לדלג לתוכן

ויליאם טאק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויליאם טאק
William M. Tuck
ויליאם טאק
לידה 28 בספטמבר 1896
מחוז הליפקס, וירג'יניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 ביוני 1983 (בגיל 86)
סאות' בוסטון, וירג'יניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא ויליאם מנפורד טאק
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות אוק רידג', סאות' בוסטון, וירג'יניה, ארצות הברית
השכלה
  • קולג' ויליאם ומרי
  • בית הספר למשפטים של אוניברסיטת וושינגטון ולי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הדמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה החמישי לקונגרס של וירג'יניה
14 באפריל 19533 בינואר 1969
(15 שנים)
דן דניאל ←
מושל וירג'יניה ה־55
16 בינואר 194618 בינואר 1950
(4 שנים)
סגן מושל וירג'יניה לואיס פרסטון קולינס השני
סגן מושל וירג'יניה ה־25
21 בינואר 194216 בינואר 1946
(4 שנים)
תחת מושל וירג'יניה קולגייט דרדן
→ סקסון הולט
לואיס פרסטון קולינס השני ←
חבר הסנאט של וירג'יניה מטעם המחוז העשירי
13 בינואר 193214 בינואר 1942
(10 שנים)
→ ג'יימס סטון איזלי
ג'יימס ד. הגוד ←
חבר בית הנבחרים של וירג'יניה מטעם מחוז הליפקס
9 בינואר 192413 בינואר 1932
(8 שנים)
→ דניאל ו. אואן
רוי ב. דייוויס ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויליאם מנפורד טאקאנגלית: William Munford Tuck;‏ 28 בספטמבר 18969 ביוני 1983) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מווירג'יניה, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כחבר בית הנבחרים של וירג'יניה בשנים 1924 - 1932, לאחר מכן ועד 1942 כחבר הסנאט של מדינתו, לאחר מכן ועד 1946 כסגן מושל המדינה, ולאחר מכן ועד 1950 כמושל וירג'יניה ה-55, ולבסוף, בשנים 1953 - 1969 כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאם טאק נולד במחוז הליפקס שבווירג'יניה כצעיר מבין תשעת ילדיהם של רוברט ג'. טאק, איש תעשיית הטבק ובעצמו חבר בית הנבחרים של וירג'יניה, ושל וירג'יניה סוזאן פיטס. הוא נקרא על שמו של סבו, ויליאם מנפורד טאק, ששירת ברגימנט הרגלים השלישי של וירג'יניה במלחמת האזרחים האמריקאית.[1] אימו של טאק נפטרה כאשר הוא היה בן 13. הוא התחנך בבתי הספר במחוז, בבית הספר תיכון וירגילינה, ובבית הספר לאימונים צ'טהאם (היום האקדמיה הצבאית הרגרייב (אנ')). במשך שנתיים למד טאק בקולג' ויליאם ומרי, קיבל תעודת הוראה, ועבד במשך שנה כמנהל בית ספר ומורה במחוז נורת'אמברלנד. לאחר מכן התגייס טאק לחיל הנחתים של ארצות הברית ושירת ב-1917 בקריביים.[2] לאחר מכן שב טאק ולמד בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת וושינגטון ולי, שם סיים את לימודיו ב-1921. ב-1929 נשא טאק לאישה את האלמנה אווה לאבלייס דילארד, לשעבר מורה בבית ספר, שאיתה הוא היה נשוי עד מותה ב-1975, וגידל את בנה, לסטר ליין דילרד הבן, כאילו היה בנו שלו. לאחר שהתקבל ללשכת עורכי הדין של וירג'יניה, החזיק טאק משרד עורכי דין פרטי במחוז הליפקס במשך עשרות שנים, בסופו של דבר בשותפות עם בנו החורג לסטר ליין דילרד הבן.[3]

מחוקק בווירג'יניה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריירה הפוליטית של טאק החלה כאשר ב-1923 הוא נבחר כנציג מחוז הליפקס בבית הנבחרים של וירג'יניה. הוא נבחר לתקופת כהונה נוספת, אך ב-1929 החליט שלא להתמודד על תקופת כהונה שלישית בבית הנבחרים, בציינו את הצורך להרחיב את עסקיו המשפטים ולפרנס את משפחתו החדשה. עם זאת, כאשר נפטר יורשו הנבחר, נבחר טאק ב-1930 במקומו וכיהן עד שארית תקופת כהונתו ב-1932. לאחר מכן הוא נבחר ב-1931 לסנאט של וירג'יניה, שם הוא התיידד עם חבר הסנאט של ארצות הברית הארי פ. בירד, לשעבר מושל המדינה. במהלך תקופת הניו דיל, פעל טאק לביטול חוק היובש וקידם חוקים חדשים בנוגע להעסקת ילדים. הוא גם קידם את הקמתה של מערכת לפיצויי אבטלה, סיוע לקשישים ורפורמות במערכת הכליאה. הוא גם סייע לפיתוח מערכת הפארקים המדינתית.

