פארק הזהב
.jpg) | |
| נתונים ומידות | |
|---|---|
| שטח | 110 דונם |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום |
קריית שמונה  |
| קואורדינטות | 33°12′16″N 35°34′28″E / 33.2044°N 35.5744°E |
 | |
  | |
פארק הזהב הוא פארק עירוני ומרחב טבע אורבני בליבה של קריית שמונה. זהו השטח הציבורי הפתוח הגדול והמרכזי בעיר, המשתרע על שטח של כ-110 דונמים. הוא ממוקם בדופן המערבי של עמק החולה, בחלקה המזרחי של העיר קריית שמונה, למרגלות גבעת שחומית[1], שהיא שלוחת בזלת המתנשאת לגובה של 172 מטר מעל פני הים. שמו ניתן לו על שם "נחל עין זהב" החוצה אותו מצפון לדרום וספיקתו השנתית הממוצעת היא 3.668 מיליון מ"ק ב-30 השנים האחרונות[2][3]. לאחר שיקום הנחל והפארק, מקיים האזור מערכת אקולוגית טבעית בלב העיר, המזכיר באופיו את שמורות הטבע הבניאס והדן. במאי 2023 הוחלט ששביל ישראל יעבור בפארק הזהב[4].
הפארק
[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
האופי הטופוגרפי של הפארק הוא מישורי משופע, חלקו הצפוני נמצא ברום 121 מטר מעל פני הים וחלקו הדרומי ברום 91 מטר. חלקו הצפוני מגונן ומתוחזק באופן אינטנסיבי והאזור הדרומי עבר חישוף מצמחייה. חלקו המרכזי הוא אזור צמחיית בר - בחלקה סבוכה מאוד, ומכונה בפי ותיקי היישוב "הג'ונגל". באזור זה, שהוא בית גידול לח, השתמר יער גדות טבעי באופיו הראשוני, שמזכיר את שמורות הטבע הגדולות של מקורות הירדן - הבניאס והדן. בפארק אדמת סחף (אלוביום) כמעט ללא מסלע. פני הקרקע מתוארכים לתקופת ההולוקן בעידן הקנוזואיקון. ממוצע המשקעים הרב שנתי הוא 550 מ"מ. בפארק זורמים שני נחלי איתן שנפגשים: נחל עין זהב ונחל שושן (נחל הטחנות).
אל הפארק זורם מצפונו נחל איתן, נחל "עין זהב", שאורכו 2.5 ק"מ. תחילתו במעיין "עין זהב"[5] הנובע באִי תְּנוּעָה על כביש 90 בצפונה של קריית שמונה, וסופו בתעלה המערבית של עמק החולה. מקור זרימתו של המעיין במי גשמים, המחלחלים דרך סלעי גיר במשך 3 שנים, עד הגעתם לשכבת סלע אטומה. תפוקתו הממוצעת לשנה ב-30 השנים האחרונות היא 3.668 מיליון מ"ק[3]. מקור שמו המקורי של המעיין נעוץ בשמו הערבי, "עין א-דהב"[6].
אפיק הנחל חוצה את קריית שמונה ומהווה עורק ניקוז טבעי לנגר העילי של העיר ושל מורדות הר רמים. לפי תמ"א 34ב'/3 נחל עין זהב, נחשב לעורק ניקוז משני ואילו התעלה המערבית[7] נחשבת לעורק ניקוז עיקרי, ושניהם באחריות רשות הניקוז[8][9]. לפי תמ"א זו ראשיתו של נחל עין זהב הוא נחל אכזב שראשיתו ברכס הר רמים, משם הוא יורד לכיוון מעיין עין זהב ומסתיים בתעלה המערבית. כמו כן, בחורף מנקז נחל "עין זהב" את מי הנגר העילי באמצעות "נחל ברום" הזורם אליו מצפון, מכוון צומת "מצודות". בהמשך מסלולו, לפני הגעתו לפארק, הוא מנקז את הנגר העילי המגיע ממערב באמצעות נחל מרגליות ונחל בדולח. בהיותו בפארק הוא מנקז את נחל "הטחנות", שהוא עצמו מנקז את הנגר העילי המגיע באמצעות ערוץ נחל אכזב נוסף שיורד בתלילות מכיוון קיבוץ מנרה. ביישומון "גוגל מפות" וגם במפות אחרות, חלקו הצפוני של הנחל נקרא נחל "עין זהב", ואילו חלקו הדרומי העובר בפארק נקרא נחל "עזריאל". עם קום המדינה קראו מהנדסי השרות ההידרולוגי בהתכתבויות שלהם לנחל "אזרעיל" ובהמשך בשנות 1960 "עזריאל"[10].
מימי מעיין עין זהב, המגיחים מן האדמה, מאוחזים במבנה בטון דמוי בריכה מטר מתחת לפני הקרקע. בעבר זרמו המים בכוח הכובד בצינור אל בריכת היניקה של תחנות עין זהב וקריית שמונה, השייכים לחברת מקורות, ועודפי המים גלשו אל הנחל. התחנות נמצאות לצד כביש 90 כשני ק"מ דרומה מהמעיין. בימינו כל המים גולשים מדפנות הבריכה, וזורמים מתחת לכביש 90 אל ערוץ הנחל שחוצה את רחוב "אחד העם", וממשיך אל "המעיין הכורדי" ברחוב "דוד שמעוני". אין מדובר במעיין נוסף, אלא בהתרחבות האפיק לכדי בריכה רדודה ושובת לב שעברה פיתוח בשנת 2018. בעבר נקרא מעיין עין זהב "מעיין הכורדים" על ידי תושבי המקום, לאו דווקא עולי כורדיסטן, על שום השימוש שעשו עולי כורדיסטן סביב המעיין. בתחילת 1950 עולי כורדיסטן יושבו במעברת אוהלים מעל המעיין ממערב לכביש ראש פינה-מטולה למשך שלוש שנים כמו רבים אחרים שהגיעו אחריהם. העולים, שסבלו חרפת רעב ותנאי מגורים עלובים, הצטרכו להעלות מים מן המעיין אל מחנה האוהלים. כיבוס הבגדים והרחצה במיוחד של הילדים התנהלו סביב המעיין לא לפני שהמים הורתחו במקום. גם לאחר המעבר לבתי הקבע ברחוב דוד שמעוני בשנת 1954 רחצת הילדים במים חמים סביב המעיין נמשכה במשך שלוש שנים. באותן שנים נבנו ברחוב דוד שמעוני בית כנסת כורדי ומקווה טהרה, שקבל מימיו מתעלה, שנמשכה מן הנחל (שניהם כבר לא קיימים).
