רשימת כתבי עת פילולוגים

כתבי העת האלו הם אוסף רחב ומגוון של טקסטים שנכתבו לאורך ההיסטוריה היהודית, מתקופת המקרא ועד ימי הביניים והעת החדשה. טקסטים אלו משקפים את התפתחות המחשבה היהודית בתחומים רבים, בהם הלכה, הגות, היסטוריה, פיוט, פרשנות ומיסטיקה. כתבים אלו נכתבו בשפות שונות, כגון עברית, ארמית, יוונית, לטינית וערבית. כתבים אלו משקפים את התפתחות הרעיונות הפילוסופיים והמשפטיים, ההיסטוריה והזיכרון הקולקטיבי של עם ישראל וספרות אפוקליפטית או נביאית. מרביתם בעלי ערכים אטיולוגים, תרבותיים ודתיים ואילו אחרים נכתבו בנושא אפולוגטיקה, שו"ת, היסטוריה, אוטוביוגרפיה ורטוריקה.

ביהדות

ספרים חיצוניים

הספרים החיצוניים הם כתבים יהודיים מתקופת הבית השני שלא נכללו בתנ"ך. חלקם השתמרו בתרגומים יווניים ולטיניים.

ספר חנוך א' (המאה ה-3 לפנה"ס – המאה ה-1 לספירה) – חיבור אפוקליפטי המיוחס לחנוך, עוסק בעניין המלאכים הנופלים והחזיונות על אחרית הימים.
ספר חנוך ב' (המאה ה-1 לספירה) – גרסה מאוחרת יותר של חנוך.
ספר חנוך ג' (ימי הביניים) – ספר מאגי-מיסטי המתאר את מסעות חנוך בשמיים.
ספר טוביה (המאה ה-3 לפנה"ס) – סיפור על טוביה הצדיק ורפאל המלאך, נשמר בגרסה יוונית ולטינית.
ספר נח (אבוד, שרידים מהמגילות הגנוזות) – מתאר את סיפורו של נח עם הרחבות על המבול ועל נבואותיו.
ספר יובלים (המאה ה-2 לפנה"ס) – גרסה משוכתבת של סיפורי בראשית ושמות עם הרחבות והדגשת מצוות.
ספר ברוך (המאה ה-2 לפנה"ס) – מיוחס לברוך בן נריה, מתאר חזיונות נבואיים על חורבן בית המקדש.
חזון ברוך א' (המאה ה-1 לספירה) – ממשיך את נבואות ירמיהו וברוך על גלות וגאולה.
חזון ברוך ב' (אבוד, שרידים בתרגומים לטיניים וסלאביים) – הרחבה על חזון ברוך, מתארת חזיונות אפוקליפטיים
דברי גד החוזה (אבוד, מוזכר במקורות שונים) – מיוחס לגד החוזה, מכיל נבואות על בית דוד.
יוסף ואסנת (המאה ה-1 לפנה"ס – המאה ה-1 לספירה) – סיפור על גיור אסנת, אשת יוסף הצדיק.
ספר אדם וחוה – (המאה ה-1 לפנה"ס – המאה ה-1 לספירה) מתאר את סיפורם של אדם וחוה לאחר הגירוש מגן עדן, בדגש על חטאם, עונשם, וסבלותיהם בעולם. נשמר בגרסאות יווניות, לטיניות וסלאביות.
צוואת השבטים – (המאה ה-2 לפנה"ס – המאה ה-1 לספירה) אוסף דברי מוסר שמיוחסים לשנים-עשר בניו של יעקב, ובהם חיזוקים לערכים כמו צדק, ענווה ויראת שמיים.
צוואת אברהם – (המאה ה-1 לפנה"ס – המאה ה-1 לספירה) חיבור המתאר את דבריו האחרונים של אברהם לפני מותו, תוך הדגשת חייו, אמונתו ונבואותיו על העתיד.
חזון אחרית הימים של אברהם – (המאה ה-1 לספירה) חיבור אפוקליפטי המתאר את חזיונותיו של אברהם על הגלות, הגאולה, והמשפט האלוהי הצפוי לאומות העולם.
עליית משה – (המאה ה-1 לפנה"ס – המאה ה-1 לספירה) מתאר את המסע השמימי של משה, את התגלויותיו, ואת נבואותיו על חורבן המקדש והגאולה העתידית.
חכמת שלמה – (המאה ה-1 לפנה"ס) חיבור פילוסופי-הגותי המיוחס לשלמה המלך, ומשלב חוכמה יוונית עם אמונה במונותאיזם ובצדק האלוהי.
מזמורי שלמה – (המאה ה-1 לפנה"ס) אוסף של מזמורים דמויי תהילים המיוחסים לשלמה המלך, אשר מבטאים תקווה משיחית ותיאורים של גאולת עם ישראל.
איגרת ירמיהו – (המאה ה-3–2 לפנה"ס) חיבור המיוחס לנביא ירמיהו, ונכתב כביקורת חריפה על עבודת האלילים של העמים הפגאניים.
עליית ישעיהו – (המאה ה-1–2 לספירה) טקסט נבואי המתאר את המסע השמימי של הנביא ישעיהו ואת חזיונותיו על המשיח ועל אחרית הימים.
