קומיקס בלשים
קומיקס בלשים (באנגלית: Detective Comics) היא סדרת חוברות קומיקס של חברת ההוצאה לאור National Comics Publications, לימים חברת DC קומיקס. הכרך הראשון של הסדרה פורסם מאז שנת 1937 ועד לשנת 2011, המשיך בהרצה מאוחר יותר בשנת 2016 והוא ידוע בזכות כך שהציג לראשונה את דמותו של באטמן בחוברת מספר 27 (מאי 1939).
כרך שני של סדרת החוברות החל בנובמבר 2011, אך סדרת החוברות חזרה למיספור הרגיל בשנת 2016. סדרה זו, יחד עם אקשן קומיקס אשר הציגה לראשונה את דמותו של סופרמן, היא סדרת הדגל הוותיקה ביותר במדיום. החברה פרסמה כ-881 חוברות בין השנים 1937 ועד 2011, והיא הסדרה הממושכת ביותר בשוק הקומיקס האמריקני.
היסטוריה פרסומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תור הזהב
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תור הזהב של הקומיקס
"קומיקס בלשים" היה הפרסום האחרון של היזם וכותב הספרות זולה מלקולם וילר-ניקולסון(אנ'), אשר חברת ההוצאה לאור שלו National Allied Publications התפתחה ברבות השנים ל-DC קומיקס, אחת משתי חברות הקומיקס הגדולות ביותר בעולם, אם כי הרבה לאחר שמייסד החברה עזב. שני הכותרים הראשונים של וילר-ניקולסון היו New Fun: The Big Comic Magazine #1 מפברואר 1935, שנקרא בפי כולם New Fun Comics ונחשב לקומיקס הראשון שכולל חומר מקורי מאשר רצועות קומיקס של עיתונים יומיומיים; ו-New Comics #1, סדרה דומה אשר שינתה את שמה ל-Adventure Comics ופורסמה עד לחוברת מספר 503 בשנת 1983 וחודשה לאחר מכן בשנת 2009. הכותר השלישי אשר פורסם תחת חסותו היה Detective Comics. איור העטיפה תוארך מדצמבר 1936, אך למעשה פורסם כשלושה חודשים לאחר מכן במרץ 1937. וילר-ניקולסון חב למפיץ המגזינים הארי דוננפלד(אנ'), ולקח אותו ואת ג'ק לייבוביץ(אנ') כשותפים בפרסומה של החוברת הראשונה בכותר Detective Comics שבחברתם החדשה Detective Comics Inc. אולם, וילר-ניקולסון אולץ לעזוב כשנה לאחר מכן.
בהתאם לרוח של אותה תקופה, סדרת "קומיקס בלשים" החלה כאנתולוגיה של סיפורי קומיקס מהגרעין הקשה של סוגת הספרות הבלשית, עם כוכבים כצ'ינג לונג (נבל בסגנון הסכנה הצהובה(אנ') פו מנצ'ו(אנ')); סלאם בראדלי (גיבורם הראשון של ג'רי סיגל וג'ו שוסטר לפני סופרמן); וכן ספיד סונדרס. גיבור-העל נוקם הארגמן הופיע לראשונה בחוברת מספר 20 (אוקטובר 1938).
ביקורת נמתחה על גליונות מוקדמים של הסדרה בשל גזענות ושנאת זרים.
באטמן/ברוס ויין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוברת מספר 27 של סדרת "קומיקס בלשים" ממרץ 1939 הציגה לראשונה את דמותו של באטמן. גיבור-העל עתיד יהיה להפוך לכוכב הראשי של סדרת הכותרים, והלוגו שעל עטיפות החוברות יכלול את שמו. בשל חשיבותו של הגיליון, הוא נחשב לאחת מחוברות הקומיקס היקרות ביותר לאורך ההיסטוריה, כאשר עותק אחד שלו נמכר בלמעלה ממיליון דולרים במכירה פומבית בשנת 2010.
