נתן כוגן

נתן כוגן
Nathan Cogan

נתן כוגן כסטנלי קוולסקי ב"חשמלית ושמה תשוקה", תיאטרון "האהל", בבימויו של מנחם גולן, 1959
לידה	14 במאי 1914 י"ח באייר ה'תרע"ד באקו, האימפריה הרוסית
פטירה	15 באפריל 2009 (בגיל 94) כ"א בניסן ה'תשס"ט תל אביב-יפו, ישראל
מקום קבורה	בית העלמין ירקון
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	1935–2006 (כ־71 שנים)
עיסוק	שחקן קולנוע ותיאטרון
מקום לימודים	האוניברסיטה הלאומית לתיאטרון ולקולנוע "יון לוקה קאראג'אלה"
בן או בת זוג	דנה כוגן
מספר צאצאים	2
פרופיל ב-IMDb

חייל בבריגדה היהודית

"הלהקה הצבאית" בבסיס הצבא הבריטי בסרפנד. נתן כוגן השמאלי ביותר

ביחד עם נתן אלתרמן, יעקב הורוביץ ואברהם שלונסקי

בתפקיד שר האוצר הנצחי ב"עוץ לי גוץ לי", תיאטרון הקאמרי

עם אורנה פורת ב״הו אבא אבאל'ה עלוב, אמא תלתה אותך בארון ואני כל כך עצוב״, הקאמרי, 1966

נתן כוגן ואברהם בן-יוסף, ב"הקמצן" מאת מולייר, הקאמרי, 1955

לצידו של גרגורי פק במערבון האמריקאי שצולם בישראל "בילי שני כובעים", בבימויו של טד קוצ'ף, 1974

עם גילה אלמגור בסרטו של רפאל נוסבאום "חולות לוהטים", 1960

בסרט הצרפתי "טנגו רשבסקי", בבימויו של סם גרברסקי, 2003

נתן כּוֹגַן (14 במאי 1914 – 15 באפריל 2009) היה שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלי, בעל קריירה בינלאומית.

קורות חייו

נתן כוגן נולד בבאקו שבקווקז. הוא גדל במשפחה ציונית. סבתו עלתה לארץ ישראל בזמן הביל"ויים וקנתה קרקע במושבה ראשון לציון. אביו יוסף כוגן, בא ממשפחה מוזיקלית, במשפחתו הציגו הצגות של אברהם גולדפדן, הוא נהג לשיר. כשאביו שירת בצבא הצאר ושמעו אותו שר, הציעו לו לשיר באופרה בתנאי שהוא יתנצר והוא סירב.

אביו היה מהנדס נפט ובעל בארות נפט ובתי זיקוק בבאקו. אמו, גוסטה, הייתה עקרת בית. נתן כוגן למד עברית בבית ספר עברי בבאקו. המשפחה חיה ברווחה חומרית, אולם משהצבא האדום הגיע לעיר החליט אביו לעלות לארץ ישראל, בלי שהייתה לו אפשרות לקחת עמו כסף או רכוש. ב-1920, בגיל שש, עלה לארץ ישראל עם משפחתו – אביו יוסף, אמו גוסטה, ואחיו באזיק (לימים שחקן הקאמרי אברהם בן-יוסף). המשפחה התגוררה בנווה צדק, כוגן למד בבית ספר לבנים, אביו עבד בכבישים והמשפחה חיה על סף רעב. אביו קיבל עבודה במעיינות נפט ברומניה והם נסעו לעיר פלוישט ברומניה, שם סיים בית-ספר יסודי וגימנסיה והשתתף בהצגות בתיכון. אביו נפטר כשהיה בן שבע.

כוגן החליט להיות שחקן תיאטרון בעקבות אחיו:

"כל מה שאחי עשה גם אני עשיתי. ברגע שאחי החליט שהוא עוסק בתיאטרון, היה לי ברור שגם אני. הייתי בכתה החמישית, בן חמש-עשרה."

הוא למד בבית הספר הגבוה לדרמה בבוקרשט. אחיו שיחק באותה עת בסרטים צרפתיים. באוגוסט 1935 עלה בגפו לישראל, התגורר בתל אביב ועבד בבניין, אחיו עלה כעבור ארבע שנים באוניית מעפילים.

התיאטרון הראשון בו כוגן שיחק היה "קומדיה ארצישראלית". אחיו הכיר מברלין את ג'ניה ברגר, הציירת של התיאטרון והיא ארגנה לו ראיון. הם עשו חזרות ל"המכשפה" והיו זקוקים לסטטיסטים. ב"קומדיה ארצישראלית" הכיר את המוזיקאי מרק לברי והשחקן והרקדן קוליה כוגן, שהקימו את להקת "רמפ"א" (ראשי תיבות של ריקוד, מוזיקה, פנטומימה, אופרטה). בין השאר הם הציגו את "החטיפה מן ההרמון" של מוצרט. כוגן גילם חייל שחוצה את הבמה בריקוד. "רמפ"א" הציגו בכל רחבי ארץ-ישראל, בין הרקדניות היו גם חנה מרון, שהייתה אז ילדה.