מן "המעיין הכורדי" זורם הנחל בין חצרות בתים וחוצה רחובות מתחת לגשרים או בתוך מעבירי מים. הנחל חוצה את רחוב שפרינצק, עובר לצדו של האצטדיון, חוצה את רחוב "הירדן" וזורם בין מבנה המסגד לבין בניין בן שמונה קומות שכונה "הבניין הנוטה ליפול". כינוי זה ניתן לבניין בתחילת שנות השמונים לבניין כדי להפחיד את ותיקי קריית שמונה שלא לפלוש לדירות הריקות של חברת "עמידר" שנועדו לקליטת תושבים חדשים מחוץ לקריית שמונה. עם כניסתו לחלקו הצפוני של פארק הזהב מתחת לרחוב "הירדן" הנחל יוצר נוף של פארק פתוח. בהמשך הורחב אפיק הנחל לכדי בריכה גדולה, מהבריכה ממשיך אפיק הנחל ועובר בצמוד לחורשה נטועה של תריסר עצי טקסודיון דו-טורי ענקיים. עץ זה מכונה גם "ברוש ביצות" וגם "ברוש קירח" משום שהוא עומד בשלכת החורף שלו, שצבעה ירוק-זהוב, בשונה מסוגים אחרים ממשפחת הברושיים שאינם עומדים בשלכת. חורשה זו היא כנראה אחת החורשות הגדולות בארץ, אם לא הגדולה והמרשימה ביותר של עצי טקסודיון דו-טורי. הגזעים החסונים שלהם מרהיבים וצמרות העצים מתנשאות לגובה של יותר מ-20 מ'. חורשה נוספת של 8 פרטים נמצאת לא רחוק, במעלה הנחל, בתחילתו של רחוב "באבא סאלי". עץ טקסודיון בודד מרשים בגודלו נמצא בגן טרומפלדור (גן סבא חיים) מול מעיין שושן. קוטרו בגובה 1.30 מטר הוא 1.80 מטר. העץ נשתל במקום בו ערוץ היורד מהר רמים מתרחב לקראת מפגשו עם נחל הטחנות. הערוץ מתחיל מעט צפונה מקבוץ מנרה וחוצה את קריית שמונה ממערב למזרח. נראה, ששתי החורשות והעץ הבודד נטעו בין השנים 1956 ל-1958 בעת בניית הבתים החד-קומתיים בשכונת חלסה א' לימים אשכול א'.
בשטח הפארק, בתחילתו, בצמוד לנחל, נמצא מבנה מסגד הבנוי מאבני גיר ובזלת. זהו אחד השרידים הבודדים שנותרו מהכפר הבדואי אל-ח'אלצה, ששכן במקום עד מלחמת העצמאות. המסגד נבנה על ידי כאמיל חוסיין אפנדי, מנהיג בדואי, בשנת 1906. מבנה המסגד והמבנה לידו הוסבו והפכו ל"מוזיאון לתולדות קריית שמונה", הפחונים בקרבת המקום, המדמים מַעְבָּרָה, מהווים חלק מן המוזיאון. בשנת 2021 הסתיים שיפוץ המוזיאון וסביבתו כחלק משיקום נחל עין זהב והפיכתו לנחל אורבני. בשנים הראשונות של קריית שמונה סביבת המסגד שימשה את העולים החדשים כמקום מפגש ועריכת אירועים חברתיים. בהמשך, בשנת 1977 מבנה המסגד הפך למשכנו של בית המשפט השלום עד להעברתו למרכז המסחרי של קריית שמונה בתחילת 1983.
לאורך הנחל צמוד לרחוב הירדן, מתקני ספורט, חורשת עצי טקסודיון דו-טורי (Taxodium distichum) שמשמשים מדי פעם להקמת פארק אתגרי של מסלולי חבלים. בין עצי החורשה מצויים שולחנות המותאמים למשחק שחמט, שולחנות פיקניק. לצד החורשה מגרש משחקים מלהיב ילדים. לפני הכניסה לאמפי נמצא בית כנסת "בן ציון", המוסתר עלי ידי צמחי הרדוף הנחלים צפופים וגבוהים. בית הכנסת נבנה על ידי עולים חדשים מרומניה בשנת 1955. עם התמעטות דור המייסדים, הצטרפו לקהילה מתפללים מבית הכנסת של בני עקיבא. בית הכנסת שופץ והורחב לאחר פגיעה קלה בגג בית הכנסת במהלך מבצע ענבי זעם (1996).
לאחר החורשה זורם הנחל בצמוד לבית הכנסת "בן ציון" ומיד לאחר השער הוא זורם בין האמפי לבין בריכת שחייה נטושה ששימשה משנת 1957 במשך שנים רבות את תושבי קריית שמונה. משם הוא מתחתר במהירות לאזור המאופיין בצמחייה סבוכה (הג'ונגל) לאזור מישורי, המשמש כאתר פיקניק עם שולחנות עץ לשימוש המטיילים. באפיק הנחל הסבוך ישנן מספר נביעות קטנות, מפל (אשדה), המכונה המפל הגדול. לאורך הנחל מסלול טיול והליכה המסומן בחלקו באמצעות עיגולי קרמיקה צבעוניים בקוטר של כ-40 ס"מ ושלטי מפות ומאז 2023 באמצעות הסימון של "שביל ישראל"[11]. כיום ניתן ללכת גם לאורך מסלול, שהוכשר למטיילים, לאורך הגדה המזרחית, בצמוד לבריכה הישנה. לאורך הפארק מצויות כניסות נוספות, שעבור חלקן נבנו גשרים העוברים מעל הנחל ומאפשרים להיכנס אליו מהרחוב המשתרע מעל ובמקביל לאפיק. כניסה נוספת לפארק היא מכיוון רחוב "עליית הנוער" מצד שמאל של מתנ"ס אשכול לשעבר. כניסה נוספת לפארק היא מרחוב ההגנה, ההליכה בדרך כורכר, משמאל שורת עצי תות, פיקוס יערות גדול, המדשאה של האמפי והבמה. בצד ימין (דרום) מעבר לגדר ניתן להבחין במושבת לינה וקינון. מושבה זו היא אחת הגדולות בעמק החולה. העופות שמקננות בה הן מגלן חום, קורמורן גמדי, אנפית בקר, אנפית סוף, אנפה ארגמנית, אנפה לבנית קטנה, אנפת לילה, ואנפית מנגרובים שנצפתה לראשונה אי פעם באביב 2021.
באמצע מסלולו של נחל "עין זהב" מצטרף אליו ממערב "נחל הטחנות" (אינו שמו הרשמי) המכונה בפי התושבים גם "נחל שושן". נחל שושן מקבל את מימיו משני מעיינות: מעיין הנמצא מאחורי מחלקת הרווחה, ומעיין שושן הנובע בחצר בתיהם של משפחת שושן. נביעות נוספות, הפורצות בהמשך, הופכות את "נחל המעיינות" ליובל איתן שספיקתו עד 70 מ"ק לשעה.
לאחר מפגש הנחלים נקטע הפארק על ידי מבנה ציבורי של "מרכז משאבים לגסי הריטג'" שנבנה על גדות הנחל. המבנה לא מאפשר המשך הליכה בקרבת הנחל ויש לעקוף אותו מצדו המערבי, מצד ימין. לאחר עקיפת המבנה עובר המסלול מעל גשר כחול-צהוב, דרכו יש מעבר לחלקו הדרומי של הפארק. כיום לאחר מפגש הנחלים, בצד ימין של הבריכה הגדולה (האקולוגית) ישנה פרצה בגדר וניתן לעבור דרכה ולהגיע ישירות אל הגשר. בבריכה האקולוגית מצויים דגים רבים והוא מקום קינון של שלדג לבן החזה.
