לדלג לתוכן

הנרי ולס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנרי ולס
Henry H. Wells
הנרי ולס
לידה 17 בספטמבר 1823
רוצ'סטר, מדינת ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בפברואר 1900 (בגיל 76)
פלמירה, מדינת ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא הנרי הורשיו ולס
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות רוק קריק, וושינגטון הבירה, ארצות הברית
מפלגה המפלגה הרפובליקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מושל וירג'יניה הזמני
4 באפריל 186821 בספטמבר 1869
(שנה)
חבר בית הנבחרים של מישיגן
1 במרץ 185531 בדצמבר 1856
(שנה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הנרי הורשיו ולסאנגלית: Henry Horatio Wells;‏ 17 בספטמבר 182312 בפברואר 1900) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי ממישיגן, ואיש צבא האיחוד, שכיהן כמושל וירג'יניה הזמני במהלך תקופת השיקום בשנים 18681869. כרפובליקני רדיקלי, שתויג גם כ"ציקלונאי" (Carpetbagger), הובס ולס בבחירות של 1869 על ידי גילברט קרלטון ווקר שהחליפו בתפקיד. ולס שימש גם כתובע הפדרלי של וירג'יניה ומאוחר יותר במחוז קולומביה.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנרי ולס נולד ברוצ'סטר שבמדינת ניו יורק, וגדל בדטרויט שבמישיגן. הוא למד באקדמיית רומאו, ולאחר מכן למד משפטים בקריאה עצמית בהדרכתו של תאודור רומיין.

ב-1848 נשא ולס לאישה את מילסנט האנט מדטרויט, לשניים נולדו בן ובת עד לפטירתה לאחר שילדה בת שנפטרה בגיל צעיר ב-1852. ב-1854 הוא נישא בשנית לפיבי היגבי, ולשניים נולדה בת אחת.

ב-1846 התקבל ולס ללשכת עורכי הדין של מישיגן. במסגרת עבודתו בעריכת דין במגזר הפרטי הוא הגן על אנשים שהואשמו בסיוע לעבדים נמלטים. ולס הצטרף לשורות המפלגה הרפובליקנית, ונבחר ב-1854 לבית הנבחרים של מישיגן. הוא כיהן בו תקופת כהונה אחת בשנים 18551856, וקידם את חוק היובש, חינוך חינם, ביטול העבדות, והרחבת הזכויות האזרחיות והפוליטיות של האפרו-אמריקאים.

קריירה צבאית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שירות צבאי
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השתייכות צבא האיחוד
תקופת הפעילות 18621865 (כ־3 שנים)
דרגה קולונל (ארצות הברית 19) קולונל
תפקידים בשירות
מפקד רגימנט הרגלים ה-26 של מישיגן
פעולות ומבצעים
מלחמת האזרחים האמריקאית

במלחמת האזרחים האמריקאית הוצב ולס כמייג'ור ברגימנט הרגלים ה-26 של מישיגן, ועד מהרה קודם לדרגת לוטננט קולונל. יחידתו הוצבה באלכסנדריה, וירג'יניה כדי להחזיק בעיר שהייתה בשטח שבשליטת ארמיית וירג'יניה (אנ') של צבא האיחוד. כמפקד המשטרה הצבאית החל מפברואר 1863, וכקולונל החל מ-30 במרץ 1864, הוביל ולס את פעולות השיטור הצבאי באלכסנדריה, ועד מהרה פיקח על אכיפת החוק בשטחים שבשליטת האיחוד שמדרום לפוטומק.

פרנסיס הריסון פיירפונט, שסייע בהקמתה של וירג'יניה המערבית כמדינה נפרדת ב-1861, מונה כמושל וירג'יניה בשטחי המדינה שהיו בשליטת האיחוד, וקבע את מטהו באלכסנדריה. עמיתו, ג'ון קרטיס אנדרווד (אנ'), תומך ביטול העבדות, היה לשופט של המחוז הפדרלי שהוצב באלכסנדריה.

לאחר רצח לינקולן באפריל 1865, היה ולס בעל חלק חשוב ברדיפתו ובתפיסתו של הרוצח, ג'ון וילקס בות' באסם במחוז קרוליין שבווירג'יניה. ולס חקר את ד"ר סמואל מאד, שהוביל לעדות המכריעה. הוא גם היה קשור להליכים בפני השופט אנדרווד שבהם הואשם ג'פרסון דייוויס שנלכד בבגידה, אם כי תהליכי האישום לא הושלמו. במאי 1865 קודם ולס לדרגת ייצוג של בריגדיר גנרל.

