שיחה:המכון הישראלי לדמוקרטיה

קטגוריה

אבקש לשנות את הקטגוריה למכוני מחקר ישראליים, שכן המכון הישראלי לדמוקרטיה הינו א-פוליטי ומכון מחקר בהגדרתו. תודה, --Karintamar - שיחה 14:55, 6 באוקטובר 2008 (IST)

לא א-פוליטי אלא א-מפלגתי, וכן, בהחלט פוליטי!! (לא יודע מה עם הקטגוריה...) נלביא - שיחה 16:12, 6 באפריל 2009 (IDT)

מצטרף לנלביא ואשנה את הקטגוריה ל"ארגונים פוליטיים בישראל" צפניה - שיחה 17:47, 3 באפריל 2011 (IDT)

@צפניה @נלביא היכן הקטגוריה נעלמה? ברק דיבה - שיחה 14:50, 29 באוגוסט 2023 (IDT)

@ברק דיבה, המכון מקוטלג תחת קטגוריה:מכוני מחקר חברתי בישראל, שהיא תת-קטגוריה של קטגוריה:מכוני מחקר בישראל. -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 18:06, 29 באוגוסט 2023 (IDT)

דוגמה אישית

ראו כתבה בהארץ

• אור קשתי, חגיגת השכר במכון הישראלי לדמוקרטיה, באתר הארץ, 2 באפריל 2009

בושה וחרפה על פרס ישראל למכון צחי לרנר - שיחה 20:03, 3 באפריל 2009 (IDT)

ויש עוד - לא רק חגיגת שכר, אלא שמסתבר שחלק מחברי ועדת פרס ישראל קיבלו שכר או הטבות אחרות מהמכון! הוספתי זאת לערך. קלודיה - שיחה 02:54, 4 באפריל 2009 (IDT)

יפה עשית צחי לרנר - שיחה 09:33, 4 באפריל 2009 (IDT)

תמהני במה חטא המכון שיצדיק את ההתנפלות הזו מצד הארץ. מסקרן. יחסיות האמת • ♥ • י' בניסן ה'תשס"ט 10:20:31

בכל אופן הנה סקירה מקפת על המכון מ-2006 שמתייחסת גם ל"חגיגת השכר" ומעלה כל מיני קשרים פוליטיים. אפשרות נוספת שאני יכול להעלות בדעתי היא המתקפות של העין השביעית על הארץ והעובדה שהעורך בנזימן עזב לא מזמן את הארץ לאחר שעוד קודם אולץ לעזוב את הנהלת המערכת. יחסיות האמת • ♥ • י' בניסן ה'תשס"ט 10:42:04

איני מופתע כלל. מסתבר שבסופו של דבר יש מעט מאוד אנשים שהם עדיין בעלי אידאלים, וגם הם שוכחים את דרכם ומאבדים את תמימותם ברגע שהאידאולוגיה הופכת למשלח יד. כולם פועלים בשביל הכוח והכסף, וכל המרבה הרי זה משובח. עצוב נורא. ‏ PRRP ■ שו"ת 10:50, 4 באפריל 2009 (IDT)

כמובן שמאשימים מייד את העיתון, כאילו אין מספיק גופים\אנשים אינטרסנטים שיכולים להדליף כזה מידע וכאילו העיתון לא היה מפרסם אם לא היה לו אינטרס משלו. הרמיזה כאילו עורכי הארץ הם אלה שמושכים בחוטים ומניעים את כל הגורמים במדינהממש מגוחכת, ולאור המצב בו נמצאת זו האחרונה, אולי חבל שכך. יוסאריאן • שיחה 08:28, 6 באפריל 2009 (IDT)

למיטב ידיעתי (ותתקנו אותי אם אני טועה), בחלק גדול מהעמותות בישראל, השכר הוא נמוך ביחס לתפקידים מקבילים במשק. זה בודאי נגזרת גם של כמות הכסף שעומד לרשות כל מכון מחקר או עמותה וגם מוסריותם של האנשים העומדים בראשו צחי לרנר - שיחה 12:41, 4 באפריל 2009 (IDT)

אני מבין שבעקבות הזעזוע שהובע כאן, כולכם מפסיקים לתרום כספים למכון הישראלי לדמוקרטיה, ומעבירים את תקציב התרומות שלכם לוויקיפדיה העברית. דוד שי - שיחה 07:29, 5 באפריל 2009 (IDT)

חריגות שכר

לא מבינה מדוע מדוע הוסר המידע על חריגות שכר חמורות, בדמות שכר עתק המשולם לנשיא המכון ולבכירים אחרים בומחזירה את הפיסקה שהוסרה, לפחות עד לבירור הענין. קלודיה - שיחה 06:18, 5 באפריל 2009 (IDT)

גם אני לא מבין מדוע לא כובדה את דעת הרוב בדף השיחה, טוב שתיקנת. יחסיות האמת • ♥ • י"א בניסן ה'תשס"ט 06:24:49

חריגות השכר הן עניין חסר כל חשיבות אנציקלופדית. עיתונים צריכים לספק לקוראים מדי יום חדשות מרעישות, אנציקלופדיה פטורה מכך. לא ידוע לי על עיסוק שלנו בשכר שמשולם למנהלי עמותות אחרות. הדיון כאן בשכר מיותר באופן חריג, אני מקווה שמבקר המדינה ועורך "הארץ" יטפלו ביד קשה בחריגה ויקיפדית זו. חוץ מזה, נדמה לי שכבר עברנו את השלב של הכתיבה העיתונאית "פעילים במגזר השלישי", ואנו יודעים שיש להביא דברים בשם אומרם, או לא להביאם כלל. דוד שי - שיחה 07:21, 5 באפריל 2009 (IDT)

יתכן ואין מקום לפסקה בערך צחי לרנר - שיחה 09:01, 5 באפריל 2009 (IDT)

בעיני יש ענין ציבורי מובהק במשכורות חריגות במיוחד המשולמים לפרטים בעמותות המתיימרות לפעול לטובת האינטרס הציבורי, ללא כוונת רווח, ותוך קבלת תרומות פטורות ממס מהציבור. לא סתם נקבע בחוק שכל עמותה חייבת לדווח על חמשת המשכורות הגבוהות. לגבי משכורות בעמותות אחרות, ראו למשל כאן. הפער הוא ממש לא יאמן, ובהחלט יש בו יותר מרמז לשחיתות. ולגילויי שחיתות יש בעיני חשיבות אנציקלופדית מהמעלה הראשונה, לא פחות מעניינים פוליטיים אחרים הנכללים אצלנו בהרחבה. לגבי הניסוח המדוייק של המשפט/פיסקה בנושא, ניתן כמובן לדון קלודיה - שיחה 17:53, 5 באפריל 2009 (IDT)

זה יפה מאוד שיש אנשים שמוכנים לנהל עמותות בשכר נמוך. זה יפה עוד יותר שיש אנשים שתורמים מזמנם לטובת הציבור ללא כל תמורה כספית. עם זאת, אין שחיתות בכך שיש כאלה שמקבלים שכר נאה מאוד תמורת פעילותם בעמותה. באשר לעניין הציבורי: בשביל זה יש עיתונים, אין זה תפקידה של אנציקלופדיה לעסוק בכך.

הכתיבה המתלהמת של קלודיה "חריגות שכר חמורות" (חריגות שכר? מישהו קבע נורמה שהעמותות צריכות להתיישר לפיה?) "שחיתות" (למה שחיתות? האם הכסף ניתן כשוחד? מתחת לשולחן?) מלמדת שמוטב שתתרחק מנושא זה. דוד שי - שיחה 23:05, 5 באפריל 2009 (IDT)

דוד, זו לא הפעם הראשונה שבה נגלעו בינינו מחלוקות לגבי הגדרת שחיתות (ראו כאן). עמותה היא מוסד משפטי ציבורי שבהגדרה אמור לשרת ציבור, ולכן גם התרומות אליו פטורות ממס והוא נהנה משורת הטבות. ודאי שאין כל פסול בתשלום שכר לעובדים בעמותות ושכר גבוה יותר לבכירים בעמותות. גם שכר כפול ומשולש מהשכר הממוצע במשק הוא בגדר הסביר. אך כשמסתבר שעמותה משלמת שכר למן דהו שכר פי עשר ויותר מהשכר הממוצע במשק, זוהי כבר "חגיגת שכר" (ניסוח של הארץ, לא שלי), שבהחלט נכנסת לקטגוריה של שחיתות ציבורית. לצורך הפשרה, וכדי להתרחק עוד יותר מ"ספק ההתלהמות" אני מוכנה לוותר בערך אפילו על זה. אך לא לאזכר בכלל ענין זה? אם אתה מתעקש, נפתח על זה הצבעת מחלוקת. זה נראה לי מספיק חשוב. קלודיה - שיחה 04:28, 6 באפריל 2009 (IDT)

העניין מאוזכר בערך, בדמות קישור בקישורים החיצוניים, די בכך.

120 חברי כנסת מחכים ליוזמה שלך, להוסיף לפקודת מס הכנסה את המשפט: "לא יינתן פטור ממס לתרומה לעמותה שבה משולם למשרה מלאה שכר הגדול פי עשרה מהשכר הממוצע". עד להכנסת תיקון זה, את והארץ יכולים לדבר על "חגיגת שכר", "קרנבל שכר" ו"פסטיבל שכר", אין לכך כל חשיבות.

למה לעצור רק בעמותה זו? למה לעצור רק בעמותות? בכל מקום שבו פורסם שכר המנהלים (עמותות, חברות ציבוריות) נציין זאת בערך של הארגון ובערכי מנהליו, וישפוט הקורא (אפשר לסדר תבנית לעניין)). אם "הארץ" מספר זאת לקוראיו, זה כנראה מאוד חשוב. דוד שי - שיחה 07:47, 6 באפריל 2009 (IDT)

אגב, הנושא כבר עולה ממקור שונה - רשם העמותות יפרסם באופן אינטרנטי את כל הנתונים (כולל שכר) של העמותות על פי תקנה חדשה. אני כחבר בעמותה שהועד הנבחר שלה מתנדב לחלוטין (ועוסק בנושאי האגודה עד 50% משרה ) ומנהלה אינו מגיע להערכתי לפעמיים השכר הממוצע במשק - מרגיש רע מאוד עם עמותות שמשלמות שכר כזה. (לא קשור למה אמור להיות בויקיפדיה...) נלביא - שיחה 09:21, 7 באפריל 2009 (IDT)

"א-מפלגתי"? "קו התפר"?