דברי איוב – (המאה ה-2 לפנה"ס) הרחבה לסיפורו של איוב, ומספקת פרטים נוספים על דמותו, סבלותיו ותשובתו הסופית לאלוהים.
חזון עזרא – (המאה ה-1 לספירה) חיבור אפוקליפטי המיוחס לעזרא הסופר, המתאר נבואות על הגלות, החורבן והגאולה באחרית הימים.
עזרא החיצוני – (המאה ה-2 לפנה"ס) גרסה חיצונית לספר עזרא המקראי, המכילה תיאורים על בניית בית המקדש השני והתמודדות העם עם שלטון נוכרי.
תהילים קנ"א – (המאה ה-2 לפנה"ס) מזמור קצר המיוחס לדוד המלך, שנמצא בחלק מכתבי היד של התרגום היווני לתהילים, ומספר על בחירת דוד כמלך על ישראל.
תהילים קנ"ב–קנ"ה – (המאה ה-2 לפנה"ס) מזמורים נוספים מעבר ל-150 התהילים המקראיים, שמופיעים בכתבים יהודיים קדומים, ומשקפים מסורות ליטורגיות נוספות.
תוספות למגילת אסתר – (המאה ה-2 לפנה"ס) קטעים שנוספו לתרגום היווני של מגילת אסתר, הכוללים תפילות של אסתר ומרדכי, חלום מרדכי, תיאורים מורחבים על גזירות המן, וסוף אלטרנטיבי לסיפור.
תוספות לספר דניאל – (המאה ה-2 לפנה"ס) כוללות את סיפורי בל והתנין, תפילת עזריה, וסיפור שושנה, אשר נוספו לגרסאות היווניות של ספר דניאל בתרגום השבעים.
תפילת מנשה – (המאה ה-2 לפנה"ס) תפילה המיוחסת למלך מנשה, שבה הוא מתוודה על חטאיו ומבקש מחילה מאלוהים, מופיעה בחלק מהתרגומים היווניים.
ספר בן סירא – (המאה ה-2 לפנה"ס) ספר חוכמה חצי-משלי שנכתב בעברית על ידי ישוע בן סירא. מכיל דברי מוסר, הדרכה להתנהלות חברתית, ושבח לחוכמה האלוהית. נשמר בתרגום יווני ונמצא גם בכתבי מגילות מדבר יהודה.
ספר יהודית – (המאה ה-2 לפנה"ס) מסופר על יהודית, אלמנה יהודייה, שמביאה להצלת עירה בכך שהיא עורמת על מצביא אשורי והורגת אותו. הספר נכתב כנראה כדי לעודד את העם בתקופה החשמונאית.
ספר מקבים א' – (המאה ה-2 לפנה"ס) ספר היסטורי המספר את סיפור מרד החשמונאים נגד היוונים, את גבורת יהודה המקבי ובניו, ואת הקמת ממלכת החשמונאים.
ספר מקבים ב' – (המאה ה-2 לפנה"ס) תיאור נוסף של מרד החשמונאים, עם דגש חזק על ניסים, צדק אלוהי והקרבת קדושים. מתמקד בעיקר ביהודה המקבי ובאירועים הראשונים של המרד.
ספר מקבים ג' – (המאה ה-1 לפנה"ס) מתאר רדיפה של היהודים תחת שלטון תלמיי מצרים, ובסופו נס של הצלתם. לא עוסק כלל במרד החשמונאים, בניגוד לשמו.
ספר מקבים ד' – (המאה ה-1 לספירה) פילוסופיה סטואית יהודית המציגה כיצד השכל שולט בתאוות, תוך שימוש בסיפורי גזירות אנטיוכוס כמשל לסבל ועמידה באמונה.
איגרת אריסטאס – (המאה ה-2 לפנה"ס) חיבור המתאר את סיפור תרגום התורה ליוונית על ידי שבעים ושניים חכמים יהודים באלכסנדריה, ואת הפולמוס התרבותי בין יהדות להלניזם.
חזיונות הסיבילות – (המאה ה-2 לפנה"ס – המאה ה-1 לספירה) אוסף נבואות בסגנון יווני, אשר נוספו להן חיבורים יהודיים המתארים חורבן עמים, גאולת ישראל, ואלמנטים משיחיים.
קדמוניות המקרא – (המאה ה-1 לספירה) גרסה מורחבת ומדרשית לסיפורי התורה, הנותנת פרשנויות חדשות לאירועים מקראיים, תוך שילוב מוטיבים אפוקליפטיים.
חזון עמרם – (המאה ה-2 לפנה"ס) טקסט המתאר את חזיונותיו של עמרם, אבי משה, על אחרית הימים ועל גורל בניו.
נאום יהושע – (המאה ה-2 לפנה"ס) נאום שמיוחס ליהושע בן נון, שבו הוא מעודד את העם להחזיק באמונה ולהיצמד לברית עם אלוהים.
מזמור לציון – (המאה ה-2 לפנה"ס) מזמור לירי המדבר על שבח לציון וירושלים.
חיבורי דוד – (המאה ה-2 לפנה"ס) חיבורים נוספים המיוחסים לדוד המלך מעבר לתהילים, הכוללים שירי הלל, תפילות, וקטעי נבואה הקשורים למשיחיות.

