כיכר סן מרקו
_at_night-msu-2021-6449-.jpg) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
כיכר עירונית, אטרקציה תיירותית, מכלול מבנים  |
| על שם |
בזיליקת סן מרקו |
| כתובת |
סן מרקו |
| מיקום |
ונציה |
| מדינה |
איטליה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – המאה ה־9 |
| תאריך פתיחה רשמי |
המאה ה־9 |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות הרנסאנס |
| מידות | |
| אורך |
175 מ' |
| רוחב |
82 מ' |
| שטח | 10,000 מ"ר או 10 דונם לערך |
| קואורדינטות | 45°26′02″N 12°20′17″E / 45.434°N 12.338°E |
|
(למפת ונציה רגילה)   כיכר סן מרקו | |
  | |
כיכר סן מרקו (באיטלקית: Piazza San Marco) היא כיכר ציבורית בוונציה שבאיטליה. כיכר זו היא הכיכר הציבורית היחידה בעיר, בעוד ששאר הרחבות הציבוריות בה קרויות קמפו (Campo)[1]. כיכר נוספת בכניסה לעיר, כיכר רומא, מהווה מסוף לתחבורה היבשתית המגיעה לעיר ולא "כיכר" ציבורית (Piazza) במובן המקובל. כיכר סן מרקו והכיכר הקטנה סן מרקו, ביחד, מהוות את הלב של חיי העיר. בה מתקיימים האירועים הציבוריים האזרחיים, הדתיים והבידוריים של העיר. הכיכר היא אתר מועדף על התיירים המגיעים לעיר. רבים מהם אוהבים להצטלם עם היונים הרבות הנמצאות בכיכר.
נפוליאון כינה אותה, לפי המסופר: "חדר האורחים היפה ביותר באירופה".
כיכר סן מרקו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשיתה של הכיכר במאה ה-11. היכן שהיום מושבי בית הקפה, בצידי הכיכר, עברה תעלת מים. התעלה מולאה וכך נוצר השטח הרצוף שנדרש לכיכר. אפשר להבחין בכיכר בפסים גאומטריים של אבנים הבולטות בצבע השונה משאר אבני הכיכר. הן משרות מראה של עומק ופרספקטיבה. במקורן, הן נועדו לסמן את מקום העמידה של עגלות הרוכלים שבאו לכיכר.
הכיכר, הכוללת את החלק הגדול, הצפוני, קרויה כיכר סן מרקו ואילו החלק הקטן, הפונה לים, מכונה הכיכר הקטנה סן מרקו (Piazzetto San Marco). בצד הצפוני מזרחי של הכיכר יש כיכר נוספת קטנה והיא הכיכר הקטנה של האריות (Piazzetta dei Leoni) על שם פסלי האריות המוצבים בה. במכלול כיכר סן מרקו אפשר להוסיף גם את גשר האנחות (Il Ponte del Sospire), מצידו השני של ארמון הדוג'ה. הגשר המקורה שימש מעבר מארמון הדוג'ה לארמון אחר מעבר לתעלה. בעבר הרשו לאסירים לעלות מהכלא אל הגשר על מנת לנשום אוויר צח, ומכאן שמו.
המרכיב הבולט בכיכר סן מרקו הוא הכנסייה המפורסמת בזיליקת סן מרקו בצידה המזרחי של הככר. בצידה הצפוני של הכיכר ניצב מגדל השעונים (Torre dell'Orologio), אשר בחזיתו שעון הפועל ברציפות מאז 1499. על גגו בנויים שני פסלי נחושת של ה"מורים" (אפריקאים, שהיו מובאים לוונציה בתור שבויים). בידיהם, שנוצקו מנחושת, היו מכים בפעמון המצוי שם בכל שעה. מגדל זה אינו פתוח לקהל היום (2006). מתחתיו יש שער הקרוי (Mercerie) המוביל לרחובות העיר, בצידיו חנויות ובסופו הוא מגיע לגשר ריאלטו. מול הכנסייה מצוי מגדל הפעמונים הקמפנילה של סן מרקו.