למכון אג'נדה ברורה, והיא ברוב המקרים לא תכלול את זכויותיהם הדמוקרטיות של המתנחלים, למשל. כלומר ה"דמוקרטיה" היא אותה דמוקרטיה שרואים חברי המכון, שהם קבוצה מסויימת, וכמובן לא "דמוקרטיה" אחרת, אותה הם לא יכולים לראות... כמו כן העמדת הדמוקרטיה בראש מעמידה מייד את השאלה: אם בשביל הדמוקרטיה ימותו 2 אנשים, האם עדיין היא עדיפה? ואם 20? 2000? האם איננו נמצאים במאבק לחיים ולמוות, שהמכון המכובד משחק תפקיד ברור במיוחד בו? האם אין דרך להביע עימות רעיוני זה על הדף המתאר את המכון הנ"ל (כמו שמובעות כל ההתנגדויות להתנחלויות, למשל, בדף המתאר אותן)? נלביא - שיחה 16:08, 6 באפריל 2009 (IDT)

הערך הוא לא המקום לפולמוס שאתה מתאר. נסה בויקיפדיה:כיכר העיר או בפורומים שונים ברשת. יוסאריאן • שיחה 16:31, 6 באפריל 2009 (IDT)

יש בדברי נלביא נקודה למחשבה. אם הוא צודק ותנועה זו, המכנה עצמה א-פוליטית, מזוהה למעשה עם צד מסויים של המפה (ואגב, יש לא מעט גופים "א-פוליטיים" שהם בהחלט פוליטיים), אז צריך לציין את זה, אבל בצורה מדודוה ומסתייגת. דוגמה תיאורטית לתוספת (כיוון שלא בדקתי את המקרה לגופו): "על אף הגדרתו הרשמית כא-פוליטי, מקובל לזהות/יש המזהים את המכון עם השמאל הציוני/שמאל המפה הפוליטית (הפניה למקור 1)(הפניה למקור 2)(הפניה למקור 3)". בצורה זו אנחנו לא מעלימים את הקשר ובכך מכריזים למעשה שהוא באמת א-פוליטי, ומנגד אנחנו לא קובעים בנחרצות שהשיוך הזה נכון - אנחנו מביאים את שני הצדדים והקורא ישפוט. לכאורה וק:נמנ קלאסי (בהנחה שאין בדבריי כשל לוגי). ‏DGtal‏ 17:23, 6 באפריל 2009 (IDT)

בשלב ראשון הורדתי את "א-מפלגתי" - זו ברירת המחדל, ולכן אין צורך לציין זאת. דוד שי - שיחה 20:09, 6 באפריל 2009 (IDT)

אם יש לכך סימוכין אפשר לציין כי המכון מזוהה עם השמאל הישראלי. ראו גם שיחה:המכון לאסטרטגיה ציונית#צביון ימני. יוסאריאן • שיחה 20:29, 6 באפריל 2009 (IDT)

בעקבות בדיון אליו הפניתי העפתי מבט בצוות המכון ולא מצאתי הטיה מובהקת שמאלה. אביעזר רביצקי ודן מרידור הן הדמויות הפוליטיות היחידות אותן הכרתי במבט מרפרף. יוסאריאן • שיחה 20:35, 6 באפריל 2009 (IDT)

הזיהוי עם השמאל נובע מהעמדות בראש ובראשונה. זה כמובן תלוי איך מגדירים שאמל, ואין מחלוקת שהמכון אינו מזוהה עם השמאל ה"חברתי" (עוד לפני הפרשה הזו), אבלה וא בהחלט מזוהה עם השמאל המדיני, והוביל בין היתר את התמיכה בהתנתקות. יחסיות האמת • ♥ • י"ג בניסן ה'תשס"ט 05:35:39

פרס ישראל

פרס ישראל הוא פרס ממלכתי. אם נופל פגם מהותי בהענקתו, ניתן לעתור לבג"ץ שיפסול זאת. כיוון שבשלב זה בג"ץ טרם הורה על פסילת הפרס (לא ידוע לי שהוגשה עתירה), הרי התחקיר הנפלא על הזיקה של השופטים למכון הוא כלי מצוין למכירת עיתונים, אבל אין לו מה לחפש באנציקלופדיה. אנא, לכו לביקור בספריה, תמצאו בה כל כך הרבה ספרים מרתקים, גדושי שידע ששמץ ממנו לא הגיע לוויקיפדיה. קחו ספר, הרחיבו ערך במידע שיש בו טעם, מידע שיהיה חשוב גם בעוד שבועיים. קראו עיתון כדי שיהיה לכם במה לעטוף דגים, אבל אל תרוצו להביא את העיתון לוויקיפדיה. דוד שי - שיחה 22:46, 6 באפריל 2009 (IDT)

לא מסכימה. עם כל הכבוד שאני רוחשת לתפקידה של "רשות השלישית" (השופטת) בדמוקרטיה. יש מקום גם ל"רשות הרביעית" (התקשורת). תחקירים עיתונאיים מבוססים, במיוחד במקרים שאין מחלוקת על העובדות, ראויים לאזכור גם אם לא מצאו את מקומם (עדיין?) בספר זה או אחר, וגם אם לא נמצא מי שהגיש עתירה בנושא, אפילו בהנחה שניתן משפטית להגיש עתירה שכזו. קלודיה - שיחה 22:55, 6 באפריל 2009 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אני מבקר יותר ממך בספריות, ועדיין טרחתי לדייק ולצטט את המקור הראשון (כפשוטו) של הידיעה הזו. אם אינך מכיר את המונח "שערוריה צועקת עד לב השמיים", אכן מובנת הסתייגותך. גם אם איש לא יילך לבג"ץ, גם אם המכון לא יוותר על הפרס ולוּ להסיר לזות שפתיים, הפיסקה הזו חשובה. יש עכשיו דיון שלם על "כמה המנכ"ל מרוויח, ואת מי זה מעניין" - שערוריה על נושא פרס ישראל, בעיניי לפחות, יותר חשובה. ‏DGtal‏ 22:57, 6 באפריל 2009 (IDT)

קראתי את הידיעה ב"הארץ", ויש בה מחלוקת רבה. רק מוכרי עיתונים ומחפשי שחיתות מקצועיים מגלים עניין בקשקוש זה. אם לדברים היה ערך, הייתה מודשת עתירה לבג"ץ (כבר היו דברים מעולם). כתיבה מונחית אידאולוגיה, כפי שהיא מתבטאת בדבריה של קלודיה בדיון זה, גורמת נזק חמור לוויקיפדיה, היא ממש שחיתות, ובשחיתות זו יש להילחם. כלוחמת נועזת בשחיתות, אני מצפה שקלודיה תצא ראשונה נגד השחיתות של קלודיה (טו, היא לא יכולה, כי אני כבר יצאתי ראשון. קבלו תיקון: אני מצפה שקלודיה תצא שנייה נגד השחיתות של קלודיה). דוד שי - שיחה 23:18, 6 באפריל 2009 (IDT)

קרא את הידיעה במקור ראשון (לצערי היא לא אונליין כרגע) ותגלה שהארץ עוד היו עדינים בתיאור הקשרים. העובדה שהתחקיר מופיע בעיתונים בעלי אידאולוגיות הפוכות מראה, במידה מסויימת כמובן, שהטענות ממשיות. ולגבי בג"ץ - חבל על האגרה - שאל את משה פייגלין כמה אפשר לסמוך על מערכת המשפט בעניינים פוליטיים. וק:נמנ מחייב את הצגת הביקורת שאתה קורא לה "קשקוש" ואני קורא לה "שערוריה". ‏DGtal‏ 23:26, 6 באפריל 2009 (IDT)

קצת מחשבה תגלה את המושחת האמיתי. מישהו, וזה לא אריק כרמון, הרכיב את הוועדה להענקת פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. כדי למנוע הענקת הפרס למכון הישראלי לדמוקרטיה, או לפחות כדי להפוך את הענקת הפרס מכבוד לשערורייה, הוא הרכיב ועדה שכל חבריה קשורים למכון. צעד גאוני, שרק מוח של קרימינל מושחת ביותר יכול להגות אותו. תן לנו את שמו של מרכיב הוועדה, ואז תהיה לנו שערורייה של ממש.

זה ממש לא חשוב האם אני קורא לביקורת "קשקוש" ואתה קורא לה "שערוריה". כדי שביקורת תסוקר בוויקיפדיה, צריך להיות בה מעט יותר מידיעה בעיתון. אני סומך על בית המשפט יותר ממך (וכנראה יותר מפייגלין), ויודע שאם בידיעה שבעיתון יש תוכן ממשי, הוא יהפוך לעתירה לבג"ץ. כל זמן שאין עתירה לבג"ץ, לך לעטוף דגים בעיתון (אם כי ייתכן שזה יהפוך אותם לבלתי ראויים למאכל). דוד שי - שיחה 23:42, 6 באפריל 2009 (IDT)

אתה ממש מרים להנחתה: הידיעה הראשונית בעמוד הראשון של מקור ראשון (שבוע לפני השלמת התחקיר והפרסום המקביל בהארץ) התייחסה בדיוק לאדם הזה: נחום לנגנטל, יועץ השרה לפרס ישראל, שהיה מועסק במכון עד לפני כמה חודשים.

לגבי הסיפא, הטענות על קשרים למכון הן עובדות - איש מהאישים המעורבים שנשאלו לא הכחיש את קיומם של הקשרים. להגנתם הם אומרים שהם הצהירו על "גילוי נאות"/הקשר זניח/הכל היה תמים וכשר וכו', תלוי במי מדובר. אין סיבה להניח שהם משקרים, אבל זו עדיין שערוריה. מבחן הגשת תלונה לבג"ץ שהצעת הוא מצחיק (אין לי כוונה לבזבז אלפי שקלים על הגשת בג"ץ רק בשביל לשכנע אותך שאני צודק). ‏DGtal‏ 23:53, 6 באפריל 2009 (IDT)

בימים אלה מתקיים מבחן נוסף: את ההחלטה על מתן הפרס קיבלה, בעקבות המלצת הוועדה, שרת החינוך הקודמת. אם אכן נפל פגם חמור בהחלטה זו, ניתן לצפות ששר החינוך הנוכחי, גדעון סער, יבטל אותה. דוד שי - שיחה 18:55, 7 באפריל 2009 (IDT)

סוגיה דומה אך גם שונה, המאמר האחרון של יצחק ספורטא באתר העוקץ צחי לרנר - שיחה 01:46, 7 באפריל 2009 (IDT)

העובדה שנטען שחברי ועדת הפרס היו נגועים לכאורה בניגוד עניינים אינה מובילה בהכרח למסקנה שאין מקום להעניק לו את פרס ישראל. אני למשל חושבת שהמכון ראוי לפרס ישראל, ועם זאת כדי למנוע לזות שפתיים אנשים שהיו קשורים למכון, ובוודאי כאלה שהיו עובדים שלו, לא היו צריכים להשתתף בקבלת על החלטת הפרס (ואגב, גם העובדה שבמכון משולמות משכורות חריגות ניתנת לתיקון. לאור הביקורת הציבורית, ראוי שבכירי המכון יקבלו בעצמם החלטה להפחית באופן משמעותי משכרם, ולהחזיר לקופת המכון את ההפרש. היו דברים מעולם, גם אם נדמה לי שלא בארצנו הקטנטונת). קלודיה - שיחה 21:50, 7 באפריל 2009 (IDT)

תמונה

לפני כחודש העליתי תמונה נוספת לערך זה, שנמחקה על ידי ori בטענה שהיא אינה מורשית לשימוש. אבקש להשיבה, משום שהיא כן מורשית לשימוש - לצורך ערך זה - על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה. תודה, Karintamar - שיחה 14:57, 24 בנובמבר 2009 (IST)

ויקיפדיה אינה מקבלת "מורשית לשימוש - לצורך ערך זה". כדי לתת תמונה לוויקיפדיה יש להכריז עליה "מורשית לשימוש לכל מטרה". ניתן לדרוש ציון המקור. דוד שי - שיחה 19:32, 24 בנובמבר 2009 (IST)

שאלות

• מה זה "אנטי-פוליטיקה"?
• "התכנית פעלה בין השנים 2001-2009" - האם נסגרה התכנית החינוכית? אם כן, מדוע? דוד שי - שיחה 08:06, 25 בנובמבר 2009 (IST)

אריק כרמון מתחזה לכאורה לפרופ' - קשור למכון או לא?