סיפור המקור של באטמן סופר בשני עמודים מתוך חוברת מספר 33. הדמות עצמה הופיעה על עטיפות החוברות החל מחוברת מספר 35 (ינואר 1940). חוברת מספר 38 (אפריל 1940) הציגה את שותפו הצעיר רובין, שתואר בתור "התגלית המופלאה ביותר של שנת 1940" מעל העטיפה והיה לאחד מתוך מספר דמויות משנה שהפכו ברבות הימים למשפחת העטלף. הופעתו של רובין בנוסף לעליית היקף המכירות הביאו לטרנד של גיבורי-על ושותפיהם הצעירים במה שאפיין את התקופה לה קוראים מעריצי והיסטוריוני קומיקס תור הזהב של הקומיקס. כמה מנבלי-העל הידועים ביותר של באטמן הוצגו לראשונה מעל דפי "קומיקס בלשים" באותה תקופה, ביניהם הפינגווין בחוברת מספר 58, דו-פרצוף בחוברת מספר 66 ואיש החידות בחוברת מספר 140.
תור הכסף
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – תור הכסף של הקומיקס
דמותה של באטוומן הופיעה לראשונה בחוברת מספר 233 (יולי 1956). מכיוון שנוסחת המשפחה התבררה כמוצלחת עבור זיכיון סופרמן, העורך ג'ק שיף הציע ליוצר בוב קיין שהוא ימציא משפחה עבור באטמן. דמות נשית הוצגה תחילה כדי לערער על הקביעה של פרדריק ורתהם שבאטמן ורובין היו בעלי נטייה הומוסקסואלית. הכותב ביל פינגר והמאייר שלדון מולדוף הציגו את השדון באט-מייט (Bat-Mite) בדומה לשדון מיסטר מיקסזפיטליק מחוברות סופרמן - בחוברת מספר 267 ואת פני חימר בחוברת מספר 298 (דצמבר 1961).
בשנת 1964, העורך הראשי ג'וליוס שוורץ היה אחראי להחייאתם של כותרי באטמן נשכחים. הכותב ג'ון ברום והמאייר קרמיין אינפנטינו הסירו את האלמנטים המטופשים שמצאו את עצמם לתוך זיכיון באטמן כמו כלב המחמד המאולף אייס ובאט-מייט (Bat-Mite) והעניקו לדמות מראה חדש שנראה בחוברת מספר 327 (מאי 1964). שוורץ, אינפנטינו וגרדנר פוקס הציגו מחדש את ברברה גורדון מסדרת הטלוויזיה של שנות ה-60 בתור הגרסה החדשה של באטגירל בחוברת מספר 359 (ינואר 1967). מייק פרידריך כתב את חוברת מספר 387 (מאי 1969) לרגל 30 שנות קיומו של באטמן, באיורו של בוב בראון.
תור הארד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – תור הארד של הקומיקס
שנות ה-70 הביאו לשיתוף הפעולה הראשון בין הכותב דניס אוניל לבין המאייר ניל אדמס לסיפורי באטמן החל מחוברת מספר 395 (ינואר 1970). תחת פיקוחו של שוורץ, השניים המציאו מחדש את הדמות עם סיפורים ראויים לציון שביססו את אופיו האפל והרחיקו אותו מהקאמפיות של סדרת הטלוויזיה של שנות ה-60. היסטוריון הקומיקס לס דניאלס מצא שעיבודו של אוניל לבאטמן כנוקם בעל נטיות של הפרעה טורדנית-כפייתית - אותו תיאר כחזרה לשורשים - היה למעשה תוצר של דמיון יצירתי שהיווה השראה לגרסאות מאוחרות יותר של האביר האפל.[1] אדמס הציג את אדם-עטלף בחוברת מספר 400 מיוני 1970, ואילו אוניל תיאר את מפגשו הראשון של באטמן עם ליגת המתנקשים בחוברת מספר 405 (נובמבר 1970) ויצר את דמותה של טליה אל-גול - בתו של הנבל ראס-אל-גול - בחוברת מספר 411 (מאי 1971). עד לאמצע שנות ה-70, חוברות "קומיקס בלשים" פורסמו במתכונת חודשית. בין חוברות מספר 435 ל-445 (יוני 1973-פברואר 1975), החוברות פורסמו במתכונת דו-חודשית, כאשר חוברות מספר 438 ו-445 פורסמו בפורמט של מאה עמודים. אוניל והאמן ניל ג'ורדנו יצרו את דמות המשנה לזלי תומפקינס בחוברת מספר 457 (מרץ 1976).
