לדלג לתוכן

באטמן מתחיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
באטמן מתחיל
Batman Begins
מבוסס על באטמן עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי כריסטופר נולאן עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי אמה תומאס
צ'ארלס רובן
לארי ג'יי פרנקו
תסריט כריסטופר נולאן
דייוויד ס. גויר
לפי דמויות קומיקס מאת:
בוב קיין וביל פינגר
עריכה לי סמית עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים כריסטיאן בייל
מייקל קיין
ליאם ניסן
גארי אולדמן
מורגן פרימן
קייטי הולמס
טום וילקינסון
מוזיקה ג'יימס ניוטון הווארד, הנס צימר עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום ולי פפיסטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה DC קומיקס, האחים וורנר, אולפני לג'נדרי, Syncopy Films עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה האחים וורנר
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה

ארצות הבריתארצות הברית 17 ביוני 2005

ישראלישראל 23 ביוני 2005
משך הקרנה 140 דקות
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט פעולה, מותחן פשע, סרט גיבורי-על, סרט הרפתקאות, סרט דרמה, נאו-נואר, סרט פשע, סרט נינג'ות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות בהוטן, גות'אם סיטי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 150,000,000‏$
הכנסות 372,710,015‏$
הכנסות באתר מוג'ו batmanbegins
פרסים 3 פרסי סאטורן
סרט הבא האביר האפל
אתר רשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

באטמן מתחילאנגלית: Batman Begins) הוא סרט גיבורי על מסוגת סרטי הפעולה, המבוסס על סדרת הקומיקס "באטמן" מבית DC קומיקס אשר נוצרה על ידי ביל פינגר ובוב קיין. הסרט יצא לאקרנים ב-17 ביוני 2005 בבימויו של כריסטופר נולאן, אשר גם כתב את התסריט יחד עם התסריטאי דייוויד ס. גויר, ובכיכובם של אנסמבל שחקנים ככריסטיאן בייל, מייקל קיין, ליאם ניסן, גארי אולדמן, מורגן פרימן וטום וילקינסון.

הסרט אינו מהווה המשך עלילתי לסדרת הסרטים שהחלה ב-1989, אלא מציג את קורותיו של באטמן מן ההתחלה ("סרט אתחול"), כסרט הראשון בטרילוגיית האביר האפל (ראו להלן).

לאחר מספר ניסיונות כושלים ליצירת הסרט החדש מאז צאת האחרון בסדרת הסרטים, החלו נולאן וגויר בכתיבת תסריט שמביא פן אפל ומציאותי יותר למקורו של איש העטלף. הסרט מביא את סיפור המקור של הדמות, את פחדיו מעטלפים, את מות הוריו ואת מסעו להפוך לבאטמן. הסרט שואב השראה מחוברות קומיקס כ"באטמן: האיש הנופל", "באטמן: ליל כל הקדושים הארוך" ו"באטמן: שנה ראשונה" של פרנק מילר.

הסרט זכה להצלחה מסחררת ולשבחים רבים, בנוסף למועמדות לפרס אוסקר, שלושה פרסי סאטורן ומועמדות לפרס הוגו לעיבוד הדרמטי הטוב ביותר.

ב-18 ביולי 2008 יצא סרט המשך, אמצעי בטרילוגיה, שנקרא "האביר האפל". ב-20 ביולי 2012 יצא סרט המשך לשניהם, אחרון בטרילוגיה, בשם "עלייתו של האביר האפל". כל אחד מסרטי ההמשך הרוויח למעלה ממיליארד דולר.