אני חושב שכן. אריק כרמון הוא הפנים של המכון ולא סתם חבר. כמו כן המכון אינו עוסק ביהלומים או בטכנולוגיה שימושית אלא בדמוקרטיה, מילה שקשורה בצורה מסויימת בערכים חיוביים. קישורו של נשיא המכון לעיוות לכאורה מסוג זה לא יכול שלא לאפיין את המכון בכללותו.

הוכחה בדרך השלילה:

אם חבר במכון היה ער לעיוות ומתלונן עליו מספיק, היה הדבר נעצר מהר מספיק.

זאת אומרת שלא היה חבר כזה אפילו אחד. מסקנה: זהו כן אפיון של המכון ונטיותיו. אני מבקש להחזיר את הפיסקה לדף.

נלביא - שיחה 23:34, 25 בנובמבר 2009 (IST)

אתה נכנס בנעליו של שופט כל הארץ, ומרשיע את כל חברי המכון. אל נא בחופזך. בעיני מדובר בעניין אישי, שאין לו חשיבות רבה בהקשרו של כרמון, ובוודאי אין לו חשיבות בהקשרו של המכון.

קריאת המאמר של יואב יצחק מלמדת שכדאי לך להיזהר בשימוש במילה "מתחזה". יש לי בדיחה טובה על תוכי ודיילת בהקשר זה, אבל הגיע הזמן לישון. דוד שי - שיחה 00:12, 26 בנובמבר 2009 (IST)

חלילה לי להכנס בנעליו של מי שאמרת. חוץ מזה לאחר שנת לילה טובה אני מחכה לבדיחה. אני אקרא את יואב יצחק ונראה. נלביא - שיחה 09:12, 26 בנובמבר 2009 (IST)

או קיי, הנה הבדיחה (מאתר הבדיחות שלי):

נוסע עולה למטוס ומופתע לגלות שבכסא הסמוך לשלו יושב תוכי. במהלך הטיסה הנוסע מבקש קפה מהדיילת, והתוכי קופץ ואומר: "ובשבילי כוסית ויסקי, פרה שכמותך". הדיילת הנבוכה חוזרת עם ויסקי לתוכי ושוכחת את הקפה.

הנוסע מזכיר לדיילת את הקפה שהזמין, והתוכי קופץ ואומר: "ובשבילי עוד כוסית ויסקי, פרה שכמותך". הדיילת ההמומה חוזרת עם ויסקי לתוכי אך ללא קפה.

הנוסע המאוכזב מחליט לנסות את השיטה של התוכי ואומר לדיילת: "כבר פעמיים הזמנתי אצלך קפה ולא קיבלתי, חתיכת בהמה". כעבור דקה מגיעים שני אנשי בטחון חסונים וזורקים את הנוסע והתוכי דרך יציאת החירום.

בדרכם למטה אומר התוכי לנוסע: "בתור אחד שאינו יודע לעוף, הפגנת במטוס אומץ לב יוצא מהכלל".

נלביא, בתור אחד שאין לו עורך דין צמוד העוסק בתביעות לשון הרע, גם אתה הפגנת אומץ לב יוצא מהכלל כאשר השתמשת במילים "מתחזה" ו"שקר". דוד שי - שיחה 09:23, 26 בנובמבר 2009 (IST)

לא בטוח שאין לי עורך דין צמוד, אבל הבנתי את הבדיחה. לא היה ברור לי ש"דף שיחה" הוא מדיום מבוקר כמו עיתון וכו', אלא יותר דומה לשיחת חברים. מכיוון שאני עכשיו בספק - עידנתי את הנאמר (וגם קראתי את יואב יצחק בינתיים). יום נעים. נלביא - שיחה 10:58, 26 בנובמבר 2009 (IST)

כדי להסיר מכשול: לשון הרע שנאמרת בשיחת חברים (אפילו בין שני חברים בלבד) היא לשון הרע, וכבר היו תביעות כאלה. בוודאי שדברים שנאמרים בדף שיחה בוויקיפדיה, ובכך נחשפים למספר לא ידוע של קוראים, יש להיזהר שלא להיכשל בהם בלשון הרע. דוד שי - שיחה 20:33, 26 בנובמבר 2009 (IST)

אני מסכים עם נלביא --צפניה - שיחה 17:52, 3 באפריל 2011 (IDT)

מטרה/מטרה מוצהרת

מטרותיו של ארגון מוגדרות עפ"י מטרותיו המוצהרות. מהביטוי "מטרותיו המוצהרות" משתמעת נימה כאילו הכותב טוען שקיימות מטרות לא מוצהרות. זה במקרה הטוב מחקר מקורי ובמקרה הגרוע הכפשה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 22:23, 17 בינואר 2010 (IST)

כמובן. ראה גם שיחה:בצלם/ארכיון 3#תיקון זעיר בפתיח. לי יש הרגשה שמטרתו המוצהרת של משתמש:Act היא דיוק בניסוח. אולי יש לו גם מטרות לא מוצהרות. ‏odedee • שיחה 22:31, 17 בינואר 2010 (IST)

אם זוהי המדיניות לקבל את מרות הארגון כטרות מוצהרות - אשנה זאת גם בערכים אחריםAct - שיחה 22:43, 17 בינואר 2010 (IST)

שחזרתי גם את העריכה האחרונה, אני שמח שגילינו מה המטרות הלא מוצהרות של המכון. הביקורת שצורפה שם (היות המכון שמאלני) כבר מופיעה בפסקה הביקורת. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 07:29, 18 בינואר 2010 (IST)

נותר רק להבין מהן המטרות הלא מוצהרות של Act. אם אגיע למסקנה שהן השחתה פוליטית, אפעל בהתאם. ‏odedee • שיחה 08:00, 18 בינואר 2010 (IST)

הרמיזות הבוטות של עודד מעידות אולי על אגו מנופח. נא לדון לגופו של ענין ולא להסתמך על "מטרות" שעולות במוחו של עודד. אני סבור שקנה מדה אחד צריך לשמש בהתייחסות לארגון שמאלי או ימני. אם ביקורת הדדית של שני ארגונים ראויה להיכלל בפתיח של ערך על ארגון אחד - היא ראויה להיכלל גם בפתיח של השני. אם אינה ראויה - הדבר חל על שני הערכים.Act - שיחה 15:49, 19 בינואר 2010 (IST)

את ההשוואה למי יש יותר גדול אני משאיר לאחרים, אני מסכים עם שאר דבריך. את "המוצהרות" יש להסיר מכל הערכים הרלוונטיים ואת הביקורת יש להעביר לפסקה מתאימה במידה ואחת כזאת קיימת. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 21:09, 19 בינואר 2010 (IST)

ביקורת

למשתמש:Act חשוב מאוד להציג בערך את דעתו של המכון לאסטרטגיה ציונית על המכון הישראלי לדמוקרטיה. אין לכך שמץ של הצדקה. המכון לאסטרטגיה ציונית אינו גוף נייטרלי, אלא, כדברי Act, מתחרה. לא נציג בערך "סלקום" את הדעה של "פלאפון" על שירותי סלקום, ולא נהפוך את הערך שלפנינו לזירת התנצחות בין יריבים. בעקבות מחיקתי את הקטע העוסק במכון לאסטרטגיה ציונית החזירו Act בנימוק "אם המידע על מבקרי המכון מקומו בערך על המבקר - יש למחוק את כל הפרק". ייתכן שכך, וייתכן שיש מקום לביקורת של עיתונאי, שהוא גורם נייטרלי (כל עוד לא הוכח אחרת). זה נושא לדיון נפרד. מה שברור הוא שלביקורתו של המכון לאסטרטגיה ציונית אין מקום. דוד שי - שיחה 19:59, 28 בינואר 2010 (IST)

איני מבין מהיכן שאב משתמש:דוד שי את קביעתו לגבי החשיבות הרבה שאני כביכול מייחס להצגת דעתו של המכון לאסטרטגיה ציונית בערך. החזרתי את המידע מאחר שההנמקה של דוד שי בתקציר העריכה לא לא נגעה בפיסקה שמחק בלבד אלא בכל הפרק. עכשיו מתקן דוד שי את הטיעון ומביא הסברים נוספים. כמו כן, יש להבין שביקורת, בדרך כלל, מובאת על ידי גורמים שאינם נייטרליים ואין דין חברות עסקיות מתחרות כדין גופי מחקר. עם זאת, איני רואה חשיבות כה רבה בהכללת הביקורת של המכון לאסטרטגיה ציונית בערך, גם אם ראוי היה לדעתי לאזכר את שני המכונים העוסקים בתחומים דומים זה בערך זה.Act - שיחה 01:51, 29 בינואר 2010 (IST)

בשביל אלה שיקראו כאן אציין שראש המכון לאסטרגיה ציונית ישראל הראל גם היה מראשוני ויוזמי אמנת כנרת אך אף על פי כן אינו נמנה עימם כי הוא פרש באחד השלבים. מדוע הוא פרש ? איני יכול לומר כי אין לי ידיעה מבוססת אבל מדיבור אם אחד מחברי האמנה שאישר לי את העובדה הראשונה שציינתי, הבנתי שזה בגלל שהיה פער לא הגון בין הדברים שנאמרו לבין הדברים שנעשו ופורסמו. בכל אופן אני כותב זאת כי להבנתי יש לשים בצד את השמות של המכונים הנ"ל שאחרי הכל כל אחד מהם ייחס לעצמו את השם, לא שזה נותן להם בעלות על המונח דמוקרטיה או הציונות ולמעשה כל אחד מהם מנסה להציב אלטרנטיבה רעיונית להתמודדות אם אותן שאלות. דעתי האישית לפי המעקב שלי אחרי התנהלותו ופרסומו של המכון לדמוקרטיה שמדובר בגוף שפועל בצורה סלקטיבית קרי מציג את המידע שמשרת אותו בלבד, להבנתי הוא פועל בדרכי הונאה בפעלותיו התקשורתיות. לא התפלאתי לראות את המעשה המכוער שלהם בקבלת את פרס ישראל כפרס אישי על עשייה בפרק זמן קצר ועל עשייה שאינה ביטוי של התנדבות ומסירות אלא של צבירת הון והשפעה פוליטית. אני מקבל כל הזמן את פרסומיהם ורואה בהם שטחיות מובנית מי-נהר - שיחה 15:25, 30 בנובמבר 2010 (IST)

