כף-זאב אירופית
 כף-זאב אירופית
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | שפתניים |
| סוג: | כף-זאב |
| מין: | כף-זאב אירופית |
| שם מדעי | |
 Lycopus europaeusלינאוס, 1753 | |
כַּף-זְאֵב אֵירוֹפִּית (שם מדעי: Lycopus europaeus) היא צמח עשבוני רב-שנתי (בן קיימא) זקוף וגבוה ואינו מסתעף הרבה ממשפחת השפתניים, שגדל ליד אפיקי מים: גדות נחלים, ביצות ומעיינות. הכותרת הלבנה דמוית פעמון ואינה מתאפיינת במבנה דו-שפתני האופייני למשפחת השפתניים. היא בעלת 4 אונות כמעט שוות עם 2 אבקנים ולעיתים נראים שני אבקנים מנוונים[2]. התפרחיות (דורי הפרחים) מלוות בשני חפים (מכונים עלי התפרחת) ומרוחקות זו מזו לאורך הגבעול. העלים גדולים למדי שסועים ומשוננים בצורה בולטת ועמוקה ובחיקיהם יושבים הרבה פרחים זעירים ולבנים. עלי התפרחת אינם שונים בצורתם משאר העלים.
כף-זאב אירופית היא מין יחיד בסוגו בישראל. הסוג כף-זאב מונה 21 מינים ו-3 זנים הגדלים באזורים הממוזגים בחצי הכדור הצפוני ואף במזרח אוסטרליה[3][4].
תפוצה ובית גידול
[עריכת קוד מקור | עריכה]משרעת תפוצתה של כף-זאב אירופית רחבה באזורים ממוזגים, וכוללת את האזור האירו-סיבירי, הים-תיכוני והאירנו-טורני. התפוצה משתרעת מהאיים האזוריים דרך אירופה והמזרח התיכון הרחק צפונה ומזרחה.
בישראל כף-זאב אירופית גדלה באזורים רבים בעיקר בחבל הים תיכוני, בתי גידול טבעיים ולחים ובבתות, סמוך למקומות שזורמים בהם מים נקיים השופעים גם בעונת הקיץ (בתקופת הפריחה) בעיקר בתשתית חולית או סלעית. היא מצויה בעיקר בצפון הארץ - בבקעת חולה, בבקעת כנרות, בהרי הגליל ובגולן, וממשיכה דרומה למרכז הארץ בעמקי החוף והבקעה.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כף זאב אירופית הוא צמח זקוף, אך נמוך יחסית לצמחים אחרים בבתי גידולו הלחים. גובהו 60 עד 100 ס"מ, אינו מסתעף הרבה, כמעט קירח ואינו ריחני במיוחד, והוא בעל קנה שורש.
הגבעולים רְבוּעִים (בעלי 4 מקצועות), מחורצים לאורכם ואינם מסתעפים, אך בקצותיהם עשויה לפעמים להופיע הסתעפות.
הלוואים אינם קיימים והפטוטרות חסרות או קצרות מאוד, לא יותר מ-5 מ"מ.
העלים גדולים מאוד, נגדיים, פשוטים, וכל זוג ערוך ב-90 מעלות לזוג שמתחתם או מעליהם מרוחקים זה מזה, ואורכם 4 עד 10 ס"מ ורוחבם 1 עד 4 ס"מ ואף יותר. טרף העלה מחודד בקודקודו וקהה בבסיסו, והוא שסוע לשיניים רבות, חדות וא-סימטריות, צורתם מזכירה טביעת כף רגל של זאב, ומכאן שמו. עלי הגבעול, כולל העלים שבחיקם פרחים, אינם שונים מעלי הבסיס.
התפרחיות ערוכות בדורים מדומים, קטנים וכדוריים בחיק 2 חפות, והן מרוחקות זה מזה לאורך הגבעול. למעשה, נמצאת בכל חפה תפרחת סיומית. בכל דור ישנם פרחים רבים, היושבים בצפיפות בחיקי החפים (עלי התפרחת).
הפרחים דו-מיניים, בעלי עטיף כפול, מאוחה עלים, קטנים, כ-3 מ"מ, לבנים, וכותרתם כמעט סימטרית - דבר שאינו אופייני למשפחת השפתניים. חפיות הפרח שוות באורכן לאורך הגביע.
