איש הישר בעיניו יעשה

איש הישר בעיניו יעשה הוא ביטוי עברי תנ"כי שמבטא מצב של אנרכיה בו אין כפיפות של האדם הפרטי לשלטון המרכזי. במקורו בספר שופטים הוא מבטא הסבר לשחיתות מוסרית שהיא סיבה הן לעבירות שבין אדם לחברו והן לעבירות שבין אדם למקום, המקרא תולה את סיבת השחיתות בכך שעדיין לא התחילה תקופת המלוכה בישראל.

הביטוי המנוגד למצב זה, בו האוכלוסייה מוגנת מפני עוולות מוסריות קשות על ידי עוצמתו של השלטון, מבוטא על ידי רבי חנינא סגן הכהנים במסכת אבות. לדבריו יש להתפלל לשלומה של מלכות, משום "שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו"^[1].

מקור הביטוי

הביטוי מופיע בפסוק בספר שופטים:

”בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.”.

פסוק זה מופיע פעמיים בספר שופטים. בפרק י"ז, פסוק ו' מופיע הפסוק כפתיחה לסיפור פסל מיכה, בו מתוארת שחיתות מוסרית של עבודה זרה וגנבה.

הפסוק מופיע שוב בסיום ספר שופטים, בפרק כ"א, פסוק כ"ה, בסיום סיפור פילגש בגבעה, המבטא שחיתות של גילוי עריות שמביאה בסיומה גם לשפיכות דמים ולמלחמת אחים.

הרב דוד לאו מסכם את המצב בו "איש הישר בעיניו יעשה" בשתי פרשיות אלה, כך^[2]: ”מעשה פילגש בגבעה ופסל מיכה נכתבו מפני שבלימודם נבחין מה קורה לעם שאין בו הנהגה ואיש הישר בעיניו יעשה, זהו לימוד לדורות, המלמד יהודי מה יקרה לו אם יסרב לקבל מנהיגות וסמכות. כשהתקופה היא תקופה שאין בה מלך, יכולה אישה להקדיש ממון רב, בהתלהבות רבה, ולחשוב ש"הקדש הקדשתי לה', לעשות פסל מסכה". איזה עיוות! להקדיש לה' לשם מה? לעשות פסל ומסכה, עליהם מצווה ה' שלא לעשות כמותם. כשאין מי שמכוון מגיעים לטעות חמורה שכזאת, כשאין מנהיג משותף מגיעים למלחמה קשה כל כך. מחפים על בני בליעל מחד, ומוכנים להרוג שבט שלם מאידך.”