סגן מושל ומושל וירג'יניה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1941 החליט טאק להתמודד בבחירות למשרה בממשל המדינה, אך הסנאטור בירד, האיש החזק במפלגה הדמוקרטית בווירג'יניה, בחר בקולגייט דרדן כמועמד המפלגה למשרת המושל, כך שטאק נדחק למקום השני ונבחר לתפקיד סגן מושל המדינה, תפקיד בו הוא כיהן בשנים 1942 - 1946 תחת דרדן, וזכה להכרת הציבור ברחבי המדינה. בבחירות למשרת המושל של 1945 ניצח טאק לאחר שזכה ב-66.6 אחוזים מול קולות הבוחרים, והביס את מועמד המפלגה הרפובליקנית ס. פלויד לנדרת' שקיבל 31 אחוזים מהקולות ואת המועמד העצמאי הווארד קרויל. הוא כיהן כמושל וירג'יניה בשנים 1946 - 1950.

כמושל, יישם טאק את שמרנותו הכלכלית כ"דיקסיקרט" (אנ') כאשר ארגן מחדש את ממשלת המדינה והפעיל את חוק הזכות לעבוד (Right-to-work law). הוא גם הקים סוכנות מדינתית לפיקוח על זיהום מים, סייע לבצע רפורמה בבתי הספר של המדינה ובמוסדות לחולי נפש, ודאג לסלילת כבישים. טאק זכה לחשיפה ברמה הלאומית בשל אי-השקט התעשייתי במדינתו. הוא פעל יחד עם בירד נגד הנשיא הארי טרומן, אף על פי שזה האחרון היה גם הוא דמוקרט, במיוחד נגד תוכניתו של טרומן להקים את ועדת נוהלי התעסוקה ההוגנים (אנ'). באחד המקרים, הוא גייס את עובדי חברת החשמל של וירג'יניה לשורות המשמר הלאומי של המדינה כדי למנוע איום בשביתה. ענפי התחבורה והפחם גם הם עברו תקופות של אי-שקט תעשייתי.

חבר בית הנבחרים של ארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תום כהונתו כמושל, חידש טאק את עיסוקו בעריכת דין בעיירה סאות' בוסטון שבווירג'יניה, אך לא לזמן רב, שכן כוחו עלה במנגנון המפלגתי של בירד. ב-1953 הוא נבחר מטעם המפלגה הדמוקרטית למושב בבית הנבחרים של ארצות הברית שהתפנה עקב התפטרותו של תומאס סטנלי שהתמודד על משרת מושל וירג'יניה. כתומך מיליטנטי בהפרדה הגזעית, התנגד טאק לרוב צעדי החקיקה בתחום זכויות האזרח במהלך שנות ה-50 וה-60. כמו הסנאטור בירד, הוא הבטיח "התנגדות מסיבית" (Massive resistance) להחלטות של בית המשפט העליון של ארצות הברית בשנים 1954 ו-1955 שפסלו את ההפרדה הגזעית, כמו פסק דין בראון נגד מועצת החינוך, וסייע לנסח את תוכנית סטנלי (אנ'), סדרה של חוקים מדינתיים שנועדו להימנע באופן חוקי מיישום פסק הדין בראון, רובם הוכרזו עד מהרה כנוגדים את החוקה. טאק נמנה על חותמי "המניפסט הדרומי" (Southern Manifesto) של 1956.[4] הוא הצביע נגד חוק זכויות האזרח של 1957 (אנ'),[5] של 1960 (אנ'),[6] של 1964,[7] של 1968 (אנ'),[8] נגד התיקון ה-24 לחוקת ארצות הברית,[9] ונגד חוק זכות ההצבעה של 1965.[10] הוא היה חבר ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי-אמריקנית.

טאק היה נציג לוועידה הארצית של המפלגה הדמוקרטית בשנים 1948, 1952 וב-1967 הוא הודיע כי לא יתמודד לתקופת כהונה נוספת בבית הנבחרים, בציינו כסיבה לכך את מצבו הבריאותי. הוא נותר דמות בעלת כוח בווירג'יניה במשך שנים. ב-1979 הוא פרש מעיסוקו בעריכת דין לאחר שלקה בשבץ מוחי.

ויליאם טאק נפטר בסאות' בוסטון ב-9 ביוני 1983, בגיל 86. הוא נטמן בבית הקברות אוק רידג' שבעיר.

מדינת וירג'יניה קראה לקטע של כביש 58 העובר במחוז הליפקס על שמו של טאק, והקימה שלט ציון היסטורי לזכרו.[11] החווה בה נולד, באקשול פארם (אנ'), צורפה ב-1987 אל המרשם הלאומי של מקומות היסטוריים.[12]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויליאם טאק בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]