צוצלת

צוצלת
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	יונאים
תת־סדרה:	תרופודה
משפחה:	יוניים
סוג:	Spilopelia
מין:	צוצלת
שם מדעי
	Spilopelia senegalensis; ‏לינאוס, 1766

צוֹצֶלֶת (שם מדעי: Spilopelia senegalensis, שם קודם: תּוֹר הָעִיר^[2]) היא מין עוף ממשפחת היוניים, החי באזורים הטרופיים באפריקה מדרום לסהרה, במזרח התיכון ובדרום אסיה מדרום להודו. הצוצלת נפוצה באזורים ירוקים וגם באזורים יבשים. בישראל נפוצה בכל הארץ, ורבים מתבלבלים בינה לבין יונת הבית, הנפוצה גם היא.

הצוצלת מקננת על עצים, בחצרות בתים וגם על אדני חלונות. היא מטילה שתי ביצים לבנות. מעופה מהיר, בתנועת כנפיים קצובה ומשק מהיר מזדמן. אופן תעופה זה מאפיין את כלל היוניים.

נכון לשנת 2022, הצוצלת הייתה העוף השני בתפוצתו בישראל.^[3] מספירה שנערכה בינואר 2024 עולה שהצוצלת היא הציפור הרביעית הנפוצה בישראל, אחרי העורב האפור, המיינה המצויה, ויונת הבית. זאת לאחר שהופיעה ב-51.5% מהדיווחים במסגרת ספירת הציפורים השנתית^[4].

מקור השם

שמה העברי הראשון "תור העיר", ניתן לה על ידי הזואולוג יהושע מרגולין, בשל שכיחותה בערים ובסמוך למשכנות האדם. מאוחר יותר שינה הזואולוג ישראל אהרוני את שמה לצוצלת משום שהמייתה נשמעה לו כצלצול. בערבית שמה הוא דבסייה (חמאמה) ד'אחכה, שמשמעותו "תור התמרים הצוחק". באנגלית היא נקראת Laughing dove, כלומר "התור הצוחק". בעברית השם המקומי תור צוחק שמור למין אחר.^[5]

תיאור

לצוצלת זנב ארוך, היא צנומה, ואורכה כ-25–30 ס"מ. גבה, כנפיה וזנבה בעלי צבע חום -אדמדם וכנפיה אפורות-כחלחלות. ראשה וחלקיה התחתונים ורדרדים ונוטים ללבן בבטן התחתונה. הצוואר מעוטר בנקודות שחורות והוא בגוון חום-אדמדם. הרגליים אדומות. הזכרים והנקבות בעלי מראה זהה. הצעירים אפרפרים ובעלי פחות נקודות בצוואר.

הצוצלות אוכלות גרעינים, זרעים, צמחים אחרים וחרקים זעירים. הן נוטות לשהות זמן רב על הקרקע וניתן למוצאן בערבות ושטחים מעובדים. בדומה ליונים אחרות ממשפחת היוניים, הצוצלות אינן מרבות לחיות בלהקות ולרוב הן בודדות או חיות בזוגות. זמן קצר לפני הקינון, מבצע הזכר מעופים כלפי מעלה ודאייה ספירלית כלפי מטה במטרה לחזר אחר הנקבה. הצוצלת מקננת בין 3–5 פעמים בשנה, בכל מקום כמעט כל עוד הוא מוגן מרוחות, גשמים ישירים, טורפים וסכנות אחרות. הקן נבנה על ידי שני בני הזוג מזרדים וענפים דקים יותר במרכז. בניית הקן נמשכת מספר ימים ומייד לאחר השלמתו, יושבת הנקבה בקן לצורך הטלת הביצים. הנקבה מטילה שתי ביצים לבנות בהפרש של יום אחת מהשנייה. הדגירה מתבצעת על ידי שני בני הזוג והיא נמשכת 14 ימים, אך לרוב דוגרת הנקבה יותר מהזכר והוא מחליף אותה על מנת שתאכל למשך מספר שעות, בדרך כלל בשעות הצהריים.

הגוזלים הבוקעים מן הביצים עוטים פלומת נוצות צהובה ועיניהם עצומות. בגיל 6 ימים הם פוקחים את עיניהם ואוכלים מזון מתוך הזפק של הוריהם. בששת הימים הראשונים לחייהם, מאכילים אותם הוריהם בחלב יונים שהוריהם מחדירים להם לתוך הלוע במקורם. בגיל 16 ימים עוזבים הגוזלים את הקן, אך יכולת התעופה שלהם מגיעה לשיאה בגיל 20 ימים. במשך מספר ימים נוספים שוהים הגוזלים בקרבת הוריהם, עד שנפרדים מהם. לבגרות מגיעה הצוצלת בגיל חודשיים בערך.

מקובל כי מקור הצוצלות בארץ ישראל הוא בפרטים שהובאו על ידי המוסלמים למסגדיהם מאפריקה^[6], לקישוט ולהנאה מקול המייתה, ולמעשה נחשבת כמין פולש – העוף הפולש הראשון בארץ ישראל.