שירות ו/או ניפוח פנסיה.Icewhiz - שיחה 18:33, 10 במאי 2017 (IDT)
- מאגרים אלו הם בתשלום, הם אינם זמינים לכל אחד. זה לא פתרון. יואב ר. - שיחה 18:36, 10 במאי 2017 (IDT)
- מאגרי nevo, psakdin, takdin (ואולי עוד כמה) - ברי חיפוש גם ללא מנוי. אפשר לראות כמה תוצאות יש. אפשר גם לראות preview של תחילת פסק הדין. גישה לפסקי דין המלאים - דורש תשלום. אז דווקא לבדיקה כמותית - זה אפשרי. אופציה אחרת - היא לקבוע אסמכתאות/ציטוטים בשיטה כלשהי (גם מאמרים אקדמיים, גם פסקי דין).Icewhiz - שיחה 18:40, 10 במאי 2017 (IDT)
- מאגרים אלו הם בתשלום, הם אינם זמינים לכל אחד. זה לא פתרון. יואב ר. - שיחה 18:36, 10 במאי 2017 (IDT)
- על שופטים מודרניים (20+ שנה אחרונות) - זה פחות בעיה. הכל בר-חיפוש אלקטרוני - במספר מאגרים. אני מוכן גם למשך כהונה - למשל 5 שנים לפחות. מינוי למחוזי שנה לפני פרישה / מוות - סורי - זה לא שופט מחוזי אמיתי - אלא פרס שירות ו/או ניפוח פנסיה.Icewhiz - שיחה 18:33, 10 במאי 2017 (IDT)
- נפח מסוים של פסקי דין הוא קריטריון שקשה לבדוק אותו ולכן הוא רק מכביד. יואב ר. - שיחה 17:46, 10 במאי 2017 (IDT)
- בעד מותנה. בתחומים מקבילים יש כללים להצדקת יצירת ערך, וגם כאן שייך. אשר לתנאי של שנה או מחצה, זה קצת בעייתי, ולכן כדאי להציב כללים יותר אוכפים; הן בתקופת הכהונה והן בפרסום. שופט בן חצי שנה שעסק במשפט שמצא עניין רב מעלה את רמת החשיבות (לוּ לא היה זה בנסיבות שליליות), ולעומתו שופט שישב שלוש שנים בלא שעורר בו כל עניין ובלא לקדם דבר מהותי, לא מחייב הצדקה לערך. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 17:11, 10 במאי 2017 (IDT)
- שים לב שמי שעסק במשפט שעורר עניין רב כבר נכלל בקריטריונים ללא קשר למשך כהונתו. Tomtom • שיחה 17:18, 10 במאי 2017 (IDT)
- בעד. כמו יואב. אופק ~ דברו איתי ~ מקום מלבב בלב המדבר ~ חברים של כולם בעולם 19:30, 10 במאי 2017 (IDT)
- בעד Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 20:50, 10 במאי 2017 (IDT)
- מתלבטת, אני רוצה לקרוא תגובות נוספות, אולי אשתכנע לצד מסוים. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 03:10, 11 במאי 2017 (IDT)
- בעד חזק בן נחום - שיחה 12:59, 11 במאי 2017 (IDT)
- בעד. רק עם ותק של שלוש שנים. פחות מזה, פשוט אין חשיבות. כמו כן, דרושה הבהרה מדוע כל שופט, מעצם היותו שופט, ראוי לערך. eli - שיחה 23:37, 13 במאי 2017 (IDT)
נושאי תפקיד בכירים במשרד המשפטים
[עריכת קוד מקור]- מה לגבי: ראש מחלקת בגצי"ם בפרקליטות, ראש אשכול "משפט מנהלי" אצל היועץ המשפטי לממשלה וכו'?
- להחלטותיהם יש השפעה רבה מאוד על החוק והמשפט במדינת ישראל, לכן אני סבור שנכון להוסיף אותם לרשימת "נושאי תפקידים רשמיים" הזכאים לערך. היועץ - שיחה 13:55, 13 ביוני 2017 (IDT)
- נגד. קודם כל מבנה משרד המשפטים זה דבר שהשתנה וישתנה. שנית, אם הם עושים רוח - אז יש עליהם סיקור למכביר (כפי שיש למשל על דינה זילבר) ואז אין כל צורך בקריטריון אוטמטי - פשוט כי יש סיקור משמעותי. ואם הם פועלים בשקט, ואין סיקור, ואחר כך הם פורשים למשפט פרטי (ואין סיקור) - אז לא צריך להתחיל להמציא ערכים על מי שהיה בכיר במשרד המשפטים בשנות ה-80. בניגוד לשופטים - אשר החלטותיהם לא תמיד זוכים לפרסום לא-משפטי נרחב, כאן מי שבולט - מפורסם. וגם דואג לדחוף פרסומים על עצמו.Icewhiz - שיחה 16:14, 13 ביוני 2017 (IDT)
- לפי הטיעון של Icewhiz, כל הדף ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים/אנשי משפט מיותר.
- דווקא הדוגמה של דינה זילבר אותה הביא Icewhiz, סותרת את טענתו. שהרי בדף העקרונות נקבע בפירוש שמשנה ליועמ"ש זכאית לערך, ומכוח זה אכן מבוססת זכאותה של דינה זילבר לערך. היועץ - שיחה 08:13, 14 ביוני 2017 (IDT)
- באופן כללי אני סבור שיש להמעיט ביצירת קרטירטיונים ספציפיים לכל דבר ועניין, ולהיצמד לעקרונות כללים של חשיבות - ובפרט סיקור מתמשך, חיצוני, אמין, בלתי תלוי ומשמעותי. אכן לא שמתי לב שמשנה ליועמ"ש הסתנן לו לרשימת העקרונות המנחים. עם זאת - דינה זילבר הייתה זכאית לערך מכורח הסיקור עליה (וכן מקריטריון "עורך דין" הקיים) - גם ללא הקריטריון המובנה למשנה. רוב ראשי מחלקת בג"צים נצמחה להם חשיבות, לפחות לאחר התפקיד, שכן זהו תפקיד ביניים המוביל (מתקופת שמגר והלאה לפחות) למינוי בכיר במערכת המשפטית. אך זה לא בהכרח יהיה המקרה בעתיד, ואני לא בטוח שזה היה נכון בעבר עבור כל מי שכיהן בתפקיד (או מקבילה קודמת לתפקיד).Icewhiz - שיחה 08:59, 14 ביוני 2017 (IDT)
- דווקא הדוגמה של דינה זילבר אותה הביא Icewhiz, סותרת את טענתו. שהרי בדף העקרונות נקבע בפירוש שמשנה ליועמ"ש זכאית לערך, ומכוח זה אכן מבוססת זכאותה של דינה זילבר לערך. היועץ - שיחה 08:13, 14 ביוני 2017 (IDT)
- לפי הטיעון של Icewhiz, כל הדף ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים/אנשי משפט מיותר.