ברוס ויין בן השמונה נופל לתוך באר בעת משחק עם חברתו הצעירה רייצ'ל דוז ומותקף על ידי עטלפים. לאחר שאביו, תומאס ויין, מחלץ אותו מתוך הבאר, ברוס מפתח פחד מעטלפים. כאשר משפחת ויין הולכת לאופרה, ברוס נבהל מרקדנים על הבמה הלבושים כעטלפים ומבקש מאביו לעזוב. מחוץ לאופרה הם נשדדים על ידי ג'ו צ'יל, חסר בית חמוש באקדח, שהורג את הוריו ומותיר אותו לבדו בסמטה האפלה. לפני מותו, אומר תומאס לבנו לא לפחד (מוטיב חוזר לאורך הסרט). ברוס נלקח לאחוזת ויין על ידי המשרת של המשפחה, אלפרד פניוורת' (מייקל קיין), שמגדל אותו. לאחר ההלוויה, הוא נלקח למתן עדות על ידי השוטר סמל ג'יימס גורדון (גארי אולדמן),

14 שנים לאחר מכן, ברוס ויין הבוגר (כריסטיאן בייל) חוזר לגות'אם סיטי מאוניברסיטת פרינסטון לשימוע של רוצח הוריו, ג'ו צ'יל, מתוך כוונה להורגו. בתמורה לשימוע שיאפשר את שחרורו המוקדם מכלא, היה צ'יל עתיד להעיד נגד קרמיין פלקונה (טום וילקינסון), ראש המאפיה של גות'אם. את צ'יל מייצג בשימוע התובע המחוזי קארל פינג' שמביע את נכונות המדינה למתן השחרור המוקדם, אם יואיל צ'יל להעיד נגד פלקונה. אולם, אף על פי שברוס ויין נכח באולם, הוא העדיף לצאת ממנו כאשר נשאל לדעתו בעניין, ולאחר שצ'יל יצא מדלת צדדית של בית המשפט, התנקשה בחייו עיתונאית שעבדה בעבור פלקונה. רייצ'ל דוז, כעת עוזרת התובע המחוזי, מטיפה לברוס מוסר על זה שרצה להרוג את צ'יל ושצדק הוא יותר מנקמה.

ברוס מתעמת עם פלקונה, שמבהיר לו כי הוא בּוּר בענייני הפשע. אי לכך, ברוס מחליט לנדוד סביב העולם בניסיון להבין את המוח הקרימינלי. לבסוף, הוא נעצר ומוחזק בכלא בבהוטן על ידי המשטרה לאחר שפרץ למפעל של "תעשיות ויין". בכלא הוא פוגש בהנרי דוקארד (ליאם ניסן), שמציע לו להצטרף ל"ליגת הצללים", צבא נינג'ות מסתורי בראשו של ראס-אל-גול. ברוס משוחרר מהכלא ויוצא לחפש את ארמון הצללים שנמצא בהרי ההימלאיה, שם הוא לומד את דרכי הלחימה של "ליגת הצללים" וגם מתגבר על הפחד שלו מעטלפים. דוקארד מאמן את ויין באופן אישי ומשמש לו מעין מורה רוחני. לאחר אימוניו, ויין מגלה כי השתמשו בו כדי שיוביל אותם לעיר גות'אם ויהרוס אותה, משום שלפי ליגת הצללים היא מקור הרוע, שבמשך השנים התפשט יותר ויותר. ברוס מסרב לכך, נלחם נגד ראס אל-גול וצבאו, וגורם לפיצוצו של ארמון "ליגת הצללים", לא לפני שהוא מציל את דוקארד.

ויין חוזר לגות'אם, שם הוא מחליט להילחם מלחמת חורמה של איש אחד כנגד הכוחות השולטים בעיר. בעזרת סמל העטלף, החיה מפניה פחד כל חייו, הוא יוצר את זהותו של באטמן, תחת מעטה חליפת שריון שחורה ומסיכת עטלף. כאשר שואל אלפרד מדוע בחר בעטלפים, משיב ויין "עטלפים מפחידים אותי. הגיע הזמן שהאויבים שלי יחלקו איתי את האימה". הוא מבסס את מערת העטלפים העצומה שמתחת לאחוזת ויין כבסיסו הסודי. ויין מחדש את קשריו עם החברה של אביו, "תעשיות ויין", ומבקש מראש מחלקת המדע השימושי, לושיוס פוקס (מורגן פרימן), לספק בעבורו חליפת שריון מיוחדת עם גלימה-דאון, כמו גם אמצעים טכנולוגיים נוספים שיעזרו לו בלחימתו בפשע.