ספרים אבודים

כתבים שהמקרא מזכיר אך לא שרדו, ייתכן שחלקם השתמרו בגרסאות אחרות.

ספר הישר – הוזכר בספר יהושע ובשמואל ב', ייתכן שהיה ספר פיוטי-אגדי.
ספר מלחמות ה' – מוזכר בספר במדבר, כנראה תיאור קרבות מקראיים.
ספר דברי הימים למלכי ישראל ולמלכי יהודה – הוזכר בספרי מלכים וכנראה הכיל תיעוד היסטורי רשמי.
ספר דברי שלמה – הוזכר בתנ"ך כמתעד את חוכמת שלמה ומעשיו.
שיר המושלים – אזכור בספר במדבר על אוסף משלים.
חזות יעדו החוזה – כתוב נבואי של עדו החוזה, שהוזכר בדברי הימים.
ספר המושיעים – חיבור משוער בביקורת המקרא.
ספר הברית – ספר אבוד שנזכר בקצרה בברית שנכרתה בין ה' לישראל, כפי שמופיע בספר שמות פרק כ"ד, פסוקים 7–8, שם נאמר כי ספר הברית נכתב כדי לתעד את הברית שנכרתה במעמד הר סיני. לרוב הוא מיוחס למקור היהוויסטי.
ספר משפט המלוכה – ספר אבוד המוזכר בספר מלכים א', פרק 10, פסוק 1, המתאר את משפטי המלוכה של שלמה המלך. ייתכן כי הספר עסק בחוקי המלוכה ובזכויות המלך והנשלטים.
ספר דברי שלמה – מוזכר בספר מלכים א', פרק 11, פסוק 41, שם נאמר כי יש ספר נוסף שתיעד את מעשיו של שלמה, גבורתו, חכמתו, ובחירתו להקים את בית המקדש בירושלים.
ספר דברי הימים למלכי ישראל – מוזכר בספר מלכים א', פרק 14, פסוק 19, כמתעד את מעשיהם של מלכי ישראל. ייתכן כי הספר כלל פרטים על ההיסטוריה, פוליטיקה, ומלחמות של ממלכת ישראל.
ספר דברי הימים למלכי יהודה – מוזכר בספר מלכים ב', פרק 24, פסוק 5, שם מצוין כי ספר דברי הימים למלכי יהודה תיאר את שליטיהם ואת המאורעות שהתרחשו בימיהם.
ספר דברי הימים למלך דוד – נמצא בספר שמואל ב', פרק 1, פסוק 18, שם מוזכר ספר המגולל את דברי דוד המלך, שנראה כי כלל פרטים על חייו, גבורותיו וההיסטוריה האישית שלו.
דברי שמואל הרואה – מוזכר בספר שמואל א', פרק 25, פסוק 1, בהקשר לדברי הנביא שמואל שנכתבו בספר, בו ייתכן שצוינו נבואותיו, תחזיותיו, ומעשיו החשובים.
דברי נתן הנביא – מוזכר בספר מלכים א', פרק 1, פסוק 34, בהקשר לנתן הנביא ותחזיותיו. הספר ייתכן שהכיל את מעשיו, נבואותיו, והוראותיו בתור נביא חצר דוד המלך.
דברי גד החוזה – מוזכר בספר שמואל א', פרק 29, פסוק 29, שם מוזכר שמו של גד החוזה, אחד הנביאים המוכרים בחצר דוד. הספר כנראה כלל את נבואותיו והוראותיו.
נבואת אחיה השילוני – מופיעה בספר מלכים א', פרק 14, פסוק 2, ושם מצוין כי אחיה השילוני נתן נבואה לגבי עתיד ממלכת ישראל. ייתכן כי הספר כלל תחזיות על העתיד הקרוב של הממלכה.
דברי שמעיה הנביא ועדו החוזה – מוזכר בספר דהיוי"ם ב', פרק 12, פסוק 15, בו מצוין כי שמעיה הנביא ועמיתו עדו החוזה כתבו ספר המגולל את תחזיותיהם לגבי האומה.
מדרש הנביא עדו – מופיע בספר דברי הימים ב', פרק 13, פסוק 22, כמאמרות ותובנות שנמסרו על ידי הנביא עדו.
דברי חוזי – מוזכר בספר מלכים ב', פרק 23, פסוק 18, בו נכתב על ספר המהווה תיעוד של החזיונות שנראו על ידי הנביאים ובייחוד את דברי החוזים באותה תקופה.
הקינה על יאשיהו – נזכרת בספר מלכים ב', פרק 23, פסוק 25, שם מוזכר כי יש קינה שנכתבה לזכרו של המלך יאשיהו לאחר מותו. הקינה עסקה בזכרו ובזמן שלטונו.
ספר היחש – מוזכר בספר שמואל א', פרק 24, פסוק 6, כמתאר את היחש שהיה בין דוד המלך לבין שאול המלך.
ספר בן לענא

ספרות יהודית מהמאה ה-1 לספירה עד לימי הביניים

כתבים שנכתבו בתקופת בית שני, החורבן ולאחריו, ומשקפים תהליכים תאולוגיים והיסטוריים.

קדמוניות היהודים (יוספוס פלביוס, המאה ה-1 לספירה) – תיאור היסטורי מקיף של עם ישראל מראשיתו.
מלחמות היהודים (יוספוס פלביוס, המאה ה-1 לספירה) – תיאור מפורט של מרד היהודים וחורבן בית המקדש.
חיי יוסף (יוספוס פלביוס, המאה ה-1 לספירה) – ספר אוטוביוגרפי של יוסף בן מתתיהו, מופיע כהמשך ספרו הארוך קדמוניות היהודים.
איגרות בר כוכבא (המאה ה-2 לספירה) – מסמכים שנמצאו במדבר יהודה מהמרד נגד הרומאים.
מגילת תענית (המאה ה-1 לספירה) – רשימת ימים שנקבעו כימי חג ואבל על אירועים היסטוריים.
יציאת מצרים המחזה (המאה ה-1 לספירה)
נגד אפיון
נגד פלאקוס והמשלחת לגאיוס
על חיי העיון

מגילות מדבר יהודה וארכאולוגיה יהודית

מגילות שהתגלו במערות קומראן וסביבותיהן, מתוארכות למאות ה-3 לפנה"ס עד המאה ה-1 לספירה.