סניגור מחוזי - פרקליט מחוז
[עריכת קוד מקור]על פי הקוים המנחים, פרקליט מחוז זכאי לערך וסניגור מחוזי אינו זכאי לערך. קביעה זאת בעייתית משתי סיבות. הראשונה, על פי חוק הסנגוריה הציבורית, סעיף 13:
מעמד הסניגוריה הציבורית 13. מעמדם של הסניגור הציבורי הארצי ושל עובדי הסניגוריה הציבורית יהיה כשל מעמדם של פרקליט המדינה ועובדי פרקליטות המדינה, בהתאמה; תנאי העסקתם ייקבעו בידי נציב שירות המדינה והממונה על השכר במשרד האוצר.
השנייה, הקוים המנחים נכתבו בשנת 2007, כאשר מספר פרקליטי המחוז היה קטן בהרבה מזה של היום. (ראו למשל: http://www.justice.gov.il/Units/StateAttorney/Departments/DA-Central-Civil/Pages/About.aspx).
על פי תקציב 2014, תקציב פרקליטות המדינה היה כ-245 מליון שקלים בעוד תקציב הסניגוריה הציבורית עמד על כ-166 מליון שקלים. מודל ההעסקה שלהם שונה: בפרקליטות עיקר הכסף הולך למשכורות, בעוד בסניגוריה עיקר הכסף הולך לעו"ד חיצוניים (http://mof.gov.il/BudgetSite/statebudget/BUDGET2013_2014/MINISTERIESBUDGET/MinisteriesBudget/Documents/Mishpatim_HoratTaktziv_2014.pdf), אך אחריות המנהל היא אותה אחריות. בפרקליטות יש היום 12 מחוזות (http://www.justice.gov.il/Units/StateAttorney/Departments/Pages/default.aspx) ולכל מחוז כזה יש פרקליט מחוז נפרד (ראו למשל: http://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Huka/News/pages/26072016.aspx). לסנגוריה הציבורית 5 מחוזות (http://www.justice.gov.il/units/sanegoriaziborit/odot/Pages/MivneHasanegoria.aspx). חלוקה פשוטה של התקציבים תמצא שאין הבדל משמעותי בהיקף האחריות.
אציע על כן, במקום הכלל הנוכחי, לקבוע כלל שפרקליט או סניגור ציבורי מחוזי יהיה זכאי לערך אם החזיק בתפקיד זה (ביחד עם תפקידים בכירים יותר) לפחות 10 שנים. כך נמנע ממתן ערכים לפרקליטי מחוז אלמוניים לגמרי שנה אחרי שמונו ונשמור על איזון בין הפרקליטים לסנגורים.
דיון זה הוא המשך לדיון בשיחה:דליה צמריון חלק. עדירל - שיחה 14:41, 28 ביוני 2017 (IDT)
- נגד. אין צורך בקריטריון מיוחד עבור סניגור מחוזי - אם הסניגור המחוזי בולט בתחומו (הפלילי או אחר) - שיקבל נא ערך - כמו עו"ד פרטי המייצג נאשמים. אחרת לא. באופן כללי - סניגורים ציבוריים הם לרוב, על-פי הגדרתם, משוללי חשיבות (אלא אם נצמחה להם חשיבות אחרת, או שהקדישו את חייהם המקצועיים לסנגוריה הציבורית מטעמים אלטרואיסטיים ובמקביל פיתחו חשיבות מקצועית מקבילה (ספרים, מחקר, מינוי לשפיטה, וכולי)) וזאת משני טעמים מרכזיים: ראשית, סניגורים טובים ומצויינים פשוט הופכים להיות עורכי דין פרטיים, בשכר - והצמרת המקצועית היא של עורכי דין פרטיים בתחום הסנגוריה (עניין - שכל עוד שלא מפריטים את התביעה באופן משמעותי - לא קיים בצד התביעה). שנית, בעוד שלפרקליט מחוזי יש כוח ניכר שכן שבהחלטה מנהלית (שהוא מקבל באופן אישי משיקוליו) הוא יכול להעמיד אדם לדין, להימנע להעמיד אדם לדין, ולקבוע הסדרי טיעון, למשוך זמן או לשאוף למשפט מהיר (וכל ההחלטות הנ"ל - הינן בעלות כוח רב כלפי נאשמים פוטנציאליים - הנזק האישי והכלכלי מניהול משפט פלילי - גם אם אתה מזוכה לחלוטין - הינו גבוה מאוד ויכול להיגרר שנים רבות (ע"ע רועי ורמוס והנאשמים מהצד של דויטשה - [1] ויש עוד כאלה שהיו בהקפאה מקצועית שנים רבות - ואף משוללי עבודה בשל המשפט הפלילי) - לסניגור ציבורי אין ממש כוח. הוא מייצג חלכאים ונדכאים, ואיננו בעל שררה מהותית כלשהי. הטיעון התקציבי אינו מן העניין - בעוד שלתובע מחוזי יש גדוד של עובדים (וביניהם פרקליטים) שסרים למרותו, הסניגור המחוזי בעיקר מהווה בעיקר צינור לתשלום לעורכי-דין (ולא מהדרג הגבוה) חיצוניים ואיננו בעל שיקול דעת משמעותי.Icewhiz - שיחה 16:28, 28 ביוני 2017 (IDT)
שינוי שם הדף
[עריכת קוד מקור]אני מציעה שהקטגוריה תיקרא "משפטנים" ולא "אנשי משפט". גם שופטים ועורכי דין הם משפטנים, ו"אנשי משפט" הוא לא ביטוי מקובל. הפרק הנקרא כעת "משפטנים" ישתנה ל"אנשי אקדמיה". לא שיניתי כי השינוי מחייב שינוי הפניות שאני לא בטוחה שאדע לעשות כמו שצריך. YR on wiki - שיחה 12:50, 14 באוקטובר 2017 (IDT)
- שיניתי. דוד שי - שיחה 12:58, 14 באוקטובר 2017 (IDT)
נשיא בית משפט מחוזי
[עריכת קוד מקור]נראה לי מוזר שלפי הקריטריונים הנוכחיים פרקליט המחוז זכאי לערך אך נשיא בית המשפט המחוזי לא זכאי. אלברטורי - שיחה 08:28, 2 בנובמבר 2017 (IST)