בחלקו הדרומי, לאורך אפיק הנחל, נסללה דרך מרוצפת כורכר או בטון, והצמחייה מסביב לנחל הוסרה בשנת 2020. לאורך קטע זה באפיק נטועים עצי אקליפטוס וניתן להבחין בשרידי טחנת קמח קדומה מסוג ארובה, אחת מתוך שתיים שפעלו בכוח המים, שנפלו בעוצמה מן התקרה דרך הארובה אל הגלגלים. המים זרמו מנחל ממעין שושן באמת מים ארוכה שחברה את שתי הטחנות. הטחנה בראש האמת נהרסה כליל בעת פיתוח השכונה ושרידי אמת המים שהיו ליד שרידי הטחנה נהרסו בזמן חישוף הנחל. שהטחנות לא הופעלו על ידי מי נחל "עין זהב" שזורם למרגלותיה אלא מ"נחל הטחנות". מערך הטחנות נבנה על ידי משפחת חסין העשירה מכפר הונין בשנות 1920 ופעלה עד קום המדינה והצריכה מצדם השקעה רבה. שרדי הטחנה נשמרו עקב הצמחייה הגבוהה שכיסתה אותה מעיני התושבים.
חלקו הדרומי של הפארק מסתיים ברחוב קרן היסוד. בסמוך נמצא גן משחקים "גן הנחל" הכולל מתקני משחקים פיסוליים צבעוניים של האמן גיל שדה. מכאן זורם אפיק הנחל דרומה, חוצה את רחוב הנרייטה סולד ונכנס לשטח חורשת קק"ל המשתרע על שטח של כ-120 דונם ומגיע אל בריכות מים. בבריכה מתגוררת משפחת נוּטְרִיות. הנחל המגיע ממערב, מכביש 90 אל הברכות הוא נחל מלאכותי המקבל את מימיו מהתעלה המערבית[7] ובחורף גם ממספר נביעות. נחל עין זהב ממשיך אל אזור התעשייה ומשם אל המפגש עם התעלה המערבית של עמק החולה הנשפכת בעצמה לאגמון חולה. בעשור השלישי של המאה ה-21, נבנה מסלול הליכה לאורך אפיק הנחל בצדו הימני של מפעל תעש מערכות, עד לנקודת המפגש שלו עם התעלה המערבית[7].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-40 המאוחרות של המאה ה-20 עם הקמת מדינה ישראל ובריחת תושבי חלסה הערבים מבתיהם נתפסו המים של מעיין עין זהב על ידי חברת מקורות כדי לשמש כמי שתייה לעולים החדשים שהגיעו לא מכבר לקריית שמונה.
חברת מקורות חיברה את הבתים החד-קומתיים שנבנו בקריית שמונה והיא הניחה צינור מים בקוטר 20 אינץ' ממעין עין זהב לקיבוץ מנרה, לאורך 9 קילומטר, ובהפרש גבהים של 760 מטר וב-28 במאי 1953, נחנך לראשונה קו מים לקיבוץ ולראשונה היה לקיבוץ אספקת מים סדירה, במקום אספקה במכליות ומאגר מי גשמים. בתאריך 24/7/1953 חגגו גם היישובים מרגליות ומשגב עם יחד עם קיבוץ מנרה את חיבורן לעין זהב. שלושת היישובים קבלו 480 אלף מטר מעוקבים לשנה וקריית שמונה קבלה 400 אלף מטרים מעוקבים לשנה[12][13].
קריית שמונה תוכננה כישוב של 5,000 תושבים וכבר בסוף שנת 1963 אוכלוסייתה עמדה על 15,000 תושבים והצפי אז היה ל-30,000 תושבים בשנת 1980, מה שחייב הכנת תוכנית אב להספקת מים ל-15 השנים הבאות. הסיבות לתוכנית האב: 1. גידול באוכלוסייה וצפי לגידול נוסף; 2. העלייה בתצרוכת האישית בשל עלייה ברמת החיים; 3. התרחבות אזורי התעשייה; 4. צורך לעלות את המים אל השכונות חדשות שנבנו מערבה על מדרונות הרי נפתלי ומזרחה על מדרון גבעת שחומית, סביב לשכונות הישנות, ששכנו לאורך ערוץ הנחל; 5. עליה בתצרוכת של שלושת יישובי גב ההר והוספת שטחי נעמה השייכים לחקלאי מטולה[14][15][16].
במשך השנים העיר גדלה והשאיבה גברה והשיבושים באספת המים נמשכו למשל, בסוף יולי אספקת המים ליישובי גב ההר שובשו בשל ירידה במפלס מי התהום[17]. בנוסף בשנת 1989 חברת נביעות טבע הגליל החלה לשאוב מן המעיין מים מינרליים איכותיים בהיתר חברת מקורות, בהסכמת עיריית קריית שמונה וללא תשלום תמלוגים על שימוש במשאבי טבע. מי המעיין הוזרמו ישירות למפעל באזור התעשייה הדרומי של קריית שמונה, באמצעות צינור תת-קרקעי לארבעה קווים אוטומטיים הממלאים את המים בבקבוקים ומשנת 1991 גם בכדים. תפיסת מי המעיין ייבשה במשך שנים את נחל עין זהב, ועד כדי כך שרק ביום כיפור זרם בנחל זרזיף ומצב הפארק הלך והידרדר. גל העלייה מברית המועצות לשעבר בסוף 1989 והלאה הציפו את הצורך למציאת פתרון למים בכלל ולהצלת הפארק בפרט.
המלחמה על הפארק
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדריכלית נוף, יוהנה נזרי יחד עם אהרון לוין (1922–2018)[18] וחברים נוספים ייסדו את העמותה לשימור קסמי טבע ונוף בקריית שמונה בשנת 1990. העמותה הוקמה במטרה לסייע, לעודד ולעזור בפיתוח ושמירה של ערכי הטבע והנוף, החי והצומח, נחלים ומעיינות, אתרים ארכאולוגיים והיסטוריים שנמצאים בתחום פארק הזהב בקריית שמונה. יו"ר העמותה אהרון לוין (1922–2018), דאג להתרים את הקהילה היהודית בסן פרנסיסקו לצורך תכנון וטיפוח פארק הזהב במסגרת פרויקט שיקום שכונות. יוהנה ניזרי, הרוח החיה בעמותה, הגיעה לקריית שמונה מאמסטרדם הרחוקה בשנת 1979. הימים היו ימי מבצע ליטני, והעיר הצפונית החלה להרגיש לראשונה את נחת זרוען של קטיושות שנחתו באזור. אבל, בצל האיום הביטחוני והדאגה המתמשכת מהעתיד להתרחש בעיר המופגזת, ניהלה "העמותה לשימור קסמי טבע ונוף" בסיוע כמה ארגונים גדולים מאבק כדי להשיב עטרה לפארק שפיאר את עברה. אלא שדווקא כשהחל לשרור באזור שקט התחילה העמותה לקצור את הישגיה המשמעותיים ביותר. בסוף שנת 2005 נאבקה העמותה יחד עם החברה להגנת הטבע, מגמה ירוקה ושתיל בתוכנית שהופקדה לבניית 70 יחידות דיור בלב הפארק ובסמוך לערוץ הנחל עין זהב היבש. בשנת 2007 אנשיה כבשו את היעד הראשון שלהם, אחרי שהביאו לביטול הכוונה לבנות את יחידות הדיור.