ויין נעזר ברייצ'ל דוז (קייטי הולמס), העוזרת של התובע המחוזי, ובשוטר ג'יימס גורדון, כדי לסכל העברת סמים בידי אנשיו של פלקונה. כבאטמן, הוא לוכד את פלקונה ומשאיר אותו קשור לזרקור ליד המזח עם מעיל קרוע בצורת עטלף, ובכך נותן השראה למשטרה להפעיל את "אות העטלף". בזמן חקירתו אחר העברות הסמים, הוא נתקל בפסיכיאטר ד"ר ג'ונתן קריין (קיליאן מרפי) – הלבוש במסיכת דחליל – שמשתמש בסם הזיות מיוחד כדי לגרום ליריביו לדמות את פחדיהם העמוקים ביותר. חייו ניצלים על ידי אלפרד ולושיוס פוקס, שייצר נוגדן.

קריין חוטף את רייצ'ל, ומגלה לה שסם ההזיות אינו קטלני אלא אם ישוחרר בצורת אדים וכי אנשיו משחררים אותו לתוך מערכת המים של העיר. הוא מרעיל אותה, ובאטמן מגיע בזמן כדי להצילה ולעצור את קריין. אחרי מרדף ממושך על גגות ורחובות גות'אם, בו באטמן נמלט מהמשטרה באמצעות הבאטמוביל, הוא לוקח אותה למערת העטלף ושם מזריק לה את הנוגדן. הוא משאיר לה שני נסיובים - האחד לחיסונו של גורדון והשני למטרת הפצה המונית.

בזמן מסיבת יום הולדתו באחוזת ויין, ברוס פוגש באנשי "ליגת הצללים" ובדוקארד, שמתגלה כראס-אל-גול האמיתי. הוא מגלה לו את תוכניתו - תוך הסתייעות בשירותיו של קריין, הוא ישתמש בסם ההזיות נגד העיר. שחרור הסם לאוויר יבוצע באמצעות מתקן שנגנב מ"תעשיות ויין" - פולט גלי מיקרו המאדה מים. ויין מבריח את אורחיו מאחוזתו באמתלה של שכרות ונלחם נגד דוקארד, ששורף את אחוזת ויין ומותיר את ברוס למות, לטענתו כתגובה על מעשיו של ויין בארמון הצללים. משרתו הנאמן אלפרד עוזר לוויין להימלט מהאש וממלט אותו אל תוך מערת העטלף.

באטמן מגיע לעזור לשוטרים בהדיפת אזרחי גות'אם המפוחדים. קריין ושאר הפושעים בבית חולים לחולי נפש "ארקהם אסיילום" משוחררים מכלאם על ידי חבורת סוהרים מושחתים. רייצ'ל מצליחה להבריח את "הדחליל" ופוגשת בבאטמן שנית (פגישתה הראשונה איתו התרחשה כאשר אנשיו של פלקונה ניסו להתנקש בה כאשר ירדה מהרכבת). לאחר שהציל אותה וילד אקראי מהדחליל, מבקשת ממנו רייצ'ל לגלות לה מיהו. על מנת שלא יגלה גם הילד, מחליט באטמן להזכיר לה משפט שאמרה לו כשלא עטה את המסיכה, "זה לא משנה מי אני בפנים, אלא מה שאני עושה זה מה שמגדיר אותי", ובכך היא מבינה כי הוא ברוס. באטמן נעזר בגורדון בעצירת הרכבת עליה מובל המתקן שמאדה מים (פולט המיקרוגלים), בעוד הוא מתעמת עם דוקארד על הרכבת ומביס אותו - ובכך עוצר את שחרור הסם שמשליט פחד ברחבי העיר.

לאחר חיסול "ליגת הצללים", ברוס רוכש את "תעשיות ויין" מידיו של ויליאם ארל וממנה את לושיוס פוקס למנכ"ל. לאחר שברוס מחליט לשקם את אחוזת ויין ולבנות אותה מחדש כדי שתכלול גם את מערת העטלף, הוא פוגש את רייצ'ל, שאומרת לו ש"ברוס ויין" האמיתי הלך לאיבוד לפני שנים, וכעת באטמן הוא הדמות הדומיננטית, וכי אולי היא תזכה יום אחד שברוס האמיתי ישוב. גורדון מקודם בתפקידו.

