לדלג לתוכן

אן סופי פון אוטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אן סופי פון אוטר
Anne Sofie von Otter
אן סופי פון אוטר, 2007
אן סופי פון אוטר, 2007
לידה 9 במאי 1955 (בת 69)
סטוקהולם, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1983 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית ספר גילדהול למוזיקה ודרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול מצו-סופרן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת שוודית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים דויטשה גרמופון עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Benny Fredriksson (1989–2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • ליטריס אט ארטיבוס (1999)
  • Echo Klassik Female Singer of the Year (2000)
  • Echo Klassik Female Singer of the Year (1995)
  • Musikexportpriset (2004)
  • פרס המוזיקה של פרנקפורט (2011)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פריז VI: פייר ומארי קירי (2013)
  • פרס רולף שוק לאמנויות המוזיקה (2003)
  • הפרס השוודי הבינלאומי השנתי
  • מפקד מסדר האמנויות והספרות
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.annesofievonotter.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אן סופי פון אוטר, 2011
אן סופי פון אוטר, 2013

אן סופי פון אוטר (בגרמנית: Anne Sofie von Otter; נולדה ב-9 במאי 1955) היא זמרת מצו סופרן שוודית, המופיעה באופרה, קונצרטים ורסיטלים. היא נודעת בעיקר בהופעותיה בתפקידי גברים.

קורות חייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פון אוטר נולדה בסטוקהולם, שוודיה. אביה היה הדיפלומט גראן פון אוטר והיא גדלה בבון, לונדון וסטוקהולם. אחרי לימודים בסטוקהולם ובית ספר גילדהול למוזיקה ודרמה בלונדון, הצטרפה לאופרה של בזל, שם הופיעה בתפקידה האופראי הראשון ב-1983 כאלצ'ינה ב"אורלנדו פאלאדינו" של היידן. הופעתה הראשונה בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן בלונדון הייתה ב-1985, ב-1987 הופיעה לראשונה בלה סקאלה וב-1988 במטרופוליטן אופרה בניו יורק, ככרובינו בנישואי פיגארו. הצלחתה גדולה בתפקידים של מוצרט, הנדל ומונטוורדי. ברסיטלים היא מצטיינת במוזיקה של מאהלר, ברהמס, גריג, וולף וסיבליוס. ב-2001 הוציאה אלבום עם אלוויס קוסטלו, שעליו קיבלה את פרס אדיסון. בין המנצחים שאיתם עבדה שוב ושוב ויליאם כריסטי, מארק מינקובסקי, קלאודיו אבאדו, ג'ון אליוט גרדינר ומיונג-וון צ'ונג. ברוב הרסיטלים וברבות מהקלטותיה עבדה עם הפסנתרן השוודי בנגט פורסברג.

ב-2003 זכתה בפרס רולף שוק לאמנויות המוזיקה.

ב-2010 ביקרה בישראל והופיעה בהיכל התרבות.

ב-2012 הופיעה בסרטו של ירון זילברמן, "כלים שלובים", בתפקיד "מרים", זמרת מצו-סופרן.

אן סופי פון אוטר הייתה נשואה לבני פרדריקסון, שחקן ובמאי תיאטרון, שהתאבד ב-17 במרץ 2018 בעת חופשה בסידני, אוסטרליה.[1] היא אם לשני ילדים.

לידר ושירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלטות אחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: אן סופי פון אוטר
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אן סופי פון אוטר

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אייריש טיימס, "מוות בפרופיל גבוה מעורר טענות קשות נגד "metoo" בשוודיה


זוכי פרס רולף שוק
לוגיקה ופילוסופיה וילארד ואן אורמאן קוויין (1993) • מייקל דאמט (1995) • דנה סקוט (1997) • ג'ון רולס (1999) • סול קריפקי (2001) • סולומון פפרמן (2003) • יאקו הינטיקה (2005) • תומאס נייגל (2008) • הילרי פטנאם (2011) • דרק פרפיט (2014) • רות מיליקן (2017) • שהרן שלח (2018) • דאג פרביץ, פר מרטין-לוף (2020) • דייוויד קפלן (2022)
מתמטיקה אליאס מנחם סטיין (1993) • אנדרו ויילס (1995) • מיקיו סאטו (1997) • יורי מאנין (1999) • אליוט לייב (2001) • ריצ'רד סטנלי (2003) • לואיס קפארלי (2005) • אנדרה זמרדי (2008) • מייקל אשבכר (2011) • ייטאנג ז'אנג (2014) • ריצ'רד שואן (2017) • רונלד קויפמן (2018) • ניקולאי ג'ורג'ביץ' מקרוב (2020) • ג'ונתן פילה (2022)
אמנות חזותית רפאל מונאו (1993) • קלאס אולדנבורג (1995) • טורסטן אנדרסון (1997) • הרצוג ודה מרון (1999) • ג'וזפה פנונה (2001) • סוזן רותנברג (2003) • סג'ימה ונישיזאווה (2005) • מונה חאטום (2008) • מרלן דומה (2011) • לאקאטון וואסאל (2014) • דוריס סלסדו (2017) • אנדרה ברזאני (2018) • פרנסיס אלס (2020) • רם קולהאס (2022)
מוזיקה אינגוואר לינדהולם (1993) • ג'רג' ליגטי (1995) • יורמה פאנולה (1997) • רביעיית קרונוס (1999) • קאיה סאריאהו (2001) • אן סופי פון אוטר (2003) • מאוריציו קאגל (2005) • גדעון קרמר (2008) • אנדרו מנזה (2011) • הרברט בלומסטדט (2014) • ויין שורטר (2017) • ברברה הניגן (2018) • ג'רג' קורטג (2020) • ויקינגור אולפסון (2022)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אן_סופי_פון_אוטר&oldid=39736763"