ג'רג' ליגטי
לידה |
28 במאי 1923 Târnăveni, רומניה |
---|---|
פטירה |
12 ביוני 2006 (בגיל 83) וינה, אוסטריה |
שם לידה | Ligeti György Sándor |
מקום קבורה | בית הקברות המרכזי בווינה |
מוקד פעילות | אוסטריה, הונגריה |
מקום לימודים | האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט |
זרם | מוזיקה קלאסית של המאה ה-20 |
סוגה | אופרה |
שפה מועדפת | הונגרית, גרמנית, רומנית |
כלי נגינה | פסנתר |
חברת תקליטים | דויטשה גרמופון |
בן או בת זוג | ורה ליגטי |
צאצאים | לוקאס ליגטי |
פרסים והוקרה |
|
www | |
פרופיל ב-IMDb | |
גֶ'רְג' שאנדוֹר ליגֶטי (בהונגרית: Ligeti György Sándor; 28 במאי 1923 – וינה, 12 ביוני 2006) היה מלחין הונגרי-יהודי-אוסטרי, יליד טרנסילבניה, רומניה.
ליגטי למד באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט ופעל בהונגריה, אחרי המרד ההונגרי של שנת 1956 ערק לאוסטריה והתאזרח באוסטריה בשנת 1967. תקופה ארוכה חי בגרמניה, ואחרי 1989 חזר לאוסטריה וחי שם עד סוף ימיו. ליגטי נחשב בעיני רבים כאחד מגדולי המלחינים של המאה העשרים. יצירותיו המוקדמות הושפעו מאוד מיצירתו של בלה בארטוק; יצירותיו המאוחרות הן פחות ליריות ופחות עממיות. בציבור הרחב הוא ידוע בעיקר בזכות קטעים תזמורתיים שונים המופיעים בסרטיו של סטנלי קובריק: "2001: אודיסיאה בחלל", "הניצוץ" ו"עיניים עצומות לרווחה". חובבי מוזיקה קלאסית של המאה העשרים מכירים גם יצירות אחרות שלו, כגון האטיודים לפסנתר.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליגטי נולד בטרנבן (Târnăveni), בחבל טרנסילבניה שברומניה. העיר נקראה באותה תקופה דיצ'וסנמרטין (Diciosânmartin) ורוב תושביה היו הונגרים. ליגטי נחשף לראשונה לשפה הרומנית כילד, כשבאחד הימים הקשיב לשיחה בין שוטרים מקומיים דוברי רומנית. לאחר שעזב את עיר הולדתו לא חזר אליה שוב עד שנות ה-90.
ליגטי החל את הכשרתו המוזיקלית בקונסרבטוריון בקלוז', בירתה ההיסטורית של טרנסילבניה. לימודיו הופסקו בשנת 1943 כאשר השלטונות ההונגריים (חבל ארץ זה עבר לידי הונגריה בשנת 1940 בהתאם לתכתיב וינה) שלחו אותו לעבודות כפייה. בשנת 1944 נשלחו הוריו, אחיו ובני משפחה אחרים למחנה ההשמדה אושוויץ. רק אמו ניצלה.
לאחר המלחמה המשיך ליגטי את לימודיו באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בודפשט וסיים בשנת 1949. הוא למד, בין השאר, אצל פרנץ פרקש וזולטאן קודאי. הוא שב לרומניה, לעבודת מחקר אתנומוזיקולוגית במוזיקת עם רומנית, אבל אחרי שנה חזר לבודפשט, הפעם כמורה להרמוניה, קונטרפונקט וניתוח מוזיקה. אולם, הקשרים בין הונגריה למערב נקטעו על ידי הממשלה הקומוניסטית של אותם ימים, וליגטי נאלץ להקשיב בחשאי לשידורי רדיו כדי להישאר מעודכן בהתפתחויות המוזיקליות. בדצמבר 1956, חודשיים אחרי שההתקוממות ההונגרית דוכאה על ידי הצבא הסובייטי, נמלט לווינה ובשנת 1967 קיבל אזרחות אוסטרית.
באוסטריה התאפשר לו לפגוש דמויות מפתח באוונגארד שממנו היה מנותק בהונגריה. בין אלה היו המלחינים קרלהיינץ שטוקהאוזן וגוטפריד מיכאל קניג. שניהם עבדו אז על מוזיקה אלקטרונית פורצת דרך. ליגטי עבד לצידם באולפן בקלן, ושאב השראה מן הצלילים שיצרו שם. עם זאת, הוא מיעט ליצור מוזיקה אלקטרונית משלו והתרכז תחת זאת ביצירות אינסטרומנטליות שלמרקמים שבהן יש לעיתים מצלול בעל אופי אלקטרוני.