אחר-כך שב לישראל הבמאי יצחק משה דניאל והקים ביחד עם קבוצת שחקנים, ביניהם כוגן את תיאטרון "סדן". השחקנים הנוספים היו מרים שינדלר, משה חורגל, אריאלי, יוסף גולנד וקלמן קונסטנטינר (לימים קלמן גלעדי). במרוצת הזמן הצטרפו גם ורוניקה זלצמן ורחל מרכוס. התיאטרון הציג בסך-הכול שלוש הצגות עד שהתפרק, כולן היו בבימויו של דניאל. הם הציגו באולם ההתעמלות של "הפועל", ברחוב נחמני, בו הציגו במרוצת השנים הקאמרי והבימה. ההצגה השנייה אותה הציגו הייתה "השגעון הגדול", עיבוד של דניאל ואביגדור המאירי לרומן פרי עטו של המאירי. התיאטרון לא שילם משכורות לשחקנים וכוגן התפרנס מעבודה בבית חרושת לקרח.

אחר-כך כוגן שיחק בתיאטרון "המטאטא", ביחד איתו הצטרפה מרים שינדלר. הוא שיחק בהצגה "יעקב וכריסטיאן", פרי עטו של סמי גרונמן. בין השחקנים ששיחקו ב"מטאטא" היו שמואל רודנסקי, בצלאל לונדון ויעקב טימן.

י"מ דניאל, ביחד עם נתן כוגן, זרנוב, סוניה ברונקוב ועלינה סטרניצקה ייסדו את קפה סמדר, בית הקפה הראשון בתל אביב. במקום האורחים רקדו לצלילי תזמורת שניגנה והוצג גם קברט. כוגן שר את שירו הידוע "לו הייתי בהמה", פזמון גרמני שנתן אלתרמן תרגם ודניאל הלחין. כעבור זמן קפה סמדר גווע וב-1939 י"מ דניאל הקים את קברט "הרקיע השישי". דניאל עשה זאת בשביל זוגתו דאז, סוניה ברונקוב, ששרה וניגנה בפסנתר. כוגן שר מעט והציג את הקטעים השונים. באותה עת כוגן עבד בחברה לייצוא וייבוא של פירות ירקות במהלך היום ובלילה הופיע בקברט.

ב-1939 הגיע לארץ ישראל אברהם בן-יוסף, אחיו של כוגן והאחים הופיעו יחדיו במחזה "האנייה דנסיטי", שתורגם מצרפתית, בו שיחקו גם שינדלר וקלמן קונסטנטינר. אחר-כך הופיע ביחד האחים בהצגת הילדים "הדובון והזאב הרשע", שאת המוזיקה לה הלחין משה וילנסקי. בהצגה הזו שיחקו גם אהובה קוטאי, קלמן קונסטנטינר וברטה וילנסקי; הבמאי ואמרגנן של שתי ההצגות היה י"מ דניאל. האחים הופיעו יחדיו גם בתוכנית אחת בלהקת "כל הרוחות".

כוגן ואחיו שיחקו בתיאטרון "פפילון", אותו הקימו סטלה קדמון ומרטין רוסט. התיאטרון הופיע בבית הקפה "שלושה כושים", בפינת הרחובות אלנבי וביאליק בתל אביב. "פפילון" הציג מערכונים ושירים וכעבור תוכנית אחת התפרק. אחר-כך שיחק בהצגות שונות. בין השאר עם השחקן אברהם שקלרש. אחת מהן הייתה ערב מערכונים של צ'כוב, בו שיחק יחד עם רחל מרכוס ושקלרש. כמו כן שיחק בהצגה "גסטפו במוסקבה" לצד שקלרש, א"א וולף, איתן פריבר ורחל מרכוס.

ב-1941 שיחק כוגן באופרטה "העטלף" לפי מאילק והלוי ומוזיקה של יוהאן שטראוס הבן, שהציגה ב"אופרה הארצישראלית העממית". הוא החליף את אחיו, שהיה צריך לעבור ניתוח דחוף, בתפקיד גבריאל פון איזנשטין. אחר-כך שיחק שוב ב"העטלף", הפעם כמחליפה של נדיה ליובובסקיה, בתפקיד הרוזן אורלובסקי.