ביקורת באתר חדשות 1

להלן ביקורת על המכון הנסמך על פי מאמר באתר חדשות מחלקה ראשונה. הנה תקציר הנקודות, עם מעט עדכונים ומקורות חיצוניים כמיטב יכולתי וזמני, אשמח אם מישהו יכול לעדכן לנתונים עכשיויים ולהביא מקורות נוספים לנאמר:

הגעתי לנושא עקב טעות מצחיקה בחיפוש אחרי נושא הזיות פרפטואום מובילה, וההקשרים שלו עם השערות של מזימות קשר, ניסיתי להיזכר בבנבנישתי הרופא שניסה לרמות בעניין "זכרון המים" והומאופתיה, ובמקום זה מצאתי את עצמי קורא על משפטו של קלינטון ב'מימון הבחירות', על עורך דין בנבנישתי ודרכי פעולתו ה"אגרסיביות" (לטענת כותבי המאמר) והשוואה למישהו אחר: אברהם סופר. אברהם סופר זה, הוא ממנהלי NGO Monitor העמותה לאחריות ארגונים לא ממשלתיים ובו זמנית מנהל כבוד במכון הישראלי לדמוקרטיה. דבר שנראה לי תמוה, על ציר ימין שמאל בישראל. התחלתי לקרוא יותר על המכון הישראלי לדמוקרטיה. בין חבריי יש שעבדו עבורם או אצלם - בעלי דעות יותר פשרניות מאשר שלי...)

ביקורת כללית:

ממלכתיות לכאורה: פעולה כמוסד ממלכתי למרות שאינו כזה

• חסר בקרה: השפעה מוגזמת וללא ביקורת על הממשל, התקשורת והציבור, בידי ארגון שממומן באופן פרטי.
• מוסד תלוי ובעל פניות: הצגתו המכון הישראלי לדמוקרטיה כארגון בלתי תלוי וחסר פניות (א-פוליטי) כאשר יש הוכחות חד משמעיות לפניוּת, ניגודי עניין, השפעה אישית ותפיסה פוליטית כלכלית ומדינית ברורה כפי שיוצג להלן.
• מימון פרטי: המכון ממומן בידי מממן יחיד המליארדר ברנרד מרכוס - כפי שהוכח מנסיונות כושלים לגייס כסף מקומי בישראל, ולאור פרסומים של המכון.
• מעורבות המייסד והמממן: מרכוס מנהל ומחליט הן ברמת האסטרטגיה והנחיית הדרך, והן בפרטי העשייה. (דוגמאות מובאות במאמר)
• הצהרה פוליטית ומדינית: הצהרה בעייתית של המייסד, מרכוס, הקורא לרפורמה ושינוי יסודי פוליטי ומדיני בישראל.
• תדמית מוצגת: ארגון 'ידידי המכון' נוסד לאחר שג'ורג' שולץ הביע את חששו מתדמית המכון כמופעל בידי מממן יחיד

מיצג ממלכתי כוזב:

• מיקום בשכונת פאר בירושלים, בבניין מפואר שנבנה לצורך המכון, מקנה לו הילה ממלכתית למרות שמדובר במכון פרטי
• הפעלת כנס קיסריה כמאורע ממלכתי

קשרי הון-שלטון בעייתיים:

• קשר עם חברות איסוף מידע ומודיעין: קשר בעייתי של מרקוס בעבר (ויתכן גם כעת) בהנהלת צ'ויספוינט - בעבר החברה הגדולה ביותר בארה"ב למידע ומודיעין אזרחי. (מרקוס היה מנהל בחברת OBT שמוזגה עם צ'ויספוינט, ומנהל בצ'ויספוינט מאז מאי 2000([1]) - הקשרים של חברה זו עם הפוליטיקה הישראלית והאמריקאית מצויינים להלן.
• קשרי המכון והממשל של ארה"ב: למרכוס קשרים הדוקים עם מזכיר המדינה לשעבר ושר החוץ של ארה"ב ג'ורג' שולץ. - על קשרי הון-שלטון הקשורים במכון הישראלי לדמוקרטיה ועל הקשר בין שולץ למרכוס יצויין להלן.
• הגנה משפטית תוך קשר שלטוני: הגנה משפטית דרך יועצים משפטיים בכירים המועסקים בה, והנמצאים בעמדות שלטון

השפעה על ידי מימון כלכלי:

• השפעה על דעות בעקבות משכורות גבוהות במיוחד, בקנה מידה ישראלי, לסגל העובדים ולמועסקים בשירותה
• השפעה על התקשורת באמצעות מימון כתבים, תשדירים וכתבות בתקשורת

קשרי הנהלת המכון ועובדיו עם אולמרט ומפלגתו קדימה וכן קשרים ועמדות מפתח בשלטון ובמערכת המשפט:

• פרופסור יפה זילברשץ - דיקנית הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. מקורבת לאמנון רובינשטיין, והיתה חברת הועדה להגירה שבראשה הוא עמד. רובינשטיין היה מועמדו של אולמרט לנשיאות המדינה בשעתו, ונשיא המרכז הבינתחומי, מוסד פרטי שהוקם בידי פורפסור אוריאל רייכמן, שהצטרף מאוחר יותר למפלגת קדימה של אולמרט.
• פרופסור שלמה אבינרי - מזוהה עם השמאל, מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית. הצטרף לקדימה. מרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה (שכאמור הוקם רייכמן, ממפלגת קדימה) והיה אף הוא חבר בועדת ההגירה שבראשות אמנון רובינשטיין.
• פרופסור יואב דותן, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. התנגד לועדת החקירה לאחר מלחמת לבנון השניה, בה צפויה היתה ביקורת רבה על התנהלותו של אולמרט. היה חבר בצוות משימת הדגל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, חוקה בהסכמה (משחק מלים באנגלית: קון-סטיטוציה ביי קון-צנזוס).
• עו"ד יורם טורבוביץ' - ראש הסגל בלשכת אולמרט. היה חבר הועד המנהל במכון עד 2005, ורשום עדיין כחבר המכון.
• פרופסור עליזה שנהר - שגרירת ישראל בברה"מ לשעבר, כיום דיקן מכללת עמק יזרעאל. חברת הועד המנהל במכון. כתבה את תכנית היהדות, בתכנית ללימודי דמוקרטיה עבור משרד החינוך, כשהיה בראשות אמנון רובינשטיין, כשאימוץ 'חוקה בהסכמה' של המכון הוא חלק מתכנית הלימודים.
• פרופסור מרדכי קרמניצר - משפטן, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, וממקבלי השכר הגבוהים ביותר במכון. חבר המועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל (באנגלית: הקרן לישראל חדשה) וממנסחי חוק העונשין, בעבר רץ לכנסת בתנועה שחברה למר"ץ והיה נשיא מועצת העיתונות במשך שלש שנים. היה מעורב בתכנית הפרטת משרד החינוך, וכן עמד בראש ועדת קרמניצר לחינוך לדמוקרטיה במסגרת לימודי האזרחות למבחני הבגרות. פרפסור קרמניצר שינה את עמדתו וכיום תומך במגמות של 'אקטיביזם שיפוטי'.

• ד"ר דורון נבות מאוניברסיטת חיפה, מומחה לשחיתות, כותב דו"ח השחיתות של המכון הישראלי לדמוקרטיה

מעורבות צבאית:

• קשרים אישיים - כל הקשרים והעברת המידע בין צה"ל, משרד הביטחון והמכון הישראלי לדמוקרטיה נעשו על רקע קשרים אישיים ללא מיסוד או הסכם רשמי בין הגופים.
• מעורבות בהחלטות צבאיות - המכון מעורב בהחלטות כלכליות, משפטיות ומוסריות של צה"ל ובהתוויית מדיניותו
• השפעה על קצונה בכירה - למכון היו קשרים בלתי ממוסדים ולא רשמיים עם קצינים בכירים כולל הרמטכ"ל וסגנו

מעורבות במדיניות כלכלית ובחינוך:

בלעדיות: המכון מעודד קיום מונופולים - עסקים בלעדיים בתחומם, ומתנגד למאמצי הגבל עסקי על רקע בלעדיות

הירשזון: נייר עמדה של המכון נכתב עבור ראש ועדת הכספים אברהם הירשזון, מאוחר יותר שר האוצר בממשלת אולמרט, ובהמשך ישב בכלא על הונאה, גניבה, מירמה, והלבנת הון.

הפרטת מערכת החינוך:

• נייר עמדה של המכון הישראלי לדמוקרטיה המעודד את הפרטת מערכת החינוך הממלכתית, נכתב בידי ויקטור לביא עם רונית תירוש, אז מנכ"ל משרד החינוך, ומאוחר יותר חברת מפלגת קדימה.
• החלטות ועדת דוברת לרפורמה ושינוי יסודי במערכת החינוך, בראשותו של שלמה דוברת, בנו של חבר הנהלת המכון הישראלי לדמוקרטיה אהרן דוברת, התבססו בעיקר על נייר העמדה של לביא ותירוש.

הקשרי שחיתות

תמיכה באהוד אולמרט מימון מודעות המוקיעות את מבקר המדינה, ונסיונות להסרת הביקורת והחשדות לאי סדרים כספיים נגד אולמרט

עצומת המלומדים: מימון הפרופסורים אשר חתמו על עצומה למניעת חקירתו בידי מבקר המדינה

המעטה במשמעותה של השחיתות: נייר עמדה של המכון טען שיתכן כי העליה בשחיתות היא למראית עין בלבד, כתוצאה מהשינויים באופי התקשורת. כמו כן, שאם השחיתות מוכלת ואינה רחבת היקף, אין נזקה גבוה. העמדה נוסחה בידי דורון נבות ועורכת הדין נאוה בן-אור תחת הנחייתו של פרופסור מרדכי קרמניצר.

קשרי הון-שלטון, ומעורבות בפוליטיקה

• ריגול: צ'ויס פוינט עוסקת באיסוף מידע על אזרחים, חברות וארגונים, ומהם, בארצות שונות בעולם, בינהם בארה"ב ובישראל, ואף כונתה בתקשורת בארה"ב 'האח הגדול'.
• סיוע לבחירת בוש האב: צ'ויס פוינט סיפקה לצוות מטה הבחירות של ג'ורג' בוש האב, רשימות של אזרחים המנועים מהצבעה, עקב עבר פלילי, בעיקר תומכי דמוקרטים.
• תמורה הולמת: לאחר הבחירות, ממשל בוש הזמין מצ'ויס פוינט מחקר ודו"ח לגבי מהגרים בלתי חוקיים במחיר 67 מליון דולר.
• יו"ר כבוד: ג'ורג' שולץ, ידידו של מרכוס, הוא יו"ר כבוד של המכון הישראלי לדמוקרטיה, וראשון מקבלי אות הדמוקרטיה המוענק על ידי המכון. שולץ, מזכיר המדינה ושר החוץ של ארה"ב לשעבר, היה נשיא תאגיד בכטל, ענקית הנפט והנשק, אשר זכתה בעיסקאות ענק בהיקפים אדירים בעירק לאחר מלחמת המפרץ.

