פאלאצו דלה רג'ונה
.jpg) | |||||||||||||||||||||
| חזית המבנה | |||||||||||||||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||
| מידע כללי | |||||||||||||||||||||
| סוג | מוזיאון ושוק מקורה | ||||||||||||||||||||
| כתובת |
Piazza delle Erbe 33, 35122 Padova, Piazza Delle Erbe, 35122 Padova  | ||||||||||||||||||||
| מיקום |
פדובה | ||||||||||||||||||||
| מדינה |
איטליה | ||||||||||||||||||||
| מבקרים בשנה | 49,089 (נכון ל־2020) | ||||||||||||||||||||
| מידות | |||||||||||||||||||||
| שטח |
2,214 מ"ר (נכון ל־2015) | ||||||||||||||||||||
| קואורדינטות | 45°24′26″N 11°52′31″E / 45.407222°N 11.875278°E | ||||||||||||||||||||
| אתר רשמי | |||||||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||||||
פאלאצו דלה רג'ונה (באיטלקית: Palazzo della Ragione, מילולית "ארמון הצדק"), המכונה Salone, כלומר "האולם הגדול" (סינקדוכה המתייחסת לקומה העליונה של המבנה) היה מקום מושבם הקדום של בתי המשפט והשוק המקורה של העיר פדובה בצפון-מזרח איטליה. הוא נבנה החל משנת 1218 והוגדל בשנת 1306 על ידי ג'ובאני דלי ארמיטאני (Giovanni degli Eremitani) שעיצב את הגג האופייני בצורת גוף ספינה הפוך. אולם גדול, המכונה "סלונה" (Salone) משתרע על מרבית הקומה העליונה. אורכו 81 מטרים, רוחבו 27 מטרים וגובהו 27 מטרים כשהתקרה הבנויה בעץ היא בצורת גוף ספינה. המבנה שייך ל"המוזיאונים האזרחיים של פדובה" (Musei civici di Padova). בקומה התחתונה שוכן השוק המקורה ההיסטורי של העיר.[1] ביולי 2021 נכלל המבנה על ידי אונסק"ו בין אתרי המורשת העולמית כחלק מהאתר מחזורי הפרסקו של פדובה מהמאה ה-14.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההנחה היא שהמקום בו עומד הארמון הנוכחי נבנה ואוכלס בתקופות קודמות. למעשה, הראשים המפוסלים הרומנסקיים המוצבים על משקופים של קשתות הגישה לשוק מתחת לאולם הם תזכורת לתקופת הרומית. התאריך המדויק של הבנייה הקודמת אינו ידוע, אך החלק התחתון של הבניין שהיה לו תפקידים ציבוריים היה קיים כבר בשנת 1166.
הבנייה הראשונה מתוארכת לשנת 1219, ומטרתה הייתה לארח את בתי המשפט והמשרדים הפיננסיים, תפקיד שהיה לה לא רק בעידן השלטון הקהילתי, אלא, אם כי בשימוש מופחת, גם בתקופת השלטון של משפחת קרארזי ובתקופת השלטון הוונציאני, עד 1797. עם זאת, הוא היה גם מקום מסחר, הפונקציה היחידה ששמרה עליו לאורך זמן.
התעצמות השווקים באזור הכיכרות אילצה את העירייה לנקוט בהתערבות מסדירה המאשרת באופן מהותי גם את ההגנה הציבורית על פעילות מסחרית. החוקים הראשונים המסדירים את חיי הערים העירוניות מתחילים בתחילת המאה ה-12 ונוגעים בעיקר למוסדות מסחריים ופוליטיים. על עיצוב הצורה הנוכחית של המבנה אחראי הנזיר ג'ובאני דלי ארמיטאני, שבין 1306 ל-1309 הגביה את קמרון העץ הגדול והוסיף את האכסדרה והלוג'יות המכסות את המדרגות. הגג נבנה מחדש עם קורות עץ ארזית, ללא עמודים מרכזיים וכוסה בלוחות עופרת.
ב-1420 פרצה במבנה שרפה שחייבה שיפוץ שבמהלכו הוסרו המחיצות בקומה העליונה ושלושת החדרים אוחדו לאולם גדול.
