לואיס קפארלי

לואיס קפארלי
Luis Caffarelli
לידה	8 בדצמבר 1948 (בן 76); בואנוס איירס, ארגנטינה
ענף מדעי	אנליזה מתמטית, משוואה דיפרנציאלית חלקית
מקום מגורים	בואנוס איירס
מקום לימודים	אוניברסיטת בואנוס איירס; התיכון הלאומי של בואנוס איירס ;
מנחה לדוקטורט	Calixto Pedro Calderón
מוסדות	אוניברסיטת טקסס באוסטין; אוניברסיטת שיקגו; אוניברסיטת ניו יורק; אוניברסיטת מינסוטה ;
תלמידי דוקטורט	Ovidiu Savin, Nestor Guillen, Betul Orcan, Russell Schwab, Claudia Beatriz Lederman, Diego Ribeiro Moreira, Ray Yang, Rafayel Teymurazyan, Hector Andres Chang-Lara, Lan Tang, Rohit Jain, Veronica Rita Antunes de Soares Quitalo, Hui Yu, Monica Torres, Ivan Alexander Blank, Enrico Valdinoci, Guido De Philippis, Ioannis Athanasopoulos, Eduardo Teixeira, Luis Silvestre, Daniel Phillips, Ki-ahm Lee, Néstor Edgardo Aguilera, Lihe Wang, Peiyong Wang, Leonardo Bonorino, Luis Felipe Duque Alvarez
פרסים והוקרה	פרס אבל (2023); פרס שאו במדעי המתמטיקה (2018); עמית החברה למתמטיקה תעשייתית ושימושית (2018); פרס סטיל (2014); עמית האגודה האמריקאית למתמטיקה (2013); פרס וולף למתמטיקה (2012); פרס סטיל למפעל חיים (2009); פרס רולף שוק למתמטיקה (2005); פרס יהלומי קונקס (2003); פרס לזכר מקסים בוכר (1984, 1984) ;
בן או בת זוג	Irene M. Gamba

לואיס אנחל קפארלי (בספרדית: Luis Angel Caffarelli;‏ נולד ב-8 בדצמבר 1948) הוא מתמטיקאי אמריקאי יליד ארגנטינה, מחשובי החוקרים של משוואות דיפרנציאליות חלקיות. חתן פרס וולף למתמטיקה לשנת 2012 ופרס אבל לשנת 2023.

ביוגרפיה

לואיס קפארלי נולד וגדל בבואנוס איירס. ב-1969 קיבל תואר שני ובשנת 1972 קיבל תואר דוקטור, שניהם מאוניברסיטת בואנוס איירס. בשנים 1973–1974 שהה בפוסט-דוקטורט באוניברסיטת מינסוטה, ובהמשך נמנה עם הסגל האקדמי הבכיר של אוניברסיטה זו עד 1983. במקביל היה בשנים 1980–1982 פרופסור במכון קוראנט למדעי המתמטיקה של אוניברסיטת ניו יורק. בשנים 1983–1986 היה פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת שיקגו. בשנים 1986–1996 היה פרופסור במכון למחקר מתקדם בפרינסטון. בשנים 1994–1997 היה פרופסור במכון קוראנט למדעי המתמטיקה. מאז 1997 הוא פרופסור באוניברסיטת טקסס באוסטין.

מחקרו

בשנת 1977 פורסם מחקרו פורץ הדרך "The regularity of free boundaries in higher dimensions".^[1] מאז הוא נחשב למומחה בבעיות שפה חופשית (אנ'), שהן בעיות במשוואות דיפרנציאליות חלקיות שבהן השפה אינה קבועה מראש, ומשוואות דיפרנציאליות חלקיות לא ליניאריות (אנ'). הרים תרומה בולטת לחקר משוואות דיפרנציאליות חלקיות אליפטיות לא-ליניאריות לחלוטין, כולל משוואת מונז'-אמפּר (אנ'). יחד עם לואיס נירנברג ורוברט קוהן פרסם מאמר חשוב על רגולריוּת חלקית של הפתרונות של משוואות נאוויה-סטוקס.^[2]

הוקרה

בשנת 1991 נבחר לאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית. קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאקול נורמל סופרייר, מאוניברסיטת נוטרדאם, מהאוניברסיטה האוטונומית של מדריד (אנ') ומהאוניברסיטה הלאומית של לה פלאטה (אנ').

בשנת 1984 קיבל את פרס בוכר (אנ').
בשנת 2003 קיבל את פרס קונקס (אנ').
בשנת 2005 קיבל את פרס רולף שוק.
בשנת 2009 קיבל את פרס לירוי סטיל (אנ') למפעל חיים.
בשנת 2012 קיבל את פרס וולף למתמטיקה.^[3] ונבחר לעמית של האגודה האמריקאית למתמטיקה.
בשנת 2018 נבחר לעמית SIAM^[4] וקיבל את פרס שאו למתמטיקה.^[5]
בשנת 2023 קיבל את פרס אבל על תרומותיו לחקר משוואות דיפרנציאליות חלקיות.^[6]^[7]

כתביו

בנוסף ליותר ממאתיים מאמרים בכתבי עת מדעיים, קפארלי השתתף בכתיבתם של שני ספרים:

Fully Nonlinear Elliptic Equations (יחד עם קסאווייר קברה), 1995.
A Geometric Approach to Free Boundary Problems (יחד עם סנדרו סלסה), 2005.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לואיס קפארלי בוויקישיתוף

