איגרות בר כוכבא

איגרות בר כוכבא הן האיגרות שנמצאו מתוך חילופי המכתבים בין שמעון בן כוסבא ("בר כוכבא") לאחדים מפקודיו במרד בר כוכבא (132–136 לספירה). מרבית האיגרות נמצאו בשנים 1960–1961 במערת האיגרות. כיום האיגרות שמורות בידי רשות העתיקות והן מהוות חלק מהקורפוס של מגילות מדבר יהודה שנמצאו במדבר יהודה מסוף שנות הארבעים של המאה העשרים. רבות מהאיגרות עוסקות בענישה ובהעברת אספקה של "אתרוגים ולולבים" לצורכי הדת.

האיגרות משמעון בן כוּסִבא הנשיא ואליו זוהו באופן ודאי עם בר כוכבא, והיגוי שמו אף הוא זוהה באופן ודאי כבן כוּסִיבא על פי אחד המכתבים של חייל יווני (אולי יהודי) בשם "איליאנוס", הכתוב בשפתו. בשורה עצמה במכתב, כתוב השם "סימון" ("שמעון" ביוונית), ומעל השורה הוסיף הכותב את השם "Χωσιβα" ("כוסיבא", בכ"ף רפה), ככל הנראה לשם תוספת זיהוי, מאחר ש"שמעון" היה שם שכיח ביותר.

בין הכתבים שנמצאו במערות המסתור מאותו המרד, גם מסמכים אישיים שאינם איגרות כמו הארכיון של בבתא, אישה עשירה שלקחה עימה את מסמכיה הכוללים חוזי החכרת וקניין קרקעות, ואף גט מנישואין. השלד שלה זוהה בין המתים ולפי הסנדל שלרגליה נמצא שהייתה לה בעיה רפואית.

שפות האגרות

אוסף האגרות הנוכחי מכיל 14 מסמכים בעברית, בארמית וביוונית, ולוח עץ אחד.

ניב העברית של האגרות הוא עברית ארצישראלית דמוית לשון חז"ל באותיותיה, היגויה ותחבירה.

ניב הארמית של האגרות הוא ארמית ארצישראלית.

אחסון האגרות

האיגרות היו צרורות בתוך נאד עור וטמונות תחת סלע. לצד האיגרות נמצאו בקבוקי בושם, חרוזים, מראה וכלי איפור, כך שייתכן שהצרור השתייך לאשתו או לאחותו של יהונתן בן בעיה.

תוכן האגרות

שנים עשר מן המסמכים הם איגרות שנשלחו מבר-כוכבא למפקדי המרד בעין גדי, יהונתן בן בעיה ומסבלה בן שמעון. בר כוכבא חתם על האיגרות בשם "שמעון בן כוסיבה הנשיא על ישראל". באיגרות שולח בר כוכבא אל פקודיו הוראות בטון תקיף ותוך איומים בעונשים.

בין הטקסטים ניתן למצוא את המסרים הבאים:

איגרת בעברית שכתב בר כוכבא לישוע בן גלגולה, מפקדו של "מחנה", נמצאה בואדי מורבעת. נפתחת במילים "משמעון בן כוסבה".

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

"משמעון בן כוסבה לישע

בן ג?גלה ולאנשי הכרך/חברך

שלו[ם] מעיד אני עלי תשמים

[י]פס[ד] מן הגללאים שהצלח

כל אדם שאני נותן תכבלים

ברגלכם כמה שעסתי

לבן עפלול

(שורה לא קריאה)".

• בפקודה לאנשי עין גדי: "וכל איש תקועי אשר ימצא אצלכם - הבתים אשר ישתכנו בתוכם - יישרפו".
• "ואת יהושע בן תדמריה תשלחו אלי בהבטחה (משמר) ולא תתרשלו לפרק חרב מעליו".
• "משמעון בר כוסבא לאנשי עין גדי למסבלא ליהונתן בר בעין שלום בטוב אתם יושבין אוכלין ושותין מנכסי בית ישראל ולא דואגין לאחיכם לכל דבר".

