משתמש:HaShumai/קווים מנחים לשימוש במקורות חלשים

המצב הרצוי בוויקיפדיה הוא כזה בו מבססים את כל הטענות על מקורות איכותיים, אולם המצב המצוי בפועל שונה לעיתים, ויש עורכים המאמינים שבידיהם תוכן שראוי לפרסמו גם אם הוא מתבסס על מקורות חלשים יחסית. מטרתו של דף זה לסייע להבין מתי ואיך, והאם בכלל, נכון להשתמש במקורות אלו.

המפורט להלן בא להרחיב את התוכן המופיע כאן, ולא להחליפו (הערת עריכה של איש השום: אולי תוכן זה ייכנס כפרק באותו דף מדיניות, ואז משפט זה יהיה מיותר; הערה נוספת, הדגשתי זמנית את המקומות בהם המדיניות יותר חד משמעית ופחות מעורפלת וכללית, לצורכי בחינה עצמית).

בכל מקרה, אם ניתן למצוא על נושא מסוים מקורות איכותיים יותר, דוגמת מידע שפורסם על ידי מומחים לנושא, הדבר עדיף בהרבה על פני שימוש במקורות המפורטים כאן.

דגשים כלליים

ישנן כמה סוגיות שלגביהן יש לפעול בתשומת לב רבה במיוחד בעת שימוש במקורות חלשים:

ממה להיזהר במקורות חלשים

• מקורות אנונימים – מקורות שלא ניתן לדעת מי עומד מאחוריהם (למשל, כאשר התוכן מיוחס ל"מערכת" או לערוץ יוטיוב אלמוני), מכילים לעיתים תכופות מידע שגוי, מעוות ואף שקרי במתכוון לצורך רייטינג, או על מנת לתמוך באג'נדה כלשהי. בנוסף הם עלולים להפר זכויות יוצרים, נושא שויקיפדיה מקפידה בו. דוגמאות: כתבת מערכת באתר חדשות; סרטון יוטיוב עם קריין אלמוני.
• ייחוס מניע – במקורות חלשים קיימת בעיה נפוצה כאשר מייחסים מניעים לגורמים שונים, למשל, לתאר כי אדם (או ארגון) ביצע פעולה מסוימת (שזה יכול להיות דיווח אקטואלי) ואז להמשיך ולהסביר מדוע. דוגמאות: להשלים.
• יציאה נגד התפיסה המקובלת – יש להיזהר במיוחד ממקורות בינוניים ומטה שיוצאים בהצהרה יוצאת דופן, שמאתגרת את התפיסה המקובלת, ובמיוחד כזו שמקובלת באקדמיה או במוסדות אחרים בהם ישנה רמה גבוהה יחסית של סינון תוכן. במקרים גבוליים ניתן לעיתים להיצמד הקפדה יתרה לעובדות היבשות ביותר, כלומר, לתאר מה הדבר שקרה שהוביל למסקנה שמאתגרת את התפיסה המקובלת, אולם לא להכניס לערך את המסקנה עצמה. דוגמאות: כתבה שטוענת שחיסון בפריסה ארצית הוא מסוכן (יש לשים לב: מסוכן = פרשנות); להשלים דוגמה נוספת.