סרך היחד – חוקה פנימית של כת יהודית אפוקליפטית, כנראה האיסיים.
פשר חבקוק – פירוש לתנ"ך בגישה משיחית, מציג את הדמות של "המורה לצדק".
מגילת הנחושת – רשימה מסתורית של אוצרות מקדש חבויים.
מגילת המקדש – עוסקת בחוקים הלכתיים ובהוראות לבניית מקדש עתידי.
מגילת מלחמת בני אור בבני חושך – מתארת מלחמה אפוקליפטית בין כוחות טוב ורע.
שירי עולת השבת – קובץ פיוטים מיסטיים לתפילת שבת.
צוואת קהת – צוואות של כהן קדום, עוסקות בתורת הסוד.
המגילה החיצונית לבראשית – (המאה ה-2 לפנה"ס) סיפור חיצוני לתורה, הכולל הרחבות על חיי הדמויות המרכזיות בספר בראשית, עם פרטים נוספים על חנוך, נוח, ואבות האומה.
אפוקריפון דוד (המאה ה-2–המאה ה-1 לפנה"ס) – אפוקריפון דוד הוא אוסף ספרותי, שנמצא בין המגילות של מדבר יהודה, שמכיל חומר דתי שאינו נכלל בתנ"ך.
אפוקריפון יהושע (המאה ה-2–המאה ה-1 לפנה"ס) – טקסט אפוקריפי המתאר את אירועים מקראיים הקשורים לדמותו של יהושע בן נון.
אפוקריפון לוי (המאה ה-2 לפנה"ס–המאה ה-1 לספירה) – מסמך דתי המיוחס ללוי, אחד משנים עשר השבטים, המתאר את יחסיו עם אלוהים וההיסטוריה הדתית של בני לוי.
דברי המאורות (המאה ה-2 לפנה"ס) – הדברים המובאים במסמך זה מציינים את תיאוריות האסטרונומיה הדתית של תקופת קומראן.
מגילות הברכות (המאה ה-2 לפנה"ס) – אסופה של ברכות דתיות שמקורן במסורת יהודית מקומית, המשלבות תפילות עם דימויים אסטרונומיים.
מגילות המזמורים (המאה ה-2 לפנה"ס) – אסופה של מזמורים שמיוחסים לאירועים שונים בתנ"ך, וכוללת אוסף פיוטים שמקורם במסורת הדתית של הקומראנים.
מגילות המשמרות (המאה ה-2 לפנה"ס) – מסמך זה מתאר את המשמרות והסדרים הפולחניים במקדש, שבו מצוינת עבודת הכהנים והמשמרות השונות.
מגילת התהילים הגדולה (המאה ה-2 לפנה"ס) – גרסה מורחבת של ספר תהילים הכוללת פיוטים נוספים.
מגילת מלכי צדק (המאה ה-2 לפנה"ס) – מגילה זו כוללת פירוש דתי שמציין את דמותו של מלכי צדק ככהן ולמלך בעיר שלם, המהווה דגם לאורח חיים דתי.
אפוקריפון של ירמיה (המאה ה-2 לפנה"ס) – האפוקריפון המיוחס לירמיהו, הכולל נבואות ותיאורים הדומים לנביאים המקראיים.
מגילת ההודיות (המאה ה-2 לפנה"ס) – מגילה הכוללת סדרה של הודיות ותודות לאל על הישועות השונות.
סרך העדה (המאה ה-2 לפנה"ס) – טקסט חשוב שמתאר את אורח החיים הדתי והחוקי של בני העדה בקומראן, כמו גם את עקרונות האמונה.
סרך הברכות (המאה ה-2 לפנה"ס) – מסמך זה מציין את הברכות שנאמרו במהלך פולחני התפילה של הקומראנים.
סיפור המבול נוסח קומראן (המאה ה-2 לפנה"ס) – גרסה מקומית לסיפור המבול בתנ"ך, המובאת בנוסח ייחודי לקומראן.
ספר המלחמה (המאה ה-2 לפנה"ס) – מסמך דתי שמציג את תיאורי הקרב בין כוחות האור לבין כוחות החושך, כמשל לקרב רוחני.
ספר מהלך המאורות (המאה ה-2 לפנה"ס) – תיאור של מעגלי הזמן והכוכבים, המתארים את התנועה הקוסמית שמרמזת על סדר אלוהי עולמי.
פסידו יחזקאל (המאה ה-2 לפנה"ס) – יצירה ספרותית שנחשבת לגרסה סוריאליסטית להוראות המובאות בספר יחזקאל, תוך התמקדות בחזיונות ותיאורים דתיים.
מגילת ירושלים החדשה (המאה ה-2 לפנה"ס) – הודעה דתית על תחייה רוחנית בירושלים, תוך תיאור עתידי של העיר כמקום קדוש שמחדש את בריתו של האל עם בני ישראל.
סרך שירות המלאכים (המאה ה-2 לפנה"ס) – הסבר על שירות המלאכים בעבודת האל, כשהם פועלים כמשרתי האל בעולם.
פלורילגיום (המאה ה-2 לפנה"ס) – אוסף של אמרות דתיות שונות, אשר נבחרו משיחות ותנ"ך ומשם התקיימו כמורשת רוחנית בקומראן.
דברי המאורות (המאה ה-2 לפנה"ס) – עוד תיאור של סודות האסטרונומיה, חיבור זה מפרט את סוד מעגלי הזמן והמאורות בעולם.
מגילת הרזים (המאה ה-2 לפנה"ס)
מגילת מקצת מעשי תורה (המאה ה-2 לפנה"ס) – תיאורים של חוקים דתיים מקומיים ופעולות דתיות הממחישים את ייחודיות החיים הדתיים בקומראן.
ספר הענקים (המאה ה-2 לפנה"ס) – מסמך שמתאר את תולדותיהם של הענקים בתקופות קדומות, תוך חיבורם לתיאורים תנ"כיים.
צוואת משה (המאה ה-2 לפנה"ס) – הוראות דתיות שנמסרו על ידי משה ליהושע ולשבטים לאחר מותו, המתארות את הדרך לחיים דתיים מושלמים.
צוואת עמרם (המאה ה-2 לפנה"ס) – צוואה שנמסרה על ידי עמרם, אביו של משה, המפרטת את הדרך הרוחנית שצפויה לעם ישראל.
שירת שלוש לשונות האש (המאה ה-2 לפנה"ס) – שירה דתית המקשרת בין שלושה אלמנטים: האש, הלשון והכוחות הרוחניים שמניעים את העולם.
תפילת אנוש (המאה ה-2 לפנה"ס) – תפילה דתית שמתארת את בקשות אנוש ליחס אלוהי ונחמה רוחנית.
תפילת לוי (המאה ה-2 לפנה"ס) – תפילה אישית של לוי, שנעשית תווך לחשיפת סודות האל ודרכי עבודתו בעולם.
תרגום לארמית של ספר איוב (המאה ה-2 לפנה"ס) – תרגום ארמי לסיפור איוב, תוך שמירה על המסר הדתי של סבל וענווה אנושית.
פשר הושע (המאה ה-2 לפנה"ס) – הסבר על תחזיתו של הושע, המובאת בקומראן כאורח חיים רוחני ותאולוגי.
פשר ישעיה (המאה ה-2 לפנה"ס) – פירוש גנוסטי לדברי ישעיהו, תוך הצגת משמעותם הרוחנית בחיים היום-יומיים של הקומראנים.
פשר מיכה (המאה ה-2 לפנה"ס) – פירוש של מיכה שממצה את רעיונותיו הדתיים ומבהיר את הדרך לחיים רוחניים עבור המאמינים.
פשר לבראשית מ"ט י' (המאה ה-2 לפנה"ס) – פירוש לסיפור ברכת יעקב, תוך התמקדות בהיבטים הרוחניים של ההיסטוריה היהודית.
פשר לספר שמואל ב' פרק ז' (המאה ה-2 לפנה"ס) – פירוש לפסוקים שמספרים את ברית דוד ואלוהים, המפרש את קשרי ברית החסד בין האל ובני ישראל.
פשר תהילים (המאה ה-2 לפנה"ס) – פירוש לשירי תהילים, שמנתח את הכוונה הרוחנית מאחורי המילים ותוכן הפיוט.
תפילת נבונאיד – (המאה ה-6 לפנה"ס) תפילה שנמצאה בכתובת עתיקה, בה נבונאיד, אחד המלכים הבבלים, פונה לאלוהים בשאיפה לתיקון רוחני. התפילה נתפסת כמשל למעבר בין תרבויות, ומשפיעה על התפיסות הדתיות של התקופה.
האגרות אל יהונתן בן בעיה ומסבלה בן שמעון
ספר האודות
האודות של שלמה

