פרנסיס הריסון פיירפונט

פרנסיס הריסון פיירפונט
Francis Harrison Pierpont
לידה	25 בינואר 1814; מורגנטאון, וירג'יניה (כיום וירג'יניה המערבית), ארצות הברית
פטירה	24 במרץ 1899 (בגיל 85); פיטסבורג, פנסילבניה, ארצות הברית
שם לידה	פרנסיס פיירפונט
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות וודלון, פיירמונט, וירג'יניה המערבית, ארצות הברית
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
	20 ביוני 1863 – 4 באפריל 1868; (4 שנים)
	→ ויליאם סמית' ; (מטעם הקונפדרציה) הנרי ולס ←
	15 במאי 1861 – 20 ביוני 1863; (שנתיים)
סגני מושל וירג'יניה	דניאל פולסלי ; לאפולד ק. פ. קאופר
	→ ג'ון לצ'ר ; (מטעם הקונפדרציה) ארתור בורמן ; (מושל וירג'יניה המערבית ה-1) ←
חתימה

פרנסיס הריסון פיירפונט (באנגלית: Francis Harrison Pierpont;‏ 25 בינואר 1814 – 24 במרץ 1899) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מווירג'יניה, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית כמושל וירג'יניה מטעם "הממשלה המוכרת של וירג'יניה" (Restored Government of Virginia) בשנים 1861–1863, ומשל בחלק של וירג'יניה שהיה תחת שליטת האיחוד, ובהמשך היה לוירג'יניה המערבית לפני שזו התקבלה כמדינה נפרדת בארצות הברית. לאחר הקמת וירג'יניה המערבית, המשיך פיירפונט לכהן כמושל מטעם הממשלה המוכרת של וירג'יניה. עם זאת, מידת הסמכות האזרחית שהוא יכול היה להפעיל על שאר חלקי וירג'יניה הייתה מינימלית עד לתום המלחמה. כמי שטען להיותו המושל הלגיטימי של כלל המדינה במשך כל ימי המלחמה, החזיק פיירפונט בשליטה אזרחית על כלל שטחי המדינה לאחר 1863 בעקבות התפרקות הקונפדרציה והמשיך לכהן כמושל במהלך השנים הראשונות של תקופת השיקום.

ראשית חייו

פרנסיס פיירפונט נולד מורגנטאון שבמחוז מונונגליה שבווירג'יניה כבנו השלישי של פרנסיס פיירפונט. שמו האמצעי, הריסון, הוסף לו מאוחר יותר על ידי אביו לכבודו של מפקדו הגנרל ויליאם הנרי הריסון, לימים נשיא ארצות הברית.

שם המשפחה המקורי, Pierpont, שונה ל-Peirpoint במשרד הקרקעות בריצ'מונד כאשר הוצאו שטרי הבעלות על הקרקעות של סבו, ג'ון פיירפונט, שגדל במחוז פיירפקס ונכח בפגישה של ידידי המחוז, אך עזב כדי להתגייס לצבא הקונטיננטלי, ולאחר תום מלחמת העצמאות של ארצות הברית עבר מערבה למורגנטאון (כיום בתחומי וירג'יניה המערבית). עורכי הדין בווירג'יניה יעצו למשפחה שכדי להחזיק בקרקעות של הסב, עליהם לאיית את שם המשפחה כפי שנכתב בשטר הבעלות על הקרקע. כך עשה פרנסיס הריסון פיירפונט שימוש באיות זה במשך כל ימי חייו. ב-1880, כאשר מינה אותו הנשיא ג'יימס גרפילד כגובה מס ההכנסה, הוא שלח את שמו לסנאט של ארצות הברית באיות זה.

כאשר היה פיירפונט נער, העבירה המשפחה את עסקי עיבוד העור שלה למקום בו נמצא היום מחוז מריון שבווירג'יניה המערבית. הוא התחנך בכיתה בעלת חדר אחד וגם קרא באופן עצמאי. לאחר שהגיע בהליכה רגלית לפנסילבניה, הוא למד באליגיני קולג'. בהמשך הוא לימד בבית ספר במחוז הריסון הסמוך. לאחר מכן הוא היה למתנגד העבדות לאחר שראה את השפלת העבדים במיסיסיפי כאשר שהה שם בנסיעה.^[1]

פיירפונט שב לביתו, ניהל את עסקי עיבוד העורות של המשפחה, היה לפעיל בכנסייה המתודיסטית, והחל ללמוד משפטים. ב-1841 הוא התקבל ללשכת עורכי הדין. ב-1848 הוא היה לעורך הדין המקומי של חברת הרכבות בולטימור ואוהיו. לפני שנכנס לפוליטיקה, הוא גם סייע בהקמת הסמינר של פיירמונט לגברים ולנשים, המוסד שממנו התפתחה אוניברסיטת המדינה של פיירמונט.