אופן השימוש במקורות חלשים

• נייטרליות – בהמשך לפרק הקודם, יש לזכור לפעול בהתאם לעקרון נקודת מבט נייטרלית, לפיה לא מציגים דעות כעובדות, או לא מציגים שתי עמדות כשוות אם אחת מהן מקובלת באופן נרחב במחקר ואחרת כלל לא.
• העדפת המקור – יש להעדיף את המקור על פני דיווח המציג את שנאמר בו, למשל, קישור למאמר מחקרי עדיף על פני דיווח עיתונאי המציג את תמציתו, וכנ"ל מוטב להסתמך ישירות על פסק דין או על נאום ולא על כתבה המסקרת אותם, מכיוון שבמקרים רבים המידע בכלי התקשורת מאבד מדיוקו. במידה והכתבה מסתמכת על נתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תמיד יש לצטט מאתר הלמ"ס, ולא לקחת נתונים מכתבה חדשותית שעושה לעיתים מניפולציות מהנתונים.
• נושאים שנויים במחלוקת – במקרים שבהם כותבים על נושאים שנויים במחלוקת (כמו פוליטיקה, דת ואמונה וכיוצא בזה) מומלץ לפעול לפי כללי האצבע הבאים: (א) ככל שהנושא יותר שנוי במחלוקת – כך עדיף להימנע ממקורות חלשים, ולבסס את הכתוב על מקורות איכותיים יותר; (ב) ככל שהנושא יותר שנוי במחלוקת – כך עדיף להתבסס על מקורות מגוונים יותר.
• הערכות לעתיד – אם מקורות חלשים יחסית עשויים לעיתים להספיק לתיאור מה שכבר קרה, הרי שהתייחסות למה שעוד לא קרה בעייתית במיוחד. גם המומחים הבכירים ביותר מצטנעים כשמנסים להעריך מה יהיה בעתיד, כך שעל אחת וכמה כאשר לא מדובר במומחה, אין להתבסס על מקורות בינוניים ומטה לגבי מידע שעוד לא קרה. יש לשים לב כי הכרזה רשמית על כך שמאורע צפוי לקרות בתאריך עתידי, זה דבר שקרה בעבר (ההכרזה עצמה), ואין הסעיף מתייחס למקרים אלו. דוגמאות: להשלים.

מקורות עיתונאיים

כתבות שמקורן באתרי חדשות (כמו Ynet, וואלה, מעריב, ישראל היום, הארץ ועוד) – הגם שהן סובלות לעיתים רבות מחסרונות רבים – יכולות להיות לגיטימיות לאזכור וייחוס, זאת בהיעדר מקורות טובים יותר לתוכן. לפיכך, בעת שימוש בהן כמקורות יש להפעיל שיקול דעת ולקחת בחשבון בין היתר מספר דגשים.

ראשית יש לזכור שבמקרים רבים כתבים מפרסמים תוכן שקיבלו מצד שלישי, בעל עניין כלשהו אותו הוא מעוניין לקדם, ולעיתים מפרסמים תכנים אלו בלי סינון רב. תופעה זו נפוצה בחדשות העוסקות לפוליטיקה (שם התוכן מגיע במקרים רבים מגורמים פוליטיים מוטים), כאלו העוסקות בכלכלה (שם התוכן מגיע במקרים רבים מחברות להן אינטרס מסחרי), כאלו העוסקות בטכנולוגיה (במקרים רבים התוכן מגיע מחברות הטכנולוגיה), כאלו העוסקות בבריאות (כנ"ל גורמים המשווקים "פתרונות בריאותיים") ובמקרים מגוונים אחרים (באופן דומה גם עמותות, בעלי תפקידים, התארגנויות אזרחיות וכל גורם בעל עניין יכול לעמוד מאחורי פרסום כתבה). גם אם ישנם מקרים רבים בהם הכתבה היא בפועל יזמה של הכתב/ת, התיאור הנ"ל רווח ונפוץ ויש להתייחס באופן ביקורתי למידע מאתרי חדשות, וטוב נעשה אם נשאל את עצמנו מי אולי הגורם האינטרסנטי מאחורי הכתבה המסוימת. טיפ: במקרים רבים בעל האינטרס הוא האדם המצוטט או המרואיין בכתבה, כך שאם כתבה שעוסקת בשינוי בשוק הסלולר מצטטת בהבלטה תגובות של מנכ"ל חברת סלולר, נקודת הנחה סבירה תהייה שאותה חברה שלחה את הכתבה לעיתונאי, שביצע בה מספר שינויים ופרסם אותה. ראיונות לעיתים מוזמנים על ידי גורמי יח"צ ואף ממומנים על ידי מושא הראיון, ויש לקרוא תוכן בראיון באופן ביקורתי, כפי שהייתם קוראים תוכן שיווקי.