ב-9 במאי 1865 נעצר מושל וירג'יניה מטעם הקונפדרציה ויליאם סמית', והנשיא אנדרו ג'ונסון מינה את פיירפונט כמושל וירג'יניה הזמני. פיירפונט עבר למושב ממשלת המדינה בריצ'מונד, אך לא זכה לפופולריות. ב-1864 כינס פיירפונט ועידת חוקה באלכסנדריה שביטלה את העבדות. חוקה זו הייתה זמנית והורחבה לכלל שטחי המדינה, ללא הסעיפים שנגעו לעבדות שבחוקת 1850, עד לאישור חוקה חדשה.

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תום שירותו הצבאי ב-21 בספטמבר 1865, חידש ולס את עיסוקו בעריכת דין. הוא נשאר באלכסנדריה, והיה פעיל בחברת תעלת אלכסנדריה, ולאחר מכן בחברת התעלה, מסילת הברזל והגשר של אלכסנדריה, שבנתה את התעלה במה שהיה למחוז ארלינגטון והגשר לג'ורג'טאון בוושינגטון הבירה. הוא היה מקושר לשופט אנדרווד ולתובע המקומי של אלכסנדריה ס. פרגוסון ביץ', שהחזיק בהשקפות רפובליקניות רדיקליות. ולס תמך בתקיפות בהכרה בזכויות האזרח של האפרו-אמריקאים.

ב-1866 זכו הרפובליקנים הרדיקלים בקונגרס לרוב גדול ועד מהרה החלו לבצע שינויים. הם השביתו את הממשלה האזרחית של המדינה ושמו את וירג'יניה, ותשע מדינות הקונפדרציה הנוספות, תחת משטר צבאי. וירג'יניה נוהלה בשנים 18671869 כ"מחוז הצבאי הראשון" (First Military District) תחת פיקודו של הגנרל ג'ון סקופילד. סקופילד פיקח על ההעברה לממשל אזרחי לאחר שקהל המצביעים בווירג'יניה, כולל העבדים המשוחררים, בחר בנציגים לניסוח החוקה שתחליף את החוקה של 1864 ואת החוקה של 1850, שהתירה במפורש את קיומה של העבדות. הוועידה, שבה השתתפו גם 20 נציגים אפרו-אמריקאים, החלה את דיוניה ב-3 בדצמבר 1867. הנציגים בחרו בשופט אנדרווד כנשיא הוועידה, ובכומר ג'יימס ו. הניקט (אנ') כיושב ראש ועדת זכות ההצבעה. ולס והניקט ביקשו להגן על זכויות ההצבעה של השחורים ולשלול אותן מוותיקי הקונפדרציה ומאוהדיה.

בני וירג'יניה אחרים, שקודם לכן היו פעילים פוליטית ותמכו בממשלת הקונפדרציה, נפגשו באותו חודש. בהובלתו של אלכסנדר סטיוארט הם הקימו את המפלגה השמרנית של וירג'יניה כדי להתנגד לכל אחת מהצעות הוועידה של אנדרווד. מנהיג אופוזיציה נוסף היה ויליאם מהוני (אנ'), נשיא חברת רכבות ולשעבר גנרל בצבא הקונפדרציה שאמר שהיה זה הזמן להתחלה חדשה למפלגה השמרנית במדינה, שהתמזגה עם המפלגה הדמוקרטית ב-1883. בכל אופן, הלבנים נאלצו לקבל את תוצאות המלחמה, כולל זכויות אזרח וזכויות הצבעה לעבדים המשוחררים.

המושל פיירפונט נעשה בלתי פופולרי על ידי כל הצדדים. ב-4 באפריל 1868 העביר אותו הגנרל סקופילד מתפקידו ומינה את ידידו ולס במקומו. ב-6 וב-7 במאי בחרה ועידת הרפובליקנים של וירג'יניה בולס כמועמדה לתפקיד המושל, את ג'יימס ה. קלמנטס כמועמד לתפקיד סגן המושל ואת תומאס ר. באודן כמועמד לתפקיד התובע הכללי. השמרנים בחרו ברוברט וית'רס. עם זאת, היה צורך לאשרר את החוקה החדשה לפני קיום הבחירות, וסעיפי שלילת זכות ההצבעה של אנשי הקונפדרציה לשעבר היו שנויים במחלוקת. סקופילד דחה את תאריך משאל העם שנקבע מלכתחילה ל-2 ביוני.