בין אוגוסט 1977 לאפריל 1978, הכותב סטיב אנגלהארט והמאייר מרשל רוג'רס החלו בהרצה מפורסמת של כותרי באטמן בחוברות מספר 471–476 שהשפיעו מאוחר יותר על סרט הלייב אקשן "באטמן" משנת 1989 ועל "באטמן: איש העטלף" של שנות ה-90.[2] שיתוף פעולה זה בין אנגלהארט ורוג'רס נחשב בעיני היסטוריון הקומיקס רוברט גרינברגר בשנת 2009 לאחד הצוותים היצירתיים הגדולים ביותר שעבדו על סיפורי באטמן. ג'וליוס שוורץ, שערך את סיפורי באטמן עוד משנת 1964, עזב את הסדרה בחוברת מספר 484 (יוני 1979), ובאטוומן המקורית קתרין קייט נהרגה בידי ליגת המתנקשים בחוברת מספר 485 (אוגוסט 1979).
חוברת מספר 500 ממרץ 1981 של סדרת "קומיקס בלשים" כללה סיפורים של התסריטאי אלן ברנרט ו-וולטר ב. גיבסון, יוצר דמות הספרות הזולה "הצל". כמו כן, שנות ה-80 הביאו ליצירתו של מבנה סיפורי המשכי שנע בין חוברות Detective Comics לבין סדרת Batman וכלל קליף האנגרים בסופה של אחת שנועדו להיפתר בסדרה האחרת. כותב אחד היה אחראי לאותם סיפורים מקושרים, ביניהם גרי קונוויי, דאג מנץ' והסופר המוערך הרלן אליסון (חוברת מספר 567). נבל-העל קילר קרוק ערך את הופעת האורח הראשונה שלו בצללים בחוברת מספר 523 מפברואר 1983.
העידן המודרני
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – העידן המודרני של הקומיקס
הכותב מייק וו. באר והמאיירים אלן דייוויס וטוד מקפרלן יצרו את קשת הסיפור "באטמן: שנה שנייה" בחוברות מספר 575–578, אשר המשיכו את עלילת "באטמן: שנה ראשונה" של פרנק מילר. הכותב אלן גראנט והמאייר נורם ברייפוגל הציגו את דמותו של הפיתום בסיפור באטמן הראשון שלהם ואת לוכד החולדות בסיפורם השלישי (חוברת מספר 585). סם האם, אשר כתב את התסריט עבור הסרט "באטמן" של טים ברטון, כתב את הסיפור "צדק עיוור" בחוברות מספר 598–600. צ'אק דיקסון החל לכתוב בסדרת החוברות החל מחוברת מספר 644 (מאי 1992) והציג בה את דמותו של המחשמל ואת דמותה של סטפני בראון בחוברת מספר 647 (אוגוסט 1992).
קשת הסיפור "באטמן: מורשת" החלה בחוברת מספר 700 (אוגוסט 1996) והובילה לסיפור הבא, "באטמן: שטח הפקר" (חוברות מספר 730–741). הכותב גרג ראקה והמאייר שון מרטינברו הפכו לצוות היצירתי החל מחוברת מספר 742 (מרץ 2000) והציגו את דמותה של סשה בורדו בחוברת מספר 751 מדצמבר 2000. פול דיני הפך לכותב הסדרה החל מחוברת מספר 821 (ספטמבר 2006) והציג גרסה חדשה לדמותו של הפיתום בחוברת מספר 827 (מרץ 2007). סקוט סניידר הפך לכותב הסדרה החל מחוברת מספר 871 (ינואר 2011).
באטוומן
[עריכת קוד מקור | עריכה]כחלק מארגון מחודש של מיתולוגיית באטמן בעקבות אירועי "באטמן: נוח בשלום" ו"המשבר האחרון", סדרת החוברות "קומיקס בלשים" יצאה לפגרה של שלושה חודשים בשנת 2009 בזמן שחברת DC פרסמה את המיני סדרה "באטמן: הקרב על הברדס". עם חזרתה של הסדרה, היא התמקדה בדמותה של באטוומן שהוצגה מחדש והפכה לכוכבת הראשית של הסדרה, כמו גם סיפור צדדי בן עשרה עמודים בו הופיעה הבלשית רנה מונטויה בתור השאלה החדשה. באטמן חזר לככב בסדרה בתחילת שנת 2010, עם פרסומו של אירוע "היום הבהיר ביותר".