באוגוסט 1942 נתן כוגן התגייס לצבא הבריטי והפך מייד לתושב חוקי, מכיוון שהבריטים נזקקו למתגייסים. הוא הצטרף ל"להקה הצבאית", אותה ייסד צבי פרידלנד מתיאטרון הבימה. בלהקה היו גם חברים יעקב אורלנד שהופקד על הכתיבה, הצייר אריה ארוך שעיצב את התפאורה, ומשה גורלי (ששמו אז היה משה ברוזנפט) ומרדכי זעירא שהופקדו על המוזיקה. פרט לחזרות הלהקה עברה מדי יום אימונים צבאיים. כעבור אחד עשר חודשים פרידלנד השתחרר מהצבא ובכך פורקה הלהקה. כוגן נשלח לפלוגה שתיים, בה הוצבו המתגייסים החדשים לבריגדה היהודית. כוגן לחם כמקלען, הפלוגה הוצבה במצרים ואחר-כך בחזית האיטלקית.

בשוך הקרבות, בשנים 1943–1944 הוקמה להקת "גיצים וחצים". בין חבריה היו המוזיקאי צבי בן-יוסף, שלמוני שכתב את התוכנית, שמשון לימון, אביגדור בורקצ'וב וישראל טנאי מהבימה. הלהקה הציגה שירים ובמערכונים בפני חיילים. אחר-כך עברה הלהקה ביחד עם הפלוגה להולנד ובלגיה ובשלהי המלחמה סייעה בהצלת יהודים. הם הופיעו במשך שבועיים ביידיש ובעברית בברגן-בלזן. אחר-כך הופיעו באנטוורפן ובפריז בהופעות שרווחיהן הלכו לקרן הקיימת לישראל. בתמורה החיים זכו בחופשה בת חודש בפריז, בה כוגן צפה בסרטי קולנוע והצגות תיאטרון. בתום החופשה החיילים שוחררו וחזרו לארץ-ישראל.

עם שחרורו מהצבא שיחק נתן כוגן כמה חודשים בתיאטרון "האהל". בשנת 1945 הצטרף לתיאטרון הקאמרי, שאחיו אברהם בן-יוסף היה ממקימיו ושהיה אז בראשיתו ושיחק בו עד לפרישתו לפנסיה. נתן כוגן גילם למעלה ממאה דמויות בהצגות שונות. משרדי הקאמרי שכנו אז בדירת חדר ברחוב העלייה מספר אחד, שם נערכו גם החזרות; אחר-כך עברו לרחוב בן יהודה 28, לדירת שלושה חדרים. אנשי התיאטרון בילו יחדיו בשעות הפנאי שלהם ושררו ביניהם שיתוף ושוויון.

כוגן: אני זוכר שאחד השחקנים שהגיע מחוץ לארץ דרש שהשם שלו יופיע בחלק העליון של הכרזה. בזיק (בן יוסף), שהיה למעשה הכוכב של התיאטרון, אמר: 'זה לא יבוא בחשבון. בקאמרי לי יהיו סטארים'. זה הוא אמר, והוא היה הסטאר. בתחילה לא הופיעו שמות השחקנים על הכרזות ומאוחר יותר הם נכתבו אחד אחרי השני. אחר כך הדברים השתנו.

בתחילה כוגן שולב כמחליף בהצגות קיימות, בהן "משרתם של שני אדונים", "העולם בו אנו חיים" ו"חתונת הדמים". בתחילה התיאטרון אורגן כקולקטיב, הרפרטואר נקבע באמצעות דיונים משותפים, אם כי יוסף מילוא, הבמאי היחידי בראשית ימיו של הקאמרי, הכריע בדבר וגם ליהק לתפקידים השונים. התיאטרון היה להיט בשנותיו הראשונות, בעיקר אצל הנוער. הוא היה התיאטרון הראשון שהעלו הצגות מקור ישראליות. הקאמרי נסע לסיבובי הופעות ברחבי ישראל והופיע גם ביישובים וקיבוצים מרוחקים והגיעו עד אילת ועפולה. לפעמים הם לנו בבתי התושבים. ביישובים שלא הייתה במה, הקימו הניחו קרשים על ערמות תבן. כוגן שיחק לצד אחיו בהצגות שונות, בהן "דודתו של צ'רלי", "הן לא תקחהו עמך", "קרא לי סמיוקה" ו"אדם לכל עת". ב-1956 הקאמרי הופיע בפסטיבל האומות בפריז, עם ההצגות "הנפש הטובה מסצ'ואן" ו"הוא הלך בשדות", שזכתה במקום הראשון בפסטיבל. ב-1957 הצטרף לסיבוב הופעות ארוך באירופה עם תאטרון מחול ענבל כקריין ואמר דברי קישור והסברה באנגלית, צרפתית או גרמנית, בהתאם לשפה בה דיברו בארץ בה הופיעו.