המלחמה על המים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2008 החל מאבק ציבורי של ארגוני סביבה ובראשם "העמותה לשימור קסמי טבע ונוף קריית שמונה" בהובלתה של יוהנה נזרי להשבת מי המעיין[19]. לאחר כשלוש שנים המאבק נשא פרי. במאי 2011 הודיעה רשות המים שהחל מקיץ 2011 תשחרר חלק מהמים בכמות התחלתית של 50–70 מ"ק/שעה בשעה לאפיק הנחל[20]. ואכן, בקיץ 2011 התקיים הטקס הממלכתי לחידוש הזרמת המים לנחל עין זהב. במעמד ראש עיריית קריית שמונה נסים מלכה, יו"ר רשות ניקוז נחלים וכנרת אהרון ולנסי ונציגי רשות המים, חברת מקורות, רשות הטבע והגנים ופעילי "העמותה לשימור קסמי טבע ונוף" ו"מגמה ירוקה", נפתח השיבר שמנע במשך שנים ארוכות את זרימת המים. שנה מאוחר יותר בקיץ 2012 חברת נביעות טבע הגליל עברה לשאוב את מימיה מקידוח של חברת מקורות מקידוח "החולה 7" בשטחי כפר יובל. חברת מקורות מצאו בשנים 2007 עד 2009. קידוח חולה 7 וגם חולה 11 ו"קדוח חורשת טל 1" נמצאו שופעים מים איכותיים בספיקה קבועה ללא צורך בציוד שאיבה (קידוח ארטזי) משכבה אוצרת מים מתקופת קנומן-טורון.
גם העיר קריית שמונה עברה להשתמש במי קידוחים של עמק החולה, ובכך התאפשר שחרור חלק ממי הנחל לטובת הפארק. בהמשך שוחררו מים מעין זהב בשיעור 150 עד 200 מ"ק/שעה שהפכו אותו לנחל איתן. הפסקת השאיבה קרתה אחרי שנים, שבהן העמותה בשיתוף האגודה לצדק חלוקתי, ניהלה מאבק נגד הגדלת מכסות השאיבה, שרשות המים נתנה למפעל נביעות. תאגיד מי תנור אינו מקבל מים ממעיין עין זהב. בהתאם לנתונים, שבידי התאגיד "מי תנור", מעיין עין זהב אינו פעיל לאספקת מי שתייה ואזור המעיין מתופעל כתחנה לאספקת מים[21].
אירועים מיוחדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוקטובר 2012 השתוללה שרפה במשך מספר שעות בערוץ נחל עין-זהב בקריית שמונה וגרמה נזק כבד לצומח ולחי בסביבותיו[22]. שרפה נוספת השתוללה ב-1 ביוני 2019 וכובתה באמצעות מטוסים קלים. ביוני 2023 פרצה שריפה גדולה שכילתה חלק נכבד מאתר הקינון והלינה[23].
עצרת לציון 40 שנה למלחמת לבנון הראשונה נערכה בפארק ב-22 ביוני 2022.
תוכניות שיקום ופיתוח הנחל הפארק
[עריכת קוד מקור | עריכה]נחל עין זהב כנחל עירוני סובל ממפגעים רבים של סביבתו העירונית, ומושפע מקונפליקטים בין תשתיות עירוניות נדרשות לבין צורכי שמור ושיקום הנחל. לאורך שנות קיומה של קריית שמונה הרשות המקומית טיפחה את נחל עין זהב, אבל מצבה הכלכלי של הרשות לא אפשרה לה לעמוד ביעדים. יתר על כן, מאז הקמתה של קריית שמונה בסוף 1949 הונחו מספר תוכניות לפיתוח פארק הזהב משנת 1963 ועד היום, חלקן לא התבצעו בשל התנגדויות, בניית בניינים ומחסור במימון[24][25].
בשנות ה-1990 נוקה אפיק הנחל מפסולת וגדותיו נבנו תוך הנחת אבני בזלת בשתי גדות הנחל. שיקום הנחל נעשה בשיתוף פעולה של רשות ניקוז ונחלים כינרת, המשרד להגנת הסביבה, קרן קיימת לישראל, רשות הטבע והגנים, מועצה אזורית גליל עליון ועיריית קריית שמונה. בשנים הללו הסדרת נחל עין זהב ופארק הזהב נוהל לפי הגישה ההנדסית, ולפיה הנחל הוא מערכת לניקוז הנגר העילי בלבד, ולכן צריך להסדיר אבני בזלת בגדות, מעברי מים, גשרים, מניעת סחף קרקע וכניסתו לאפיקי הנחלים ועוד. גישה זו פגעה במגוון של בתי גידול לחים ובמערכות האקולוגיות. כיום הרשויות המטפלות בהסדרת נחל עין זהב מביאות בשיקוליהן את הנחל כמערכת אקולוגית, שתוכל לקיים את עצמה לאורך זמן באופן עצמאי מצד אחד, ומענה לצרכים שונים בתכלית בצד השני, כמו ניקוז, שיקום הנוף, הנגשת הנחל לתושבים ושיקום המערכת האקולוגית הפגועה. כמו כן, כיום עומדת בפני הרשויות שעוסקות בשיקום של נחל עין זהב מטרת על - ניהול כולל של אגן הניקוז הכולל שלו לפי השיטה האגנית.
בשנת 2019 הוגשה תוכנית בשם "תוכנית אסטרטגית: הגליל המזרחי כאקוסיסטם תעשייתי" בהובלת האדריכלית פרופ’ טלי חתוקה מ"המעבדה לעיצוב עירוני" באוניברסיטת תל אביב. התוכנית המקיפה בוחנת גם את ההזדמנויות הרבות לקריית שמונה, הגלומות ברצף הנוף של נחל עין זהב, שכוללות מלבד נחל עין זהב גם את ערוץ נחל עיון, את גבעת שחומית ותצפיות הנוף המרהיבות שניתן לראות ממנה, ואת פארק קק”ל. מלבד ההזדמנויות הנופיות היא גם בוחנת הזדמנויות חברתיות וכלכליות שיש ברצף הנוף הזה בשלוש רמות של התייחסות - בראיה אזורית, עירונית ומקומית [26][27]. החזון של פרופסור טלי חתוקה אומץ. ובמהלך השנים 2019 ו-2020 שקדו צוותים של עיריית קריית שמונה, רשות ניקוז ונחלים כנרת ומשרד התכנון "ליגמ – פרויקטים סביבתיים", על הכנת תוכנית לפיתוח הנחלים עין זהב ונחל עיון ופארק הזהב בקריית שמונה[28]. לתוכנית נדבך אקדמי, עליו אמונה המכללה האקדמית תל חי. פרופסור איילת שביט, הובילה את כתיבת הפרק האקדמי בתוכנית, ששילב חוקרים מדיסציפלינות מגוונות וקידם שותפות של הקהילה. התוכנית, שזכתה לשם "קריית שמונה עיר נחלים", הוגשה בתחרות של קרן "יד הנדיב" לקבלת מענק כספי לטובת שיקום הידרולוגי של נחלים בארץ, ואף העפילה לשלב הגמר אך לא זכתה. התוכנית כוללת כ-186 מיליון ש"ח לחמש שנים בפעילות שיקום, אחזקה, ניהול ופעילות חברתית, חינוכית ואקדמית. הבקשה ממקורות יד הנדיב הסתכמה בכ-79 מיליון ש"ח [29].