- למיטב זכרוני (על אף שזה לא כתוב) נשיא בית משפט מחוזי ראוי לערך. אני אישית כתבתי על כמה. יש לעדכן זאת. eli - שיחה 09:53, 2 בנובמבר 2017 (IST)
- בעד, ובעד להוסיף גם נשיא בית משפט שלום. בן נחום - שיחה 12:22, 2 בנובמבר 2017 (IST)
נשיאי בתי משפט השלום
[עריכת קוד מקור]היי, מצאתי שנשיאי בתי משפט השלום - לא תמיד יש עליהם ערכים. למשל - צחי עוזיאל. ונשיאים אחרים שמופיעים ברשימה כאן. חפשו בדף לפי "בתי משפט". יש שם כ-10 נשיאים ואני לא בטוח שיש על כולם ערכים. 79.176.211.234 13:28, 31 במרץ 2020 (IDT)
"אנשי אקדמיה בתחום המשפט ייבחנו לפי הקריטריונים הנהוגים באשר לאנשי אקדמיה"
[עריכת קוד מקור]משתמש: דוד שי כתב לי לפני כמה חודשים שלדעתו כל איש סגל אקדמי בכיר זכאי לערך, האם לפי כך, יש לשנות את הקריטריונים לגבי משפטנים באקדמיה?--HofEz96 - שיחה 21:27, 18 בינואר 2021 (IST)
- (א) אני לא חושב שיש קשר - למה להתייחס לאקדמאים בתחום המשפט באופן שונה מאקדמאים בתחומים אחרים? (ב) מה שציטטת כאן מאת דוד שי אינו תואם את דעת הקהילה בפועל במספר רב של דיוני חשיבות. יש קונצנזוס שפרופסור מן המניין זכאי אוטמטית לערך. יש מקרים רבים בהם הוחלט שפרופסור חבר גם כן זכאי לערך בשל כך (אך במקביל מקרים אחרים שבהם זה לא הספיק). לגבי מרצים בכירים (שאינם פרופסור) יש כמה שעברו דיוני (או הצבעות חשיבות) אך גם הרבה שלא. Dovno - שיחה 21:39, 18 בינואר 2021 (IST)
- בזמנו פתחתי במזנון שני דיונים על זכאות אנשי אקדמיה לערך, שבה לא הצליחו להגיע להכרעה על קריטריונים ברורים. אתה אומר שהיו חוקרים באקדמיה שהערכים שלהם עברו הצבעות מחיקה?
- בלי או עם קשר, פרופסורים באוניברסיטאות הם המובילים ביצירת אוטוביוגרפיות, שלרוב נראות כמו מסמך קורות החיים שלהם. ובה הם משמיטים מידע שלא נוח להם (כמו תאריך לידה, ומה שהם עשו לפני קבלת התואר הראשון שלהם). ולרוב אלו פרופסורים שערכים בתחום המחקר שלהם נשארים כקצרמרים. --HofEz96 - שיחה 13:37, 19 בינואר 2021 (IST)
נשיאי בתי הדין האיזוריים לעבודה
[עריכת קוד מקור]היי, אני רואה שעל פי הקריטריונים הקיימים - נשיאי בתי משפט המחוזי והשלום נכללים, אבל לא נשיאי בתי הדין האזוריים לעבודה. ראיתי שהיה על זה דיון קצר כאן: משתמש:עידו הבהיר שהוא סבור שהם צריכים להכלל ומשתמש:Deror avi הצטרף לקריאה הזו. משתמש:אלמוג השיב שהוא רואה בשופטים בבית הדין הארצי לעבודה מקבילים לשופט מחוזי, ושניתן כך להחיל עליהם את הקריטריונים. משתמש:Golf Bravo הציע להכניס את שופטי בית הדין הארצי לעבודה לקריטריונים - והם אכן מופיעים בדף, בניגוד לנשיאי בתי הדין האזוריים. השאלה שלי היא האם לא כדאי להכניס את נשיאי בתי הדין האזוריים במפורש לדף הקווים המנחים? אם כן איך עושים זאת? צריך להעלות את זה לפרלמנט? הייתי רוצה לכתוב את הערכים הללו, אבל מעדיף לעשות את בירור החשיבות קודם לכן. מתייג בעלי הידע במשפטים ניצן צבי כהן - שיחה 12:59, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
- לטעמי בתי הדין האזוריים לעבודה מקבילים לבתי משפט השלום. אם בכללים נקבע שיש חשיבות אוטומטית לנשיאי בתי משפט השלום, ראוי לקבוע כך גם ביחס לנשיאי בתי הדין האזוריים לעבודה. עם זאת, אני מפקפק בנכונות הקביעה של חשיבות אוטומטית לנשיאי בתי משפט השלום - מרבית הנשיאים הללו רחוקים מעין הציבור. דוד שי - שיחה 13:34, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
- תודה על התיוג. בהחלט צריך לצרף אותם. ואם יש עוד ערכאות מקבילות, כדאי להבהיר שכולם נכללים. YR on wiki - שיחה 13:31, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
- אני מצטרף לפקפוקו של דוד שי. גם נשאי בתי משפט השלום לא זוכים כל כך לערכים - לא קיימת אפילו קטגוריה כזו, ולדעתי לא ניתן לטעון כי כהונה בראש מוסד שאינו זכאי לערך (אין ערך לבית משפט השלום בבית שמש או בית משפט השלום בעכו, או שאר בתי משפט השלום) מהווה חשיבות. איש עיטי - הבה נשיחה 13:46, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
- נשיאי בתי משפט השלום כבר כעת זכאים לחשיבות על ףי דף ההנחיות, ולדעתי טוב שכך. כפי שציין דוד, נשיאי בתי הדין האיזוריים לעבודה מקבילים לנשיאי בתי משפט שלום בחשיבות. לכן מתבקש לדעתי לצרף אותם.
- אני לא מבין אבל מדוע שופטי בית הדין הארצי לעבודה זכאים לערך. לכאורה הייתי מקביל אותם לשופטי בית המשפט המחוזי, שאינם זכאים אוטומטית לערך.