ה-52 החדשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברת DC החלה בהרצה מחודשת של כותרי החברה בספטמבר 2011 תחת חותם "ה-52 החדשים", ביניהם כרך שני ל"קומיקס בלשים". הסדרה נכתבה ואוירה בידי טוני דניאל עד לחוברת מספר 12, וג'ון ליימן וג'ייסון פאבוק החליפו אותו בחוברת מספר 13. הגיליון הראשון של "קומיקס בלשים" המחודש כלל שש הדפסות - שני רק לכותר ליגת הצדק שכלל שבע הדפסות.[3] בנוסף, הגיליון השביעי היה לשישי בגודלו בהיקף מכירות הקומיקס הדיגיטלי ועקף אחרים בקטגוריית חוברות באטמן. סקוט ווסט מ-Sciencefiction.com העניק לקשת הסיפור השלישית שבסדרה המחודשת ביקורת חיובית, באומרו ש"לאחר חוברת מאכזבת קודמת של סיפור 'ליל הינשופים', נחמד לראות את 'קומיקס בלשים' חוזר לאן שהוא צריך להיות... סיפורי בלשים טובים".[4] זאת ועוד, הסדרה קיבלה בשנת 2012 פרס ע"ש סטן לי בקטגוריית הסדרה הטובה ביותר. האוגדן המודפס הראשון של הסדרה הגיע לצמרת רשימת הרומנים הגרפים הנמכרים ביותר של הניו יורק טיימס.[5]
דניאל כתב ואייר את הסדרה עד לסיפור הקרוסאובר "באטמן: ליל הינשופים", ואד בניס, חוליו פריירה ואדוארדו פנסיקה החליפו אותו לקשת סיפור בת שלושה חלקים. מחיר החוברות עלה כתוצאה מהוספת סיפורים צדדיים בכיכובם של הנבלים דו-פרצוף והוגו סטריינג'. דניאל עזב את הסדרה בחוברת מספר 12, כאשר חוברת מספר 0 הייתה האחרונה אותה אייר.
חברת DC קומיקס חגגה את יום השנה לחוברות "ה-52 החדשים" עם חוברות מספר 0 לכל אחד מכותריה, אשר שימשו כפריקוול לסדרות והסבירו מספר אלמנטים שלא הובהרו בעבר.[6] גרג הורביץ כתב את חוברת מספר 0 מאחר שלוח הזמנים של דניאל היה עמוס. דניאל כתב בהמשך את החוברת השנתית הראשונה של "ה-52 החדשים", שמסכמת את אירועי "ליל הינשופים". ג'ון ליימן המשיך את מלאכת הכתיבה של החוברות לאחר עזיבתו של דניאל, כשג'ייסון פאבוק נטל את מלאכת האיור, בעוד ג'יימס טיניון הרביעי כתב את הסיפורים הצדדיים. עם פרסומה של חוברת מספר 19 (אפריל 2013), הסדרה הגיעה לסך כולל של 900 חוברות והיא הייתה חוברת ספיישל גדולה לרגל חגיגות האירוע. תחת כתיבתו של ליימן, הכרך השני של הסדרה כלל את אירוע הקרוסאובר הראשון שלו - גות'וטפיה, כשלאחריו ליימן ופאבוק עברו לסדרת "באטמן: נצחי" והצוות היצירתי התחלף שוב לבריין בוקאלטו ופרנסיס מנאפול.
לרגל חגיגות יום השנה השני של "ה-52 החדשים", חברת DC קומיקס הכריזה על חודש הנבלים, כש"קומיקס בלשים" קיבל ארבעה גליונות לשם כך. חוברות אלו כללו את הנבלים פויזן אייבי, הארלי קווין, הדחליל ואדם-עטלף, כאשר הן מוספרו לפי הגליונות 23.1, 23.2, 23.3 ו-23.4.
לרגל חגיגות 75 שנים לקיומו של באטמן, חוברת מספר 27 הייתה חוברת ספיישל גדולה בכתיבתם של ג'ון ליימן, גרג הורביץ, בראד מלצר, סקוט סניידר, פיטר טומאסי ומייק וו. באר. נוסף לכך פורסמו מספר עטיפות אלטרנטיביות לשערי החוברות, באיורם של פרנק מילר, ג'ים לי, גרג קאפולו, כריס בורנהם, ג'ייסון פאבוק וטוני דניאל.