ביום חג המולד של אותה שנה, פרסמו עיתוני ריצ'מונד מכתב מסטיוארט שטען לקבלת "חנינה כללית". הגנרל יוליסס ס. גרנט ורפובליקנים בעלי השפעה בקונגרס נפגשו עם מנהיגי השמרנים בווירג'יניה, כולל "ועדת התשעה" (Committee of Nine) שהוקמה כשבוע לאחר פרסום מכתבו של סטיוארט, וכן עם ולס ועם בעלי בריתו, גילברט קרלטון ווקר ופרנקלין סטרנס (אנ'). גרנט התערב ותמך בסקופילד בהגנה על זכויות ההצבעה של ותיקי הקונפדרציה. כך כללו הבחירות הכלליות בווירג'יניה שפוקחו על ידי הממשלה הפדרלית ב-1869 הצבעה על אשרור חוקת המדינה החדשה, הצבעה נפרדת על שלילת זכויות ההצבעה מרוב ותיקי הקונפדרציה, והצבעה נפרדת לבחירת אנשי הממשל.

במרץ 1869 בחרו הרפובליקנים שוב בוולס כמועמדם לתפקיד המושל יחד עם שותפו למרוץ, הרופא האפרו-אמריקאי ג'. ד. האריס כמועמד לתפקיד סגן המושל. על כל פנים, ביום הבחירות ב-6 ביולי, נבחר גילברט קרלטון ווקר, שזכה לתמיכת "הרפובליקנים האמיתיים" של מהוני ושל השמרנים, וקיבל 119,535 קולות מול 101,204 הקולות שקיבל ולס. ציבור הבוחרים ביטל באופן מוחלט את סעיף שלילת זכות ההצבעה של הקונפדרציה. כך הפכה וירג'יניה למדינה היחידה בדרום שלא משלה בה ממשלה אזרחית רדיקלית במהלך תקופת השיקום.

ב-21 בספטמבר 1869 התפטר ולס מתפקידו, ובמקומו מינה סקופילד את ווקר כיורשו הזמני עד להשבעתו כמושל הנבחר ב-1 בינואר 1870.

קריירה מאוחרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולס שאף לקבל תפקיד שיפוט פדרלי, אך הדבר לא עלה בידו. כמי ששימש כפרקליט יחד עם הנרי וייז (שהתנגד לזכות ההצבעה לשחורים) בדיון משפטי שהתקיים באפריל 1870 בו הוחלט על זהות ראש עיריית ריצ'מונד הנבחר, היה ולס בין 300 הנוכחים בישיבת בית המשפט לעתירות בריצ'מונד ב-27 באפריל. יציע שהיה עמוס יתר על המידה באנשים התמוטט, כמו כל רצפת אולם בית המשפט, כאשר שניהם קרסו אל אולם בית הנבחרים של וירג'יניה. כ-60 איש נהרגו, ויותר מ-100 נפצעו קשה. ולס סבל מכמה צלעות שבורות.

באותה שנה מינה הנשיא גרנט את ולס כתובע של בית המשפט הפדרלי המחוזי של וירג'יניה. ב-28 במאי אישר הסנאט של ארצות הברית את המינוי, והוא שימש בתפקיד עד 1872.

לאחר מכן עבר ולס לוושינגטון די. סי. והמשיך שם את עיסוקו בעריכת דין יחד עם בנו, הנרי האנט ולס, שהיה סגנו כתובע הפדרלי, אך נפטר בראשית 1894. ב-1878 סייע ולס להקים את לשכת עורכי הדין של ארצות הברית.

ב-1895 פרש ולס לאחר שרעייתו נפטרה ב-1893 ובריאותו החלה להתרופף. בנקודת זמן מסוימת הוא נסע להוואי, וככל הנראה ליווה ידיד בטיול סביב לעולם.

הנרי ולס נפטר בביתה של בתו בפלמירה שבמדינית ניו יורק ב-12 בפברואר 1900. הוא נטמן לצד רעייתו בבית הקברות רוק קריק שבוושינגטון.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הנרי ולס בוויקישיתוף