- בברכה, משה כוכבי - שיחה 13:51, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
- לא לא. לא טענתי לגבי כל השופטים בבתי הדין לעבודה. אני ממקד את הדיון בנשיאי בתי הדין האיזוריים. ניצן צבי כהן - שיחה 14:02, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
- אגב, ביחס למה שכתב משתמש:דוד שי, למה נכון יותר להקביל את בתי הדין האיזוריים לבתי משפט השלום ולא לבתי משפט מחוזיים? חוק בתי הדין לעבודה (סעיף 3) קובע שכשיר להתמנות בהם לשופט מי שכשיר להתמנות שופט בית משפט מחוזי לפי חוק בתי המשפט. גם בניגוד לבית משפט השלום שיש מעליו שתי ערכאות ערעור, לבית הדין האיזורי יש רק ערכאת ערעור אחת מעליו (בית הדין הארצי, שהוא ארכעה עליונה שלא ניתן לערער על פסיקותיה, אלא רק לעתור כנגדו לבג"צ כמו כן רשות שלטונית). ניצן צבי כהן - שיחה 14:08, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
- ולמרות דמיון פורמלי זה, מהותית בתי דין אזוריים לעבודה עוסקים בסכסוכים שמבחינת חומרתם דומים לאלה המובאים לבית משפט השלום. מעמדו של נשיא בית הדין הארצי לעבודה רחוק ממעמדו של נשיא בית המשפט העליון. דוד שי - שיחה 14:28, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
- אני מסכים עם דבריו של דוד שי. נכון יותר להקביל נשיאים של בתי דין אזוריים לעבודה לנשיאים של בתי משפט שלום מאשר לנשיאים של בתי משפט מחוזיים. לדעתי אין חשיבות אנציקלופדת גם לנשיאים של בתי דין אזוריים לעבודה וגם לנשיאים של בתי משפט שלום, אבל משנקבע בכללים שגם נשיאי בתי משפט שלום זכאים לערך, אז יש לאפשר ערכים גם על נשיאים של בתי הדין האזוריים לעבודה. Lostam - שיחה 15:10, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
- ולמרות דמיון פורמלי זה, מהותית בתי דין אזוריים לעבודה עוסקים בסכסוכים שמבחינת חומרתם דומים לאלה המובאים לבית משפט השלום. מעמדו של נשיא בית הדין הארצי לעבודה רחוק ממעמדו של נשיא בית המשפט העליון. דוד שי - שיחה 14:28, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
- אגב, ביחס למה שכתב משתמש:דוד שי, למה נכון יותר להקביל את בתי הדין האיזוריים לבתי משפט השלום ולא לבתי משפט מחוזיים? חוק בתי הדין לעבודה (סעיף 3) קובע שכשיר להתמנות בהם לשופט מי שכשיר להתמנות שופט בית משפט מחוזי לפי חוק בתי המשפט. גם בניגוד לבית משפט השלום שיש מעליו שתי ערכאות ערעור, לבית הדין האיזורי יש רק ערכאת ערעור אחת מעליו (בית הדין הארצי, שהוא ארכעה עליונה שלא ניתן לערער על פסיקותיה, אלא רק לעתור כנגדו לבג"צ כמו כן רשות שלטונית). ניצן צבי כהן - שיחה 14:08, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
- לא לא. לא טענתי לגבי כל השופטים בבתי הדין לעבודה. אני ממקד את הדיון בנשיאי בתי הדין האיזוריים. ניצן צבי כהן - שיחה 14:02, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
- אני מצטרף לפקפוקו של דוד שי. גם נשאי בתי משפט השלום לא זוכים כל כך לערכים - לא קיימת אפילו קטגוריה כזו, ולדעתי לא ניתן לטעון כי כהונה בראש מוסד שאינו זכאי לערך (אין ערך לבית משפט השלום בבית שמש או בית משפט השלום בעכו, או שאר בתי משפט השלום) מהווה חשיבות. איש עיטי - הבה נשיחה 13:46, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
- תודה על התיוג. בהחלט צריך לצרף אותם. ואם יש עוד ערכאות מקבילות, כדאי להבהיר שכולם נכללים. YR on wiki - שיחה 13:31, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
- אני לא מבין מדוע הדיון מתנהל כאן. אם רוצים לשנות משהו, העבירוהו למזנון. ~ מקף ෴ 21:04, 21 בספטמבר 2023 (IDT)
נשיאי בתי הדין לעבודה
[עריכת קוד מקור]― הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון
העקרונות והקווים המנחים ליצירת ערכי משפטנים מתייחסים בין היתר לנשיאי בתי משפט השלום ומחוזי. העלתי את השאלה מה בנוגע לנשיאי בתי הדין האיזוריים לעבודה, והאם לא ראוי להסיף אותם לדף העקרונות: כאן. ניצן צבי כהן - שיחה 13:17, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
- רצוי לתייג את בעלי הידע במשפטים ודוד שי. פעמי-עליון - שיחה 13:25, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
- תודה על התיוג. בהחלט צריך לצרף אותם. ואם יש עוד ערכאות מקבילות, כדאי להבהיר שכולם נכללים. YR on wiki - שיחה 13:31, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
― סוף העברה
שינוי קריטריונים בערכי אישים / משפטנים
[עריכת קוד מקור]― הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון/ארכיון 447
מבקשת להעלות הצעה בעקבות הצבעת השחזור על הערך מוחמד נעאמנה. נאעמנה הינו עורך דין החבר בועדה לבחירת שופטים, ונבחר זה מכבר לקדנציה שניה. בעקבות הצבעת השחזור בה דנו האם לשחזרו, עלתה ההצעה על ידי משתמש: איש עיטי לשנות את ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים/משפטנים על מנת לדון האם ניתן להוסיף לקריטריונים עורכי דין שהם חלק מהוועדה לבחירת שופטים ואולי עורכי דין שהם חלק מהוועדה לבחירת דיינים. במהלך ההצבעה העלה משתמש:Ldorfman טענה שנתמכה על ידי משתמש:מקף שנאעמנה זכאי לערך רק מכיוון שכבר נבחר לקדנציה שניה.
