ג'יימס יוברט פרייס

ג'יימס יוברט פרייס
James Hubert Price
לידה	7 בספטמבר 1878; מחוז גרינברייר, וירג'יניה המערבית, ארצות הברית
פטירה	22 בנובמבר 1943 (בגיל 65); ריצ'מונד, וירג'יניה, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות תורנרוז, סטאונטון, וירג'יניה, ארצות הברית
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	19 בינואר 1938 – 21 בינואר 1942; (4 שנים)
סגן מושל וירג'יניה	סקסון הולט
	→ ג'ורג' פירי קולגייט דרדן ←
	15 בינואר 1930 – 19 בינואר 1938; (8 שנים)
תחת מושלי וירג'יניה	ג'ון גרלנד פולארד ; ג'ורג' פירי
	→ ג'וניוס אדגר וסט סקסון הולט ←
	12 בינואר 1916 – 15 בינואר 1930; (14 שנים)
	→ אדווין פ. קוקס ויליאם ה. אדמס ←

ג'יימס יוברט פרייס (באנגלית: James Hubert Price;‏ 7 בספטמבר 1878 – 22 בנובמבר 1943) היה פוליטיקאי אמריקאי מווירג'יניה, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כחבר בית הנבחרים של וירג'יניה בשנים 1916–1930, לאחר מכן ועד 1938 כסגן מושל המדינה, ולאחר מכן ועד 1942 כמושל וירג'יניה ה-53.

כהונתו של פרייס כמושל אירעה במהלך השפל הגדול והוא נודע בווירג'יניה כ"מושל הניו דיל". לנוכח התנגדותו של המנגנון הפוליטי של הארי פ. בירד, פרייס, שהיה עורך דין ואיש עסקים, העביר תוכניות חברתיות רבות ויישם תוכניות רווחה פדרליות עבור תושבי וירג'יניה.

ראשית חייו

ג'יימס יוברט פרייס נולד במחוז גרינברייר שבווירג'יניה המערבית, כבנם של צ'ארלס ויליאם פרייס ושל ננסי סי. בון, שניהם מלואיסבורג שבווירג'יניה המערבית. המשפחה עברה לסטאונטון שבווירג'יניה, שם פרייס גדל, ושם חיו גם קרובי משפחתו בתקופה בה פרצה מלחמת העולם הראשונה. פרייס למד בקולג' לעסקים דנסמור וקיבל תואר בעסקים ב-1898. לאחר מכן הוא לימד חשבונאות בקולג' והקים משרד משלו לחשבונאות. ב-1907 הוא החל ללמוד משפטים בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת וושינגטון ולי, שם סיים ב-1909.

באוקטובר 1918, כשהיה בן 37, כחודש לאחר שנרשם לגיוס לצבא, והיה יועץ משפטי של מועצות הגיוס המקומיות, נשא פרייס לאישה את ליליאן מרטין, ולשניים נולדו בן ובת. פרייס היה פעיל מאוד בבונים החופשיים ובין שאר שימש בשנים 1922–1924 כנשיא הגדול של הלשכה הגדולה של וירג'יניה.

עם קבלתו ללשכת עורכי הדין של וירג'יניה, פתח פרייס משרד עורכי דין בסטאונטון, אך עד מהרה עבר ב-1910 לריצ'מונד, שם הוא עסק בעריכת דין בדיני תאגידים.

מחוקק בווירג'יניה

ב-1916 ניצח פרייס בראשונה מבין שבע מערכות הבחירות שלו לבית הנבחרים של וירג'יניה כאחד מתוך חמשת נציגי ריצ'מונד. אותה שנה עמדה בסימן של מהפכה משמעותית במשלחת ריצ'מונד לבית הנבחרים. רק אדוארד ר. פולר, שנבחר למלא את שארית תקופת כהונתו של דייוויד ל. טוני שנפטר, נותר מבין משלחת העיר של 1914. פרייס שירת בבית הנבחרים לצד פולר עד 1928. במשך כמה תקופת כהונה הוא שירת לצד ג'יימס פ. ג'ונס ואלברט אורלנדו בוסצ'ן, ולצד חברים נוספים.

