כריסטופר פריסט

כריסטופר פריסט
Christopher Priest
לידה	14 ביולי 1943; צ'ידל, הממלכה המאוחדת
פטירה	2 בפברואר 2024 (בגיל 80)
מדינה	הממלכה המאוחדת
שפות היצירה	אנגלית
יצירות בולטות	עולם הפוך, The Separation, היוקרה, The Affirmation, The Islanders
תקופת הפעילות	1966–2024 (כ־58 שנים)
הושפע מ	ג'יימס גראהם באלארד, הרברט ג'ורג' ולס
בן או בת זוג	ליזה טאטל (1981–1987); לי קנדי (1988–2011); נינה אלן (2011–2 בפברואר 2024) ;
פרסים והוקרה	פרס לזכר ג'יימס טיט בלק (1995); פרס הדמיון הגדול (2006); פרס הדמיון הגדול (2015); פרס ארתור סי. קלרק (2003); פרס עולם הפנטזיה לרומן הטוב ביותר (1996); פרס בוב מורן (2014); פרס הדמיון הגדול (2002); פרס לרומן מדע בדיוני על שם ג'ון וו. קמפבל (2012); פרס דיטמאר ;
	אתר רשמי

כריסטופר פריסט (באנגלית - Christopher Priest; ‏14 ביולי 1943 – 2 בפברואר 2024) היה סופר מדע בדיוני בריטי, הידוע, בין היתר, בשל יצירתו "היוקרה" שעובדה בשנת 2006 לסרט קולנוע מצליח.

ביוגרפיה

פריסט נולד בצ'ידל שבצ'שייר שבאנגליה והחל לכתוב מייד עם סיום לימודיו. מ-1968 התפרנס פריסט מכתיבה. פרט לספריו, הוא התפרנס אף מכתיבה עיתונאית (בין היתר לעיתונים טיימס, הגרדיאן והאינדפנדנט) משיתוף פעולה תסריטאי, ומכתיבת תסכיתים לרדיו.^[1]

פריסט התגורר בהייסטינגס שבאנגליה. הוא נישא פעמיים. עד 1987 היה נשוי לליזה טאטל (Lisa Tuttle) ומ-2011 ללי קנדי (Leigh Kennedy) שהיא אם שני ילדיו. שתי נשותיו הן סופרות מדע בדיוני בעלות שם בזכות עצמן.

כתיבתו

המגזין "לונדון קולינג" שיוצא בהוצאת ה-BBC תיאר את כתיבתו של פריסט במילים: "תוך שימוש במגוון דימויים מתחום המדע הבדיוני, וסגנון אנגלי רגוע ומובחן, פריסט יוצר נובלות המותחות את הגבולות בין מדע בדיוני, פנטזיה, וכתיבה ספרותית מן הזרם המרכזי".^[2]

ספריו עוסקים במגוון של מצבים תודעתיים, תעתועי מחשבה, ואשליות, תוך כדי שמירה על רקע מדעי אלטרנטיבי. למשל, ספרו "עולם הפוך" מתאר עולם עתידני בו חיים הגיבורים בחברה המבחינה בין ה"עבר" המצוי במזרח וה"עתיד" המצוי במערב, תוך תנועה בלתי פוסקת מערבה, ובו סובלים הגיבורים מתעתועי הכרה ועיוותים בשדה הזמן והחלל, כאשר לבסוף מסתבר כי המדובר בעולם בו חיים הגיבורים בעיר הנעה על פסי מתכת ענקיים במשך מאות ואלפי שנים לכיוון מערב, על מנת לנצל שדה אנרגיה טבעי שהתגלה, הזז מספר מטרים מערבה מדי יום, כאשר קיומו של שדה האנרגיה והתלות בו יוצרים מצב שהתרחקות מנקודת ה"אופטימום" יוצרת את תעתועי ההכרה מהם סובלים הגיבורים. ספרו הידוע ביותר, "היוקרה" עוסק בתחרות בין שני קוסמים בלונדון של המאה ה-19, שלבסוף מסתבר שאחד מהם הצליח ליצור מצב של טלפורטציה בהתבסס על המצאותיו של ניקולא טסלה בשדה החשמל.