בסצנה האחרונה לסרט, הרומזת על סרט ההמשך, נפגשים באטמן וג'יימס גורדון, שקודם לדרגת סגן. גורדון מציין בפני באטמן כי כעת תהיה הסלמה במצב. כדבריו, "אנחנו נקנה כלי נשק חצי אוטומטיים, הם יקנו כלי נשק אוטומטיים, אנחנו נקנה קוולאר, הם יקנו כדורים חודרי שריון". כאשר נשאל מדוע העניין מפחיד אותו, הוא משיב לבאטמן "אתה לובש מסיכה, קופץ על גגות העיר", רמז לכך שהאויב הבא יהיה ברמתו של באטמן לפחות. הוא מציג בפני באטמן כרטיס ביקור שהשאיר פושע חדש, אחריו המשטרה מחפשת בגין שוד מזוין ורצח כפול. כרטיס הביקור הוא קלף "ג'וקר", רמז לכך שהאויב הראשי בסרט ההמשך יהיה אחד מאויביו הגדולים ביותר של הבאטמן - הג'וקר.

שחקנים ראשיים ודמויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט משתתפים גם רוטגר האוור כויליאם ארל, מארק בון ג'וניור כבלש ארנולד פלאס, קולין מקפרליין כמפקח המשטרה לואב, ליינוס רואץ' ושרה סטיוארט כתומאס ומרתה ויין וריצ'רד ברייק כג'ו צ'יל. ג'ק גליסון שיחק ילד שבאטמן מציל אותו.

"עולמו של באטמן הוא מבוסס המציאות... זו תהא מציאות עכשווית ומוכרת שמתוכה תצמח דמות הרואית יוצאת דופן." - כריסטופר נולאן[1]

בשנת 2003 אולפני האחים וורנר שכרו את כריסטופר נולאן ("ממנטו") לביים סרט חדש במיתולוגיית באטמן. חודשיים לאחר מכן נשכר דייוויד ס. גויר, שהיה התסריטאי לסרטים כ"העורב: עיר המלאכים" ושלושת סרטי "בלייד". נולאן עצמו ציין את כוונתו ליצור את סיפור מקורו של באטמן בדרך שלא נראתה עד כה, בצורה מציאותית ומלאת אנושיות.

נולאן חש כי הסרטים הקודמים בסדרה שמו דגש יותר על סגנון מאשר על דרמה, וציין כי השפעתו הייתה סרטו של ריצ'רד דונר "סופרמן" משנת 1978 - תיאור התפתחותו של הגיבור. גם, בדומה לסופרמן, נולאן רצה להשתמש בצוות שחקנים מכובד ומוכר כדי להשרות אווירה אפית ויותר אמינה לסרט.

"ישנם פערים עצומים בסיפור מקורו של באטמן שמעולם לא נחקרו בספרי הקומיקס. לנו יוצא למלא את הפערים הללו, לספר סיפור שלא סופר בעבר - לא בקולנוע, לא בטלוויזיה ובמידה מסוימת, גם לא בחוברות הקומיקס." - דייוויד ס. גויר[2]