ספרות חז"ל

ספרות חז"ל היא התשתית המרכזית של היהדות הרבנית וכוללת טקסטים הלכתיים, אגדתיים ופרשניים. תקופה זו מתאפיינת ביצירת התורה שבעל-פה, אשר עברה קודיפיקציה והפכה למערכת מרכזית בחיי ההלכה והמחשבה היהודית. ספרות חז"ל משמרת את ההלכה, האגדה והפרשנות שהועברו במסורת החכמים.

משנה – (המאה ה-2–3 לספירה) שישה סדרים של הלכה שנערכו על ידי רבי יהודה הנשיא.
תלמודים – (המאה ה-3–6 לספירה) תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי, הכוללים דיונים ופרשנויות למשנה.
מדרשי הלכה – (המאה ה-2–5 לספירה) פרשנויות הלכתיות לתורה, ובהן מכילתא דרבי ישמעאל, ספרא, ספרי.
מדרשי אגדה – (המאה ה-3–6 לספירה) סיפורים ודרשות חכמים, כמו בראשית רבה, ויקרא רבה, פסיקתא דרב כהנא, קהלת רבה.
ברייתות ותוספתות – (המאה ה-2–4 לספירה) הרחבות למשנה, כמו תוספתא וספרי זוטא.
אגדות ותאולוגיה – (המאה ה-3–6 לספירה) חיבורים על דמויות מקראיות ותמות תאולוגיות, כגון פרקי דרבי אליעזר, מסכת דרך ארץ.
קהלת רבה
בראשית רבה
ויקרא רבה
שיר השירים רבה
פסיקתא דרב כהנא
אסתר רבא
החיבור הגדול
ביאור לוחות
תשלום הערוך
ילקוט מעם לועז
ילקוט שמעוני
מדרש ויסעו

חיבורי חז"ל אבודים

מכילתא דרשב"י
דברים זוטא
מדרש אבכיר
מדרש אספה
מכילתא דברים
ספרי זוטא במדבר
ספרי זוטא דברים
פרקי רבי יוסי
ספר אגדתא דבי רב
מדרש הרנינו – כנראה התחיל בפסוק "הרנינו גוים עמו" (דברים, ל"ב, מ"ג). קיומו נודע מציטוטים של פוסקי הלכה בספריהם
מדרש ויכולו – מדרש שאבד ונותרו ממנו רק מאמרים מקוטעים
ספרי מגילת סתרים - סוג של חיבורים שנזכר בתלמוד, והוא כלל חידושים והלכות. נכתבו בהם דברים שהיה חשש שיישכחו אם לא ייכתבו, ומטרתם הייתה אישית.