האופציות שאני רואה כרגע:
[עריכת קוד מקור]1. להוסיף לרשימת הקריטריונים עורכי דין שנבחרו לוועדה לבחירת שופטים
2. להוסיף לרשימת הקריטריונים עורכי דין שנבחרו לוועדה לבחירת שופטים מהקדנציה השניה ואילך
3. להוסיף לרשימת הקריטריונים גם עורכי דין שנבחרו לוועדה לבחירת דיינים לפי ההחלטה של 1 או 2
4. להשאיר את הקריטריונים כמות שהם, כיון שלא ניזקק לדיון הזה אלא בעוד כארבע שנים
כרגע החברים הנוספים עליהם אין ערכים:
[עריכת קוד מקור]מהוועדה לבחירת שופטים:
[עריכת קוד מקור]עורכת הדין אילנה סקר - נבחרה זה מכבר לקדנציה שלישית בוועדה לבחירת שופטים
מהוועדה לבחירת דיינים:
[עריכת קוד מקור]עורך הדין יצחק גורדון - קדנציה ראשונה - 2021, הינו גם יו"ר איגוד המשפטנים עורכת הדין יעל דולב - קדנציה ראשונה - 2021
בעבר היו חברים בוועדה לבחירת דיינים עו"ד אשר אקסלרוד ועו"ד מרדכי אייזנברג
עוד אציין כי בניגוד לקטגוריה:נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים לא קיימת קטגוריה:נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת דיינים- ולכן לא הצלחתי להגיע למידע על כל עורכי הדין שכיהנו בוועדה זו בעבר, ודרוש לכך חיפוש מעמיק יותר.
בברכה Hila Livne - שיחה 14:27, 30 בינואר 2024 (IST)
- תהייה: עו"ד אשר אקסלרוד היה גם יו"ר לשכת עורכי הדין בירושלים. האם זה כשלעצמו מזכה אותו בחשיבות? תאו הארגמן - שיחה 14:31, 30 בינואר 2024 (IST)
- מישהו יכול להסביר לי למה דווקא אחרי קדנציה שניה? אם חשוב שנדע מיהם חברי הוועדה, למה רק החל מהקדנציה השנייה? Tzafrir - שיחה 14:51, 30 בינואר 2024 (IST)
- הדיון הזה נוגע לכל מי שהיה חבר בוועדה בעבר גם כן. (לא יודע מי היו, ולא מצאתי את זכרם בשיטוט קל) לגופו של נידון: נראה לי שחברי הוועדה גופם נתפסים כמקום נמוך יחסית בשרשרת המזון, כאשר ההחלטות מתקבלות בעיקר על ידי הדרגים הגבוהים - לשכת עורכי הדין או שופטי בית המשפט העליון. וראיה לדבר: בפרשת מינויי שופטים תמורת שוחד הניחה פרקליטות המדינה כי יש בהשפעת יו"ר לשכת עורכי הדין על הוועדה מספיק כדי להחשב שימוש לרעה בכוחו (נוה לא היה חבר בוועדה אלא לתקופה קצרה יחסית, ורק לאחר התקופה שבה אירעה הפרשה). בכל מקרה, מתייג את בעלי הידע במשפטים . איש עיטי - הבה נשיחה 14:58, 30 בינואר 2024 (IST)
- הועדה לבחירת דיינים הרבה פחות בחירה מהועדה לבחירת שופטים, וההשפעה של הועדה לבחירת שופטים על מערכת המשפט גדולה יותר, כך שחברות בועדה לבחירת דיינים בודאי לא צריכה להקנות חשיבות אוטומטית. עם זאת, ייתכן שגם חברי הועדה לבחירת שופטים לא יהיו משפטנים בולטים אלא פשוט עורכי דין שהצליחו בפוליטיקה הפנימית של לשכת עורכי הדין, כך שאני חושב שגם חברות בועדה לבחירת שופטים לא צריכה להקנות חשיבות אוטומטית, אלא רק להוות שיקול נוסף. פעמי-עליון - שיחה 15:04, 30 בינואר 2024 (IST)
- פעמי-עליון, גם חברי כנסת הם לא בהכרח עילויים, אלא הם פשוט טובים בגיוס תומכים בפריימריז. בכל זאת יש להם חשיבות בגלל ההשפעה שלהם על הציבור מתוקף תפקידם. מרווין האנדרואיד הפראנואיד - שיחה 15:08, 30 בינואר 2024 (IST)
- אין מה להשוות את מידת ההשפעה העצומה של חברי כנסת, להשפעה של מי שהוא "רק" חבר בועדה לבחירת שופטים. פעמי-עליון - שיחה 15:14, 30 בינואר 2024 (IST)
- אם השיקול הוא השפעה, אז בדיוק להיפך. עוזי ו. - שיחה 14:39, 31 בינואר 2024 (IST)
- אין מה להשוות את מידת ההשפעה העצומה של חברי כנסת, להשפעה של מי שהוא "רק" חבר בועדה לבחירת שופטים. פעמי-עליון - שיחה 15:14, 30 בינואר 2024 (IST)
- פעמי-עליון, גם חברי כנסת הם לא בהכרח עילויים, אלא הם פשוט טובים בגיוס תומכים בפריימריז. בכל זאת יש להם חשיבות בגלל ההשפעה שלהם על הציבור מתוקף תפקידם. מרווין האנדרואיד הפראנואיד - שיחה 15:08, 30 בינואר 2024 (IST)
- הועדה לבחירת דיינים הרבה פחות בחירה מהועדה לבחירת שופטים, וההשפעה של הועדה לבחירת שופטים על מערכת המשפט גדולה יותר, כך שחברות בועדה לבחירת דיינים בודאי לא צריכה להקנות חשיבות אוטומטית. עם זאת, ייתכן שגם חברי הועדה לבחירת שופטים לא יהיו משפטנים בולטים אלא פשוט עורכי דין שהצליחו בפוליטיקה הפנימית של לשכת עורכי הדין, כך שאני חושב שגם חברות בועדה לבחירת שופטים לא צריכה להקנות חשיבות אוטומטית, אלא רק להוות שיקול נוסף. פעמי-עליון - שיחה 15:04, 30 בינואר 2024 (IST)