ברחבה המרכזית של הכיכר שלושה מבנים עיקריים המכונים פרוקורטיה: בדרום, לצד הים, הפרוקורטיה החדשה (Procuratie Nuove). מולה ניצבת הפרוקורטיה הישנה (Procuratie Vecchie). הקומות התחתונות נבנו בסוף המאה ה-16 על ידי ויצ'נסו סכמוצ'י (Vincenzo Scamozzi) ובנייתם הושלמה בשנת 1640 על ידי בלדסארה לונגנה (Baldassarre Longhena). בתקופת הרפובליקה של ונציה שכן בארמונות מושב נציבות סן מרקו ומכאן שמות הארמונות. אחרי נפילת הרפובליקה עברו הפקידים הגבוהים לארמון המלכותי של נפוליאון (Palazzo Reale da Napoleone). היום שוכנים בחלק מהארמונות: מוזיאון קורר (museo Correr) והמוזיאון הארכאולוגי (museo Archeologico). הכניסה לשני המוזיאונים היא מהארמון "אגף נפוליאוניקה" (nell'Ala Napoleonica) בחזית הכיכר.
בקומות התחתונות של ה"פרוקורטיה" מצויות חנויות היוקרה של ונציה: חנויות ליהלומים ולתכשיטים, לחפצי אומנות, ולמוצרים המיוחדים של ונציה, בהם חפצי זכוכית מורנו. כמו כן, מצויים בשתי הקומות הראשונות של הארמונות בתי קפה שנוסדו במאה ה-18: קפה פלוריאן שנוסד ב-1720 בו התארחו משוררים וסופרים מפורסמים כמו ביירון, בלזק והנרי ג'יימס, קפה לאבנה שנוסד בשנת 1750, קפה גראן שנוסד בשנת 1860 וקפה קואדרי (Quadri) בו החיילים האוסטריים לגמו לראשונה את הקפה הטורקי במחצית הראשונה של המאה ה-19. התזמורות של בתי הקפה נוהגות לנגן בפני ציבור התיירים בכיכר בשעות היום והערב.
בכיכר מתקיימים האירועים הציבוריים החשובים של העיר, בדרך כלל בסופי השבוע, וכן נערך בכיכר טקס פתיחת פסטיבל המסכות השנתי.
בלילה של 9 מאי 1997 הוצג בכיכר אירוע מרשים המתאר את ימי הזוהר של הרפובליקה של ונציה (I Serenissimi).
הכיכר הקטנה כיכר סן מרקו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאמור, הכיכר הציבורית הפונה לכיוון הים קרויה הכיכר הקטנה סן מרקו (Piazzetto San Marco). במזרח הכיכר ארמון הדוג'ה (1442), הפתוח לקהל והכולל אוסף תמונות יקר ערך. מולו מבנה הספרייה (La Librerie Sansoviniana). בקומת הקרקע, כמו בשאר הכיכר, חנויות יוקרה למכירת מוצרי אומנות ונציאנית.
"המים הגבוהים"
[עריכת קוד מקור | עריכה]עשרות פעמים בשנה, הכיכר מוצפת מים, לשלוש שעות בממוצע. התופעה מכונה ה"מים גבוהים" או אקווה אלטה (acqua alta). ההצפה נגרמת על ידי צירוף מקרים: גלים גבוהים, לחץ ברומטרי נמוך ומשב רוחות עז מכיוון הים האדריאטי, השוכן בדרום העיר. במקרים אלה מניחים מעברים מיוחדים להולכי רגל, הבנויים על עמודי עץ, הכניסה לבזיליקת סן מרקו אינה מורשית ותנועת הסירות בתעלה הגדולה נפסקת. הממשל שוקל להפעיל שיטות נוספות על מנת להקל על התנועה של הולכי הרגל בעת תופעת המים הגבוהים. בתחילת 2007 הותקנו בשלושה מקומות בכיכר משטחים רחבים ויציבים יותר, מאשר מעברי העץ הקיימים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בוונציה הכיכרות מכונות קמפו, חוץ מכיכר סן מרקו. הידועות בהן: ,Campo San Polo, Campo San Stefano, Campo San Barnaba, Campo Tomà, Campo Santa Margherita, Campo del Ghetto Novo
