לדלג לתוכן

ספר הישר (מקרא)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ספר הישר הוא ספר המוזכר פעמיים בתנ"ך, שאינו נמנה כאחד מעשרים וארבעה ספרי הקודש. לפי פרשנות חז"ל הכוונה לאחד מאותן עשרים וארבעה ספרים, אמנם לפי פרשנות מודרנית, הכוונה לספר בפני עצמו שלא שרד.

אזכורים במקרא

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, אזכור של ספר הישר השתמר פעמיים בתנ"ך. האיזכור הראשון הוא בתיאור מעשה "שמש בגבעון דום" של יהושע:

"שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן. וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו, הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל 'סֵפֶר הַיָּשָׁר'."[1]

פעם נוספת נזכר הספר בקינת דוד על מות שאול ויהונתן בספר שמואל ב':

"וַיְקֹנֵן דָּוִד אֶת הַקִּינָה הַזֹּאת עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ. וַיֹּאמֶר: לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת, הִנֵּה כְתוּבָה עַל 'סֵפֶר הַיָּשָׁר'."[2]

אזכור שלישי אפשרי מופיע בתרגום השבעים לתפילת שלמה בחנוכת המקדש בספר מלכים א' פרק ח', ושם נאמר כי התפילה כתובה בספר השיר (ἐν βιβλίῳ τῆς ᾠδῆς) ויש ששיערו שבמקור העברי שעמד לפני השבעים התחלף "ישר" ב"שיר", אך הדברים אינם מוסכמים[3].

על פי חז"ל בתלמוד במסכת עבודה זרה[4], ספר הישר אינו ספר שאבד, אלא הכוונה לאחד מהספרים דלהלן, כשהוא מוסיף ביאור כיצד רמוזים בכל אחד מהספרים הללו, קריאת יהושע אל השמש, ומומחיות בני יהודה באומנות הקשת:

  • כינוי לספר בראשית - הקרוי כך כיוון שהוא מספר על האבות שנקראו ישרים - וכן פירוש רש"י ורד"ק[5] על הפסוקים הנ"ל, כשהם מתבססים על דברי התלמוד הללו.
הנצי"ב מוולוז'ין בפירושו "העמק דבר" על התורה, בהקדמתו לספר בראשית, מסביר בהרחבה מדוע (לשיטתו) נקרא ספר בראשית "ספר הישר".

אמנם, בפירוש הרלב"ג כתב שספר הישר הוא ספר שירה עברי קדום, שאבד, כפי הנראה, בגלות בבל[6].

גם במדרש זוטא מופיע משפט המתייחס לספר הישר כאל חיבור אבוד:

באותה שעה הוא (אליהו הנביא, באחרית הימים) מוציא את 'ספר הישר', שכל התורה הזאת אינה אלא שירה אחת מתוכו

מדרש זוטא, שיר השירים, פרשה ה'

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]