נקודת ההשראה ההתחלתית של נולאן הייתה הסיפור הקצר "באטמן: האיש הנופל", שבו תואר מסעו חובק העולם של ברוס ויין. הסצינות הפותחות את הסרט - ילדותו של ויין - גם הן לקוחות מאותו סיפור. הנובלה הגרפית "באטמן: ליל כל הקדושים הארוך" והמשכה "באטמן: ניצחון אפל" (שהיוו השראה גם לסרט ההמשך, האביר האפל) השפיעו על גויר בכתיבת התסריט - תיאורו של ראש המאפיה פלקונה היה אחד מהאלמנטים הרציניים והמאופקים שבסיפור. סיפורים אלה היו העיקריים ששרטטו את אויביו של באטמן כחברי כנופיות רציניים ושקולים, יותר מאשר 'חבורת הרעים' כפי שהופיעה בסרטים הקודמים בסדרה (כמו גם בסדרת הטלוויזיה הישנה והקאמפית). דמותו של גורדון שורטטה לפי המקבילה לה ב"באטמן: שנה ראשונה", כמו גם עלילת הקומיקס בדבר שחיתות המשטרה עד לכדי הצורך בבאטמן. הכותבים שקלו להוסיף את דמותו של התובע המחוזי הארווי דנט, אך הוסיפו במקום את דמותה של עוזרת התובע המחוזי רייצ'ל דוז בטענתם כי עדיין מוקדם לכך וכי לא יוכלו לעשות עמו צדק, כדבריהם. גויר נשבה ברעיון חזרתו של ברוס ויין לאחר היעדרות רבת שנים, ורעיון זה הוא שדחף אותו ואת נולאן לפתח את העלילות שהוצגו בסרט, כלומר התפתחות הפשע והשחיתות לממדים עצומים.[3]

אגם וטניוקול באיסלנד

נולאן סירב להשתמש בצוות צילום שני מתוך כוונה להישאר אחיד ביצירת חזונו. הצילומים החלו במרץ 2004 בקרחון וטניוקול באיסלנד, ונבנו סטים לארמונו של ראס-אל-גול, אם כי מזג האוויר היה בעייתי.

תוך חיפוש השראה מסרטים מוקדמים של שנות ה-70 ו-שנות ה-80 של המאה ה-20, נולאן ביסס את יתר הצילומים באולפני שפרטון באנגליה (שם צולם הסרט "סופרמן"). סט עצום בגודלו נבנה כמערת העטלף, כמו גם התקנת 12 משאבות מים להקניית מראה מפל המים.

בינואר 2004 הושכר האנגר מטוסים בקרדינגטון, בדפורדשייר, אנגליה, שם צולמו מרבית מחלקי העיר גות'אם סיטי.[4] מגדלי מנטמור שבמנטמור, בקינגהמשייר, אנגליה נבחרו לשמש כאחוזת ויין, שבהם הרצפות הלבנות השרו לאחוזה אווירת הנצחה להוריו המתים של ויין.

המכון הארצי למחקר רפואי שבצפון מערב לונדון נבחר לשמש את בית החולים לחולי נפש "ארקהם אסיילום", בעוד תחנת הרכבת סנט פנקרס ותחנות השאיבה אבי-מילס שימשו לצילומי פנים של בית החולים. באוניברסיטת לונדון השתמשו לצורך צילום בית המשפט וחלק מסצינות המרדף של הבאטמוביל צולמו בשיקגו. השלטונות אישרו את הרמתו של גשר פרנקלין לצורך צילום הסצנה של סגירת האי נארוז.[5]

הסרט מהווה אימון מעניין בטכניקת חקירתו ותיאורו של יקום אמין שאין לו בהכרח גבולות.

כריסטופר נולאן

נולאן קיבל השראה מסרט הפולחן המדע בדיוני "בלייד ראנר" בנוגע לאווירה האפלה שהוא מתעתד ליצור בבאטמן מתחיל. מעצב התפאורות ניית'ן קראולי יצר מודל מיניאטורי של העיר גות'אם. קראולי ונולאן עיצבו את העיר כדי שתשקף את מגוון הסגנונות האדריכליים והשינויים שהעיר עברה. אלמנטים נלקחו מהערים שיקגו, ניו יורק וטוקיו (בעיקר תשתית הרכבות שבה). מראה שכונת העוני "נארוז" מבוסס על העיר המגודרת קאולון (ההרוסה כיום) שבהונג קונג.[6]

ה"טאמבלר", כפי שהופיע בהקרנת הבכורה האירופאית של סרט ההמשך, "האביר האפל"