- הדיון הזה נוגע לכל מי שהיה חבר בוועדה בעבר גם כן. (לא יודע מי היו, ולא מצאתי את זכרם בשיטוט קל) לגופו של נידון: נראה לי שחברי הוועדה גופם נתפסים כמקום נמוך יחסית בשרשרת המזון, כאשר ההחלטות מתקבלות בעיקר על ידי הדרגים הגבוהים - לשכת עורכי הדין או שופטי בית המשפט העליון. וראיה לדבר: בפרשת מינויי שופטים תמורת שוחד הניחה פרקליטות המדינה כי יש בהשפעת יו"ר לשכת עורכי הדין על הוועדה מספיק כדי להחשב שימוש לרעה בכוחו (נוה לא היה חבר בוועדה אלא לתקופה קצרה יחסית, ורק לאחר התקופה שבה אירעה הפרשה). בכל מקרה, מתייג את בעלי הידע במשפטים . איש עיטי - הבה נשיחה 14:58, 30 בינואר 2024 (IST)
- מישהו יכול להסביר לי למה דווקא אחרי קדנציה שניה? אם חשוב שנדע מיהם חברי הוועדה, למה רק החל מהקדנציה השנייה? Tzafrir - שיחה 14:51, 30 בינואר 2024 (IST)
- @Tzafrir הרף לעורכי דין מאד גבוה, לדעתי זה על מנת לשמור על הרף Hila Livne - שיחה 17:02, 30 בינואר 2024 (IST)
- כמה מחברי הוועדה לשעבר לא המשיכו לכהונה שניה? אם לא הרבה: זה ממילא לא משנה במיוחד את הרף. Tzafrir - שיחה 17:45, 30 בינואר 2024 (IST)
- לחברי הוועדה לבחירת שופטים יש חשיבות מיום שמונו לוועדה. הוועדה לבחירת דיינים חשובה פחות מהוועדה לבחירת שופטים, ולכן אני לא רואה צורך להקנות לחבריה חשיבות אוטומטית. דוד שי - שיחה 07:06, 31 בינואר 2024 (IST)
- @Tzafrir זו שאלה שאני לא יודעת לענות עליה, כן קיים המקרה של אפי נוה שעזב את הועדה לאחר כמה חודשים ולא המשיך לקדנציה נוספת. Hila Livne - שיחה 07:57, 31 בינואר 2024 (IST)
- חברי הוועדה למינוי שופטים מטעם לשכת עורכי הדין הם לכאורה פונקציונרים שמייצגים את כוח הלשכה, מכך אין להם באמת חשיבות אנציקלופדית מיוחדת כמשפטנים. הלשכה לא שולחת לשם בהכרח את העילית של חבריה. ביקורת - שיחה 10:16, 31 בינואר 2024 (IST)
- לחברי הוועדה לבחירת שופטים יש חשיבות אוטומטית, לא בתור משפטנים אלא כשליחי ציבור בעלי השפעה. בברכה, משה כוכבי - שיחה 15:35, 31 בינואר 2024 (IST)
- לכאורה. בכל מקרה פונקציונרים או לא יש להם השפעה על בחירת כ-50 שופטים כל שנה. Hila Livne - שיחה 18:19, 31 בינואר 2024 (IST)
- אין להם ברמה האישית, הם לא יכולים לחרוג מהחלטות שולחיהם - לשכת עורכי הדין. לזה קוראים פונקציונרים. ביקורת - שיחה 12:42, 2 בפברואר 2024 (IST)
- מסתבר שאילנה סקר עוזבת את הוועדה לאחר 3 קדנציות וככל הנראה תבחר במקומה עורכת הדין יונית קלמנוביץ. האם נוכל להתכנס כאן להחלטה אם כן או לא מגיע לה ערך? האם מקובל לפתוח הצבעה? השאלה היא האם כן או לא יש חשיבות ויקיפדית לעורכי דין בועדה לבחירת שופטים @ביקורת@איש עיטי@דוד שי@PurpleBuffalo@Tzafrir@מרווין האנדרואיד הפראנואיד@משה כוכבי@עוזי ו. ההצבעה היא 1 2 3 4 לא הוצעו אופציות אחרות Hila Livne - שיחה 23:17, 5 בפברואר 2024 (IST)
- אשמח לקבל טיעונים (שאינם "כן נכון") מול מה שהעליתי לעיל: חברי הוועדה למינוי שופטים מטעם לשכת עורכי הדין הם לכאורה פונקציונרים שמייצגים את כוח הלשכה, מכך אין להם באמת חשיבות אנציקלופדית מיוחדת כמשפטנים. הלשכה לא שולחת לשם בהכרח את העילית של חבריה. אין להם חשיבות כמשפטנים ברמה האישית, הם לא יכולים לחרוג מהחלטות שולחיהם - לשכת עורכי הדין. לזה קוראים פונקציונרים. (והרי לפנינו עובדה: בכל פרמטר אחר בחייהם המשפטניים הם לא עומדים או קרובים לרף הנהוג אצלנו בערכי משפטנים). לכן, אף שאפשר לצרף את חברותם בוועדה לשיקול חשיבות, אין לבסס עליה כשלעצמה חשיבות אנציקלופדית. ביקורת - שיחה 23:35, 5 בפברואר 2024 (IST)
- @ביקורת והיה והסכמתי לדבריך, בוא נאמר שאני מסכימה, אך הערך על מוחמד נעאמנה כבר שוחזר בהצבעה והערך על אילנה סקר נכתב בעקבותיו, אבין אם הוא יועמד לחשיבות כיון שאכן לא עומד בקריטריונים. מה אתה מציע? אני מבינה שאתה בעד אופציה 4 לא להוסיף כלל את הקריטריון של חברות בוועדה לויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים/משפטנים. אני מוותרת בקדנציה הזו על כתיבת ערך על יונית קלמנוביץ, גם בדקתי בגוגל והמידע עליה מועט מאד, אני נוטה להסכים עם @Ldorfman שבחירה לקדנציה שניה ומעלה כן מהווה חשיבות מסויימת, כיון שמדובר בכל זאת בנבחר ציבור שנבחר בהצבעה. בכל מקרה דיונים במזנון שאינן מובילים להחלטות בפועל, כפי שקורה פעמים רבות מאד - יוצרים אחר כך ויכוחים ודיונים בדיוני חשיבות, אולי זה חלק מויקיפדיה ואני צריכה להתרגל סוף סוף Hila Livne - שיחה 08:43, 6 בפברואר 2024 (IST)
- פספסתי את המשפט האחרון והכי חשוב שלך "לכן, אף שאפשר לצרף את חברותם בוועדה לשיקול חשיבות, אין לבסס עליה כשלעצמה חשיבות אנציקלופדית" - אני חושבת שהקריטריונים לעורכי דין מאד גבוהים ולכן, אם זו תהיה ההחלטה, גם מוחמד נעאמנה וגם אילנה סקר לא עומדים בהם Hila Livne - שיחה 08:45, 6 בפברואר 2024 (IST)
- ובודאי שלא קלמנוביץ Hila Livne - שיחה 08:45, 6 בפברואר 2024 (IST)