סגן מושל וירג'יניה

ב-1929 נבחר פרייס כסגן מושל וירג'יניה ה-23 לאחר שגבר בבחירות על מועמד המפלגה הרפובליקנית קאלום ב. ג'ונס בהפרש של 64 מול 36 אחוזים מקולות הבוחרים. עם תחילת השפל הגדול ראה פרייס עד מהרה שהמושל ג'ון גרלנד פולארד, שהיה חבר במנגנון הפוליטי של המפלגה הדמוקרטית בראשותו של הארי פ. בירד, קיצץ בשכר עובדי המדינה במקום לנצל את ההזדמנויות שהתגלמו בתוכניות של הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט, זאת על אף שהיה חבר מפלגתו.

ב-1933 לא עלה בידו של פרייס לזכות בתמיכתו של בירד להתמודדות על משרת המושל. תחת זאת בחר בירד לתמוך במועמדותו של חבר בית הנבחרים של ארצות הברית לשעבר ג'ורג' פירי, שהסכים עם מדיניות "שלם כשאתה עובר" (pay as you go) של בירד. בבחירות אלו נבחר פרייס לתקופת כהונה שנייה כסגן המושל לאחר שגבר על מועמד הרפובליקנים ג'. פאוול רויאול ועל המועמד הסוציאליסט ג'. לותר קיבלר וזכה ב-75.73 אחוזים מקולות הבוחרים.

מושל וירג'יניה

בבחירות של 1937 גמר פרייס אומר להתמודד על משרת מושל וירג'יניה עם תמיכת המנגנון של בירד או בלעדיה. הוא הצליח לזכות במועמדות הדמוקרטים, ובבחירות הכלליות זכה ב-82.78 אחוזים מהקולות והביס את רויאול, יריבו בבחירות ארבע שנים קודם לכן, את מועמד המפלגה הקומוניסטית דונלד ברק ואת מועמד תומכי חוק היובש ג'יימס א. אדגרטון.

כמושל, הבטיח פרייס את תמיכת סיעת מתנגדי בירד, כולל פרנסיס פיקנס מילר במושב בית המחוקקים של 1938 כדי להעביר חקיקה חברתית. הוא גם יצר מיזמי עבודות ציבוריות, כולל בניינים חדשים לספריית וירג'יניה, לבית המשפט העליון של וירג'יניה ולקולג' לרפואה של וירג'יניה, יישם את חוק הביטוח הלאומי, ביקש מימון פדרלי לפיתוח עירוני, וקידם את גיוסם של אפרו-אמריקאים לכוחות המזוינים של ארצות הברית כחלק מהכנתה של וירג'יניה למלחמת העולם השנייה. פרייס גם סייע בשינוי שמותיהם של שניים מבין הקולג'ים המדינתיים למורים, אוניברסיטת מרי וושינגטון ואוניברסיטת ג'יימס מדיסון.

פרייס פיטר את עוזרו הבכיר של בירד, אוורט ר. קומבס, מתפקידו כמבקר המדינה וכיושב ראש מועצת הפיצויים, ובכך עורר את זעמו של בירד. בעוד שההיסטוריון דאגלס סאותהול פרימן הגדיר את מושב בית המחוקקים שהוביל פרייס ב-1940 כאחד הטובים בהיסטוריה של המדינה, סירב המנגנון של בירד להעביר פרטי חקיקה אלו עד תום כהונתו של פרייס כמושל ב-1942, עקב הגבלת כהונה, והחלפתו במושל הבא, קולגייט דרדן.

מותו

לאחר תום כהונתו כמושל, המשיך פרייס להיות פעיל בבונים החופשיים, אך שנה לאחר מכן לקה בשבץ מוחי. ג'יימס יוברט פרייס נפטר בריצ'מונד ב-22 בנובמבר 1943. הוא נטמן בבית הקברות תורנרוז שבסטאונטון לצד רעייתו שנפטרה ארבעה חודשים אחריו.

לקריאה נוספת

Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 1662-1663

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'יימס יוברט פרייס בוויקישיתוף

ג'יימס יוברט פרייס באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
ג'יימס יוברט פרייס באנציקלופדיה של וירג'יניה (באנגלית)
ג'יימס יוברט פרייס באתר The Political Graveyard (באנגלית)
ג'יימס יוברט פרייס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)