הנחיות:

• להיזהר ממידע מסחרי מפרגן – בעקבות האמור לעיל, מקורות עיתונאיים שטוענים טענות מפרגנות לטובת חברות מסחריות – למשל, שחברה מסוימת היא "בין המובילות בתחום", "חלוצה בתחום", "הראשונה בישראל שעשתה X" ועוד – במקרים רבים יתבססו על מידע שהגיע מהחברה עצמה מבלי לאמת אותו, ולכן יש להיזהר בהתבססות על מקורות עיתונאיים בשביל טענות יוצאות דופן מסוג זה, ולא לקבל אותן אם יש מקור סביר שסותר אותן. כן סביר יותר להתבסס על מידע מהסוג שהיינו משתמשים גם באתר החברה כדי לבדוק: מספר עובדים, שנת הקמה, מספר סניפים, ופרטים טכניים ולקוניים, אם כי יש לזכור שאלו עדיין מקורות חלשים, ואם יש סיבה לפקפק באחד מנתונים אלו, למשל, יש מקור אחר שלפיו מספר העובדים דווקא נמוך יותר, או שהארגון ותיק פחות, נקודת המוצא היא שהפרטים שמסר הארגון על עצמו מנופחים ויש להעדיף את המקור המינימליסטי יותר (או, אם יש כזה, את המקור האיכותי יותר). המצב שונה אם הכתבה מספקת נתונים ספציפיים ולא ססמאות, למשל, אם כתוב בכתבה "החברה 'שוקי' מובילה בתחומה עם 40% מנתח השוק, ואחריה חברת 'מוקי' עם 20% מנתח השוק", ניתן להשתמש בנתונים המספריים שלרוב כן יהיו מדויקים (כל זמן שאין סיבה לפקפק ממקור סותר). סייג נוסף הוא מקרה בו הכתבה יוצאת בבירור נגד חברה מסחרית, ואז החשש לניפוח יח"צני של המידע קטן יותר.
• עובדות ולא דעות – בתקופתנו הגבול בין עובדות לדעות בעיתונות מטושטש במקרים רבים ועלינו לקרוא בתשומת לב רבה כדי להפריד ביניהם. יש להתבסס על כתבות עיתונאיות אך ורק בנוגע לעובדות המוזכרות בהן, ולא מילימטר אחד מעבר לכך. יש להימנע מהכנסת דעות של כתבים, פרשנויות, כל מה שקשור למסקנות הנגזרות מאותן עובדות, ניתוחים של תחומים שבהם אינם בקיאים והערכות ספקולטיביות לגבי העתיד ובכלל. למשל, אם כתב ללא השכלה אקדמית משער, למשל, על יעילות של חיסון או על השפעות של משבר אקלים, אין סיבה להניח שיש לדעתו בנושא חשיבות רבה מזו של טוקבקיסט אקראי או עורך כלשהו בוויקיפדיה הכותב את דעתו. יש להתמקד בעובדות עצמן (למשל, בהתאם לדוגמאות אלו, תיאור עובדתי של מה שקרה בפועל עם החיסון או התופעה האקלימית שקרתה בפועל) או ציטוט מומחים שהכתב מספק. כלומר, אם כתב מצטט גורם סמכות כן מותר להתבסס על אותו הגורם המצוטט (אולם אם זה המקור היחיד שמתבססים עליו, יש לסייג ולהכניס את המידע כעמדה של מקור הסמכות, דוגמת, "על פי ראש מחלקת היולדות של איכילוב, זריקת החיסון של סופרמן מגנה על תינוקות מפני מחלות וכוחות רשע"). אם כתב טוען שמידע משמעותי נמסר לו על ידי מקור רלוונטי, אפשר באותו אופן להסתמך על כך, למשל, "בעיתון 'חדשות הבוקר' פורסמה עדותו של מקור פנימי ממשרד החוץ".
• מגוון מקורות – כדי לנטרל הטיות למיניהן, בעת שימוש במידע המדווח בכלי תקשורת, רצוי מאוד להתבסס על יותר ממקור אחד בודד, למשל, שימוש במספר כלי תקשורת שונים ומגוונים בסגנונם.
• כותרת אינה מקור – בעוד הכתבים כותבים את הכתבה עצמה, הכותרת נקבעת על ידי עורך, שהשיקולים שלו שונים משיקולי עריכת אנציקלופדיה, וכך למשל לפעמים מנוסחת באופן מטעה משיקולי מערכת דוגמת "קליק בייט". במקרים רבים המידע בכותרת אינה נכון, מסולף או מנופח, ואין להתבסס על הכותרת עצמה אלא על הנאמר בכתבה עצמה.