גרסתו של נולאן לבאטמוביל הוא ה"טאמבלר" ("לוליין"), מיני-טנק או רכב שטח ענקי וכבד שכביכול נוצר עבור הצבא. נולאן השתמש בתבנית החרטום של מטוס P-38 לייטנינג בשביל מנוע הסילון של הבאטמוביל. גוף הרכב נבנה מחומר פוליסטירן מבודד במשך חודשיים. החומר נוסה במהירויות גבוהות, והמודל הראשוני נכשל. לאחר מכן הורכב הרכב עם תוספת מנוע V-8 של שברולט, ציר משאית כתוספת לציר האחורי, צמיגים של רכב שטח ומערכת מתלים של מכוניות מרוץ. תהליך ההרכבה נמשך תשעה חודשים.[7]

ארבעה מודלים של הרכב הושלמו, והורכבו עליהם 65 פאנלים של חומר סיבי פחמן. שני דגמים מתוכם היו מיוחדים - הראשון נועד לצילומי התקריב של המדפים המתכווננים, והשני לצילומי הנעת הסילון של הרכב מעל גגות העיר (בעזרת שישה מכלי פרופאן). עקב הראות הקשה מתוך הרכב, הורכבו מצלמות בתוך תא הנהג.

חליפת העטלף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגרסת נולאן, החליפה של באטמן היא גם שריון גוף המסוגל לבלום כדורים. בניגוד לחליפות קודמות, חליפה זו גמישה יותר ועשויה גומי סינתטי, שמאפשרת לחימה קלה יותר באמצעותה.[8] העיצוב הבסיסי לחליפה היה חליפה תחתונה העשויה מחומר נאופרן, שעוצבה על ידי חיבור חלקי לטקס. דגימה נלקחה ממבנה גופו של כריסטיאן בייל, ונרקחו מספר תערובות שנועדו לתת לחליפה את התחושה הקלה והגמישה.

סמל העטלף המסורתי שאמור להופיע על החזה גם שונה. מה שהיה בעבר עיגול צהוב כרקע לסמל עטלף שחור על החזה של באטמן, כיום הוא סמל עטלף שחור גדול שמתפרס על כל החזה, ללא רקע.

הגלימה השחורה והארוכה מזכירה כנפי עטלף ויכולה להפוך לדאון באמצעות השראת זרם חשמלי על ידי כפפות החליפה, מה שמאפשר לבאטמן לדאות בין גגות העיר. נולאן רצה לתת לגלימה מראה כפי שהופיע ברבות מנובלות הקומיקס, כלומר כיסוי ארוך ומתנופף. לצורתה הקשיחה של הגלימה נלקח דגם מצנח ניילון מיוחד שרגיש לזרם אלקטרוסטטי. תהליך זה היה בשימוש כוח המשטרה הלונדוני כדי לצמצם גילוי על ידי אמצעי ראיית לילה. חגורת האביזרים גם שונתה, הצבע של החגורה הפך לצהוב כהה. החגורה במקור היא רתמה שנועדה לטיפוס הרים וכוללת כננת אוטומטית שנועדה להשתלב עם רובה-חבלים. בחגורת הפטנטים שלו נושא באטמן כלי נשק רבים כגון רובה-חבלים, באטראנגים (בומרנג המעוצב כעטלף), שוריקנים, פצצות נפץ, רימוני גז ואמצעים אלקטרוניים שונים. הכפפות של באטמן עברו שיפוץ, ועליהן באטמן מלביש מגיני זרועות עם שלושה תערים חדים על כל אחד, אותם הוא "שאל" מליגת הצללים.

הפרח הכחול הגדל על ההרים ההימלאיים

בסרט זה מפותח גז הזיות מיוחד מפרח כחול נדיר הצומח על הרי ההימלאיה הקפואים באסיה. הגז מעורר באדם הנחשף לו את פחדיו העמוקים ביותר, מה שיכול לגרום לו לצאת מדעתו. "ליגת הצללים" של ראס-אל-גול הייתה הראשונה שהבינה זאת ובעזרתו של ד"ר ג'ונתן קריין ייצרה אותו. "ליגת הצללים" משתמשת באבקת הפרחים כמבחן מעבר לנינג'ה המתלמדת בארמון הצללים. ברוס ויין הצליח לעבור את המבחן ולהתגבר על הפחד שלו מעטלפים.