- הוספתי לאחר התנגשות עריכה: אם החשיבות שלהם מבוססת על חברות בוועדה, לטעמי זו טעות בשיקול הדעת האנציקלופדי. אבל: א. לפעמים אחרים סבורים אחרת ממני. ב. ייתכן שבמקרה יחיד יש צירוף מצטבר של עוד נתונים לחשיבות. האם לראות בכל תוצאת הצבעה, קביעת רוחב שמורידה את הרף? חושבני שבדרך כלל לא עושים את זה. אחת הבעיות שיש לנו עם שיטת ההצבעות בידי 'חבר מושבעים', קרי: כל מי שצבר מספיק עריכות לזכות הצבעה במתכונת הנוכחית, היא שלפעמים אי אפשר לדעת אם ההצבעה אמוציונאלית. אם היא אמוציונלית, יכול להיות שזה מחיר שאנחנו מוכנים לשלם כקהילה מתנדבת ושיתופית, אבל לבוא ולגזור בדיעבד רף חשיבות, יכול להיות שיוריד את הרף מתחת למה שרבים בקהילה יסכימו לקבל. ייתכן שאם מישהו היה עושה לפני כל הצבעה 'סיכום השלכות' - זה היה גורם למחשבה שנייה בקרב המצביעים, אבל בדרך כלל יתעלמו ממנו במקרה הטוב, או יאשימו אותו ב'אל תעוררו מהומה כדי להדגיש עמדה' או בשיח החדש - בוואטאבאוטיזם. ביקורת - שיחה 11:02, 6 בפברואר 2024 (IST)
- @ביקורת אני מקבלת את דבריך, בעיקר כי במקרה הזה מדובר על מיעוט קטן של דמויות Hila Livne - שיחה 11:00, 7 בפברואר 2024 (IST)
- @Hila Livne, לא הבנתי את ההנמקה, אם היו רבים יותר, היו נהיים חשובים יותר אנציקלופדית (בדרך כלל, אם כי לא בכל המקרים, זה הולך הפוך)? ביקורת - שיחה 12:03, 7 בפברואר 2024 (IST)
- ההנמקה היא שמכיון שאין הרבה דמויות שהיו חברות בועדה הזו ולכן עם פוטנציאל לערך (בניגוד לסופרים או רבנים), העובדה שיהיו קריטריונים מובהקים לגביהם היא פחותה. מקוה שהצלחתי להסביר Hila Livne - שיחה 13:04, 7 בפברואר 2024 (IST)
- @Hila Livne, לא הבנתי את ההנמקה, אם היו רבים יותר, היו נהיים חשובים יותר אנציקלופדית (בדרך כלל, אם כי לא בכל המקרים, זה הולך הפוך)? ביקורת - שיחה 12:03, 7 בפברואר 2024 (IST)
- @ביקורת אני מקבלת את דבריך, בעיקר כי במקרה הזה מדובר על מיעוט קטן של דמויות Hila Livne - שיחה 11:00, 7 בפברואר 2024 (IST)
- הוספתי לאחר התנגשות עריכה: אם החשיבות שלהם מבוססת על חברות בוועדה, לטעמי זו טעות בשיקול הדעת האנציקלופדי. אבל: א. לפעמים אחרים סבורים אחרת ממני. ב. ייתכן שבמקרה יחיד יש צירוף מצטבר של עוד נתונים לחשיבות. האם לראות בכל תוצאת הצבעה, קביעת רוחב שמורידה את הרף? חושבני שבדרך כלל לא עושים את זה. אחת הבעיות שיש לנו עם שיטת ההצבעות בידי 'חבר מושבעים', קרי: כל מי שצבר מספיק עריכות לזכות הצבעה במתכונת הנוכחית, היא שלפעמים אי אפשר לדעת אם ההצבעה אמוציונאלית. אם היא אמוציונלית, יכול להיות שזה מחיר שאנחנו מוכנים לשלם כקהילה מתנדבת ושיתופית, אבל לבוא ולגזור בדיעבד רף חשיבות, יכול להיות שיוריד את הרף מתחת למה שרבים בקהילה יסכימו לקבל. ייתכן שאם מישהו היה עושה לפני כל הצבעה 'סיכום השלכות' - זה היה גורם למחשבה שנייה בקרב המצביעים, אבל בדרך כלל יתעלמו ממנו במקרה הטוב, או יאשימו אותו ב'אל תעוררו מהומה כדי להדגיש עמדה' או בשיח החדש - בוואטאבאוטיזם. ביקורת - שיחה 11:02, 6 בפברואר 2024 (IST)
- ובודאי שלא קלמנוביץ Hila Livne - שיחה 08:45, 6 בפברואר 2024 (IST)
- אשמח לקבל טיעונים (שאינם "כן נכון") מול מה שהעליתי לעיל: חברי הוועדה למינוי שופטים מטעם לשכת עורכי הדין הם לכאורה פונקציונרים שמייצגים את כוח הלשכה, מכך אין להם באמת חשיבות אנציקלופדית מיוחדת כמשפטנים. הלשכה לא שולחת לשם בהכרח את העילית של חבריה. אין להם חשיבות כמשפטנים ברמה האישית, הם לא יכולים לחרוג מהחלטות שולחיהם - לשכת עורכי הדין. לזה קוראים פונקציונרים. (והרי לפנינו עובדה: בכל פרמטר אחר בחייהם המשפטניים הם לא עומדים או קרובים לרף הנהוג אצלנו בערכי משפטנים). לכן, אף שאפשר לצרף את חברותם בוועדה לשיקול חשיבות, אין לבסס עליה כשלעצמה חשיבות אנציקלופדית. ביקורת - שיחה 23:35, 5 בפברואר 2024 (IST)
- מסתבר שאילנה סקר עוזבת את הוועדה לאחר 3 קדנציות וככל הנראה תבחר במקומה עורכת הדין יונית קלמנוביץ. האם נוכל להתכנס כאן להחלטה אם כן או לא מגיע לה ערך? האם מקובל לפתוח הצבעה? השאלה היא האם כן או לא יש חשיבות ויקיפדית לעורכי דין בועדה לבחירת שופטים @ביקורת@איש עיטי@דוד שי@PurpleBuffalo@Tzafrir@מרווין האנדרואיד הפראנואיד@משה כוכבי@עוזי ו. ההצבעה היא 1 2 3 4 לא הוצעו אופציות אחרות Hila Livne - שיחה 23:17, 5 בפברואר 2024 (IST)
- אין להם ברמה האישית, הם לא יכולים לחרוג מהחלטות שולחיהם - לשכת עורכי הדין. לזה קוראים פונקציונרים. ביקורת - שיחה 12:42, 2 בפברואר 2024 (IST)