רשתות חברתיות

באופן כללי נחשבות הרשתות החברתיות למקור חלש, שגדוש במקרים רבים בפייק ניוז, ומידע שמוצג במכוון באופן מסולף, או בהקשר הלא נכון של הדברים. באופן כללי לא נתבסס על תוכן שמקורו ברשתות אלו, למעט מספר סייגים:

• תוכן ממקור רשמי – ניתן, למשל, לקשר למהדורת חדשות שערוץ חדשות מפרסם ברשתות החברתיות, כדי להסתמך על מה שנאמר במהדורה, או לקשר למאמר ששיתף מומחה ברשת החברתית שלו. עם זאת יש להיזהר מתוכן שעלול לעבור מניפולציה – למשל, אין להתבסס על טקסט מודבק שנטען שהועתק מכתבה כלשהי, או על תמונה שמקורה לא ידוע וייתכן שנערכה – כאשר אלו מתפרסמים שלא בידי הגורם בר הסמכא, כלומר, בהתאמה לדוגמאות, לא על ידי ערוץ החדשות עצמו או על ידי המומחה עצמו.
• פרטים אישיים – אם בחשבונות של מושא הערך ברשתות החברתיות ניתן לראות פרטים בסיסיים על חייו האישיים הניתנים לאימות למשל, על משפחתו ומקום מגוריו. ניתן להשתמש. אין להתבסס על עדות עצמית בפרטים שאינם טריוויאליים, למשל, אם הוא טוען שהצטיין באוניברסיטה, שהיה הראשון בישראל לעשות דבר מה, או כל פרט שנוגע להישג כלשהו. לפרטים אלו יש לחפש מקורות מידע מהימנים יותר, זאת מכיוון שכאשר מדובר בידוענים לעיתים מידע כזה נכתב גם בסיועם של אנשי שיווק ויח"צ שלהם דיוק בפרטים פחות חשוב מלנו.
• התבטאויות – אם ברצוננו לכתוב בערך שפלוני כתב דבר מה משמעותי ברשתות החברתיות, קישור לדבריו בהחלט רלוונטי (אם כי לא תמיד מידע זה רלוונטי לערך, אך עדיין, עצם השימוש בקישור לרשתות החברתיות לשם כך לגיטימי). יש לשים לב לקשר להודעה המקורית ולא לשיתופים המתייחסים לפרסום המקורי, מכיוון שאלו לעיתים עלולים להיות מוטים. כנ"ל אם רוצים לטעון שנושא מסוים הוזכר ברשתות החברתיות וכדומה. ניתן גם להתבסס על הרשתות החברתיות לגבי עצם זה שחשבון מסוים פרסם מדיה מסוימת (למשל, כן אפשר לכתוב משפט כללי כמו, "האקטיביזם של פלוני בא לידי ביטוי גם ברשתות החברתיות, בהן מרבה לשתף סרטונים העוסקים במחאות חברתיות מסביב לעולם").
• סרטונים ותמונות - יש לזכור כי במקרים רבים סרטונים ותמונות מופצים ברשתות החברתיות ללא ההקשר הנכון (לדוגמה, תמונה ממלחמה שהייתה לפני 10 שנים במדינה אחת, מופצת כאילו הייתה תמונה ממלחמה עדכנית במדינה אחרת, או סרטון ויראלי על תופעה סנסציונלית לכאורה שמופץ מחדש מדי כמה שנים). בהתאם לכך, אין לתאר סרטונים ותמונות מהרשתות החברתיות כאילו הם מציגים עובדות. כלומר, לא נכתוב משפט כמו "השר העלה מפרופיל הפייסבוק שלו סרטון שמראה את האלימות בהפגנות אוקטובר בירושלים". לצורך הקביעה האם הסרטון אכן צולם בהפגנות אוקטובר בירושלים נצטרך להתבסס על מקור סביר יותר. אחת הדרכים לבדיקת תמונה היא להכניס אותה לתוך חלונית החיפוש בגוגל תמונות. אולם גם אם הרצנו בדיקה על תמונה, אין בכך כדי להצדיק התבססות על המידע ברשתות החברתיות כמקור. לכן, אם הבדיקה תעלה שהתמונה אכן שייכת להקשר עליו חשבנו, נבדוק בתוצאות החיפוש אם יש גורם מוסמך המתייחס אליה, ונשתמש בו בתור הערת השוליים.
• שימושים רשמיים – בלי קשר לאיכות המקור, אין שום מניעה לקשר בפרקי הקישורים החיצוניים לחשבונות הרשתות החברתיות של מושאי הערכים, ואזכור זה אף מקובל.