מלחמת האזרחים

כתומך פעיל של אברהם לינקולן נעשה פיירפונט מעורב יותר ויותר בפוליטיקה כדובר של ההתנגדות לפרישת וירג'יניה מהאיחוד. כאשר פרשה וירג'יניה ונכנסה למלחמה, נציגים מהמחוזות הצפון-מערביים של המדינה, שסירבו להצטרף לקונפדרציה, נפגשו בוועידת וילינג (אנ'). תוך הכרזה שנבחרי הציבור שלהם בגדו בשליחותם, הוקמה ממשלת מיעוט בווילינג, כשפיירפונט נבחר כמושל הזמני. בטענה שהם הממשלה הלגיטימית של כל מדינת וירג'יניה, ניסחה "הממשלה המוכרת של וירג'יניה" (Restored Government of Virginia) חוקה חדשה למדינה ושלחה נציגים לקונגרס.^[2] ועידת וילינג השנייה התכנסה ב-11 ביוני 1861. ב-30 ביוני היא בחרה פה אחד בפיירפונט כמושל הממשלה המוכרת של וירג'יניה, תוך כדי הכרה בנשיא לינקולן. ב-1862 נכח פיירפונט ב"וועידת המושלים הנאמנים" שהתכנסה באלטונה, פנסילבניה, אורגנה על ידי מושל פנסילבניה אנדרו גרג קרטין, ושבסופו של דבר גיבתה את הנשיא לינקולן בהצהרת האמנציפציה ובמאמצי המלחמה. ב-28 במאי 1863 נבחר פיירפונט לתקופת כהונה נוספת של ארבע שנים על ידי בית המחוקקים.^[3]

בהנהגתו של פיירפונט, קראה הממשלה בווילינג לעריכת משאל עם להקמת מדינה חדשה נפרדת. על אף המחסור בתמיכה גורפת ומעשי הונאה נרחבים בתהליכי ההצבעה, לחצה הממשלה המוכרת על הקונגרס של ארצות הברית לקבלם כמדינה חדשה, והוא אישר זאת. המדינה החדשה קיבלה על עצמה את השם וירג'יניה המערבית והתקבלה לאיחוד ב-1863. כמי שהיה תושב המדינה במשך כל ימי חייו, קיווה פיירפונט להיות מושל המדינה הראשון. עם זאת, ממשל לינקולן היה נחוש בדעתו להבטיח את המשכיותה של הממשלה המוכרת של וירג'יניה והבהיר שהוא לא יתמוך בעזיבת פיירפונט את תפקידו מבלי שיימצא יורש מתאים, שהוא, מסיבות פוליטיות, יצטרך להיות אדם עם שורשים במדינה שבגבולות שלפני 1863, שיהיה נאמן לארצות הברית, שיהיה מוכן להכיר בווירג'יניה המערבית כמדינה נפרדת, שיהיה כשיר לכהן כמושל המדינה, ועדיין יהיה מוכן לקבל על עצמו משרה שנראה היה שתהיה לא יותר מאשר משרה לתקופת ביניים.

משלא נמצא מועמד מתאים לרשת את פיירפונט, נבחר ארתור בורמן כמושל וירג'יניה המערבית הראשון. באותה עת נותר פיירפונט באי-רצון כמושל הממשלה המוכרת של וירג'יניה. בין השנים 1863 - 1865, שליטת ממשל פיירפונט דה פקטו הייתה מוגבלת לאזורים של וירג'יניה שלא נתבעו על ידי וירג'יניה המערבית שהוחזקו על ידי הכוחות הפדרליים, במיוחד חלקים מסוימים של צפון וירג'יניה, אזור נורפוק, ומחוזות החוף המזרחי.^[2] בעוד שפיירפונט טען שריצ'מונד הייתה הבירה הרשמית של המדינה (כפי שממשלו טען מאז 1861), מושב הממשלה דה פקטו היה באלכסנדריה עד תום המלחמה. הממשלה תומכת הקונפדרציה שישבה בריצ'מונד טענה לגבולות המדינה כפי שהיו לפני המלחמה וניהלה את שטחי המדינה שהיו תחת שליטת צבא הקונפדרציה, שבעת קבלתה של וירג'יניה המערבית כמדינה, כללו לפחות 13 מחוזות שנטענו על ידי המדינה החדשה כשייכים לה. ב-1864 כינס פיירפונט וועידת חוקה באלכסנדריה שהכירה בווירג'יניה המערבית, ביטלה את העבדות, ופרסמה חוקה אזרחית שתהיה בתוקף בווירג'יניה עד 1869.