ראש העירייה אביחי שטרן, יחד עם רשות ניקוז ונחלים כנרת ומשרדי הממשלה החליטו להוציא את השלב הראשון של התוכנית לפועל. העבודות בפרויקט בוצעו בשלושה מוקדים בו זמנית: הקמת גשרים מעל הנחל ברחובות אחד העם וביאליק, מוקד שני סמוך למרכז משאבים ושלישי באזור התעשייה הדרומי[30]. בעשור השלישי של המאה ה-21 הוקם גשר מעל הנחל ונבנה מסלול הליכה לאורך אפיק הנחל בצדו הימני של מפעל תעש מערכות, עד לנקודת המפגש שלו עם התעלה המערבית[7]. דרומית לצומת "מצודות" קיים מעין ברום[6] ממנו יוצא נחל אכזב שזורם בעיקר בחורף ומתמזג עם נחל עין זהב ליד השרות הפסיכולוגי. פיתוח מעין ונחל ברום נשלמים (2021). למרות הגשמים הרבים של חורף 2022, לא נצפו מים במעין ברום, אבל ישנה נביעה מערבה אליו מעבר לכביש 90.
שיקום טחנת הקמח החל בסוף יולי 2023 בשיתוף רשות העתיקות ועיריית קריית שמונה.
החי בפארק הזהב
[עריכת קוד מקור | עריכה]ציפורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סקר אוכלוסיות ציפורים נערך בעונת סוף האביב וראשית הקיץ בשנת 2010[31]. בסקר נצפו 25 מיני ציפורים. ואלו הם: אֲדֹם-הֶחָזֶה (מין מקייץ נדיר), בּוּלְבּוּל צְהוֹב-שת, דְּרוֹר הַבַּיִת, דררה מצויה, זהבן מחלל, חוחית, חטפית אפורה, ירגזי מצוי, יַרְקוֹן, נקר סורי, סבכי אפור, סבכי שחור-כיפה, עורב אפור, עלווית חורף, פשוש, צוּפִית בּוֹהֶקֶת, צוֹצֶלֶת, צ'טיה, קנית קטנה, שַׁחֲרוּר, שיחנית הזית (מין נדיר), שיחנית קטנה, שלדג לבן חזה, תור מצוי, תור צווארון, לילית מצויה.
רשימה זו היא רשימת חסר ובהחלט סביר שמינים נוספים פועלים בפארק בעונות אחרות במיוחד בעונות נדידה.
עטלפים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסקר שנערך בשנת 2010 אותרו חמישה מיני עטלפים: עטלפון לבן שוליים, רמשן לילי, עטלפון אירופי, אשף מצוי ועטלף פירות מצוי. הפארק משמש מרחב לשיחור מזון למושבת עטלפים משני מינים: עטלפון לבן שוליים ורמשן לילי. המושבה התמקמה באולם הספורט הישן, מבנה ציבור במזרח הפארק, בגלל המבנה של פתחי האוורור של האולם, שמתאימים לאכלוס עטלפים, ואולי אף בגלל היותם במפנה דרומי. עטלפון לבן שוליים הוא המין השכיח ביותר בשטח הפארק. פרטים רבים של מין זה משתכנים גם בגג אולם הספורט החדש של בית ספר תיכון ע"ש דנציגר. מין זה מביא תועלת רבה לתושבי העיר כמי שאוכל חרקים מעופפים וביניהם יתושים. תפוצתו של רמשן לילי היא באירופה וישראל מהווה את גבול תפוצתו הדרומי בעולם. בישראל הרמשן מוגדר כמין בסכנת הכחדה. גם תפוצתו של עטלפון אירופי באירופה, ישראל מהווה את גבול תפוצתו הדרומי בעולם. בישראל קיים מעט מידע על מין זה והוא נחשב למין בסכנת הכחדה. אשף מצוי הוא עטלף ממוצא ים תיכוני החי בסדקים, במצוקים ובבניינים. בשטח הפארק נצפו עטלפים רבים ממין עטלף פירות מצוי, הם ניזונים מתות עץ, המצוי בפארק ובתאנים. מין זה נוהג לשתות מים תוך כדי תעופה, הנחל הזורם בפארק - במיוחד חלקו העליון, בו ברכות - מתאימים לעטלפי הפירות למטרה זו[31].
פרפרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פארק הזהב הוא בעל ביוטופים לחים ומוצלים. ביוטופים כאלו מועטים בישראל. הפארק שוכן במרכז נתיב נדידה (צפון-דרום) של הבקע הסורי אפריקני ומהווה נתיב נדידה והתפשטות לפרפרים. שיקום הפארק, כלומר שתילת פונדקאים, צמצום נזקי הפרעות האדם ושיפור מגוון הביוטופים יאפשר לחלק מ-17 מינים נוספים החסרים בפארק, אך מעופפים באזורים סמוכים לחצות על נקלה את המרחק הקצר משולי הרכס אל הפארק ולהתאכלס בו. ולהפוך לגן פרפרים מרהיב תוך זמן קצר יחסית ובהשקעה לא גדולה.
עושר המינים (25) הוא גבוה עבור גן עירוני שנמצא בלב אזור אורבני, אולם שפע הפרטים אינו גדול. סה"כ נצפו 25 מינים: זנב-סנונית, חמישה מיני לבניניים, שני מיני נימפיות, שלושה מיני סטיריות, עשרה מיני כחליליים ומיני הספריות. בפארק מעופפת "סטירית מנומרת", הנדירה בישראל, ומופיעה בעיקר בשמורת דן ובחרמון[31].
מאכלסי מים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפארק הזהב מגוון של מיקרו בתי-גידול מימיים ומגוון זה בא לידי ביטוי בעושר מינים גבוה על פני שטח קטן יחסית. במהלך סקר בפארק הזהב שנמשך יומיים (21/03/2010, 23/03/2010) אותרו 27 מינים של חסרי ובעלי חוליות מאכלסי מים, כמחצית מהם ממחלקת החרקים והשאר תולעים, סרטנים, חלזונות, דו-חיים ודגים.