ד"ר קריין היה אחראי להובלת פס יצור ענקי של הגז כאשר הפרחים היו מועברים בצורת אבקה מאסיה לגות'אם בספינה לא רשומה והאבקה מוחבאת בתוך שקיות סמים. קריין ייצר את הגז בבית החולים לחולי נפש "ארקהם אסיילום" שלו והשתמש בו על חוליו ועל אנשים אחרים. כשבאטמן נפגע מהגז, לושיוס פוקס הצליח לייצר נוגדן שמבטל את ההשפעה. גז זה אינו קיים במציאות.

נולאן העדיף להשתמש בעבודת פעלולנים על פני CGI. מודלים מיניאטוריים נבנו כדי לדמות מבנים מסוימים. השימוש בתלת־ממד הצטמצם לכדי תפאורות רקע כמו שמיים וצילומי חוץ של מגדל "תעשיות ויין". העטלפים נוצרו באפקטים ממוחשבים, לאחר שהוסכם כי שימוש בעטלפים אמיתיים יהיה בעייתי. לצורך כך, דמותם של עטלפים מתים נסרקה למודלים תלת־ממדיים. בנוסף, היה צורך בשילוב התפאורות השונות עם תנועת העטלפים.

באטמן מתחיל
פסקול מאת הנס צימר וג'יימס ניוטון הווארד
יצא לאור 14 ביוני 2005
סוגה סרט פעולה, מותחן פשע, סרט גיבורי-על, סרט הרפתקאות, סרט דרמה, נאו-נואר, סרט פשע, סרט נינג'ות עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Warner Bros. Records
הפקה צ'רלס רובן, אמה תומאס, לארי ג'יי פרנקו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפסקול לסרט "באטמן מתחיל" הולחן על ידי הנס צימר וג'יימס ניוטון הווארד, שתמיד תכננו לעבוד במשותף. שני היוצרים עבדו על מספר נעימות הממחישות את פיצול האישיות בין ברוס ויין והאלטר-אגו שלו, באטמן. צימר לא רצה שהפסקול יהיה משהו שנעשה בעבר בסרטים הקודמים בסדרה, וכי יהיה בו שילוב בין תזמורת לבין מוזיקה אלקטרונית. צימר אף שכר סופרן כדי שימחיש את המוזיקה בסצנות הדורשות מעורבות רגשית כמו הזיכרונות הטרגיים של ויין בנוגע להוריו. צימר ניסה להשרות אספקט הומני לבאטמן, שהתנהגותו עשויה להתפרש כפסיכוטית.

שני היוצרים הלחינו שעתיים ועשרים דקות של מוזיקה לסרט. כל שמות הרצועות לקוחים משמות זנים של עטלפים. האותיות הראשונות של שמות הרצועות 4–9 יוצרות את המילה BATMAN.

רשימת הרצועות והסצנות שבהן הן מושמעות:

# כותרת אורך סצנות מפתח/הערות
1 "Vespertilio" 2:52 התחלה, פלאשבק העטלפים, נעימה מרכזית, המסע למנזר של ראס-אל-גול.
2 "Eptesicus" 4:20 הפלאשבק לזיכרונותיו של ברוס בנוגע להוריו. סצנת האימונים.
3 "Myotis" 5:46 נשמעת ברקע השמדת המנזר של ראס-אל-גול. ברוס מגיע להכרה בעניין מטרתו טרם הגיעו לגות'אם.
4 "Barbastella" 4:45 רצח הזוג ויין. ברוס עוקב אחר העטלף לתוך המערה.
5 "Artibeus" 4:20 נשמעת ברקע הופעתו הראשונה של באטמן, ובפגישתו הראשונה של ברוס בהנרי דוקארד בכלא.
6 "Tadarida" 5:06 כאשר באטמן מחזיק ברייצ'ל במערת העטלף, כשהדחליל תוקף את באטמן, וכאשר נאמר לוויליאם ארל ב"תעשיות ויין" על הספינה הניזוקה והמתקן הגנוב.
7 "Macrotus" 7:36 נעימת משפחת ויין, פלאשבק של ברוס באופרה. ברוס במבחן הנינג'ות. פלאשבק שני של ברוס פוגש את רייצ'ל, וסצנת הדיון במשפטו של ג'ו צ'יל.
8 "Antrozous" 3:59 באטמן מתגלה בפני דוז בדרכו לדוקארד, נלחם בנינג'ות של ליגת הצללים.
9 "Nycteris" 4:26 מתנגנת ברקע כאשר ברוס פוגש בלושיוס פוקס, כשברוס מכין את הפטנטים שלו, וכשהוא עם רייצ'ל לפני נסיעתה לבית המשפט.
10 "Molossus" 4:49 נעימת הפעולה המרכזית. מתנגנת ברקע המרדף המשטרתי אחר הבאטמוביל בדרכה למערת העטלף. חלקים מהנעימה מושמעים כאשר באטמן עושה את דרכו לרכבת בסצנת הסיום.
11 "Corynorhinus" 5:04 נקודת הסיום של הסרט. ברוס ורייצ'ל נפגשים על חורבות אחוזת ויין. גורדון חושף את זרקור העטלף בפני באטמן. גרסה נוספת של הנעימה מופיעה כאשר באטמן מתקיף את פלקונה ואומר לו "אני באטמן".
12 "Lasiurus" 7:27 נעימתו של ראס-אל-גול. ראס-אל-גול מלמד את ברוס על פושעים, באטמן משגיח על גות'אם לאחר שהביס את פלקוני.

תקציב והכנסות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט נעשה בתקציב של 135 מיליון דולר. הוא יצא לאקרנים ב-15 ביוני 2005, ובסוף השבוע הראשון להקרנתו הכניס למעלה מ-48.5 מיליון דולר, שנחשב להישג טוב אך לא מספיק יחסית לסרטים שוברי קופות אחרים לאותה תקופה. הסרט גם הכניס מעל 3 מיליון דולר ב-55 תיאטראות IMAX, והוא נחשב לסרט הטוב ביותר מבין הסרטים הקודמים בסדרה. בשבוע השני להקרנתו הסרט גרף מעל ל-27.5 מיליון דולר נוספים, וסכום ההכנסות הכולל עומד על 372,710,015 דולר, מה שהופך אותו לרביעי בגודלו מבין סרטי באטמן השונים (במקום הראשון "עלייתו של האביר האפל", הסרט החותם את הטרילוגיה ובמקום השני סרט ההמשך "האביר האפל", שניהם עם סכום הכנסות שעבר את מיליארד הדולרים כל אחד, ובמקום השלישי הסרט "באטמן", שהכניס מעל ל-411 מיליון דולר). הסרט ממוקם במקום השמיני ברשימת הסרטים המכניסים ביותר של שנת 2005.[9]

הביקורות ברובן שיבחו את הבימוי של כריסטופר נולאן ואת העיבוד של באטמן.

השנה הפרס הקטגוריה התוצאה
2006 פרס אוסקר הצילום הטוב ביותר מועמדות
פרס גילדת ארט דיירקטור עיצוב ההפקה הטוב ביותר מועמדות
פרס באפט"א לקולנוע עיצוב ההפקה הטוב ביותר מועמדות
הסאונד הטוב ביותר מועמדות
אפקטים מיוחדים מועמדות
פרס גילדת מעצבי התלבושות עיצוב התלבושות הטוב ביותר בסרט פנטזיה מועמדות
2006 פרס טריילר הזהב האקשן מועמדות
2005 בלוקבאסטר קיץ מועמדות
2005 פרסי הקולנוע ההוליוודי הסאונד הטוב ביותר זכייה
2006 פרס הוגו פרזנטציה - דרמה מועמדות
2013 פרסי סרטי הקיץ של IGN Blu-Ray זכייה
2006 פרסי הסרטים והטלוויזיה של MTV הגיבור הטוב ביותר זכייה
הנבל הטוב ביותר מועמדות
הסרט הטוב ביותר מועמדות
2005 פרס סטלייט DVD מועמדות
2005 פרסי בחירת הנוער סרט קיץ מועמדות

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]