מעורבות בבחירות ובמערכת השלטון הישראלית

• טורבוביץ: עו"ד טורבוביץ מונה ב-1999 בידי ראש הממשלה דאז, אהוד ברק ועוזרו יוסי קוצ'יק, לראש הועדה לרפורמה בשירות הציבורי, וזה שכר את שירותי המכון הישראלי לדמוקרטיה כגוף החוקר העיקרי שלה.
• סיוע לברק: המכון סיפק לברק תוכנית 'מאה ימי שלטון ראשונים' שנכתב על ידי פרופסור אשר אריאן איש המכון, וכן דו"ח מחקר לגבי הבחירות.
• הועדה לרפורמה: פרופסור דוד נחמיאס, איש המכון עבד עם משרד ראש הממשלה על הועדה לרפורמה בשירות הציבורי.
• הועדה להשלמת החוקה: פרופסור ידידיה שטרן מונה ליו"ר הועדה הקואליציונית להשלמת חוקי היסוד בהעדר חוקה בישראל (עקב מחלוקות פוליטיות, מדיניות ותרבותיות)
• חוקה בהסכמה

• מימון ועדת הכנסת: המכון הישראלי לדמוקרטיה מקדם את תכנית הדגל 'חוקה בהסכמה' על ידי מימון מחקר ופעילות עבור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
• 'חוקה בהסכמה' בתכנית הלימודים: תכנית חוקה בהסכמה הוחדרה לתכניות הלימודים לאזרחות בידי מטה שנהר-קרמניצר בועדה שמונתה בידי אמנון רובינשטיין בהיותו שר החינוך.

מעורבות בתקשורת

• הפעלת כנס קיסריה לכלכלה ומדיניות, מקשרת בין פוליטיקאים וקובעי מדיניות לאנשי תקשורת, ומהווה ערוץ השפעה ישיר של המכון לשני הכיוונים.
• העין השביעית - בעבר ירחון וכיום גם אתר מרשתת, שזוהה בדרך כלל עם תקשורת השמאל, הוא בטאונה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בעריכת ובהשתתפות אנשי תקשורת ידועים כנחום ברנע ובעריכת חנוך מרמרי ובעבר עוזי בנזימן.
• המכון הישראלי לדמוקרטיה מממן כתבות ותשדירים במרשתת בויי נט, ואללה ועוד.
• אות הדמוקרטיה משמש לציין את מי שהמכון חפץ ביקרו. ראשון המקבלים את האות היה ג'ורג' שולץ, והשני אדוארד שווארנדזה למרות שכבר אז, שנים לפני הדחתו ב-2003, נחשבה הצגתו כדמוקרט בעייתית במידה מרובה.

עד כאן ה'תקציר'. אם זה מגיע לרמה שאפשר כבר להכניס את את הביקורת הזו לתת סעיף, עשו זאת. -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י"ג בתשרי ה'תשע"ה • 20:53, 6 באוקטובר 2014 (IDT)

אני מציע שבערך העוסק באתר news1 תציין את רשימת כל האישים והגופים שהאתר מתח עליהם ביקורת, ותכלול בה גם את המכון הישראלי לדמוקרטיה. בערך שלפנינו אין לביקורת זו שום חשיבות. דוד שי - שיחה 21:03, 6 באוקטובר 2014 (IDT)

ואם זה גם מאמר בהארץ?

ועוד שאלה: עכשיו שאולמרט הואשם והכנס לכלא, האם לא מן הראוי שקשריו עם המכון ושל המכון עמו ועם מפלגתו יקבלו הכרה בגוף המאמר?

האם לא חשוב להראות חשש ל"התוויית מדיניות" של מדינת ישראל בידי הארגון החורת זאת על דגלו?

האם לא חשוב להגיד שהיו מי שחשדו במכון זה כזרוע של קשרי הון שלטון וכמסתבר ומתברר גם שחיתות?

אתה עדיין חושב כך גם אחרי הקלטות של זקן? (לא שהיה צריך אותם) -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י"ח בחשוון ה'תשע"ה • 12:49, 11 בנובמבר 2014 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.haskama.org.il
  • In המכון הישראלי לדמוקרטיה on 2011-11-22 22:35:15, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In המכון הישראלי לדמוקרטיה on 2011-11-27 23:44:47, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In המכון הישראלי לדמוקרטיה on 2013-05-04 00:50:04, Socket Error: 'No route to host'

--Matanyabot - שיחה 03:50, 4 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.idi.org.il/events1/Events_The_President%27s_Conference/Pages/Events_The_President%E2%80%99s_Conference_main.aspx
  • In המכון הישראלי לדמוקרטיה on 2013-05-04 00:50:04, 404 Not Found
  • In המכון הישראלי לדמוקרטיה on 2013-05-05 02:57:53, 404 Not Found
  • In המכון הישראלי לדמוקרטיה on 2013-05-14 17:20:59, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 20:21, 14 במאי 2013 (IDT)

באין חוקה

רציתי להשתמש בספר הזה (שנכתב על ידי מייסד ומנהל המכון) על מנת להרחיב את פרק ההיסטוריה. לצערי, לפחות לפי 89 העמודים הראשונים מעשה שכזה יביא לתביעת דיבה מצד המכון, מה שנשאר לאחר הורדת ההתפארויות מציג את המכון באור שלילי ביותר. מכיוון שהדרך היחידה להימנע מכך היא ציטוט שחורג מגדר שימוש הוגן, ויתרתי בצער על הרעיון. טרול רפאים - שיחה 12:02, 21 בספטמבר 2013 (IDT)

עדכון קצר, קריאת כל הספר רק הגבירה את התמיהה שציינתי לעיל. אילולא שם הסופר הייתי בטוח שהספר הוא השמצה מתוחכמת. הבחירה להביא עובדות שליליות בלבד (הגם שנראה כי עובדות חיוביות היו זמינות) לא ממש מובנות ומה שיותר חשוב כאן, לא מאפשרת שימוש אפקטיבי בספר להרחבת הערך. טרול רפאים - שיחה 20:21, 28 בספטמבר 2013 (IDT)

רשת האישים והדעות של המכון הישראלי לדמוקרטיה

מצחיק, עכשיו שאני כותב את זה ראיתי שעמוד הבית של המכון מציג כתבה של פרופ' קרמניצר האומר (הדגשות שלי):

הרצח המחיש, בחריפות, אך לא לראשונה, את הפוטנציאל ההרסני והרצחני של קנאות דתית כשהיא משולבת בלאומנות (לא לאומיות), על רקע הכיבוש, ההתנחלות ומגמת ההשתלטות על יהודה ושומרון. אם מחזיקים בערך הדתי של קדושת הארץ כולה ואיסור מסירתה לנוכרים כערך מוחלט שאינו צריך להתאזן בערכים אחרים, התוצאה של רצח מנהיג שמסכן את הערך הזה היא כמעט מתבקשת].

הנה רשימת האישים השפעתם ורשת הקשרים ביניהם ובין עמדות משפיעות (הועבר מהשיחה על 'ביקורת' החסרה מן הערך):