איגרת ארבעת המינים (פ. ידין 57), מתקופת מרד בר כוכבא, שבה מוזכרת קריית ערביה

אגרת ארבעת המינים:

"שמעון ליהודה בר מנשה לקריית ערביה שלחת לך תרי חמרין די תשלח (שלחתי לך שני חמורים כדי שתשלח)

עמהן תר גברין לות יהונתן בר בעין ולות מסבלה די יעמרן (עמהם שני אנשים ביד יונתן בן בעיה וביד מסבלה כדי שיעמיסו)

וישלחן למחניה לותך ללבין ואתרגין. ואתשלח אחרנין מלותך (וישלחו למחנה בידך לולבים ואתרוגים. ושלח אחרים מבידך)

וימטון לך הדסין וערבין ותקן יתהן ושלח יתהן למחניה בחוץ (ויביא לך הדסים וערבות, והתקן אותם ושלח אותם למחנה בחוץ)

די ב???ת הוא שלם. (שב??? היה שלום)".

חשיבות האיגרות להבנת התפתחות הלשון העברית

חוקרים רבים כיוחנן ברויאר ומשה בר אשר סבורים שאיגרות בר כוכבא, יחד עם לשונם הייחודית ועם עדויות אחרות, מורות על המשך הדיבור בעברית גם אחר חורבן הבית. אך יש הסבורים כי מדובר רק בתכתובת צבאית. יחזקאל קוטשר היה סבור שעברית זו הייתה לשון מדוברת שלא נכתבה עד אז, תוך שימור "הניב המקראי" לצורך הכתב. הוא וחוקרים נוספים נסמכים על שלל ראיות לשוניות.

יגאל ידין סיפר שדוד בן-גוריון התאכזב מאוד כשהתברר שהאיגרת הארוכה ביותר הייתה כתובה דווקא בארמית. מצד שני הייתה התרגשות כלל ארצית מכך שדווקא משלחת הרמטכ"ל לשעבר היא שמצאה והביאה לידיו את מכתבי מפקד הצבא, 1900 שנה לאחר המרד.

אחד המאפיינים הלשוניים הבולטים של איגרות בר כוכבא ברמה המורפו-סינטקטית הוא השימוש בת' (ta) לציון מושא ישיר (אקוזטיב) מיודע, בדומה לעברית הדבורה בת ימינו. למשל: "מודא אני לכם היום שחכרתי מכם תמקום שנקרה הסלם […] ותעפר הלבן ותדקל הטוב". בספרו "שושנת יריחו" כותב עמוס קינן על הגילוי שהעברית ממרד בר כוכבא והעברית החדשה שיתפו את צורת הדיבור ת'שמים במקום את השמים, וכן ת'כבלים, בהשמטת האות א' של המילה את, בדומה ל"צברים" הצעירים לוחמי הפלמ"ח במלחמת העצמאות כפי שתועדו בספרי אורי אבנרי ומשה שמיר מהתקופה.

ראו גם

• מערת האגרות
• מערכות המסתור של בר כוכבא

לקריאה נוספת

• יגאל ידין, החיפושים אחר בר כוכבא, ספרית מעריב, 1976
• עדה ירדני, אוסף תעודות ארמיות, עבריות ונבטיות ממדבר יהודה וחומר קרוב, כרך א: התעודות, חלק א, ג, קבוצה א, 3. איגרות בר כוכבא, הוצאת מאגנס, 2000, עמ' 155–184.

קישורים חיצוניים

• צילומי איגרות בר כוכבא, הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה של רשות העתיקות.
• כחול על גבי לבן מסמכים חשובים מירושלים וישראל. - אתר מוזיאון ישראל. כולל צילום אגרת ארבעת המינים.
• ארבעת המינים באמנות היהודית העתיקה ד"ר נעה יובל חכם
• האם היה בר כוכבא צאצא של בית דויד, באתר של חוקר התרבות, "המולטי יקום של אלי אשד"