הגביע, שאורכו 3 מ"מ, דמוי פעמון, בעל 10 עד 15 עורקים ברורים ו-4 או 5 שיניים דמויות מרצע, שאורכן 2 מ"מ. השיניים כמעט שוות זו לזו ומסתיימות בחוד.
הכותרת לבנה ולפלומתית (מכוסה בשערות עדינות), כאשר שפתה התחתונה לעיתים קרובות מכוסה בכתמים אדומים. היא אינה נראית דו-שפתנית, אלא עשויה 4 אונות כמעט שוות, אורכה 3 מ"מ והיא בולטת מעט מן הגביע. צינור הכותרת באורך 2.5 מ"מ ומכוסה בשערות לבנות מבפנים. השפה העליונה מעוגלת ומפורצת, עם אונות שאינן שוות בגודלן.
לפרח 2 אבקנים פורים שבולטים מהפרח ולעיתים בצדם 2 אבקנים מנוונים ועקרים או חסרים. האבקנים מעורים אל צינור הכותרת.
השחלה עילית, בעלת 2 עלי שחלה, שמתחלקים בשלב מוקדם על ידי מחיצה מדומה ל-4 מגורות, שכל אחת מהן מכילה ביצית אחת.
עמוד השחלה, המסתיים בשתי צלקות, צומח ועולה מבין המגורות. בשלב הזכרי, האבקנים מבשילים לפני הצלקות ועמוד השחלה אז קצר. בשלב הנקבי, עמוד השחלה מתארך ויוצא מחוץ לכותרת עם צלקות בשלות. התופעה שבה האבקנים מבשילים לפני הצלקות, ובכך מצטמצמת האבקה העצמית, מכונה פרוטאנדריה.
הפרי הוא מסוג מַפְרֶדֶת (schizocarp) המורכבת מ-4 פרודות שטוחות. הפרודות נשמרות בתוך הגביע עד לתפוצתן. הגביע משתייר אך אינו גדל באופן משמעותי עם הבשלת המפרדת; הוא שומר על גודלו המקורי ומשמש כמגן על הפרודות עד לפיזורן.
פנולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העלווה מתפתחת בתחילת מרץ ונושרת במקביל לסוף תקופת הפצת הזרעים. הפריחה מתרחשת בקיץ בדומה לרבים מצמחי גדות המים, ונמשכת מיולי עד אוקטובר. פרחיו קטנים ונגישים לחרקים קצרי חדק המגיעים אל הצוף המופרש ליד בסיס השחלה. בפועל הפרחים מואבקים על ידי דבורים קטנות, זבובונים וחרקים קטנים נוספים בעלי חדק קצר. הפרי מתפתח בתחילת אוגוסט והפצתו מסתיימת בסוף דצמבר.
שמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמו המדעי של הצמח "Lycopus", נגזר מהמילים היווניות "ליקוס" (זאב) ו"פוס" (רגל), בשל הדמיון של עלי הצמח לעקבות רגל של זאב. השם תורגם כלשונו לעברית כ"כף-זאב", וכך גם בערבית הוא נקרא "ריג'ל אל-ד'יב" (رجل الذئب), שמשמעותו "רגל הזאב".
השם הנפוץ באנגלית הוא gypsywort שמשמעותו "צמח הצוענים" או תמצית הצוענים. הצמח נקרא כך מכיוון שבעבר נוודים אירופאים (צוענים) השתמשו בעלים ובגבעולים שלו להפקת צבע כהה לצביעת העור.
תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
תקריב של פרח -
תפרחות על גבעול -
כף-זאב אירופית עמוד תפרחת
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כף-זאב אירופית באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה שניה מורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989
- ^ Lycopus europaeus L, World Flora Online
- ^ Lycopus L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- כף-זאב אירופית, באתר ITIS (באנגלית)
- כף-זאב אירופית, באתר NCBI (באנגלית)
- כף-זאב אירופית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- כף-זאב אירופית, באתר צמח השדה
- כף-זאב אירופית, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- כף-זאב אירופית, באתר Tropicos (באנגלית)
- כף-זאב אירופית, באתר GBIF (באנגלית)
- כף-זאב אירופית, באתר The Plant List (באנגלית)
- כף-זאב אירופית, באתר IPNI (באנגלית)