רות מיליקן

רות מיליקן
Ruth Millikan
	אין תמונה חופשית
לידה	1933 (בת 91 בערך)
מקום לימודים	אוניברסיטת ייל
מוסדות	אוניברסיטת קונטיקט; אוניברסיטת מישיגן ;
תחומי עניין	פילוסופיה, פילוסופיה של הביולוגיה, פילוסופיה של הלשון
עיסוק	פילוסופית, מרצה באוניברסיטה, פילוסוף של השפה
מדינה	ארצות הברית
פרסים והוקרה	פרס ז'אן ניקו (2002); מדליית וילבור קרוס (2019)

רות גארט מיליקן (באנגלית: Ruth Garrett Millikan; נולדה ב-1933), היא פילוסופית אמריקאית העוסקת בפילוסופיה של הנפש, פילוסופיה של הביולוגיה, שפה ואונטולוגיה. בשנת 2017 זכתה בפרס רולף שוק. כיום היא פרופסור אמריטה באוניברסיטת קונטיקט.

ביוגרפיה

רות גארט מיליקן נולדה בשנת 1933 בפילדלפיה, שבמדינת פנסילבניה, ארצות הברית. אמה הייתה דוקטור לגאולוגיה ואביה דוקטור לפיזיקה. את התואר הראשון שלה עשתה מיליקן בשנת 1955 בפילוסופיה ומדעי הטבע בקולג' אוברלין (Oberlin College). את הדוקטורט שלה בפילוסופיה עשתה בשנת 1969 באוניברסיטת ייל (בתקופה זאת, נשים מועטות הגיעו למעמד כזה בתחום הפילוסופיה). היא התחילה את עבודתה במשרה חלקית באוניברסיטת קונטיקט, שם המשיכה לעבוד לאורך הקריירה שלה ואף נהייתה חלק מהדירקטוריון של האוניברסיטה. כמו כן, כיהנה בוועד היועץ של ועדת השיפוט של הארגון האמריקאי לפילוסופיה (האגף המזרחי) מ-1988 עד 1992. מ-1992 עד 1993 הייתה נשיאת החברה האמריקאית לפילוסופיה ופסיכולוגיה, ומ-1995 עד 1998 שירתה בוועד המנהל של האגף המזרחי של התאחדות הפילוסופים האמריקאים.

מיליקן נישאה לדונלד פ. שנקווילר (Donald P. Shankweiler), פרופסור אמריטוס לפסיכולוגיה באוניברסיטת קונטיקט. לזוג ארבעה ילדים, שניים מהם מנישואיו הקודמים של פרופסור שנקווילר.

קריירה מקצועית

מיליקן עסקה בשימוש בביולוגיה כדי לפתור בעיות פילוסופיות הקשורות בתופעות הקשורות להבנת השפה, והמחשבה של האדם. את הקריירה שלה החלה ד"ר מיליקן במשרה חלקית באוניברסיטת קונטיקט. בתקופה זו הניחה את היסודות למחקרה פורץ הדרך בפונקציות ביולוגיות וייצוג מנטלי (biological functions and mental representation), שבו בחנה כיצד הביולוגיה משפיעה על הצורה שבה אנשים מגדירים ונותנים משמעות לדברים. כלומר, איך אדם מזהה משהו שהוא חווה בצורה מסוימת ומקשר אותו להגדרה. זהו ייצוג פנימי שדרכו אנחנו מרכיבים מציאות. המשמעות של הדבר היא במה הוא עוסק, מהו השורש ומרכיביו של הדבר. מחקר זה היווה בסיס לספרה החשוב ביותר Language, Thought and Other Biological Categories (בתרגום חופשי: "שפה, מחשבה וקטגוריות ביולוגיות אחרות") אשר פורסם בשנת 1984 והביא במהרה לפרסומה. במהלך השנים, פרסמה מיליקן 6 ספרים ומעל 70 מאמרים בכתבי עת מובילים ונחשבים.

ספרה של מיליקן משנת 1984, הידוע גם בקיצור LTOBC, שינה את החשיבה בפילוסופיה של הביולוגיה, בפילוסופיה של השפה והמחשבה ובתחום האפיסטמולוגיה.

אחת הטענות המרכזיות שלה היא שניתן להסיק משמעות או כוונה של דבר באמצעות התפקיד שמילא הדבר בהתפתחות האבולוציונית ובברירה הטבעית של אבותיו. כלומר, המשמעות מאחורי שפה, מחשבות ורצונות מוסברת על ידי הייעוד הביולוגי והיתרונות שסיפקו בתהליך האבולוציה. בפילוסופיה של הביולוגיה קיים דיון באשר לאופן שבו "תכלית" ביולוגית (biological purpose) צריכה להיות מובנת. מיליקן קובעת שתכלית ביולוגית יכולה להיות מובנת אך ורק בקשר לתפקיד ההיסטורי הטבעי שלה. לדוגמה, אם תבנית ההסוואה שעל כנפיהם של הפרפרים עזרה להם לשרוד במשך דור, אזי היא תועתק לדור הפרפרים הבא. התפקוד הנכון, התקין (proper functions) של התבנית הוא אפוא, להסוות את הפרט (הפרפר). באופן דומה, אם מאפיין של פעולת הלב עזר לאינדיבידואלים לשרוד, אזי המאפיין יועתק לדור הבא. התפקוד הנכון, התקין (proper functions) של מאפיין פעולת הלב הוא אפוא, לגרום לאינדיבידואל לשרוד.