מאותו זמן ואילך נודעו יצירותיו של ליגטי ברבים וזכו להערכה רבה יותר. יצירותיו הנודעות ביותר הן אלה שנוצרו בין Apparitions ל-Lontano (כלומר בין השנים 1958–1967), אם כי האופרה שכתב מאוחר יותר Le Grand Macabre (1978) גם היא מוכרת למדי. האטיודים לפסנתר שכתב בשנים מאוחרות התפרסמו הודות להקלטות שנעשו על ידי כמה פסנתרנים נודעים.
ליגטי קיבל משרת הוראה בהמבורג בשנת 1973, ופרש ממנה בשנת 1989. בין תלמידיו המלחינה והנבלנית האמריקאית אן לה-ברון, המלחין האמריקאי ג'יימס הורנר והפסנתרנית הגרמנייה רנאטה בירנשטיין. מאז שנות השמונים סבל מבריאות רעועה.
ליגטי נטה חיבה לגאומטריה הפרקטלית של בנואה מנדלברוט ולכתבי לואיס קרול ודגלאס הופשטטר.
בנו של ליגטי, לוקאס ליגטי, הוא מלחין ונגן כלי הקשה שחי בניו יורק.
המוזיקה של ליגטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצירותיו המוקדמות של ליגטי הושפעו מאוד משפתו המוזיקלית של בן ארצו בלה בארטוק. את הקטעים לפסנתר "מוזיקה ריצ'רקטה" (1951–1953) משווים לא פעם לקובץ הקטעים לפסנתר של ברטוק "מיקרוקוסמוס". הקובץ של ליגטי מכיל אחד-עשר קטעים. הקטע הראשון משתמש בתו אחד בלבד, לה, באוקטבות שונות. רק ממש בסוף הקטע מופיע תו שני, רה. בקטע השני מופיעים שלושה תווים אחרים, וכן הלאה מקטע לקטע, עד שבקטע האחד-עשר מופיעים כל שנים-עשר הטונים של הסולם הכרומטי.
כבר בשלב זה בקריירה שלו נפגע ליגטי מן המשטר הקומוניסטי בהונגריה. הקטע העשירי של "מוזיקה ריצ'רקטה" נאסר להשמעה על ידי השלטונות משום שנתפס כ"דקדנטי", כנראה בגלל השימוש החופשי במרווחי סקונדה קטנה.
בהגיעו לקלן, החל לכתוב מוזיקה אלקטרונית לצד קרלהיינץ שטוקהאוזן. הוא הפיק רק שלוש יצירות במדיום הזה, כולל "גליסנדי" (1957) ו"ארטיקולציה" (1958) לפני שחזר לכתיבה אינסטרומנטלית. בהמשך המוזיקה שלו הושפעה מהתנסויותיו האלקטרוניות, ורבים מן הצלילים שיצר דמו למרקמים אלקטרוניים. "רפאים" (Apparitions) שנכתבה בין השנים 1958–1959 הייתה היצירה הראשונה שהעירה את תשומת לב הביקורת אליו, אבל יצירתו הבאה "אטמוספירות" מוכרת יותר היום לאחר שהופיעה, יחד עם מובאות מ"לוקס אטרנה" ו"רקויאם", בפסקול הסרט "2001: אודיסאה בחלל" של סטנלי קובריק. למעשה, השימוש במוזיקה נעשה על ידי קובריק ללא רשותו של ליגטי. ליגטי תבע את קובריק על השימוש הלא חוקי, והם הגיעו לפשרה.[1]
"אטמוספירות" (1961) נכתבה לתזמורת גדולה. היא נתפשת כיצירת מפתח במכלול יצירותיו של ליגטי, כיוון שהיא מציגה חלק גדול מהנושאים שיעסיקו אותו בשנות ה-60. במוזיקה זו הוא מתנער כליל ממלודיה, הרמוניה ומקצבים, ומתרכז אך ורק בגמישות הצליל המופק, טכניקה הידוע בשם מסה צלילית. היצירה נפתחת במה שהוא בוודאי אחד ממקובצי האקורדים בגדולים ביותר שנכתבו מאז ומעולם – כל הצלילים בסולם הכרומטי בטווח של חמש אוקטבות מנוגנים בבת אחת. דומה שהיצירה גדלה ומתפתחת מתוך האקורד הראשוני הזה, המאסיבי אך חרישי מאוד, במרקמים משתנים בהתמדה.
ליגטי טבע את המונח "מיקרופוליפוניה" לטכניקה ששימשה אותו ב"אטמוספירות", ב"רפאים" וביצירותיו האחרות באותה תקופה. וכך הסביר את המיקרופוליפוניה: "הפוליפוניה המורכבת של התפקידים הנפרדים משובצת בזרם מוזיקלי-הרמוני, שבו ההרמוניות אינן משתנות בפתאומיות, אלא מתמזגות זו אל תוך זו; צירוף מרווחים אחד, נבדל בבירור, מיטשטש בהדרגה ומתוך העירפול הזה אפשר להבחין בהיווצרות צירוף מרווחים אחר, ההולך ולובש צורה."