לידה מחדש: 2016 ועד היום
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפברואר 2016, חברת DC הכריזה כי כחלק מהרצה מחודשת של כלל כותריה - הנקראת משם "הלידה מחדש של DC", כותרי "קומיקס בלשים" יחזרו למיספור המקורי שלהם החל מחוברת מספר 934 (יוני 2016). 52 הגליונות של הכרך השני התווספו למיספור המקורי של הכרך הראשון. הסדרה פורסמה במתכונת דו-חודשית.
הצוות היצירתי החל מחוברת מספר 934 כלל את ג'יימס טיניון הרביעי, אדי בארוז ואלוורו מרטינז. בסדרה כיכבו באטמן ובאטוומן, המנהיגים קבוצה של גיבורי-על מתוך בסיס משני של מגדל פעמונים בלב ליבה של גות'אם סיטי. חברי הקבוצה כלל את רובין האדום (טים דרייק), סטפני בראון, אורפן (קסנדרה קיין) ופני חימר (בזיל קארלו), עם מגויסים נוספים כמו באטווינג (לוק פוקס) ועזראל (ז'אן-פול ואלי). זטאנה מצטרפת בהמשך לזמן מוגבל. מצב זה נמשך עד לסיום עבודתו של טיניון על הכותר בחוברת מספר 981 (מאי 2018). בפרק הזמן שעבר ללא כותב, בריאן אדוארד היל כתב את קשת הסיפור "מבחוץ" בחוברות מספר 983–987, בהן הופיעו באטמן, אורפן, סיגנל, קטאנה וברק שחור כמבוא לסדרה "באטמן וקבוצת האאוטסיידרס". הכותב הקבוע הבא של הסדרה, פיטר טומאסי, החל את עבודתו על סדרת הכותרים החל מחוברת מספר 994 (דצמבר 2018), אותה המשיך במשך שנתיים עד לחוברת מספר 1033 (דצמבר 2020).
במרץ 2019, חברת DC קומיקס פרסמה את חוברת מספר 1,000, ובכך הסדרה הפכה לשנייה בגודלה בהיסטוריה בשוק הקומיקס האמריקני - אחרי אקשן קומיקס. החוברת, אשר גבלה עם חגיגות 80 שנים לקיומו של באטמן, כללה סיפורי אנתולוגיה ממספר רב של יוצרים.
הכותבת מריקו טמאקי החלה לכתוב בסדרת החוברות החל מחוברת מספר 1034 כחלק מההרצה המחודשת "הגבול האינסופי".
סיפורים צדדיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף לסיפורי באטמן, הסדרה הכילה מבחר גדול של רצועות קומיקס צדדיות. "ילדי הקומנדו" של הכותב ג'ו סיימון והמאייר ג'ק קירבי הופיעו לראשונה בחוברת מספר 64 (יוני 1942) ומאז עברו לסדרה משלהם. דמותו של רוי ריימונד הופיעה לראשונה בחוברת מספר 153 (נובמבר 1949). הצייד ממאדים נוצר בידי הכותב ג'וזף שאמשון והאמן ג'ו סרטה והופיע לראשונה בסיפור הצדדי "הניסוי המוזר של ד"ר ארדל" בחוברת מספר 225 (נובמבר 1955). אחרי חוברת מספר 326, הצייד ממאדים הועבר לסדרת החוברות House of Mystery, ובחוברת מספר 327 הופיע האיש המוארך ואשתו - דמויות אשר היו ממודלות לפי דמויות "האיש הרזה" של הסופר דשיל האמט. בין באטמן לבינם היו שלושה קרוסאוברים, והן הופיעו עד לחוברת מספר 383 (ינואר 1969), עם 15 הופעות נוספות עד לחוברת מספר 572. חוברת זו חגגה 50 שנים לקיומו של באטמן, וציוותה אותו עם דמויות כמו רובין, סלאם בראדלי ושרלוק הולמס נגד אדגר מוריארטי, צאצא אחיין של פרופסור מוריארטי. אחרי שהסיפורים הצדדיים של האיש המוארך הסתיימו, באטגירל החליפה אותו עד לחוברת מספר 424. בהמשך, היא הועברה לכותרי "משפחת העטלף" וחזרה להשתתף בחוברות מספר 481–519. דמותו של ג'ייסון בארד הופיעה בחוברות האי-זוגיות 425–435. הצייד ממאדים הוחייה מחדש בסיפור מאת ארצ'י גודווין ו-וולט סימונסון בחוברת מספר 437 (אוקטובר 1973). עבור הפרק האחרון של הסדרה, דמותו עברה לשער הראשי של העטיפה לצידו של באטמן. החץ הירוק הפך לסיפור צדדי החל מחוברת מספר 521 (דצמבר 1982), שנמשכה עד לחוברת מספר 567 (אוקטובר 1986). הקנרית השחורה קיבלה תלבושת חדשה וסיפור צדדי בחוברת מספר 554 (ספטמבר 1985).