• ברנרד מרכוס (en:Bernard Marcus) מייסד ומממן המכון, מקימו ובעליו של אופיס דיפו, ומנהלה של צייספוינט שמוזגה לאחת מחברות המודיעין האזרחי הגדולות בעולם. מעורב בפוליטיקה בארה"ב בבחירתו של ג'ורג' בוש האב ובעסקים עם ג'ורג' שולץ בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה. מכתיב את התנהלות המכון. מתנגד להתאגדות עובדים ולתנועת כיבוש וול סטריט והיה מעורב במסע התעמולה נגד ברק אובמה בבחירות מול מיט רומני.
• ג'ורג' שולץ מנהל תאגיד בכטל העוסקת באנרגיה, ותעשייה צבאית ובטחונית. בעבר מזכיר החוץ של ארה"ב. זיכה את חברתו של ברנרד מרכוס בעסקי מודיעין צבאי ואזרחי בהיקף עצום, בעקבות מלחמת המפרץ, וכנטען כגמול על פעילותו למען הבחירות של בוש האב. זוכה אות הדמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה ונשיא כבוד המכון. על שמו מספר קבוצות החלטה וכנסים שהמכון מנהל.
• פרופ' אמנון רובינשטיין. נשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה הקשורה במכון. ראש ועדת ההגירה הקשור באנשי המכון. מועמד אולמרט לנשיאות כבלתי תלוי. ביקורת על מבקר המדינה לדור כאשר אולמרט זוּכּה לראשונה. היה מועמד לנשיא מועצת העיתונאים עד שפרש מהמירוץ. בעבר שר החינוך ושר המשפטים.
• ​​פרופ' מרדכי (מוטה) קרמניצר – משפטן, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, וממקבלי השכר הגבוהים ביותר במכון. חבר המועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל (באנגלית: הקרן לישראל חדשה) וממנסחי חוק העונשין, בעבר רץ לכנסת בתנועה שחברה למר"ץ והיה נשיא מועצת העיתונות במשך שלש שנים.
  • הביע את דעתו שהיה על לדור להעמיד את שר האוצר אהוד אולמרט לדין בפרשת מניות בנק לאומי - עקב ניגוד עניינים.
  • כתב לאחר זיכוי אולמרט בפרשת טלנסקי, שלדור והפרקליטות פעלו כהלכה בהעמדת אולמרט לדין, ושהתקשורת עיוותה את הזיכוי באופן שהשתמע שהוא זוכה לחלוטין, על רקע הביטויים 'טלנסקי הזוי' ו'ביקורת בית המשפט נגד הפרקליטות'. למעשה שני הביטויים לא נכונים כלל, הראשון הוצא מהקשרו והשני שקרי.
  • התנגד ל'איתרוג' שרון, ותבע להעמידו לדין על פשעיו עם בניו.
  • דעותיו מזוהות עם השמאל הישראלי: מיוזמי ומקימי 'מר"ץ החדשה' והביע עמדותיו נגד ההתנחלויות, נגד פסילת מפלגות השוללות באמצעים לא אלימים את הגדרת המדינה כיהודית דמוקרטית, בעד איסור נרחב יותר נגד פרסום ביטויים המסיתים לאלימות, ומתנגד להחלטת בית המשפט העליון המתיר פגיעה באויבים ('סיכולים ממוקדים') גם במקרה של סיכון אזרחים בלתי מעורבים של אוכלוסית אויב. בעד אפשרות ביטוי ל"נכבה" ונגד הגדרת המדינה כיהודית לצד הגדרתה כדמוקרטית, בחוק. הוא גם היה בעד אפשור השמצת אישים מפורסמים ללא כל ראיה, בשם חופש הביטוי במקרה של שרנסקי.לעומת זאת בשנת 2005 כתב כאמור מאמר חמור נגד עיתונות מגוייסת ונגד "איתרוג" שרון מפני השחיתויות שלו ושל בניו. כך גם יצא באופן חריג נגד הפרקליטות במנעם את חקירת האמת בפרשת רומן זדורוב והאשמתו ברצח תאיר ראדה. (הראיון ב'הארץ') באותו ראיון תקף את עמדת גרוניס כנשיא ביהמ"ש העליון בחוסר מתן תוקף לחוקי היסוד נגד חקיקת הכנסת. על תפקוד וינשטיין הוא לא הגיב.
  • היה מעורב וממובילי תכנית הפרטת משרד החינוך
  • עמד בראש ועדת קרמניצר לחינוך לדמוקרטיה שקבעה את תוכן לימודי האזרחות למבחני הבגרות - ובו מקום מרכזי לחוקה בהסכמה של המכון.
  • פרפסור קרמניצר שינה את עמדתו וכיום תומך במגמות של 'אקטיביזם שיפוטי'.​
  • הנחה את ד"ר נבות ועו"ד אור בדו"ח השחיתות הממעיט בערכה.
  • התנגד לחקירת גבי אשכנזי בידי המשטרה 'כאילו שמדובר בארגון פשע'. (ציטוט מראיון לגלי צה"ל)
  • הנחה כתיבת ספר הממליץ להגביל את סמכויות מבקר המדינה ומחזקת את היועץ המשפטי לממשלה, אשר "...יהיה אמון על קביעת הפרשנות המשפטית הנכונה, שתחייב את הרשות המבצעת".
  • העמיד עצמו לועדת לאיתור מועמד למשרת היועץ המשפטי לממשלה, אך נדחה.
  • הנחה את בכירי הצבא לגבי מדיניות צבאית ומוסרית בפורום צבא-חברה (תחקירו של רן ברץ באתר 'מידה')
  • מבקש לצמצם את איסור המרמה והפרת האמונים בחוק למקרים בהם מוכח 'מניע מושחת'. סיכום המלצותיו בנושא 'מרמה והפרת אמונים' וביקורתי על האשמתו של שמעון שבס בהפרת אמונים בעקבות פעילותו בניגוד עניינים בסיוע עסקי לחבריו.
• דר' אריק כרמון מנכ"ל המכון (הוצג משך תקופה ארוכה באתר המכון ובעקבות זאת בתקשורת כפרופסור). לדעתו המעורבות המעמיקה של המכון בכל תחומי השלטון והכלכלה כפי שהוא מודה בה בכל פה, אינה פוליטית. ד"ר כרמון הביע תמיכה באולמרט ותקף את פרקליט המדינה] על העמדת אולמרט לדין. (ביקורת על כרמון ועמדתו זו ב'הארץ')
• פרופ' אוריאל רייכמן - מקים המרכז הבינתחומי בהרצליה, שנשיאה הוא רובינשטיין. הצטרף למפלגת קדימה מאוחר יותר. פועל במסגרת 'שילוב ידיים' לשינוי שיטת הממשל עם המכון.
• פרופ' יפה זילברשץ - חברת הועד המנהל במכון. המשנה לנשיא אוניברסיטת בר-אילן ובעבר דיקנית הפקולטה למשפטים שם, בעבר חברת ועדת ההגירה בראשות רובינשטיין, חברת ועדות לניסוח חוק האזרחות, חוקי ההגירה וניסוח החוקה המוצעת בועדת נאמן. סגן נשיא הארגון הבינלאומי של עורכי דין ומשפטנים יהודים, וחברת הועדה לפיקוח פרלמנטרי על רשויות הביטחון.
• פרופ' שלמה אבינרי - ​מדעי המדינה באונ' העברית. הצטרף לקדימה. מזוהה עם השמאל. מרצה במרכז הבינתחומי. חבר בועדת ההגירה
• פרופ' ​​יואב דותן, דיקן הפקולטה למשפטים באו​נ'​ העברית. התנגד לועדת החקירה ​נגד אולמרט ​לאחר מלחמת לבנון השניה​. חבר ​לשעבר בצוות חוקה בהסכמה ​של המכון.
• עו"ד ​​יורם טורבוביץ' – בעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, יועץ משפטי לבנק הפועלים וראש הסגל בלשכת אולמרט. היה חבר הועד המנהל במכון עד 2005, ורשום עדיין כחבר המכון.
• פרופ' עליזה שנהר – שגרירת ישראל בברה"מ לשעבר, כיום דיקן מכללת עמק יזרעאל. חברת הועד המנהל במכון. כתבה את תכנית היהדות, בתכנית ללימודי דמוקרטיה עבור משרד החינוך, כשהיה בראשות אמנון רובינשטיין, אימוץ 'חוקה בהסכמה' של המכון הוא חלק מתכנית הלימודים​ הזו​.
• ​​ד"ר דורון נבות מאוניברסיטת חיפה, מומחה לשחיתות, כותב דו"ח השחיתות של המכון הישראלי לדמוקרטיה - הממעיט כאמור בערכה.
• פרופ' ויקטור לביא, מהאונ' העברית, כתב מטעם המכון בעד הפרטת מערכת החינוך. כתב את דו"ח השחיתות - הממעיט בערכה.
• רונית תירוש - מנכ"ל משרד החינוך לשעבר, חברת קדימה. כתבה עם ויקטור לביא דוח בעד הפרטת משרד החינוד.
• שמשון שושני - מנכ"ל משרד החינוך לשעבר תחת שר החינוך אמנון רובינשטיין. בכהונה נוספת כמנכ"ל משרד החינוך תחת גדעון סער אימץ את מסקנות ויקטור לביא.
• שלמה דברת - מנהל ועדת דברת לשינוי יסודי במערכת החינוך. בנו של אהרן דברת חבר הנהלת המכון. מסקנות הועדה מסתמכות בעיקר על דוח לביא-תירוש.

​​* עו"ד נאוה בן-אור - כתבה עם דורון נבות בהנחיית פרופ קרמניצר את דוח השחיתות הממעיט בערכה. ​

• נחום ברנע - עיתונאי בכיר - חבר מערכת העין השביעית של המכון.
• עוזי בנזימן - עורך לשעבר 'העין השביעית' של המכון
• חנוך מרמרי - עורך ​'העין השביעית' של המכון
• אמיר טייג - כתב כלכלי בדה מרקר, וכן ב'העין השביעית' של המכון.
• אברהם הירשזון - חבר כנסת ושר אוצר שהזמין עבודות נרחבות מהמכון ואנשיו ואימץ את עמדותיהם.
• ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר - חברת 'רפורמות במדיה' של המכון. מגינה לאחר מעשה על אשכנזי וענת קם בשם החסיון העיתונאי.
• פרופ' ברוך נבו - נשיא המכללה האקדמית צפת, החוג לפסיכולוגיה אונ' חיפה, ופרופ' אמריטוס באוניברסיטה העברית. מתאם 'פורום צבא-חברה' במכון. מארגן הכנס השנתי בהשתתפות שר הבטחון, הרמטכ"ל ובכירי המערכת הכלכלית בישראל במיוחד יוצאי צבא.
• אלי הורביץ בעבר מנכ"ל טבע, ובהנהלת המכון לפי מאמר מ2004 של אלי דהאן באתר 'העוקץ', לפני הרשעת הירשזון.
• אלי יונס בעבר מנכ"ל בנק המזרחי וחבר בהנהלת המכון
• משה גביש בעבר מנכ"ל בנק מרכנתיל דיסקונט וחבר בהנהלת המכון
• יוסי קוצ'יק מנכ"ל מנפאואר, בעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, חבר בהנהלת המכון
• דוד גרנות בעבר מנכ"ל הבנק הבינלאומי, וחבר צוות היעוץ לשר האוצר הירשזון מטעם המכון.
• ד"ר חדוה בר אחראית הסיכונים בבנק לאומי, בעבר חוקרת בבנק ישראל. חברה בצוות הכלכלי של המכון.
• עדי אייל - כותב 'המונופוליסט כקרבן' ―Pashute (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מבנה

צרם לי מעט שהרבה מהתוכן היה נטול מקורות. בהעדר אסמכתאות חיצוניות שמתי ציטוטים מהאתר של המכון עצמו. כמו כן, היה לי הגיוני שברשימת המרכזים יהיה גם מרכז גוטמן ולא בחלק התחתון של הערך דווקא. גם במרכז גוטמן הותרתי את הכתוב על היסטוריית המכון אך עם זאת עדיין צורם לי (שוב) שאין מקורות לכל הגלגול של המכון והאם המכון במתכונתו הנוכחית הוא אכן גלגול נוסף או שמא רק נקרא על שמו של גוטמן. Legalife103 - שיחה 12:09, 22 בספטמבר 2017 (IDT)

מדוע יש כאן משתמש שכל הזמן מוחק עריכות שלמות?

במקרה נתקלתי בערך (אשר בואו נודה על האמת, זקוק קצת לקוסמטיקה ועדכון) וראיתי ששוחזרו פעמיים כבר עריכות שכללו נתונים עדכניים בעלי ערך מסיבה כזו או אחרת (לא נכנס לזה כרגע) על ידי משתמש בשם נרו יאיר. הגם אם סבור אותו נרו יאיר כי יש בעריכות האלה לפגם, האם לא יסכים עמי כי חלקן הוא אינפורמטיבי ועדכני ובעל ערך לקורא? יש בעריכות הקודמות נתונים מ2009(!). אז המשכתי עם הקו של נרו יאיר, ולקחתי מהעריכה ששוחזרה פרטים רלוונטיים ועם זאת, מתעקש אותו נרו יאיר להוריד גם את עריכתי עד אשר תובא בפני ירום הודו גרסה המתאימה לטעמו? אשמח לשמוע עורכים נוספים מה דעתם (על העריכה שלי ולא הקודמות) - מה לא בסדר איתה? עברתי על פסקאות רבות שהוספו בעריכות שנמחקו והוצאתי את המוץ מן התבן. Balibot - שיחה 15:04, 5 במרץ 2018 (IST)

אני בהחלט בעד עדכון, אבל נראה שהעריכה שלך יחצנית. בהמשך למה שכתבתי בדף שיחתך - אני מציע שקודם כל תימנע מהשמטת דברים שאינם מחמיאים למכון. מלבד זה אני סבור שגם בעריכה שלך, לצד עדכונים מוצדקים, יש פירוט יתר וסגנון יחצני. למשל:

• "הכנס משמש כצומת בו נפגשים השיח הציבורי והידע המקצועי בכלכלה ובחברה. מטרתו היא טיוב תהליך קבלת ההחלטות בממשל ושאיפה להשבחת איכות המדיניות החברתית והכלכלית של ישראל לטובת הציבור כולו"
• "המידע הייחודי על מפלגות כולל את המצעים שלהן, את מנהיגיהן הבולטים, את הישגיהן בבחירות לכנסת (מספר קולות ומספר מנדטים) ואת ייצוגן בממשלות". מה כל כך ייחודי כאן? נרו יאיר • שיחה • י"ח באדר ה'תשע"ח • 15:34, 5 במרץ 2018 (IST)

התוספות שבוצעו על ידי שני חשבונות שונים הן יחצניות ולא מקובלות. גילגמש • שיחה 15:40, 5 במרץ 2018 (IST)

גילגמש - לא ביצעתי תוספת נוספת, לקחתי את התוספת הקודמת וניסיתי לאזן אותה.Balibot - שיחה 16:23, 5 במרץ 2018 (IST)

או, סוף סוף מישהו שפוי. אני עדיין חושב שכל העריכה שלי רלוונטית ובטח לא יחצנית, אבל אם נרו יאיר אומר, מי אני שאתווכח. נרו, אם האנטי שלך לא היה מסנוור אותך, היית רואה ש: הכנס משמש כצומת בו נפגשים השיח הציבורי והידע המקצועי בכלכלה ובחברה. מטרתו היא טיוב תהליך קבלת ההחלטות בממשל ושאיפה להשבחת איכות המדיניות החברתית והכלכלית של ישראל לטובת הציבור כולו" זה תוכן שהיה כתוב בערך עוד לפני שהתחלתי לערוך בו בכלל. והוא חי שם בשקט חודשים. אבל פתאום זה יחצני? זה אפילו לא חלק מהעריכה שלי. גילגמש - תסביר לי איך עדכון של דברים חדשים שנוספו או נתונים מהשנה הנוכחית זה יחצני? הרי אם הייתי חושק בטובתו של המכון הייתי נאבק על להוריד את החלק על הפולמוס, לא? אבל אני חושב שערך מאוזן משני הצדדים הוא מה שצריך לשאוף לו. אבל בבקשה, אמור לי, איך דוחות כספיים מ2017 במקום 2009 זה יחצני? האם ויקיפדיה משמרת את העבר שמתאים לעורכים ספציפיים, או משקפת את ההווה הרלוונטי לגולשים? תודה balibot, אבל עדיין אני חושב שכל העריכה שלי צריכה לעלות חזרה. Legalife103 - שיחה 16:03, 5 במרץ 2018 (IST)

דווקא בעניין הנ"ל אני (למרבה ההפתעה) מסכים עם נרו יאיר. העריכה הראשונית שלך עמוסה בפרטים מיותרים. אל תיקח את זה לא נכון, כיוון שאני כן מעריך את הנתונים העדכניים שהוספת, אבל היה מקום לערוך החוצה הרבה מלל. אם יאפשרו לי זאת (וגם אתה), אוכל לנסות להגיע לנוסח מוסכם על סמך המידע שהוספת אך קח בחשבון שזה יהיה מתומצת יותר ממה שכתבת.Balibot - שיחה 16:23, 5 במרץ 2018 (IST)

באליבוט, אולי בכל זאת תרצה להסביר למה מחקת דווקא דברים פחות מחמיאים, בזמן שבתחומים אחרים הוספת (ולדעתי יותר מדי). זה נקרא אצלך איזון? נרו יאיר • שיחה • י"ח באדר ה'תשע"ח • 20:18, 5 במרץ 2018 (IST)

נרו, תוכל להפנות אותי לדברים אליהם אתה מתייחס? באמת ובכנות אשמח לדעת כיוון שבסך הכל לא הוספתי או הורדתי דבר. ראיתי את הערתך ל Legalife103 על עריכתו, וחשבתי לעזור ולערוך על פי הקו שלך את עריכתו ולהביא לידי פשרה את העניין. אזי לקחתי את עריכתו, שימרתי בה דברים רלוונטיים (למשל דוח כספי של 2017 במקום של שנים קודם לכן) והשמטתי מעריכתו דברים שנראו לי (ולך, להזכירך) יחצניים מדי או מיותרים. אם אתה אומר שהורדתי דברים לא מחמיאים, אתה בעצם אומר שבעריכתו של legalife היו גם דברים לא מחמיאים, אבל זה סותר את הטענה הראשית שלך שעריכתו היא יחצנית.

אני מבולבל, ולטעמי חבל על הדיון במקום לעשות משהו פרקטי. אנסה להוסיף חלק חלק (נראה לי שLegalife103 לא יעשה זאת אם לא עשה עד עכשיו) אחרי סינון וסיגנון יותר מדוקדק. לא התכוונתי להשקיע יותר מדי בערך הזה, אבל אם כבר נכנסנו לדיון, אשמח לאזן ולעדכן. אתה תקרא כל עריכה, ואם לא טובה בעיניך - במקום למחוק הכל כתוב בדף השיחה ואדאג לשנות. ככה נתקדם במשורה עד אשר נמצא נוסח מעודכן, רלוונטי ומאוזן. שוב, לא מחקתי דבר שהוא לא מחמיא, רק הורדתי דברים שגם ככה היו בגרסה של Legalife, אותה גרסה שאתה עצמך הפכת. Balibot - שיחה 21:25, 5 במרץ 2018 (IST)

זה לא יכול לעבוד בצורה זו. הערך יהיה בגרסתו היציבה ולא יהיו בו שינויים שאין עליהם הסכמה מוקדמת. שינוי הגרסה היציבה ללא הסכמה יגרור שחזור ואם הדבר ימשיך גם חסימה. בשום פנים ואופן אין להפר את הכללים שלנו. גילגמש • שיחה 22:15, 5 במרץ 2018 (IST)

באליבוט, אם אפילו לא שמת לב מה לגלייף מחק ופשוט שחזרת באופן חלקי - זה עוד יותר גרוע. אם זה חשוב לך אני מציע שקודם לכן תעיין היטב מה הוא הוריד ומה הוסיף. אחר כך תוסיף רק את העדכונים והדברים שברור לך שיש בהם צורך תוך הקפדה על הסרת סגנון יחצני. נרו יאיר • שיחה • י"ח באדר ה'תשע"ח • 23:04, 5 במרץ 2018 (IST)

בשם השם נעשה ונצליח. אני הולך לעדכן את חלק התקציב של המכון. זה אינפורמטיבי לחלוטין, ולכן אם יש לך הסתייגות אנא כתוב בדף השיחה בטרם אעשה זאת, וזאת לפי הצעתו של גילגמש. Balibot - שיחה 06:12, 6 במרץ 2018 (IST)

דוד שי כבר עשה את מה שהיית צריך לעשות בעצמך מלכתחילה. אני לא מתנגד לאינפורמציה רלוונטית, אני מתנגד להסרת מידע בלתי מחמיא או לניסוחים יחצניים. שים לב היטב לא לעשות את זה שוב, כי לזה יש לי הסתייגות. נרו יאיר • שיחה • י"ט באדר ה'תשע"ח • 08:23, 6 במרץ 2018 (IST)

נרו יאיר, אתה רציני? אני מתחיל לחשוב שיש לך איזשהו אינטרס בערך הזה. העריכה שעשיתי, תוך כדי השארת פרטים שלדעתי לא קשורים, מה גם שלא מגובים בשום מקור ("בלטה בגובהה". לדעת מי? זה לא כתוב במקור.), אבל עדיין, כדי שלא תחשוב שאני מנסה להוריד דברים שאינם מחמיאים ושיש לי איזה זווית פה - אינה מספיק טובה עבורך כי הורדתי את הוצאות ההנהלה לשנת 2010?? מה רלוונטי בזה? זה כבר ממש מוגזם. אולי אתה צריך להוכיח שאין לך אינטרס נגד ערכים שאתה עורך עם פרטים מיושנים, לא רלוונטיים ושלדעתך שליליים תוך התעקשות שכל עורך יכתוב מידע שלילי? אתה יודע, ערכתי בזהירות, וקיוויתי שאולי לא תצא כפי שיצאת (קטנוני? מתנכל? נטפל?) תוך שאני נותן לך את הקרדיט שהחשיבות של ויקיפדיה היא עליונה עבורך ולא שום דבר אחר. אבל מסתבר שמשחקי אגו, או השד יודע מה, הם שמנחים אותך. אין שום צורך בפרטים הנ"ל, הם לא שליליים, הם לא רלוונטיים (מה עם תקציב הקפה לשנת 2002? לכתוב?), אבל לפחות עכשיו יודעים למי יש אינטרס.Balibot - שיחה 18:17, 7 במרץ 2018 (IST)

קמפיין "תתגברו"

האם יש מקום לקמפיינים כמו זה בערך? אם כן, היכן ניתן לשבץ זאת? מה זה מעיד על הניטרליות הפוליטית של הגוף הזה? מודה שעד לאחרונה שנתקלתי במאמרים שלהם, הם היו מאוד נטרלים, הציגו תמיד את שני הצדדים ולא פעלו בצורה מאוד אקטיבית כמו במקרה הזה, אך היום כשראיתי את הכתבות בדף הראשי של האתר הן מאוד תקיפות לגבי מצב הדמוקרטיה בישראל ולגבי הצעדים של ראש הממשלה ושל שחיתות שלטונית בכלל (לא רק בקשר לפגיעה ישירה בדמוקרטיה, אלא גם ביקורת על צעדים אחרים שעלולים להסב נזק בעקיפין, כמו ההשפעה על הציבור בשיח המפלג והתנהלותו במישור המשפטי-פלילי). (¯`gal´¯) - שיחה 00:55, 7 באוגוסט 2019 (IDT)

האם הדמוקרטיות של המכון היא רק דבר שבח ריק?

הרי בחוק איסור צריכת זנות למשל לא מצאתי שום ביקורת של "המכון הישראלי לדמוקרטיה" על כך שאזרח יורשע ללא כל הוכחות לביצוע פשע. אזרח מורשע לפי החוק הנ"ל הרי בצריכת זנות גם אם לא נתפס מקיים אינטרארציה מינית עם אף אחד. רק מעצם הימצאותו באזור כזה. חובת ההוכחה לחפותו היא עליו. זה בניגוד למה שלימדו אותנו בשיעורי אזרחות על הדמוקרטיה. איפה הקול של "המכון הישראלי לדמוקרטיה" על ביזוי הדמוקרטיה? 77.137.67.32 15:47, 31 במאי 2022 (IDT)

שינוי תת הכותרת מ'עמותה ישראלית' ל'עמותת שמאל ישראלית'.

שלום, מדוע לא לשנות את תת הכותרת כפי שהיא כתובה לגבי הרבה עמותות אחרות המזוהות עם צד מסויים במפה הפוליטית, הגם שהם אינם מציגות עצמן כפוליטיות?

הרי דבר ידוע הוא וברור שהמושג 'ערכים דמוקרטים' הוא שם (מכובס לענ"ד, אבל לא נכנס לזה) לערכים ליברלים מערביים ואף פרוגרסיבים.