ממחלקת החרקים שפיריות, בריומאים, ושפריריות (שפרירית זוהרת, שפרירית שטוחת רגל, שפרירית הדורה, שפרירית השלפוחיות), פשפשאים (רץ הנחלים, מודד ושטגב), ארבע משפחות מסדרת הזבובאים (ישחור, יתוש, זבוב וימשוש), משפחה אחת מסדרת החיפושיות, ונציג אחד מסדרת הארינמלאים.
אותרו שלושה מיני חלזונות (שחריר, מגדלון, סהרונית הירדן) ומינים משתי מערכות תולעים (תולעת דל זיפית ועלוקות). ארבעה מינים של סרטנים (סרטן הנחלים, סרטן שווה רגל, צידפוניות, שטצד),
כמו כן אותרו שני מיני דו-חיים - צפרדע נחלים, וקרפדה ירוקה, ושני מיני דגים - בינית גדולת קשקשים ועגלסת הירדן (מין זה נמצא במעיין שושן).
זוחלים ודו-חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת סקר זוחלים ודו-חיים שנערך בפארק הזהב בקריית שמונה באפריל ודצמבר 2010 נצפו ארבעה מינים ממשפחת הלטאות: חרדון מצוי צפוני, זיקית ים תיכונית, חומט גמדי, וחומט פסים. שני מיני נחשים ממשפחת הנחשים: נחשיל מצוי וצפע מצוי. ועד שני מינים נדירים: קרפדה ירוקה (בסכנת הכחדה) וצב יבשה מצוי (עתידו בסכנה). בסקר מאכלסי מיים נמצא צפרדע הנחלים.[31]
הנופים ובתי הגידול בפארק הזהב הם מגוונים ביותר וכוללים רמות שונות של ממשק או התערבות, החל מטבעי ללא כל התערבות ועד גינון מטופל ומושקה. על פניו, האזורים הפתוחים יותר מבחינת חברות הצומח נראים מתאימים למגוון רחב יותר של מיני זוחלים בהשוואה לאזורים בהם עצים (טבעי או נטוע). ככל שהצומח נמוך יותר ומעוצה פחות, נמצא מגוון עשיר יותר של מיני זוחלים. בסך הכול נמצאנו בשבעת בתי גידול שבפרק [32] רק שמונה מינים מתוך 36 הצפויים באזור. לא אותרו למשל לטאה זריזה, קמטן החורש (לטאה דמוית נחש) והנחשים שלוון טלוא-ראש וזעמן זיתני[31].
יונקים קרקעיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפארק נמצאו עדויות לשועל מצוי, דורבן וחתול. מספר המינים בפארק הזהב הוא קטן ומתאים לפארק עירוני. לדעת מומחים אין לעודד פעילות של יונקים קרקעיים כדוגמת שועל ותן שיכולים לסכן בני אדם במחלת הכלבת. אם ואכן יימצא בעלי חיים שיגיע לביקור מזדמן (כדוגמת לוטרה ונמייה), כי אז אפשר בהחלט ליהנות מנוכחותם הזמנית, אך זהו איננו הכלל, ומינים אלו לא יהיו מסוגלים להתקיים במקום לאורך זמן.
הצומח
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשטח הפארק נמנים כ-40 מיני עצים. רובם הגדול עצים נטועים, וכ-180 צמחי בר ברובם צמחים עשבוניים. רוב הצמחים הגדלים בפארק הם מינים נפוצים בעמק החולה. מבין הצמחים יש מספר מינים נדירים. החשוב מכולם הוא חַלְבִּיב יְוָנִי ממשפחת ההרדופיים - זהו צמח נחלים מטפס, הגדל בפארק ליד טחנת הקמח הישנה. הצמח בעל עלים רחבים, פרחים סגולים מורכבים במבנים ופירות מוארכים דמויי קרניים. החלביב היווני, תפוצתו אירופית, נדיר מאוד בארץ וגדל רק במקורות הירדן: נחלי דן, חרמון (בניאס), ושניר (חצבני) במספר מועט של פרטים בכל מקום. מינים אחרים שהם נדירים למדי בארץ ומצויים בצפון עמק החולה: ורד צידוני, פעמונית משוננת, בוצין הגליל.
בשטח הפארק מגיעים עצי המילה לממדים גדולים מאד, ויחד עמם: עצי ערבה ועצי צפצפה יוצרים אזור של יער גדות מרהיב. ליד המים גדלים מיני גומא, ומיני ארכובית של מעונות לחים, חלקים נרחבים של הפארק מכוסים בסבכי קנים: קנה מצוי ועבקנה שכיח.
עצים בחלק הצפוני והמגונן של הפארק
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדר סורי, אולמוס קטן עלים, אזדרכת מצויה, אקליפטוס המקור, בוהיניה מגוונת, ברוש מצוי, דולב מזרחי, טקסודיון דו-טורי (תריסר פרטים), כליל החורש (ורוד), מילה ירוקת עד, מילה סורית, מקלורה זהובה, סיסם הודי, ער אציל, ערבה מחודדת (צמח מוגן בישראל), פיקוס השדרות, פלפלון דמוי-אלה, פנסית דו-נוצתית, צחר כחלחל, (הוא נחשב עץ פולש. שני פריטים בוגרים ושניים צעירים ושתילים מצויים מאחורי בית כנסת בן ציון), צפצפה מכסיפה, רימון מצוי, תות לבן, תמר מצוי, תמר קנרי.
שיחים ובני שיחים בחלק הצפוני והמגונן של הפארק
[עריכת קוד מקור | עריכה]אירוס אלג'ירי, אשחר רחב-עלים, אלת המסטיק, בוגנווילאה חלקה, בּוֹגֶנְוִילֵיאָה נאה, גומא תרבותי, דודוניאה דביקה, הרדוף הנחלים, לגסטרומיה הודית, לנטנה עדינה (לילכית), מורן החורש, מורן קרח (נטוי), סהרון קשה-עלים, עצבונית גדולת-עלים, קורטדריה מכסיפה, רוזמרין רפואי, רוסליה שבטבטית, שיח-אברהם משולש "ארגמני".
עצים ושיחים הגדלים בחלק הפראי בפארק
[עריכת קוד מקור | עריכה]עצים: פקאן, אורן ירושלים, אזדרכת מצויה, אקליפטוס המקור, אקליפטוס אלבנס, אלון מצוי, זית אירופי, חרוב מצוי, פיקוס התאנה, קזוארינה מצויה, קיקיון מצוי, רימון מצוי, שיטה כחלחלה, שקד מצוי, תות לבן, תות אדום, תפוז חושחש.
עצים הקשורים למים: גפן היין (מטפס), דולב מזרחי, מילה סורית, ערבה מחודדת, צפצפה מכסיפה.
שיחים: (צמח מעוצה שענפיו מעוצים עד גובה שני מטרים): אחירותם החורש, אשחר רחב-עלים.