חיבורים שאבדו

פנקסיה דבלעם – מין אחד סיפר לרבי חנינא שהוא ראה את "פנקסו של בלעם" ובו נכתב ”בר תלתין ותלת שנין בלעם חגירא כד קטיל יתיה פנחס ליסטאה” (=בן שלושים ושלוש שנים היה בלעם החיגר כאשר הרג אותו פינחס השודד). יש מי שזיהה את הפנקס עם "פרשת בלעם" הנזכרת במקום אחר כחיבור עצמאי מהתורה. ויש שפירשו שזהו משל לישו שנצלב בגיל 33 בידי פונטיוס פילאטוס, והספר הוא בעצם האוונגליון.
מגילת בית המקדש – במדרש שמואל מסופר על מגילה שקיבל שלמה המלך מדוד אביו שמקורה במשה. לפי אגדה זו, המגילה הכילה את תוכנית המקדש כפי שניתנה בסיני.
ספר רפואות – בתלמוד מובאת ברייתא שחדרה גם למשנה, המספרת שחזקיהו מלך יהודה גנז "ספר רפואות", ועל כך הודו לו חכמים.
מגילת יוחסין – מגילה שנמצאה בירושלים בימי חז"ל ואבדה מאז. בתלמוד הובאו ממנה מספר ציטוטים: ”איש פלוני ממזר מאשת איש”, ”משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי”, ”מנשה הרג את ישעיה”.
ספר יוחסין – חיבור שאובדנו השפיע לרעה על חכמים. יש שזיהו אותו עם מגילת היוחסין שנמצאה בירושלים. לפי רב עמרם גאון היה בו את פירוט הייחוס של כל משפחה בישראל, ועל פיו היו החכמים יודעים עם מי להינשא ולהשיא, וממי להתרחק. לפי רש"י הוא הכיל ברייתות שמפרשות את ספר דברי הימים לפי ייחוסי השבטים ומשפחותיהם.
ספר גזירתא – "ספר הגזרות" שגניזתו נזכרת במגילת תענית. היה ככל הנראה ספר של כת הצדוקים בתקופת בית שני. יום גניזתו הפך ליום חג בקרב הפרושים.
מגילת סממנין – רבי יוחנן בן נורי סיפר בתלמוד שראה "מגילת סממנין" של בית אבטינס ובה השמות והמתכונים של סממני הקטורת שהיו מקטירים בבית המקדש.
מגילה מגנזי רומי – רב חנן בר תחליפא שלח לרב יוסף עדות על מגילה שנמצאה בגנזי רומי, כתובה בכתב אשורית ובלשון העברית, ובה חישוב הקץ לשנת 4291 למניין השנים בלוח העברי (שנת 531 לספירה).
בשר על גבי גחלים
ספר המצוות לרב חפץ גאון
ספר מתיבות
ספר אלעזר בן עיראי
ספר חיוי הבלכי
כתב תמים
ספר ירושלמי
ספר צדק עולמים - שלושה מאמרים על תורת הגמול: בעולם הזה, בעולם הנשמות ובעולם שיתקיים בעתיד לאחר תחיית המתים. הוא שיחזר חלקית את הספר אך לא השלימו.
ספר מחזה שדי - העוסק בסוגי הנבואה ובפרשנות תפיסת הנבואה של הרמב"ם. גם אותו ניסה לשחזר בספר חדש שנקרא להקת נביאים, אך לא השלימו.
ספר ברית דמשק
קללת עזרא הסופר

ספרות יהודית, פולמוסית וחיצונית (המאה ה-2 – המאה ה-19)

ספרות זו עוסקת בוויכוחים עם דתות אחרות, כמו הנצרות והאסלאם, וכן בהתמודדות עם ביקורת חיצונית ופנימית על היהדות.

איגרות הרמב"ם – (המאה ה-12) ויכוחים עם נוצרים בספרד.
ספר התשבי – (המאה ה-16) ספר הגנה על המסורת היהודית.
ספר הכוזרי – (המאה ה-12) חיבור פילוסופי מאת רבי יהודה הלוי על אמיתות היהדות.
מורה נבוכים – (המאה ה-12) מאת הרמב"ם, עוסק בהתמודדות בין פילוסופיה ודת.
ספר הזוהר – (המאה ה-13) החיבור המרכזי של הקבלה, מיוחס לרבי שמעון בר יוחאי.
ספר יוסיפון – (המאה ה-10) גרסה עברית מאוחרת של כתבי יוסף בן מתתיהו.
כתבי בנימין מטודלה – (המאה ה-12) מסעותיו של הנוסע היהודי ברחבי העולם היהודי.
איגרות ר' עובדיה מברטנורא – (המאה ה-15) תיאורים גאוגרפיים והיסטוריים על קהילות יהודיות.
תשובות הגאונים – (המאה ה-8–11) פסקי הלכה מחכמי בבל, שהניחו את היסודות להלכה בתקופת ימי הביניים.
משנה תורה – (המאה ה-12) חיבור הלכתי מקיף מאת הרמב"ם, המסכם את כל הדינים היהודיים בסדר ברור ושיטתי.
שולחן ערוך – (המאה ה-16) קובץ ההלכה המרכזי של רבי יוסף קארו, עם הערות הרמ"א לאשכנזים.
ספר יוסף המקנא – (המאה ה-13 לספירה) ספר היסטורי העוסק ביוסף המקנא, דמות מופת ביהדות, שפועל להילחם ברומאים ולשמור על מסורת ישראל. יש המייחסים לו אלמנטים מיסטיים ותחזיות לגורל היהודים בשלטון הרומאי.
ספר ניצחון ישן – (המאה ה-14 לספירה) ספר שמיוחס למרד החשמונאים ולגבורת המנהיגים היהודיים בעת המרד. הספר מתאר את המאבקים נגד היוונים, תוך שמירה על ערכים יהודיים, ומדגיש את ניצחון הרוח על החומר.
אבן בחן – (המאה ה-12 לספירה) יצירה פילוסופית שכוללת חוכמת חיים ודרכי התנהגות. שילוב רעיונות מיסטיים עם מוסר יהודי.
תולדות ישו – (המאה ה-3 עד למאה ה-9 לספירה) ספר שמנסה להסביר את ראשית הנצרות, תוך ניסיונות להוכיח את ייחודו של ישו וההשפעה היהודית על התפשטות רעיונותיו. הספר מציב את ישו בהקשר ההיסטורי היהודי ומנגיש את התאולוגיה הנוצרית לקהל היהודי.
גניזת קהיר (המאה ה-9–המאה ה-11 לספירה) גניזת קהיר היא אוסף עצום של כתבי יד יהודיים שהתגלו במאה ה-19 בספריית הגניזה של קהיר, במיוחד בבית הכנסת עזרא אתיק שבקהיר, מצרים. האוסף מכיל אלפי מסמכים, בהם ספרים דתיים, תעודות משפטיות, מכתבים אישיים, וחומר פילוסופי, פואטי ותנ"כי. חלק מהמסמכים שייכים לתקופות מוקדמות, וישנם גם חומרים נדירים שמאוחסנים במהלך מאות השנים, עד המאה ה-11. תעודות אלו מספקות מידע עשיר על החיים היהודיים בתקופות שונות, כולל דיני משפחה, סחר, אמונה ותאולוגיה. גניזת קהיר נחשבת לאחת הממצאים החשובים ביותר לתולדות היהדות בימי הביניים, ומספקת תמונה מקיפה על חיי יהודים במצרים, בפרס, ובחלקים אחרים של המזרח התיכון.
סדר עולם רבא
משלי שועלים
מפקתא פשיטתא
ספר אסף הרופא
ספר ירחמיאל
אלפא ביתא דבן סירא
מדרש הגדול
מדרש החפץ