מיליקן משתמשת בתאוריה שלה על תפקוד תקין כדי להסביר קוגניציה. אם ייצוגים לשוניים ומנטליים הם קטגוריות ביולוגיות, הם חייבים להיות מובנים בהקשר של מטרתם. כדי להדגים זאת, מיליקן משתמשת בדוגמאות מעולם החי: בונה מכה במים באמצעות זנבו, וכך מתריע על סכנה; הדבורים רוקדות ריקוד מסובך כדי להודיע היכן נמצא הצוף.

עם זאת, יש סיכוי לטעות, כך שהבונה יכה במים על אף שאין סכנה. כדי להבין מהי טעות ולְמה נועד האות באמת, מיליקן מציעה את הרעיון הבא: הפונקציה שמציגה את המערכת בשלמותה (בונים מזהירים בונים אחרים, הדבורים מוצאות צוף), צריכה להיות מובנת בתור שתי תת-מערכות: האחת מייצרת את ההצגה (באנגלית: the producer) והשנייה צורכת את מה שמוצג בפניה (באנגלית: the consumer). לכל אחת מתת-המערכות הללו יש פעולה התורמת לפעולת המערכת הכללית. חבטת זנב הבונה במים (המערכת המייצרת) שולחת אות לשאר הבונים, ואותו הם קולטים ומפרשים כסכנה (המערכת הצורכת). מיליקן אומרת שרעיון המערכות לא יכול לעבוד, אלא אם תנאי הסביבה מיטיבים - חייב להיות צוף במקום שתואר באמצעות ריקוד הדבורים; חייבת להיות סכנה כאשר הבונה מכה במים בזנבו. מיליקן קוראת לתנאים אלו תנאים נורמליים (normal conditions) ואומרת שהתנאים מהווים את תוכן הייצוג. ניסיון הסבר זה נחשב אחד הניסיונות היסודיים ביותר לספק הסבר טבעי ליכולת האנושית להציג את סביבתנו בשפה ובמחשבה^[1].

רשימת ספרים

Language, Thought and Other Biological Categories (1984)
White Queen Psychology and Other Essays for Alice (1993)
On Clear and Confused Ideas (2000)
The Varieties of Meaning (2004)
Language: A Biological Model (2005)
Beyond Concepts: Unicepts, Language, and Natural Information (2017)

קישורים חיצוניים

העמוד של ד"ר מיליקן, באתר אוניברסיטת קונטיקט(הקישור אינו פעיל)
קורות החיים של ד"ר מיליקן
תיאור זכייתה של מיליקן, באתר פרס רולף שוק

הערות שוליים

^ תיאור הזכייה, באתר פרס רולף שוק, ‏2017

[1] תיאור הזכייה, באתר פרס רולף שוק, ‏2017

[1]

זוכי פרס רולף שוק
לוגיקה ופילוסופיה	וילארד ואן אורמאן קוויין (1993) • מייקל דאמט (1995) • דנה סקוט (1997) • ג'ון רולס (1999) • סול קריפקי (2001) • סולומון פפרמן (2003) • יאקו הינטיקה (2005) • תומאס נייגל (2008) • הילרי פטנאם (2011) • דרק פרפיט (2014) • רות מיליקן (2017) • שהרן שלח (2018) • דאג פרביץ, פר מרטין-לוף (2020) • דייוויד קפלן (2022)
מתמטיקה	אליאס מנחם סטיין (1993) • אנדרו ויילס (1995) • מיקיו סאטו (1997) • יורי מאנין (1999) • אליוט לייב (2001) • ריצ'רד סטנלי (2003) • לואיס קפארלי (2005) • אנדרה זמרדי (2008) • מייקל אשבכר (2011) • ייטאנג ז'אנג (2014) • ריצ'רד שואן (2017) • רונלד קויפמן (2018) • ניקולאי ג'ורג'ביץ' מקרוב (2020) • ג'ונתן פילה (2022)
אמנות חזותית	רפאל מונאו (1993) • קלאס אולדנבורג (1995) • טורסטן אנדרסון (1997) • הרצוג ודה מרון (1999) • ג'וזפה פנונה (2001) • סוזן רותנברג (2003) • סג'ימה ונישיזאווה (2005) • מונה חאטום (2008) • מרלן דומה (2011) • לאקאטון וואסאל (2014) • דוריס סלסדו (2017) • אנדרה ברזאני (2018) • פרנסיס אלס (2020) • רם קולהאס (2022)
מוזיקה	אינגוואר לינדהולם (1993) • ג'רג' ליגטי (1995) • יורמה פאנולה (1997) • רביעיית קרונוס (1999) • קאיה סאריאהו (2001) • אן סופי פון אוטר (2003) • מאוריציו קאגל (2005) • גדעון קרמר (2008) • אנדרו מנזה (2011) • הרברט בלומסטדט (2014) • ויין שורטר (2017) • ברברה הניגן (2018) • ג'רג' קורטג (2020) • ויקינגור אולפסון (2022)