צמחי בר בחלק הפראי בפארק
[עריכת קוד מקור | עריכה]
צמחי בר שאינם שכיחים: ארבע-כנפות מצויות, בוצין הגליל (נדיר ואנדמי), ברומית זנב שועל, גרניון גזור, דבורנית דינסמור, דבקנית הפרקים, דבקת האפונים, דורת ארם-צובא, דל-קרניים כרמלי, הדס מצוי, זנב-עקרב שיכני, זקן-סב מצוי, חבלבל רפואי, חבלבלן המשוכות, חמציץ נטוי.
כותלית יהודה, כרבולת התרנגול, כרבולת מצויה, כשות ב.מ. (=בלתי מזוהה), כתרון גלוני, לוף ארץ-ישראלי (אנדמי), לוף ירוק, לחך איזמלני, מעוג אפיל, מרור מכחיל, נשרן מכחיל, סגינה זעירה, סולנום זיתני, עפעפית שרועה (קיקסיה, נדיר), פיגמית מצויה, פעמונית משוננת (נדיר), צורית ספרדית.
קיסוס החורש (נדיר), קיקיון מצוי, שברק מלבין, שברק משובל, שברק משונץ, תולענית דוקרנית, תלתן הקצף, תלתן קיפודני.
צמחים הקשורים למים: אחילוטוס זקוף, בת-ארכובית משונשנת (נדיר), גומא חום, גומא צפוף, גומא תרבותי, גרגר הנחלים, דשא קוקיה (תרבותי), ורד צידוני (נדיר), וירוניקת המים, חבלבלן המשוכות, חלביב יווני (נדיר מאוד), חנק מחודד, טיון דביק, כף-זאב אירופית, כרפס הביצות, לחך גדול, ליפיה זוחלת (אולי פליט תרבות), לפופית מאוצבעת (תרבותי), מליסה רפאית, נענע המים, נענה משובלת, סיסנית הגינות, סמר מצוי, עבדקן מצוי, עב-קנה שכיח, ערברבה שעירה, פטל קדוש, פספלון מורחב (תרבותי), קנה מצוי, קנה סוכר מצרי, שוש קוצני, שנית גדולה, שנית מתפתלת, שערות שולמית מצויות, שרעול ארץ-ישראל (לשעבר שרעול שעיר 'זן חולה'), תלתן זוחל.
פטריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפארק הזהב, במיוחד בחלק הפראי, עושר של מיני פטריות. בסקר שבוצע[33] נמצאו חלק מן הפטריות, ואלו הן: אוזנית הצדף, בהוקית, דיואית, דרדסית רכה, מדפית, נרתיקנית המשי, קרישית זהובה ושברירית צעיפית.
גלריית פטריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
אוזנית הצדף -
בהוקית בנחל הטחנות -
בהוקית בחלק המגונן של פארק הזהב -
שברירית צעיפית -
מבט על - שברירית צעיפית -
שברירית צעיפית באפלה -
נרתיקנית המשי -
מדפית -
דרדסית רכה -
דיואית -
קרישית זהובה
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
עלייה ממעמקי הג'ונגל -
שרידי טחנת הקמח -
גשר על אפיק הנחל, המשמש לכניסה לפארק מהרחוב -
אזור פיקניק במרכז הפארק -
זרימת הנחל ליד הגשרים צמוד לרחוב הירדן ובקרבה לביכ"נ "בן ציון" -
המוזיאון (מבנה המסגד) -
מעיין שושן - אחת הנביעות של נחל הטחנות -
נחל הטחנות ליד מעיין שושן -
טקסודיון דו-טורי בשלכת -
טקסודיון דו-טורי על רקע גן משחקים -
הצמחייה בנחל שושן קריית שמונה -
עץ תות על שפת נחל עין זהב -
עץ תות לבן בכניסה הראשונה לג'ונגל -
עץ תות לבן בכניסה השנייה לג'ונגל
.jpg)
.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פארק הזהב, ברשת החברתית פייסבוק- פארק הזהב קריית שמונה - אתר טבע עירוני, פרסום של העמותה לשמירת קסמי טבע ונוף בקריית שמונה
- הכשרת פארק הזהב כאתר טבע עירוני, באתר "העמותה לשימור קסמי טבע ונוף" בקריית שמונה
- תולדות פארק הזהב, מאת אדריכלית נוף יוהנה נזרי באתר "העמותה לשימור קסמי טבע ונוף" בקריית שמונה
- מסלולי טיולים, עין זהב בקריית שמונה באתר קק"ל
נחל עין זהב בקריית שמונה - השבת המים לטבע, בביצוע רשות ניקוז ונחלים כינרת, סרטון באתר יוטיוב, 28/5/2013- נחל עין זהב, באתר רשות ניקוז ונחלים כינרת
איתן לשם, מ"המעיין הכורדי" ועד למרגלות המסגד, באתר הארץ, 28 ביוני 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גבעת שחומית נקראת בפי הערבים תל אל-האי ("תל הנחש") ומכאן השם (טלחה) תל-חי. גבעת שחומית היא רכס בזלת צר, החודר לבקעת החולה כדי שני ק"מ בקירוב, רוחבה כ-300 מ' בלבד ומתנשאת לרום 172 מ' מעל פני הים (90 מ' מעל לעמק החולה) הרכס הוא המשכה של המדרגה השלישית דן-גושרים, שיחד עם מדרגת תל חי-כפר יובל הראשונה, ומדרגת מעיין ברוך השנייה, הן יוצרות את המפתן הצפוני של עמק החולה, היורד מרום 400 מטר לרום 100 מטר. מדרגות אלו בנויות בעיקר ממשקעי טרוורטין (אדמת סחף), ועל חלק מהן יש כיסוי בזלת. באזור המדרגות חתורים לעומק רב נחלי הירדן העליון - נחל עיון ונחל שניר (חצבאני) העילי.
- ^ חטיבה השרות ההידרולוגי, הרשות הממשלתית למים ולביוב, עין זהב -נפחים, באתר זהב כחול: שומרי הנחל בעין זהב, דוח נפחי שפיעה במעיינות בתחנות הידרומטריות - במלמ"ק, 5-10-2021
- ^ 1 2 הנתונים נמסרו מחטיבה השרות ההידרולוגי של הרשות הממשלתית למים ולביוב בשנת 2021. התפוקה הממוצעת לשנה בארבעים השנים הראשונות 4.142 מיליון מ"ק ובשלושים השנה האחרונות 3.668 מיליון מ"ק. התפוקה השנתית פחתה ב-11.5%. התפוקה הממוצעת בחצי שנה הראשונה היא 0.361 ובמחצית השנייה החמה יותר היא 0.295 מיליון מ"ק (81.7%).
- ^ גלעד כרמלי, בקרוב: שביל ישראל יתארך ויעלה לחרמון | פרסום ראשון, באתר ynet, 17 במאי 2023
- ^ עין זהב הוא אחד משורה של מעיינות העתק שהתהוותם קשורה עם השבר הסורי-אפריקאי, התוחם את בקעת חולה במערב, שעמם נמנים עין השומר, עין גומא, עין אווזים, עין תאו ועיינות עינן. הם נובעים משכבה אוצרת מים מגיל הקנומן, המצויה על גבי שכבה חוואר, אף היא מגיל קנומן.