כתבים שמקורם בגנוסטיקה

קודקס צ'אקוס – (המאה ה-2 לספירה) כוללת ארבעה חלקים: מכתב לפטרוס מפיליפוס, יעקב, הבשורה של יהודה וחיבור אבוד בשם ספרו של הזר. היא עוסקת בנושאים של גאולה אישית ועולמית, ומעורבת בהשפעות מיסטיות ותחזיות עתידיות. התפיסה במציאות קודקס צ'אקוס היא תהליך של תיקון עולם דרך חיבור רוחני ופולחני עם האל.
הבשורה החיה – (המאה ה-2 לספירה) ידועה גם בתור "הבשורה על פי מני" היא יצירה מניכאיסטית.
הבשורה על פי תומאס (המאה ה-2 לספירה) הבשורה על פי תומאס היא יצירה נוצרית נוצרית גנוסטית, אשר אינה נכללת בברית החדשה. זוהי אוסף של 114 אמרות שנמסרו על ידי ישו, ומיוחסות לאפוסטול תומאס. הייחודיות של הבשורה הזאת היא במיקוד שלה בהוראות ישו, במיוחד בהיבטים של חכמה פנימית, גילוי עצמי ותפיסת עולם רוחנית עמוקה. במקום להתמקד בנרטיב ההיסטורי של חייו ומותו של ישו, הבשורה על פי תומאס מציגה את דברי ישו כאורח חיים גנוסטי שבו הדגש הוא על ידיעה פנימית כדרך לגאולה. היא מציעה גישה אלטרנטיבית לתאולוגיה הנוצרית הקלאסית, אשר תפסה מקום חשוב בתנועות הדתיות שלא היו מקובלות במיינסטרים של הכנסייה הנוצרית.
תיבת מרקא
גינזה רבא
הקולסטה
נוסח שומרון
ספר אבישע
ספריית נגע חמאדי
ספר יהוא
הכרוניקה השומרונית
מכתב לנטולוס
אנתולוגיית סיפורים שומרונים (פרוזה של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי)

בנצרות

מעשיות

מספר טקסטים עוסקים בחייהם הבאים של השליחים, בדרך כלל באירועים על טבעיים ביותר. כמעט מחציתם, שנקראו בעבר "מעגלי השליחים" וכיום ידועים בשם מחברם לכאורה, "לאוציוס שרינוס" (לכאורה בן לוויה של יוחנן השליח), הכילו את מעשה פטרוס, יוחנן, אנדרוס, תומאס ופאולוס. אלה נשפטו על ידי הפטריארך פוטיוס הראשון מקונסטנטינופול במאה התשיעית כמלאים בטיפשות, סתירה עצמית, שקר וחוסר צדקה. מעשי תומאס ומעשה פטרוס והשנים-עשר נחשבים לרוב לטקסטים גנוסטיים. בעוד שרוב הטקסטים מאמינים שנכתבו במאה ה-2, לפחות שניים, מעשה ברנבא ומעשה פטרוס ופאולוס נכתבו עד מאוחר במאה ה-5.

מעשי אנדרוס
מעשי ברנבא
מעשי יוחנן
מעשי מר מרי
מעשי האנוסים (מרטירים)
מעשי פאולוס
מעשי פאולוס ותקלה
מעשי פטרוס
מעשי פטרוס ואנדרוס
מעשי פטרוס ופאולוס
מעשי פטרוס והשנים עשר
מעשי פיליפוס
מעשי פילאטוס
מעשי תומאס
מעשי טימותיוס
מעשי קסנטיפה, פוליקסנה ורבקה
הפרק האבוד של מעשי השליחים

איגרות

יש גם איגרות לא קנוניות (או "מכתבים") בין יחידים או לנוצרים בכלל. כמה מהם זכו להערכה רבה על ידי הכנסייה המוקדמת. אלה המסומנים בקנקן (♦) כלולים באוסף המכונה האבות השליחים:

איגרת ברנבא
האיגרת הראשונה של קלמנט
איגרת שנייה של קלמנט
איגרת איגנטיוס לסמירנים
איגרת איגנטיוס לטראליאנים
איגרת איגנטיוס לאפסים
איגרת איגנטיוס למגנזיאנים
איגרת איגנטיוס לרומאים
איגרת איגנטיוס לפילדלפים
איגרת איגנטיוס לפוליקר
איגרת פוליקרפ לפיליפאים
איגרת מתאטס לדיוגנטוס
מות הקדושים של פוליקר
איגרת לאודיקאים (איגרת בשם פאולוס)
איגרת לסנקה הצעירה (איגרת בשם פאולוס)
איגרת שלישית לקורינתים - מקובלת בעבר על חלק מהכנסייה האורתודוקסית הארמנית.

חזיונות

כמה יצירות ממסגרות את עצמן כחזיונות, לעיתים קרובות דנות בעתיד, שלאחר המוות או בשניהם:

אפוקליפסת פאולוס (להבדיל מהאפוקליפסה הקופטית של פאולוס, הנקראת גם אפוקליפסת הבתולה)
אפוקליפסה של פטרוס (להבדיל מהאפוקליפסה הגנוסטית של פיטר)
אפוקליפסה של פסאודו-מתודיוס
אפוקליפסה של תומאס (נקראת גם ההתגלות של תומאס)
אפוקליפסת סטפנוס (נקראת גם התגלותו של סטפן)
אפוקליפסה ערבית של פיטר
האפוקליפסה הראשונה של ג'יימס (נקראת גם ההתגלות הראשונה של ג'יימס)
האפוקליפסה השנייה של ג'יימס (נקראת גם ההתגלות השנייה של ג'יימס)
האפוקליפסה השנייה של יוחנן (נקראת גם האפוקליפסה האפוקריפית של יוחנן)
הרועה מהרמס (נכלל גם באוסף המכונה האבות השליחים)

