מאריס יאנסונס

מאריס יאנסונס
**Mariss Jansons**
לידה	14 בינואר 1943; ריגה, אוסטלנד
פטירה	1 בדצמבר 2019 (בגיל 76); סנקט פטרבורג, רוסיה
שם לידה	Mariss Ivars Georgs Jansons
מקום קבורה	ליטרטורסקיה מוסטקי
מוקד פעילות	ברית המועצות, לטביה, רוסיה
תקופת הפעילות	מ-1972
מקום לימודים	הקונסרבטריון של סנקט פטרבורג, האוניברסיטה למוזיקה ואמנויות הבמה של וינה
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	רוסית, גרמנית, לטבית, אנגלית
כלי נגינה	פסנתר, עוגב
חברת תקליטים	EMI
פרסים והוקרה	מסדר ההצטיינות הבווארי (2007); מדליית הכבוד של סנקט פטרבורג (31 במרץ 2013); אמן מצטיין של רוסיה הסובייטית (1979); אמן העם של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית (1986); אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (2010); מפקד עם כוכב במסדר ההצטיינות המלכותי הנורווגי (2000); פרס לאוני סונינג למוזיקה (2018); אביר במסדר האריה ההולנדי (1 בנובמבר 2013); פרס ארנסט פון סימנס (2013); מדליית הנס פון בילוב (2003); עיטור שלושת הכוכבים (23 במאי 2006); פרס שפלמן לאלבום המקהלה של השנה (1993); אות הזהב לשירות העיר וינה (15 בינואר 2007); עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר (2013); פרס שפלמן לאלבום המקהלה של השנה (1995); העיטור האוסטרי למדע ואמנות (2009); פרס התרבות של אוסלו (1993); פרס שפלמן לאלבום הקלאסי של השנה (1981); פרס שפלמן לאלבום הקלאסי של השנה (1990); פרס אקו קלאסיק למנצח השנה (2007) ;
	פרופיל ב-IMDb

מאריס יאנסונס (בלטבית: Mariss Jansons;‏ 14 בינואר 1943 – 30 בנובמבר 2019) היה מנצח לטבי.

ביוגרפיה

יאנסונס נולד בריגה שבלטביה, אז תחת כיבוש נאצי. אביו היה המנצח ארוויד יאנסונס ואמו, איראידה, הייתה זמרת אופרה יהודייה. אמו ילדה אותו במחבוא אחרי שהוברחה מחוץ לגטו ריגה. בגטו זה נרצחו אביה ואחיה. בשנת 1946 זכה אביו בפרס שני בתחרות ארצית ויבגני מראווינסקי בחר בו להיות עוזרו בפילהרמונית של לנינגרד. משפחתו הצטרפה אליו בלנינגרד (כיום סנקט פטרבורג) בשנת 1956 ויאנסונס הצעיר נכנס לקונסרבטוריון של לנינגרד, שם למד פסנתר וניצוח. אביו דחק בו להמשיך בכינור דווקא. בשנת 1969 המשיך בהשתלמות בווינה אצל הנס סווארובסקי ובזלצבורג אצל הרברט פון קאראיין.

בשנת 1973 התמנה יאנסונס למנצח משנה של התזמורת הפילהרמונית של לנינגרד. בשנת 1979 התמנה למנהל מוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית של אוסלו, שעליה ניצח בקונצרטים רבים, באוסלו ובסיורים בעולם, ואף בהקלטות רבות. בשנת 1992 הוזמן להיות מנצח אורח ראשי של התזמורת הפילהרמונית של לונדון. במרץ 1997 התמנה למנהל מוזיקלי של התזמורת הסימפונית של פיטסבורג.

בשנת 1996 היה יאנסונס קרוב למוות על דוכן המנצחים באוסלו כאשר לקה בהתקף לב בשעת ניצוח על הדפים האחרונים של "לה בוהם". מנתחים בפיטסברג השתילו בחזהו קוצב לב, להשיבו לפעילות סדירה במקרה כשל (אביו של יאנסונס מת על דוכן המנצחים).

בסתיו 2003 החל לכהן כמנצח ראשי של תזמורת רדיו בוואריה כמחליפו של לורין מאזל. ב-2004 התמנה במקביל למחליפו של ריקרדו שאיי כמנצח ראשי של תזמורת הקונצרטחבאו המלכותית באמסטרדם (שהודיע על פרישתו הצפויה מהתזמורת בחודש מרץ 2015).