כתיבתו של פריסט, המתרחשת בחלקה בתקופה הוויקטוריאנית, שימשה כהשראה לזרם של סופרים אמריקאים כטים פאוורס, ק. וו. ג'טר וג'יימס בליילוק, המכונה "סטימפאנק", המתאר את החברה הוויקטוריאנית בנוסח ספרי הסייברפאנק המתארים חברות קיברנטיות עתידיות.^[3]

פריסט סיפר כי הוא הושפע רבות מכתיבתו של ה. ג. ולס, והוא משמש כסגן יושב ראש אגודת ה.ג. ולס הבריטית. ולס מופיע כגיבור בספרו "מכונת החלל", המתאר בין היתר את מכונת הזמן שהמציא ולס בספריו, ואת מלחמתו בחייזרים ממאדים אותם תיאר ולס בספריו.

יצירתו בתחום הקולנוע והטלוויזיה

פריסט נוהג לשתף פעולה עם כותבים שונים בתחום הקולנוע והטלוויזיה. כך, בשנת 1999 כתב את הספר המבוסס על סרטו של דייוויד קרוננברג, אקזיסטנז. תסריטו של קרוננברג כלל נושאים מספריו "החלום בטירת מיידן" ו"The Extremes". פריסט כתב מספר ספרים מסוג זה, שהוזמנו על ידי מפיקי סרטים לאחר הצלחת הסרט, במטרה לנסות ולהשיג לסרט קהלים נוספים. בכתיבה זו משתמש פריסט לעיתים בשם עט כגון "ג'ון לותר נובאק" (John Luther Novak) או קולין וודג'לוק (Colin Wedgelock).

במהלך העונה ה-18 וה-19 של הסדרה "דוקטור הו" פנו המפיקים לפריסט שישתף פעולה בכתיבת שני פרקים בסדרה, אך הדבר לא הסתייע.

שיתוף הפעולה הידוע ביותר של פריסט בתחום הקולנוע הוא הסרט "יוקרה" המבוסס על ספרו הנושא את אותו השם. הסרט, שיצא אל האקרנים בשנת 2006 בבימויו של כריסטופר נולן ובכיכובם של יו ג'קמן, כריסטיאן בייל ומייקל קיין, היה הצלחה קופתית וביקורתית.

פרסים

כתיבתו של פריסט זכתה לשבחים ולפרסים רבים. בין היתר זכה בפרס המדע הבדיוני הבריטי BSFA ארבע פעמים בקטגוריית הספר הטוב ביותר, על ספריו "עולם הפוך" (1974), "The Extremes" ‏(1998), "The Separation"‏ (2002) ו-"The Islanders"‏ (2011). כן זכה פריסט בפרס הסיפור הקצר במסגרת זו בשנת 1979 על הסיפור הקצר "Palely Loitering". ספרו "היוקרה" (The Prestige) שיצא לאור בשנת 1995 זכה בפרס הפנטזיה הבינלאומי (World Fantasy Award) ובפרס ג'יימס טייט בלאק, (James Tait Black Memorial Prize) בשנת 1996. פריסט היה מועמד לפרס הוגו מספר פעמים בקטגוריות שונות, אך לא זכה בו.

ספריו שתורגמו לעברית

החלום בטירת מיידן, תרגום - עמנואל לוטם, הוצאת זמורה-ביתן, 1986
מכונת החלל, תרגום - ישעיהו לויט, הוצאת זמורה-ביתן, 1983
עולם הפוך, תרגום - יורם שרת, הוצאת מעריב, 1980

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כריסטופר פריסט בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של כריסטופר פריסט (באנגלית)

כריסטופר פריסט, ברשת החברתית Goodreads

הערות שוליים

^ אתר הבית של כריסטופר פריסט
^ ריאיון עם כריסטופר פריסט, באתר מגזין "לונדון קולינג"
^ דותן דימט, המקטורן במראה, באתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה

[1] אתר הבית של כריסטופר פריסט

[2] ריאיון עם כריסטופר פריסט, באתר מגזין "לונדון קולינג"

[3] דותן דימט, המקטורן במראה, באתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה

[1]

[2]

[3]