על כן למען ההגינות, יש לשנות את השם, או להחיל חוק שווה גם על יתר העמותות (לדוגמא, פורום קהלת) ולכתוב בהן 'עמותה ישראלית' ותו לא . (בלי קשר למה התמיכה של אדם, אם שמרנות והגברת הלאומיות היהודית זה אוטומטית ימין, על כן ברור שהגברת ערכי ליברליזם מערבי וגישה הנוטה להפרדת דת ומדינה זה אוטומטית שמאל)

לא שיניתי דבר עדיין, כיון שאיני חפץ להשחית סתם. על כן הנני מבקש, אם אפשר, מאחד העורכים היותר ותיקים לשנות הדבר, וכן לנהל על כך שיחה פה. 2A06:C701:43CF:7600:89BA:EECE:EF8E:A205 13:35, 19 במרץ 2023 (IST)

דבר אינו אוטומטי, ואני מקווה שלא הגענו לשלב שבו דמוקרטיה זה שמאל ודיקטטורה זה ימין. דוד שי - שיחה 19:57, 19 במרץ 2023 (IST)

לאלמוני: שמרנות והגברת הלאומיות היהודית זה לא "אוטומטית ימין", והגברת ערכי ליברליזם מערבי וגישה הנוטה להפרדת דת ומדינה זה לא "אוטומטית שמאל". למשל, במפלגה הרפובליקנית בארצות הברית יש כאלה שתומכים בשמרנות לצד אחרים שתומכים בערכי ליברליזם מערבי. דוגמה נוספת - ההפגנות המתקיימות בימים אלה נגד הממשלה מתקיימות גם באפרת ובגוש עציון. המציאות מורכבת, ובוויקיפדיה אנחנו משתדלים לתאר את המציאות כפי שהיא, ולא להמציא תיוגים שאינם מדויקים. -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 21:48, 19 במרץ 2023 (IST)

@Gabi S. על אף שימין ושמאל הם תנועות עולמיות בגדול, קשה מאד לערבב ביניהם במדינות שונות והם מביאות נגזרות שונות בכל מדינה.

על כו הדוגמא מארה"ב אינה מעלה או מורידה, כי ברור שהכוונה הוא ימין ושמאל בתןך מדינת ישראל.

כך גם לגבי ההפגנות באפרת (שהיא בגוש עציון) איני מכיר שם אחד אחד, אבל מארגני המחאה שם שהתראיינו לגלצ הודיעו במפורש שהינם אנשי שמאל מצביעי עבודה. עובדת היותם של הרבה אנשים מאפרת (וכן מעוד מקומות בגוש עציון המזוהים עם דתיות ליברלית) אנשי שמאל חרף היותם 'מתנחלים' היא דבר ידוע בקרב מי שמכיר אף במעט, ומפתיע רק אנשים מבחוץ.

אני בהחלט סבור שהמכון הישראלי לדמוקרטיה הוא עמותת שמאל ואיני חושב שהדבר מהווה חידוש כל כך. אם כי איני סבור ככלל נטיה פוליטית הוא דבר שיש לכתוב בתת תאור של עמותות שאינם מזוהות רשמית באופן עם מפלגות.

אך בקשתי להשוות מצד ההגינות את התאור פה לתאור בעמותות אחרות.

שימוש שאינו הוגן בתוית פולטית עלול ליצור רושם שנטיה לצד אחד היא אכן נטיה, אך נטיה לצד שני היא אובייקטיבית, או רק מרכז ומתוך כך ליצור רושם שהצד השני הינו הקיצוני. 2A06:C701:43CF:7600:89BA:EECE:EF8E:A205 23:59, 19 במרץ 2023 (IST)

@2A06:C701:43CF:7600:89BA:EECE:EF8E:A205 סלחו לי על טעויות ההקלדה הרבות. 2A06:C701:43CF:7600:89BA:EECE:EF8E:A205 00:01, 20 במרץ 2023 (IST)

@דוד שי על כן כתבתי 'אם', איני טוען שצריך אוטומטיות אלא הגינות ועקביות בין הערכים.

בכל מקרה אין בין מה שכתבתי ולא דבר למושגים של דמוקרטיה ודיקטטורה, אכן לענ"ד המכון הישראלי לדמקורטיה אינו מקדם דמוקרטיה ככלל, (ועל כן כתבתי שהמושג 'ערכים דמוקרטים' הוא לענד מושג מכובס) אלא תמונה מאד מסויימת שלה ועיקר פעלו הוא להכניס ערכים שבהחלט מזוהים עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית לתוך הדמוקרטיה שלנו. 2A06:C701:43CF:7600:89BA:EECE:EF8E:A205 23:47, 19 במרץ 2023 (IST)

מחיקת הזיהוי של המכון עם עמדות שמאל

שחמ-טאי1 המופיע בדיון זה הוא בובת קש משתמש:סבורני, שנחסם לצמיתות בגין הפעלת בובות קש אסורות. דוד שי - שיחה 20:07, 29 באוגוסט 2023 (IDT)

שלום Gabi S..

אתה לא חושב שזה קצת כוחני מה שעשית? למחוק גרסה של שבועיים בלי קצה של נימוק, כאשר יש 6 מקורות לכך, וכאשר מקובל לכתוב שורה כזו ביחס לכל הארגונים, ועוד לאיים בפנייה למפעילים?

שחמ-טאי1 - שיחה 19:03, 1 ביוני 2023 (IDT)

קידום דמוקרטיה אינו "שמאל" והארגון לא מגדיר את עצמו כארגון שמאל פוליטי. תיאור המכון כארגון שמאל הוא לא מדויק. התיוגים שהצעת מגיעים ממאמרים של אנשים פרטיים שמגדירים אותו כך ממניעים פוליטיים, וקל לראות את זה מאכסניותיהם: מקור ראשון, ישראל היום, אתר מידה, ערוץ 7 וסרוגים. אולי גם באתר הקול היהודי יש מאמרים דומים.

גרסה בת 12 יום איננה גרסה יציבה (נדמה לי שנדרשים לפחות 30 יום), ושחזור של שחזור נקרא מלחמת עריכה, ומהווה הפרה של כללי המיזם. למעשה, כבר הפרת את הכלל פעם אחת, לכן הזהרתי אותך שלא תפר אותם שוב.

ולמה אתה כותב "ללא קצה של נימוק"? נימקתי בצורה ברורה בתקציר העריכה: הסרת קביעה שגויה המבוססת על מקורות לא אמינים. -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 20:30, 1 ביוני 2023 (IDT)

"קידום דמוקרטיה אינו "שמאל"" - נו בטח, הם בעד מה שטוב ונגד מה שרע. זה לא רציני. כמעט כל חברי הארגון הם בעלי עמדות שמאל וכל הדברים שהארגון מקדם זה עמדות שמאל. אין בזה שום דבר רע. לכל אדם יש את השקפת העולם שלו. אבל אין דבר כזה אדם ללא השקפת עולם. כאילו יש איזו אמת אובייקטיבית שהמכון מקדם, ורק כל השאר בעלי תפיסות סובייקטיביות.

לגבי המאמרים, נו בטח, חשבת שהאסמכתאות יופיעו באתרי שמאל כמו ynet, וואלה והארץ? (רק אל תגיד לי שהם לא שמאל... בבחינת יש אתרים ימנים ויש אתרים נייטרלים. יש שופטים ימנים ויש שופטים נייטרלים. וכן על זה הדרך).

בקיצור, עמדתך השגויה אינה נסמכת על כלום. בעוד העריכה שלי מבוססת על מקורות. ממילא עולה ההשערה שהמחיקה אינה מבוססת על שיקולים אנציקלופדיים אלא אחרים. לא טרחת אפילו להפריך את המקורות. שלא נדבר על כך שהיה כתוב שהמכון **מזוהה** עם עמדות שמאל, ואת זה בלתי אפשרי להכחיש. שחמ-טאי1 - שיחה 21:10, 1 ביוני 2023 (IDT)

תפקידנו כאן להביא עובדות, ולא לעסוק בהדבקת תוויות, גם אם יש אחרים שעוסקים בכך. דוד שי - שיחה 21:52, 1 ביוני 2023 (IDT)

אני חושב שיש כאן בלבול. להגיד למכון עמדות שמאל זה הצמדת תגית. אמנם אני חייב לומר שמאה אחוז מקובל לעשות את זה בויקיפדיה, אבל ניחא. אך הנוסח לא היה הצמדת תווית. הנוסח נוסח בצורת טענת עובדה: הציבור תופס את המכון כבעל עמדות שמאל. לא שלמכון עמדות שמאל. ואת זה שהציבור תופס את המכון בעל עמדות שמאל לא ניתן להכחיש. ואם משום מה לא נתקלתם בכך באופן בלתי אמצעי, אז 6 כתבות מ6 אתרים שונים לאורך 14 שנים יוכיחו. שחמ-טאי1 - שיחה 22:55, 1 ביוני 2023 (IDT)

חלק גדול מהציבור תופס את נתניהו כ"שקרן בן שקרן", האם גם זאת נכתוב בערכו? איזה חשיבות יש לתפיסות הציבור? דוד שי - שיחה 09:37, 2 ביוני 2023 (IDT)

זו היתממות. מחילה

חוץ מזה שאולי יש מקום להכניס את זה בסעיף ביקורת למשל על נתניהו, אין שום השוואה בין ביקורת לגופו של אדם ברמה של טוויטר לתיאור ענייני של אופי הפעילות של המוסד.

אני משוכנע שכל גוף שאתה שומע עליו או עובד איתו אתה מנסה לברר מה תפיסת עולמו (לאו דווקא בהקשר הפוליטי). זה נתון מהותי ביותר באנציקלופדיה, שמנסה לאפיין דברים ותופעות. שחמ-טאי1 - שיחה 09:52, 2 ביוני 2023 (IDT)

אני מסכים עם דוד שי וגבי. חשוב מאוד לנסות להימנע כמה שאפשר מ"לתייג" גורמים באופן מסוים ולעסוק בפרשנות, כאשר לא מדובר על מומחים שמביעים את דעתם. לדעתי, כאשר אנו פועלים על בסיס מקורות חלשים יחסית, יש להיזהר זהירות רבה לחצות את הגבול בין עובדה לדעה, מכיוון שדעות יש בשפע (וכבר מהכותרת של מקור ראשון ברור שאין אחידות בדעות) ותיוגים של "X שמאלני/פשיסט/קומוניסט/הומופוב" הם כמעט תמיד חוטאים לשיטוח השיח ומורידים את הרמה בערך. זוהי עמדתי העקרונית בלי קשר לערך הזה, והיא מפורטת בהרחבה כאן. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 23:24, 2 ביוני 2023 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יולי 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במכון הישראלי לדמוקרטיה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://www.idi.org.il/media/9007/2016-annual-report-heb_web.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20200529025510/https://www.idi.org.il/media/9007/2016-annual-report-heb_web.pdf לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 14:04, 28 ביולי 2023 (IDT)