בשנת 2006 ניצח יאנסונס על קונצרט השנה החדשה בווינה. בינואר 2006 גם קיבל את פרס אמן השנה של MIDEM בקאן. בשנת 2012 ניצח שוב על קונצרט השנה החדשה בווינה בפעם השנייה, ובשנת 2016 בפעם השלישית.

הוא התגורר עם משפחתו בסנקט פטרבורג עד מותו ב-30 בנובמבר 2019 ממחלת הלב ממנה סבל.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מאריס יאנסונס בוויקישיתוף

מאריס יאנסונס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מאריס יאנסונס, באתר ספוטיפיי
מאריס יאנסונס, באתר AllMusic (באנגלית)
מאריס יאנסונס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מאריס יאנסונס, באתר Discogs (באנגלית)
מאריס יאנסונס, באתר Songkick (באנגלית)
מאריס יאנסונס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הקודם: לורין מאזל	מנצח ראשי, קונצרט השנה החדשה בווינה 2006	הבא: זובין מהטה

הקודם: פרנץ ולזר-מסט	מנצח ראשי, קונצרט השנה החדשה בווינה 2012	הבא: -

הקודם: אוקו קאמו	מנהל מוזיקלי, הפילהרמונית של אוסלו 1979 - 2002	הבא: אנדרה פרווין

הקודם: לורין מאזל	מנהל מוזיקלי, תזמורת פיטסברג 1996 - 2004	הבא: אנדרו דייוויס

הקודם: לורין מאזל	מנצח ראשי, תזמורת רדיו בוואריה 2003 - 2019	הבא: סיימון ראטל

הקודם: ריקרדו שאיי	מנהל מוזיקלי, תזמורת הקונצרטחבאו המלכותית 2004 - 2015	הבא: דניאלה גאטי

זוכי פרס לאוני סונינג למוזיקה
1959–1980	איגור סטרווינסקי (1959) • ליאונרד ברנשטיין (1965) • בירגיט נילסון (1966) • ויטולד לוטוסלבסקי (1967) • בנג'מין בריטן (1968) • בוריס כריסטוף (1969) • סרג'יו צ'ליבידאקה (1970) • ארתור רובינשטיין (1971) • יהודי מנוחין (1972) • דמיטרי שוסטקוביץ' (1973) • אנדרס סגוביה (1974) • דיטריך פישר-דיסקאו (1975) • מוגנס וולדיקה (1976) • אוליבייה מסייאן (1977) • ז'אן-פייר רמפל (1978) • ג'נט בייקר (1979) • מארי-קלייר אליין (1980)
1981–2000	מסטיסלב רוסטרופוביץ' (1981) • אייזק שטרן (1982) • רפאל קובליק (1983) • מיילס דייוויס (1984) • פייר בולז (1985) • סביאטוסלב ריכטר (1986) • היינץ הוליגר (1987) • פטר שרייר (1988) • גדעון קרמר (1989) • ג'רג' ליגטי (1990) • אריק אריקסון (1991) • גאורג שולטי (1992) • ניקולאוס הרנונקור (1993) • כריסטיאן צימרמן (1994) • יורי בשמט (1995) • פר נירגארד (1996) • אנדראש שיף (1997) • הילדגארד בהרנס (1998) • סופיה גוביידולינה (1999) • מיכלה פטרי (2000)
2001–2020	אן-סופי מוטר (2001) • אלפרד ברנדל (2002) • ג'רג' קורטג (2003) • קית' ג'ארט (2004) • ג'ון אליוט גרדינר (2005) • יו-יו מה (2006) • לארס אולריק מורטנסן (2007) • ארוו פרט (2008) • דניאל בארנבוים (2009) • צ'צ'יליה ברטולי (2010) • קאייה סאאריאהו (2011) • ז'ורדי סאוואל (2012) • סיימון ראטל (2013) • מרטין פרוסט (2014) • תומאס אדס (2015) • הרברט בלומסטדט (2016) • לאונידס קבקוס (2017) • מאריס יאנסונס (2018) • הנס אברהמסן (2019) • ברברה האניגן (2020)
2021 ואילך	אנסוק צ'ין (2021) • פייר לורן איימארד (2022) • אוולין גלני (2023) • עמנואל פהו (2024)