משנות ה-70 ואילך חזר ליגטי לסגנון מלודי יותר, ואף התרכז במקצב. יצירות כמו "רצף" (1970), "שעונים" ו"עננים" (1972-3), נכתבו לפני ששמע את המוזיקה של סטיב רייך וטרי ריילי בשנת 1972, ובכל זאת, השני בין "שלושה קטעים לשני פסנתרים" שלו, "דיוקן עצמי עם רייך וריילי (ושופן ברקע)" מנציח ומאשר את השפעתם עליו. הוא גילה עניין גם בהיבטי המקצב של מוזיקה אפריקאית, בייחוד זו של הפיגמים. באמצע שנות ה-70 כתב את האופרה הראשונה שלו, "לה גראן מאקאבר", יצירה בעלת אופי תיאטרון אבסורד, עם הרבה אזכורים של אחרית הימים. המוזיקה שלו בשנות ה-80 וה-90 שמה דגש במקצבים מכניים מורכבים, לרוב בסגנון שאיננו דחוס כל כך מבחינה כרומטית (הוא מבכר טרצות גדולות וקטנות מותקות ומבנים רב-סולמיים). מעניינים במיוחד האטיודים לפסנתר, הנעזרים במקורות שונים ונבדלים כמו תזמורת גאמלן, מקצבים אפריקאיים, ברטוק ועוד. הוא כתב גם את "פואמה סימפונית ל-100 מטרונומים". בין יצירותיו הנודעות המגלות השפעות אלה: שלישיית הקרן, הקונצ'רטו לפסנתר, הקונצ'רטו לכינור ומדריגלי נונסנס למקהלה ללא ליווי. הוא כתב כמה יצירות וירטואוזיות לצ'מבלו, ביניהן 'קונטינואום', והפסאקליות 'רוק הונגרי' ו'פסאקליה' (הכתובה לצ'מבלו בטמפרמנט מזוטוני).
אחת מיצירותיו האחרונות של ליגטי היא קונצרט המבורג לקרן יער ותזמורת קאמרית מהשנים 1998–1999 (עובדה ונערכה בשנת 2003).
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס גרומאייר על קומפוזיציה מוזיקלית (אטיודים לפסנתר) (1986)
- פרס ארנסט פון סימנס (1993)
- פרס רולף שוק לאמנויות המוזיקה (1995)
- פרס קיוטו (2001)
- פרס וולף באמנות (1996)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של ג'רג' ליגטי (בגרמנית)
- ג'רג' ליגטי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ג'רג' ליגטי, באתר AllMovie (באנגלית)
- ג'רג' ליגטי, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- ג'רג' ליגטי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- ג'רג' ליגטי, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- ג'רג' ליגטי, באתר ספוטיפיי
- ג'רג' ליגטי, באתר Last.fm (באנגלית)
- ג'רג' ליגטי, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
- ג'רג' ליגטי, באתר AllMusic (באנגלית)
- ג'רג' ליגטי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- ג'רג' ליגטי, באתר דיזר
- ג'רג' ליגטי, באתר Discogs (באנגלית)
- ג'רג' ליגטי, באתר Songkick (באנגלית)
- ג'רג' ליגטי, באתר Genius
- ג'רג' ליגטי, באתר טיידל (באנגלית)
- נעם בן-זאב, המלחין ג'רג' ליגטי יורד מהענן המוזיקלי, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2013
- ג'רג' ליגטי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ג'רג' ליגטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אמיר מנדל, הוא רצה לשנות את המוזיקה של המאה ה-20, באתר הארץ, 13 ביולי 2021
- אמיר מנדל, מאה שנה להולדתו של ליגטי. הוא הציע ניצוצות של אוונגרד, באתר הארץ, 30 ביולי 2023
- גיאורגי ליגטי (1923-2006), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Agel, Jerome. 1970. The Making of Kubrick's 2001. New York: New American Library. ISBN 0451071395.
- מלחינים יהודים הונגרים
- מלחינים יהודים רומנים
- בוגרי האקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט
- מלחינים יהודים אוסטרים
- יהודים מטרנסילבניה
- מלחינים מן המאה ה-20
- מוזיקה של המאה ה-20
- זוכי פרס וולף למוזיקה
- זוכי פרס רולף שוק לאמנויות המוזיקה
- אמני מוזיקה אלקטרונית
- זוכי פרס קיוטו יהודים
- מלחיני רקוויאם
- זוכי פרס לאוני סונינג למוזיקה
- זוכי פרס גרומאייר: הלחנה
- אישים הקבורים בבית הקברות המרכזי בווינה
- הונגרים שנולדו ב-1923
- אוסטרים שנולדו ב-1923
- אוסטרים שנפטרו ב-2006
- הונגרים שנפטרו ב-2006
- זוכי פרס ארנסט פון סימנס