גורלה של מרים הבתולה

מספר טקסטים (מעל 50) מורכבים מתיאורים של האירועים סביב גורלה המגוון של מרים (אמו של ישו):

הליכתה הביתה של מרי
ההירדמות של אם האלוהים
ירידת מארי

חוקות השליחים (תקנות הכנסייה שנקבעו כביכול על ידי השליחים)

ספר נפוס
קנוני השליחים
מערת האוצרות (נקראת גם האוצר)
ספרות קלמנטינה
דידאכה (אולי הקטכיזם הכתוב הראשון. נכלל גם באוסף המכונה האבות השליחים.)
ליטורגיה של הקדוש ג'יימס
החרטה של אוריגנס
תפילת פאולוס
משפטים של סקסטוס
פיזיולוגוס
ספר הדבורה

חלקי טקסטים

בנוסף ליצירות האפוקריפיות הידועות, ישנם גם קטעים קטנים של טקסטים, חלקים מיצירות לא ידועות (או לא ודאות). חלק מהקטעים המשמעותיים יותר הם:

בשורת המושיע
שבר נחש
שבר פאיום
הבשורה הסודית של מארק
בשורות אוקסירינקוס
בשורת אגרטון

עבודות אבודות

מספר טקסטים מוזכרים במקורות עתיקים רבים וכנראה ייחשבו כחלק מהאפוקריפיה, אך אף טקסט ידוע לא שרד:

בשורת חוה (ציטוט מבשורה זו ניתן על ידי אפיפניוס (Haer. xxvi. 2, 3). ייתכן שזו בשורת השלמות שהוא רומז לה ב-xxvi. 2. הציטוט מראה שבשורה זו הייתה ביטוי לפנתיאיזם מוחלט)
הבשורה של ארבעת הממלכות השמימיות
בשורת מתיה (כנראה שונה מבשורת מתי)
בשורת השלמות (בשימוש על ידי חסידי בזילידס וגנוסטים אחרים. ראה Epiphanius, Haer. xxvi. 2)
בשורת השבעים
הבשורה של תדיאוס (זו עשויה להיות מילה נרדפת לבשורת יהודה. השם תדיאוס שימש לעיתים קרובות כדי לא לבלבל את יהודה השליח עבור יהודה איש קריות)
בשורת השנים-עשר
ממוריה אפוסטולורום

בשורות ילדות

מידע על ילדותו של ישו סיפקו מגוון טקסטים מהמאה ה-2 ומאוחר יותר אולם אף אחד מהם לא התקבל לקאנון של הברית החדשה. עם זאת, כמה חוקרים ציינו שעצם מספרם של כתבי יד של בשורות ילדות ששרדו מעיד על הפופולריות שלהם לאורך ההיסטוריה.

בשורת הילדות של ג'יימס
בשורת הילדות של תומאס
פסאודו-מתיאו
בשורת הילדות הסורית,
תולדות יוסף הנגר
חייו של יוחנן המטביל

בשורות יהודיות-נוצריות

הבשורות היהודיות-נוצריות היו בשורות בעלות אופי נוצרי יהודי שצוטטו על ידי קלמנט מאלכסנדריה, אוריגנס, אוסביוס, אפיפניוס, הירונומוס וככל הנראה דידימוס העיוור. רוב החוקרים המודרניים הגיעו למסקנה שקיימת בשורה אחת בארמית/עברית ולפחות שתיים ביוונית, אם כי מיעוטם טוען שהיו רק שתיים: אחת ארמית/עברית ואחת יוונית.

אף אחת מהבשורות הללו לא שרדה כיום, אבל נעשו ניסיונות לשחזר אותן מהתייחסויות באבות הכנסייה. הטקסטים המשוחזרים של הבשורות מסווגים בדרך כלל תחת אפוקריפי הברית החדשה. המהדורה הסטנדרטית של שנימלכר מתארת את הטקסטים של שלוש בשורות יהודיות-נוצריות באופן הבא:

בשורת האביוניטים ("GE") – 7 ציטוטים מאת אפיפניוס.
בשורת העברים ("GH") – ציטוט 1 המיוחס לקיריל מירושלים, בתוספת ציטוטים GH 2–7 מאת קלמנט, אוריגנס והירונומוס.
בשורת הנצרים ("GN") – GN 1 עד GN 23 הם בעיקר מהירונומוס; GN 24 עד GN 36 הם ממקורות מימי הביניים.

יש חוקרים הסבורים ששני השמות האחרונים הם למעשה אותו מקור.

בשורות לא קנוניות

הבשורה של מרסיון (אמצע המאה ה-2)
בשורת אפל (אמצע-סוף המאה ה-2, בדומה למרקיון)
הבשורה של ברדסנס (סוף המאה ה-2-תחילת המאה ה-3)
בשורת בזילידס (אמצע המאה ה-2)
הבשורה של תומאס (המאה ה-1)
הבשורה של פטרוס
בשורת נקדימון (שם אחר ל-"מעשי פילאטוס")
פסאודו-קיריל מירושלים, על חייו ותשוקתו של ישו
דיאטסרון
הבשורה של ברתולומיאו
שאלות של ברתולומיאו
ספר תחייתו של ישוע המשיח, מאת ברתולומיאו השליח

למרות ששלושה טקסטים מקבלים את שמו של ברתולומיאו, ייתכן ששאלותיו של ברתולומיאו או תחייתו של ישוע המשיח הן למעשה הבשורה הלא ידועה של ברתולומיאו.

יצירות היסטוריוגרפיות

תולדות הכנסייה
נגד הכפירה
פנאריון
כרוניקון (פנטודפה איסטוריה)
הפרכת כל הכפירה
מיתוס שמעון והלן
אפולוגטיקוס

ראו גם

הערות שוליים