- חברי הוועדה למינוי שופטים מטעם לשכת עורכי הדין הם לכאורה פונקציונרים שמייצגים את כוח הלשכה, מכך אין להם באמת חשיבות אנציקלופדית מיוחדת כמשפטנים. הלשכה לא שולחת לשם בהכרח את העילית של חבריה. ביקורת - שיחה 10:16, 31 בינואר 2024 (IST)
- כמה מחברי הוועדה לשעבר לא המשיכו לכהונה שניה? אם לא הרבה: זה ממילא לא משנה במיוחד את הרף. Tzafrir - שיחה 17:45, 30 בינואר 2024 (IST)
- @Tzafrir הרף לעורכי דין מאד גבוה, לדעתי זה על מנת לשמור על הרף Hila Livne - שיחה 17:02, 30 בינואר 2024 (IST)
- @ביקורת כפי שכבר ציינתי, הם לא עילויים משפטיים, אלא אנשים בעלי יכולת השפעה משמעותית. זה כמובן מעמיד אותם בסטנדרט של חשיבות. לגבי הטענה שלך על היותם 'פונקציונרים' - החוק מסמיך אותם, ורק אותם, לשקול ולהחליט לגבי מינוי שופטים. גם אם בפועל יש נוהג של מחויבות לעמדה של יו"ר הלשכה - זה לא נוהג מחייב והכי להצביע אם למנות שופט או לא נמצא כולו בידיים שלהם. בברכה, משה כוכבי - שיחה 10:55, 6 בפברואר 2024 (IST)
- אם זה נכון זה רק מבטיח שהלשכה תשלח אנשים עוד יותר 'קטנים' כדי להיות בטוחה שלא יפעלו עצמאית או יסגרו דיל עם מישהו. כמו כן לא ברור לי מה יקרה אם יעברו על הנוהג הלא מחייב הזה ותוגש עתירה לבגצ לבטל את הצבעתם בטענה לחוסר סבירות על רקע שינוי מדעת שולחיהם. אבל מה שיותר חשוב - האם בטענה הזו נעניק חשיבות לחייל האמריקאי שמופקד על 'התיק השחור' האגדי? רק כי בפועל הוא יכול להפעיל שיקול דעת ולשנות או לא לשנות את ההיסטוריה? אני מתקשה לראות חשיבות אנציקלופדית ביכולת הטכנית שלהם. בעולם המשפטי הם לא חשובים, הטענה היא שבעולם העסקני/ציבורי הם כן? ביקורת - שיחה 11:02, 6 בפברואר 2024 (IST)
- אפשר לטעון אותו דבר גם על חברי כנסת. הם בהחלט לא עילויים, וכפופים למשמעת קואליציונית. חלקם לא עושים דבר מלבד לקבל משכורת מהכנסת (מי פה שמע על משה פסל? הוא לא הגיע לישיבות הוועדות שבהן הוא חבר במשך שלושה חודשים). ובכל זאת הם זכאים לערך. מרווין האנדרואיד הפראנואיד - שיחה 11:04, 6 בפברואר 2024 (IST)
- מלבד העובדה שההכפפה למשמעת קואליציונית היא בחירה של איש הציבור ומלבד העובדה שמשמעת קואליציונית מכסה בדרך כלל רק חלק מההצבעות. זה לא אותו דבר. אתה יכול לעשות לבד את 'מצא את ההבדלים', אתחיל בכמה נקודות, ותמשיך אתה, תמצא לבטח נוספות: אדם מגיע לכנסת בדרך כלל (מודה שיש מקרים יוצאי דופן) אחרי קריירה פוליטית כלשהי שדורשת אמון בשיעור של 1/120 מהעם. (כמובן שיש חריגים, וכמובן שחשיבות אוטומטית לכל חבר כנסת גוזרת חשיבות גם לכל חבר בית נבחרים בכל מדינה אחרת) בסופו של דבר חשיבות חברי הפרלמנט נגזרת לא רק בגלל שהם שם אלא בגלל שזה מלמד במידת מה על קריירה פוליטית משמעותית. בנוסף - אין להשוות בין מי שמשפיעים על חיי הציבור באינספור החלטות בהתנהלות השוטפת, ובין מי שמתכנסים לאירועי בחירה בודדים (שמהווים פסיק שולי בעשייה שלהם) על אף הנושא החשוב שבשבילו הם מתכנסים וההשפעה בעקיפין על הציבור (בגלל שההשפעה היא עקיפה, מתאים יותר 'ללכת אחורה' ולבדוק במקרה שלהם מי הוא זה שמפעיל את ההשפעה-בעקיפין הזו). ביקורת - שיחה 13:55, 6 בפברואר 2024 (IST)
- אפשר לטעון אותו דבר גם על חברי כנסת. הם בהחלט לא עילויים, וכפופים למשמעת קואליציונית. חלקם לא עושים דבר מלבד לקבל משכורת מהכנסת (מי פה שמע על משה פסל? הוא לא הגיע לישיבות הוועדות שבהן הוא חבר במשך שלושה חודשים). ובכל זאת הם זכאים לערך. מרווין האנדרואיד הפראנואיד - שיחה 11:04, 6 בפברואר 2024 (IST)
- אם זה נכון זה רק מבטיח שהלשכה תשלח אנשים עוד יותר 'קטנים' כדי להיות בטוחה שלא יפעלו עצמאית או יסגרו דיל עם מישהו. כמו כן לא ברור לי מה יקרה אם יעברו על הנוהג הלא מחייב הזה ותוגש עתירה לבגצ לבטל את הצבעתם בטענה לחוסר סבירות על רקע שינוי מדעת שולחיהם. אבל מה שיותר חשוב - האם בטענה הזו נעניק חשיבות לחייל האמריקאי שמופקד על 'התיק השחור' האגדי? רק כי בפועל הוא יכול להפעיל שיקול דעת ולשנות או לא לשנות את ההיסטוריה? אני מתקשה לראות חשיבות אנציקלופדית ביכולת הטכנית שלהם. בעולם המשפטי הם לא חשובים, הטענה היא שבעולם העסקני/ציבורי הם כן? ביקורת - שיחה 11:02, 6 בפברואר 2024 (IST)
- @ביקורת כפי שכבר ציינתי, הם לא עילויים משפטיים, אלא אנשים בעלי יכולת השפעה משמעותית. זה כמובן מעמיד אותם בסטנדרט של חשיבות. לגבי הטענה שלך על היותם 'פונקציונרים' - החוק מסמיך אותם, ורק אותם, לשקול ולהחליט לגבי מינוי שופטים. גם אם בפועל יש נוהג של מחויבות לעמדה של יו"ר הלשכה - זה לא נוהג מחייב והכי להצביע אם למנות שופט או לא נמצא כולו בידיים שלהם. בברכה, משה כוכבי - שיחה 10:55, 6 בפברואר 2024 (IST)
― סוף העברה