• חשבונות של עיתונאים - חשבונות כאלה אינם נחשבים למקורות אמינים כשלעצמם, מכיוון שללא כובעם העיתונאי במקרים רבים יתנסחו באופן אחראי וזהיר פחות ברשתות החברתיות, בכובעם כאדם פרטי מהיישוב, עם דעות ומחשבות אישיות שאינם קשורים בהכרח לעובדות שדווח עליהן (ראו בפרק המתייחס למקורות העיתונאיים). יש להימנע מהתבססות על תוכן בחשבונותיהם ברשתות החברתיות ולהעדיף על פני זאת שימוש בתוכן שהם מפרסמים באופן מסודר בגוף התקשורת לו הם שייכים, זאת תוך הקפדה על הכללים מן הפרק הקודם.

יוטיוב, פלטפורמות וידאו ופודקאסטים

בדרך-כלל רצוי שלא להשתמש בסרטונים ופודקאסטים כמקורות מידע, אך יש לכך כמה סייגים:

• ערוץ רשמי - אם הסרטון מתפרסם בערוץ רשמי של גוף מסויים או בעל תפקיד, ניתן לייחס לאותו הגוף את הטענות הנאמרות בסרטון.
• מומחיות - הדבר החשוב ביותר במקורות אלו הוא מי הדובר. אם מדובר באדם שאינו בעל רקע אקדמי לתחום הרלוונטי, ואינו בעל תפקיד רשמי (דוגמת אלוף פיקוד המתראיין על המתרחש תחת אחריותו), אין להתבסס על דבריו כלל, זאת מכיוון שביוטיוב ופלטפורמות אחרות אין שום סינון של ממש וניתן להעלות גם מידע שקרי במאת האחוזים. בכל מקרה אם מדובר בגורם אנונימי, אין בשום מקרה להשתמש במידע – גם אם מוצג סרטון ובו מדבר מומחה או בעל תפקיד רשמי – מכיוון שבמקרים רבים סרטונים עוברים עריכה ומניפולציה, כך שמתוך הרצאה שלמה באורך שעה ניתן לחתוך רק קטע קצר שבמקרים מסוימים אף יציג תמונה הפוכה המציאות. אם מתבססים על דבריהם של מומחים לתחום או בעלי תפקיד רשמי כדי לספק הערכות לניתוחים כלשהם, יש לזכור להביא את הדברים בשם אומרם ולסייג בהתאם (לדוגמה, "על פי הארכאולוג ישראל פינקלשטיין").
• תכנים מוכנים מראש - יש להבחין בין מקרים בהם מציג המומחה או בעל התפקיד הרשמי תוכן שהכין מראש, דוגמת הרצאה המלווה במצגת, לבין ראיון בו הדובר עונה את דעותיו ב"שליפה מהמותן". בעוד במקרה הראשון הדובר יכול להתכונן ולוודא את טענותיו מראש, במקרה השני לעיתים ישיב מזכרונו ולא יהיה ביכולתו לדייק, ויש להיזהר בשימוש בתוכן כזה.