לואיס קפארלי, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
לואיס קפארלי, באתר MacTutor (באנגלית)
לואיס קפארלי, באתר dblp
לואיס קפארלי, באתר גוגל סקולר
Luis A. Caffarelli, באתר של אוניברסיטת טקסס באוסטין (באנגלית)
גרדיאן, הזוכה בפרס אבל לשנת 2023 הוא המתמטיקאי הארגנטינאי לואיס קפארלי, באתר הארץ, 23 במרץ 2023

הערות שוליים

^ Caffarelli, Luis (1977), "The regularity of free boundaries in higher dimensions", Acta Mathematica, 139: 155–184, doi:10.1007/bf02392236
^ Caffarelli, Luis; Kohn, Robert; Nirenberg, Louis (1982), "Partial regularity of suitable weak solutions of the navier-stokes equations", Communications on Pure and Applied Mathematics, 35 (6): 771–831, doi:10.1002/cpa.3160350604
^ לואיס א' קפארלי, באתר פרס וולף
^ "SIAM Announces Class of 2018 Fellows", SIAM News, 29 במרץ 2018 {{citation}}: (עזרה)
^ "Shaw Prize 2018". אורכב מ-המקור ב-2018-09-02. נבדק ב-2018-05-14.
^ "Citation - Luis A. Caffarelli". THE ABEL PRIZE (באנגלית).
^ גרדיאן, הזוכה בפרס אבל לשנת 2023 הוא המתמטיקאי הארגנטינאי לואיס קפארלי, באתר הארץ, 23 במרץ 2023

[1] Caffarelli, Luis (1977), "The regularity of free boundaries in higher dimensions", Acta Mathematica, 139: 155–184, doi:10.1007/bf02392236

[2] Caffarelli, Luis; Kohn, Robert; Nirenberg, Louis (1982), "Partial regularity of suitable weak solutions of the navier-stokes equations", Communications on Pure and Applied Mathematics, 35 (6): 771–831, doi:10.1002/cpa.3160350604

[3] לואיס א' קפארלי, באתר פרס וולף

[4] "SIAM Announces Class of 2018 Fellows", SIAM News, 29 במרץ 2018 {{citation}}: (עזרה)

[5] "Shaw Prize 2018". אורכב מ-המקור ב-2018-09-02. נבדק ב-2018-05-14.

[6] "Citation - Luis A. Caffarelli". THE ABEL PRIZE (באנגלית).

[7] גרדיאן, הזוכה בפרס אבל לשנת 2023 הוא המתמטיקאי הארגנטינאי לואיס קפארלי, באתר הארץ, 23 במרץ 2023

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

זוכי פרס אבל
2003–2009	ז'אן-פייר סר (2003) • מייקל עטיה ואיזדור זינגר (2004) • פיטר לקס (2005) • לנארט קרלסון (2006) • סריניוסה ואראדהאן (2007) • ג'ון תומפסון וז'ק טיץ (2008) • מיכאיל גרומוב (2009)
2010–2019	ג'ון טייט (2010) • ג'ון מילנור (2011) • אנדרה סמרדי (2012) • פייר דלין (2013) • יעקב סיני (2014) • ג'ון נאש ולואיס נירנברג (2015) • אנדרו ויילס (2016) איב מאייר (2017) • רוברט לנגלנדס (2018) • קארן אולנבק (2019)
2020–היום	הלל פורסטנברג וגרגורי מרגוליס (2020) • אבי ויגדרזון ולסלו לובאס (2021) • דניס סאליבן (2022) • לואיס קפארלי (2023)

זוכי פרס רולף שוק
לוגיקה ופילוסופיה	וילארד ואן אורמאן קוויין (1993) • מייקל דאמט (1995) • דנה סקוט (1997) • ג'ון רולס (1999) • סול קריפקי (2001) • סולומון פפרמן (2003) • יאקו הינטיקה (2005) • תומאס נייגל (2008) • הילרי פטנאם (2011) • דרק פרפיט (2014) • רות מיליקן (2017) • שהרן שלח (2018) • דאג פרביץ, פר מרטין-לוף (2020) • דייוויד קפלן (2022)
מתמטיקה	אליאס מנחם סטיין (1993) • אנדרו ויילס (1995) • מיקיו סאטו (1997) • יורי מאנין (1999) • אליוט לייב (2001) • ריצ'רד סטנלי (2003) • לואיס קפארלי (2005) • אנדרה זמרדי (2008) • מייקל אשבכר (2011) • ייטאנג ז'אנג (2014) • ריצ'רד שואן (2017) • רונלד קויפמן (2018) • ניקולאי ג'ורג'ביץ' מקרוב (2020) • ג'ונתן פילה (2022)
אמנות חזותית	רפאל מונאו (1993) • קלאס אולדנבורג (1995) • טורסטן אנדרסון (1997) • הרצוג ודה מרון (1999) • ג'וזפה פנונה (2001) • סוזן רותנברג (2003) • סג'ימה ונישיזאווה (2005) • מונה חאטום (2008) • מרלן דומה (2011) • לאקאטון וואסאל (2014) • דוריס סלסדו (2017) • אנדרה ברזאני (2018) • פרנסיס אלס (2020) • רם קולהאס (2022)
מוזיקה	אינגוואר לינדהולם (1993) • ג'רג' ליגטי (1995) • יורמה פאנולה (1997) • רביעיית קרונוס (1999) • קאיה סאריאהו (2001) • אן סופי פון אוטר (2003) • מאוריציו קאגל (2005) • גדעון קרמר (2008) • אנדרו מנזה (2011) • הרברט בלומסטדט (2014) • ויין שורטר (2017) • ברברה הניגן (2018) • ג'רג' קורטג (2020) • ויקינגור אולפסון (2022)