ספר הגזרות

ספר הגזרות נקרא גם ספר גזירתא הוא ספר שגניזתו נזכרת במגילת תענית. לפי הפרשנות המקובלת הוא חיבור עברי אבוד שהכיל חוקים ודרכי ענישה של כת הצדוקים בתקופת בית המקדש השני.

מהות הספר

לפי רוב הפרשנים יום ביטול הספר נקבע ליום שמחה אצל הפרושים, שכן ביטולו סימן את היחלשות האחיזה הצדוקית בשלטון. אך לפי אחת ההשערות לא מדובר בספר כיתתי אלא באירוע כלל-לאומי של קביעת נוסח ספר התורה (ראו להלן).

במגילת תענית נכתב:

בְּאַרְבָּעָה [עָשָׂר] בְּתַּמוּז עַדָא סְפַר גְזֵירָתָא דִלָא לְמִסְפָּד

— מגילת תענית, תמוז

משמעות הפסוק הכתוב בארמית היא שאין להספיד בתאריך המדובר, שכן מדובר ביום שמח. המילים "עדא ספר גזירתא" זכו לשני פירושים.

1. בוטל ספר הגזירות – ההסבר בפירוש הקלאסי על המגילה, הסכוליון, הוא שביום זה בוטל "ספר הגזירות" של הצדוקים. הספר עסק בענישה שאינה מפורשת בתורה, ובכללה אופני הענישה במוות: ”אלו שנסקלין אלו שנשרפין ואלו שנהרגין ואלו שנחנקין”. ביטול הספר נחשב ליום שמחה בקרב הזרם הפרושי. חלק מהחוקרים שיערו שהאירוע התרחש בתקופת עליית שלומציון המלכה לשלטון (76–67 לפנה"ס), שנטתה לסמכות הפרושים.
2. כונסו ספרי תורה – לפי השערתו של בן-ציון לוריא זהו "יום כינוס ספרי התורה". משמעות המילה "עדא" היא היוועדות וכינוס (כמו "ונועדו אליך" וכדומה בעברית מקראית), ומשמעות הביטוי "ספר גזירתא" היא "ספר החוקים", הלא הוא ספר התורה. לדבריו, "גזירתא" משמשת בתרגומי אונקלוס ויונתן לציון "חוק" התורה. אירוע זה התרחש בימי יהודה המכבי (165–160 לפנה"ס) שקבע את נוסח התורה על פי מספר עדי נוסח שכינס.

פרטים נוספים

בענף נוסח אחד תאריך האירוע הוא ארבעה בתמוז, בנוסחים אחרים הגירסה היא בעשרה בתמוז ובנוסח המשולב נכתב ארבעה עשר בתמוז.

בסכוליון נלמד מתוך המעשה בספר הגזרות שאסור לכתוב את התורה שבעל פה: ”שהיו ביתוסין כותבין הלכות בספר, ואדם שואל, ומראין לו בספר. אמרו להם חכמים: "והלא כבר נאמר: "על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל" ו"על פי התורה אשר יורוך" מלמד שאין כותבין בספר"”.

לקריאה נוספת

• בן-ציון לוריא, "מחקרים במגילת תענית: י"ד בתמוז", בית מקרא ג, חוברת א–ב [ה–ו] (ניסן תשי"ח), עמ' 36–40. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)