ב-9 במאי 1865, חודש לאחר כניעת ארמיית צפון וירג'יניה (אנ'), הכיר הנשיא אנדרו ג'ונסון בפיירפונט כמושל וירג'יניה. באותה עת העביר פיירפונט מידית את מושב הממשלה לריצ'מונד.

תקופת השיקום

פסלו של פיירפונט באוסף היכל הפסלים הלאומי

פיירפונט נקט במדיניות של מחילה לפוליטיקאים ששירתו בצבא ובממשלת הקונפדרציה. ממשלת וירג'יניה החלה להעביר חוקים שהשיבו לאנשי הקונפדרציה לשעבר את זכויותיהם, זאת לאי-שביעות רצונם של רוב אנשי האיחוד לשעבר הרפובליקנים. כאשר החל הדרום לגלות בהדרגה התנגדות לתהליך השיקום לאחר המלחמה, העביר הקונגרס של ארצות הברית ב-1867 את חוקי השיקום (Reconstruction Acts). במסגרת חקיקה זו, הוגדרה וירג'יניה ב-1868 כ"מחוז הצבאי הראשון" (First Military District), והמפקד הצבאי, ג'ון סקופילד, החליף את פיירפונט בהנרי ולס עד שנבחרי המדינה יצליחו לכתוב וליישם חוקה חדשה. לדברי היסטוריון מלחמת האזרחים ריצ'רד לאו, תכנן היירם בונד (אנ'), עובד לשעבר של משפחת ואנדרבילט וידידו של הנשיא יוליסס ס. גרנט, את העברתו של פיירפונט מתפקידו ואת מינויו של ולס. פיירפונט היה לאחד מדמויות המפתח בוועידת החוקה של וירג'יניה של 1868-1867, שקיבלה את חוקת אנדרווד של 1869. לאחר מכן פרש פיירפונט מהפוליטיקה של וירג'יניה ושב לעיסוקו בעריכת דין בווירג'יניה המערבית.

ב-1870 נבחר פיירפונט לתקופת כהונה אחת בבית הנבחרים של וירג'יניה המערבית, אך איבד את מושבו כאשר הדמוקרטים השתלטו על המדינה. משרתו הציבורית האחרונה הייתה כגובה המס של שירות הכנסות הפנים תחת הנשיא ג'יימס גרפילד. לאחר פרישתו, הוא סייע להקים את החברה ההיסטורית של וירג'יניה המערבית, וכן שימש כנשיא הכנסייה המתודיסטית הפרוטסטנטית.

מותו

פרנסיס הריסון פיירפונט נפטר בביתה של בתו בפיטסבורג, פנסילבניה ב-24 במרץ 1899. שלוש שנים לאחר מכן הועבר קברו לבית הקברות וודלון בפיירמונט, וירג'יניה המערבית.

כאות הוקרה לחלקו של פיירפונט בהיסטוריה של וירג'יניה המערבית, תרמה המדינה ב-1910 פסל שיש בדמותו כאחד משני הפסלים שהוצבו מטעמה באוסף היכל הפסלים הלאומי. ב-2015 הוצב פסל בדמותו של פיירפונט בווילינג.

לקריאה נוספת

Ambler, Charles H. Francis H. Pierpont: Union War Governor and Father of West Virginia (1937), the standard scholarly biography
Klos, Stanley Y., The Father of West Virginia: A Perplexing Name Change.
Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 1646-1647

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרנסיס הריסון פיירפונט בוויקישיתוף

פרנסיס הריסון פיירפונט באנציקלופדיה של וירג'יניה המערבית (באנגלית)
פרנסיס הריסון פיירפונט באנציקלופדיה של וירג'יניה (באנגלית)
מסמכי פרנסיס הריסון פיירפונט 1865-1861 בספריית וירג'יניה (באנגלית)
מסמכי פרנסיס הריסון פיירפונט 1868-1865 בספריית וירג'יניה (באנגלית)
פרנסיס הריסון פיירפונט באתר The Political Graveyard (באנגלית)
פרנסיס הריסון פיירפונט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

[1] "Who Is This Francis H. Pierpont? - Weelunk". June 20, 2015.

[אדריכל-2] ¹ ² "Francis Harrison Pierpont". U.S. Architect of the Capitol.

[3] A Guide to the Francis H. Pierpont Restored Government Executive Papers, 1861-1865. Library of Virginia.

[1]

[2]

[3]