- ^ 1 2 מפה עם סימון אדמות הכפר, 1945-1950 (בשוליים התחתונים של הגליון), באתר אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
- ^ 1 2 3 4 התעלה המערבית נחפרה (1953-5) כחלק ממפעל ייבוש החולה כדי שתשמש כתעלת ניקוז ראשית במערב עמק החולה. בצפונה הבקעה היא אוספת את ציצי נהר שניר ונחל עיון. עיקר הזרימות הטבעיות בה הן זרימות שטפוניות מנגר ומי גשמים בחורף. הזרימה בתעלה מתחילה סמוך לקריית שמונה שם מוזרמים אליה מים מנחל עין זהב. התעלה מקבלת גם מי ירדן המגיעים דרך ההטייה לערוץ הירדן הישן בכפר בלום ובהמשך דרך תעלה מחברת. בחלקה הדרומי היא עוברת דרך שטחי הכבול וקולטת מי שיטפונות המגיעים מנחל קדש.
- ^ חוק התכנון והבינוי תשכ"ה-1965, תכנית מתאר וניקוז תמ"א 34ב'/3, באתר איגוד ערים כנרת, 8-2006
- ^ תמ"א 34ב'/3, תשריט 1 רמת הגולן, הגליל והכרמל, באתר רשות ניקוז ונחלים כנרת, 8-2006
- ^ מדינת ישראל נציבות המים, תעלה מערבית - עזריאל , באתר ארכיון המדינה, 12-1949 עד 10-1966
- ^ סוף סוף זה קורה: שביל ישראל בדרך לחרמון, באתר החברה להגנת הטבע, 17 במאי 2023
- ^ י. כוכבי כתב על המשמר, מים מחולה הגיעו למנרה, באתר הספרייה הלאומית של ישראל, 29-5-1953
- ^ עיתון דבר, מנרה חוגגת חג המים, באתר הספרייה הלאומית לישראל, 26-7-1953
- ^ חטיבת התכנון, חברת מקורות, מפעל עין זהב הספקת מים לקרית שמונה, באתר ארכיון המדינה, מאי 1965
- ^ על המשמר, מי קקאו בקריית שמונה, באתר על המשמר, 23-01-1972
- ^ מאיר הראובני - מעריב, המחדל הבא בקריית שמונה - מחסור במים, באתר הספרייה הלאומית, 2-8-1975
- ^ מעריב, [/newspapers/mar/1973/08/01/01/article/134/ חודשה השאיבה מקידוח "ברעם 1" בצפון], באתר הספרייה הלאומית, 1-8-1973
- ^ אהרון לוין (1922–2018), יליד ארצות הברית, למד בוטניקה ויערנות באוניברסיטת ייל והשתתף במלחמת עולם השנייה בצי האמריקאי, שם רכש את השכלתו הימית. לאחר שחרורו כקצין הוא עבד ורכש את השכלתו כעובד סוציאלי קהילה והצטרך למאמץ העלאת פליטים יהודים בדרך הימית. עם קום המדינה התגייס לחיל הים הישראלי, והיה אחראי על פעילות חיל הים בנמל חיפה בדרגת סרן (אחיו דניאל שמשוני (לוין) היה ממייסדי חיל האוויר הישראלי ומנהל פרויקט שיקום שכונות הארצי). באוגוסט 1949, מיד לאחר נישואיו הוא שב לארצות הברית ושם נולדו שני ילדיו. בשנת 1975 אהרון התאלמן, בשנת 1978 עלה לישראל ובשנת 1982 קבע את מושבו בקריית שמונה. בתקופה זו הוא עבד בפרויקט שיקום שכונות באזור הצפון. אהרון שמש גם כיו"ר המרכז לשעת חירום (מרכז משאבים) שהוקמה על ידי פרופסור מולי להד.
- ^ טלי לנקרי, להציל את נחל עין זהב, באתר nrg, 23 בפברואר 2009
- ^ טלי לנקרי, כך הצלנו את נחל עין הזהב, באתר nrg, 10 במאי 2011
- ^ לואיס בלכר, דוח איכות מים שנתי 2018, באתר תאגיד מי תנור
- ^ אלי אשכנזי, שריפה גרמה נזק כבד לערוץ נחל עין-זהב בקרית שמונה, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2012
- ^ קרית שמונה: שריפה מורכבת בפארק הזהב, באתר גליל עולה, 29 ביוני 2023
- ^ מוטי קפלן, אדר׳ יערה רוזנר, רן חקלאי, אדר׳ לירון אמדור, הנחל והעיר – הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו (עמ' 58-61), באתר המשרד להגנת הסביבה, 1-1-2011
- ^ נזרי יוהנה, תולדות פארק הזהב, היסטוריה והתפתחות פארק הזהב (פארק הג’ונגל), העמותה לשימור קסמי טבע ונוף, 2005
- ^ טלי חתוקה, גילי ענבר, קורל חמו-גורן, דיוויד קמבו-מיינה, תוכנית אסטרטגית: הגליל המזרחי כאקוסיסטם תעשיית
- ^ גיל ענבר, שיקום נחל כהזדמנות להתחדשות עירונית ואזורית, באתר אורבנולוגיה, 25/05/2020
- ^ עיריית קריית שמונה ורשות ניקוז ונחלים כינרת, קריית שמונה – עיר נחלים שיקום אגני של נחל עין זהב ונחל עיון, באתר שיקום מרחב נחל
- ^ נחל עין זהב ונחל עיון, באתר "שיקום מרחב נחל" | אתר תערוכה
- ^ בורשטיין זיתוני אינה, קריית שמונה - עיר הנחלים, ארץ הכינרת 30, רשות ניקוז ונחלים כינרת, ינואר 2021, עמ' 13
- ^ 1 2 3 4 5 פארק הזהב קריית שמונה, אתר טבע עירוני, סקר צמחייה ובעלי חיים 2009–2011, באתר מכללת תל חי, זהב כחול: שומרי הנחל בעין זהב
- ^ בהכללה מאוד גסה קיימים בפארק הזהב שבעה טיפוסי בית גידול 1. “סבך" - אזורים של שיחים ועשבוניים סבוכים, למשל פטל, שאינם בחזקת תת-יער של יער או חורשה צפופה; 2. "גן נוי" - אזורים נטועים ומטופלים על ידי גינון, לרבות מדשאות; 3. "אקליפטוס" - חורשות אקליפטוס; 4. "מופר" - תערובת של כמה בתי גידול מופרעים, כולל חורבות מבנים, אזורים בהם נעשו עבודות עפר, מגרש חניה וכו'; 5. "תת-יער" - צומח עשבוני או שיחני מתחת לעצים גבוהים ביער או חורש; 6. "נחל"- אפיקי זרימה וגדות הנחלים בפארק; 7. "שדה בור" - שטחים שהיו מעובדים או במשטר גינון וננטשו.
- ^ סקר הפטריות בוצע בעיקר בחלק הפראי ב-28-11-2022, והם אותרו והוגדרו על ידי ששון זערור.