אחרי היעדרות ממושכת, הסיפורים הצדדיים חזרו לחוברות מספר 746–810. היו אלה סיפורים בעלי סוף ממוקד יותר והם כללו דמויות מבוססות במיתוס באטמן. הראשון מביניהם היה "היעקוביאן" (חוברות מספר 746–757), כאשר בין החוברות 759–762 הופיע סלאם בראדלי כמבוא לסדרת הסולו של קאטוומן משנת 2002. חוברות מספר 763–772 הכלילו את דמותה של בלשית גות'אם סיטי ג'וזפין "ג'וזי מאק" מקדונלד. חוברות מספר 773–775 נקראו בשם "עלילות גות'אם" וכללו את דמויות הבלשים כריספוס אלן ורנה מונטויה. חוברת מספר 781 כללה סיפור מיוחד מסדרת היקומים החלופיים של "עולמות אחרים", כאשר באטמן הופיע בסיפורי החוברות 776–780 ו-782. חוברת מספר 783 כללה מבוא למיני סדרה Death and the Maidens. חוברת מספר 784 החזירה את דמותה של ג'וזי מאק. סיפורי עלילות גות'אם חזרו בחוברות מספר 785–788 בסיפור "תופס הכלבים", וכן בחוברות מספר 789–794 בסיפור "החייט". סיפור צדדי של החץ הירוק בשם "אבן משוייפת" הופיע בחוברות מספר 795–796. איש החידות ופויזן אייבי הופיעו בחוברות מספר 797–799. חוברת מספר 800 כללה סיפור קצר של באטמן תחת חותם "עלילות גות'אם". חוברות מספר 801–804 כללו סיפור צדדי בשם "כשאתה מוזר" ועסקו בכרוז קיראן קלאהן, וחוברת מספר 805 כללה את דמותו של פני חימר בסיפור הצדדי "בוץ". שני סיפורים עוקבים כללו את דמותו של אלפרד פניוורת' בחוברות מספר 806–807, וסיפור צדדי אחרון בן שלושה חלקים כלל את דמותו של קילר קרוק.
סיפור הצייד ממאדים שהופיע בחוברת מספר 441 בשם "קתדרלה מסוכנת" בין השנים 1974-1973 בכתיבתם של ארצ'י גודווין ו-וולט סימונסון זכה בפרס שאזאם בקטגוריית הסיפור הדרמטי הקצר הטוב ביותר.
ביבליוגרפיה נבחרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]| כרך ראשון #881-1, מרץ 1937-אוקטובר 2011 |
|---|
|
| כרך שני #52-1, נובמבר 2011-יולי 2016 |
|---|
|
| המשך כרך ראשון #934 ואילך, אוגוסט 2016 ואילך |
|---|
|
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Daniels, Les (1995). "Revamping the Classics The Old Guard Gets a New Look". DC Comics: Sixty Years of the World's Favorite Comic Book Heroes. New York, New York: Bulfinch Press. p. 157. ISBN 0821220764.
- ^ Batman Artist Rogers Is Dead, Sci Fi Wire, March 28th 2007
- ^ Holy Sales, Batman! ‘Action Comics’, ‘Batman’, ‘Batman: The Dark Knight’ And ‘Detective Comics’ #1s Getting Reprints, Scott West, February 28th 2012
- ^ Comic Book Review: ‘Detective Comics’ #10, Scott West, June 10th 2012
- ^ Hardcover Graphic Books - Best Sellers, July 1st 2012
- ^ DC Comics To Launch Zero Issues For The New 52 In September, Rich Johnston, April 19th 2012
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|  | |||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||