הגישה לאולם הגדול הייתה דרך ארבעה גרמי מדרגות שמקור שמם בשוק שהתקיים לרגליהם. בתקופה שלטון הקהילה היה מעבר תלוי שהגיע מהאכסדרה הקטנה אל ארמון החייבים (Palazzo delle Debite) ממול, מקום מושבם של בתי הכלא שנועדו להכיל חייבים חדלי פירעון. הבניין העתיק נהרס בשנת 1873 והוחלף בארמון הנוכחי, הנושא את אותו שם, שתוכנן על ידי קמילו בויטו. מצד שני, הקשר המזרחי עם בית העירייה, עדיין קיים.
ב-17 באוגוסט 1756, זעזע טורנדו את הבניין הגדול, הרס את הגג וחשף את האולם. ברתולומאו פראצ'ינה (Bartolomeo Ferracina), שען ומהנדס מוונציה, הידוע בעיקר בזכות בניית מגדל השעון בפיאצה סן מרקו בוונציה וגם אחראי השיקום של הגשר הפלדיאני בבסאנו דל גראפה, בנה מחדש את המבנה המרשים. לאחר שבתי המשפט הועברו למקום אחר בשנת 1797 נפתח האולם למפגשים פופולריים גדולים, חגיגות שנתיות ומסיבות.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]האולם הגדול מואר על ידי שורות חלונות ביפוריים הנשקפים אל הלוג'יה שמשני הצדדים. מחזור הציורים המקורי, המיוחס לג'וטו, נהרס בשרפה של שנת 1420. האולם מעוטר במחזור גרנדיוזי של ציורי פרסקו אסטרולוגיים (שהושלמו בין השנים 1425 - 1440) המבוססים על מחקריו של פייטרו ד'אבנו, חסיד של אבן רושד. ציורי הקיר מאת ניקולו מירטו (Niccolò Miretto) וסטפנו דה פררה (Stefano da Ferrara), משתרעים ב"שלוש הרצועות העליונות" של ארבעת הקירות על פני יותר מ-200 מטרים (נקודת ההתחלה היא הפינה הדרומית-מזרחית, הקיר הפונה לפיאצה דלה ארבה, בסמל מזל טלה, המתאים לנקודת השוויון של האביב). הנושאים האסטרולוגיים מחולקים לשנים עשר תאים המתאימים לחודשי השנה, כל אחד מחולק לשלוש רצועות של תשעה מדפים. כל תא כולל דמותו של שליח, האלגוריה של החודש, הסמל בגלגל המזלות, כוכב הלכת, עיסוקים אופייניים, מסחר וקבוצות כוכבים. מסביב מיוצגים הפעילויות והדמויות של אנשים המוגדרים על ידי השפעות של הכוכבים, אליהם הזמן הקשור לתאריך הלידה. "הרצועה התחתונה" מתארת את סמלי השופטים (הדיסקים), באמצעות בעלי חיים, אליהם מתווספות ארבע המעלות הקרדינליות ושלוש המעלות התאולוגיות, הקדושים המגנים של פדובה (כגון ג'וסטינה מפדובה (אנ') ואנטוניוס מפדובה) ומורי הכנסייה. מאז שנת 2000 היוו ציורי הקיר בפלאצו מוקד לפרויקט שיקום, שבוצע גם הודות לכספים ממשחק הלוטו.[2]
באולם יש פסל סוס עץ ענק, העתק רנסאנס של האנדרטה לגאטאמלאטה של דונטלו ושני ספינקסים מצריים שהובאו במאה ה-19 על ידי ג'ובאני בטיסטה בלצוני (אנ'). במאה ה-20 נוספה בפינה באולם מטוטלת פוקו, כדי להדגיש את הקשר הבלתי נפרד בין פדובה למדע.
האולם מחלק את שתי הכיכרות הגדולות של פיאצה דלה ארבה (Piazza delle Erbe, כיכר עשבי התיבול) ופיאצה דלה פרוטה (Piazza della Frutta, כיכר הפירות), שבהן שוכן השוק של פדובה. מתחת לאולם, לאורך שתי גלריות מקבילות, ישנן חנויות אוכל רבות ואופייניות.
כצירוף אידיאלי לתפקודו הקדום הוא מחובר פיזית ממזרח לבית העירייה הנוכחי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פאלאצו דלה רג'ונה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
 | |
|---|---|
|