ב-1957 הגיע לארצות הברית ושהה בה קרוב לשנה. הוא השתתף כשומע חופשי בבית הספר למשחק של לי שטרסברג בניו יורק. באותו זמן יוסי ידין היה בניו יורק אף הוא ולוהק לתוכנית טלוויזיה אמריקאית. ההפקה חיפשה דובר רוסית לתפקיד קצין ריגול סובייטי וידין המליץ על כוגן לתפקיד. כוגן שהה תקופה מסוימת בהוליווד וגילם את דמותו של אב בסרט Juvenile Delinquency. פעמים בודדות שיחק מחוץ לקאמרי, אחת מהן בתיאטרון האהל, בתפקיד סטנלי קוולסקי, בהצגה "חשמלית ושמה תשוקה, בבימויו של מנחם גולן ב-1959. פעם אחרת שיחק בהצגה "טופז" בתיאטרון השחר, בבימויו של יואל זילברג ב-1969.

בין הצגותיו הבולטות בקאמרי: "עוץ לי גוץ לי" בו גילם את דמותו של שר האוצר במספר הפקות שהשתרעו על פני למעלה משלושים שנה, "רצח", "דודתו של צ'רלי", "השחף", "הם יגיעו מחר" של נתן שחם, "ענבי זעם", "הן לא תיקחהו עימך", "חשיבותה של רצינות", "ענבי זעם", מחזות קלאסיים של שייקספיר, מולייר, צ'כוב, מחזאות ישראלית בת זמננו ועוד. הוא קיבל מלגות והשתלם במשחק בלונדון ובארצות הברית.

כוגן קריין בעשרות תסכיתי רדיו מאז שנת 1960 ועד למותו, בהן הדמות הראשית בתוכנית הבלשית שנחלה הצלחה "אלרי קווין" ובעל הארמון בהצגה "בעלת הארמון" של לאה גולדברג.

הוא הופיע ביותר מ-70 סדרות טלוויזיה ישראליות בערוץ 1, ערוץ 2 וערוצי הכבלים, בהן: "מישל עזרא ספרא ובניו" בבימויו של נסים דיין, "סיטון" בבימויו של אורי ברבש, "כתב פלילי" בבימויו של חיים בוזגלו ו"החיים זה לא הכול" בבימויו של עדי בנימינוב.

ב־1962 שיחק בסרט "חבורה שכזאת" בתור המפקד דודיק. ב-1968 שיחק בסרט "השכונה שלנו" של הגששים, בבימויו של אורי זוהר. ב-1970 שיחק בסרט "התמהוני" של דן וולמן. ב-1974 שיחק במערבון האמריקאי שצולם בישראל "בילי שני כובעים", בבימויו של טד קוטצ'ף, לצידו של גרגורי פק. הוא זכור במיוחד בשל תפקידו בסרטו של בועז דוידזון "צ'רלי וחצי" (1974). בסרט גילם את דמותו של חיים זוהר, אביה של גילה (חיה קציר), אהובתו של צ'רלי (יהודה ברקן). ב-1977 שיחק בסרטו של מנחם גולן "מבצע יונתן". ב-1980 שיחק בסרט האמריקאי "האדומה הגדולה ה-1" בבימויו של סמואל פולר, שצולם בישראל. באותה שנה שיחק בשני סרטי קולנוע בגרמניה. בארצות הברית שיחק בסרט הטלוויזיה בניו-יורק “Top Secret Mission". בערוץ CBS בהוליווד, קליפורניה שיחק ב"Juvenile Delinquency", בבלגיה הופיע ב"שלום ישראל" - בטלוויזיה של בריסל. ב-1982 שיחק בסדרת הטלוויזיה האמריקאית "אישה ושמה גולדה", בה גילם את דמותו של לוי אשכול ושיחק לצידה של אינגריד ברגמן, שגילמה את דמותה של גולדה מאיר. ב-1998 שיחק בסרטה של מיכל בת-אדם "אהבה ממבט שני" לצידה של מיכל זוארץ.

לאחר יציאתו לגמלאות לוהק פחות ופחות לתפקידים בקאמרי, בעיקר בתור מחליף. ב-1997 שיחק נתן כוגן את הצגותיו האחרונות בתיאטרון הקאמרי ובאותה שנה בגיל 83 פתח בקריירת קולנוע בינלאומית והרבה לטוס ולהצטלם במקומות שונים ברחבי תבל כמו בלגיה, מרוקו ועוד. הוא ידע שפות רבות, מה שעזר לו בכך. הוא הוזמן להשתתף בתפקידים ראשיים גם בסרטים צרפתיים שזכו להצלחה רבה בהם:

הסרט זוכה פרס הסזאר בקטגוריית הסרט הטוב ביותר של שנת 1997 - "מאדאם ז'אק על הטיילת", בבימויו של הבמאי היהודי-צרפתי עמנואל פינקל; כיכב בתפקיד מרכזי לצידו של ז'אן-לואי טרנטיניאן בסרט "אלה האוהבים אותי יסעו אלי ברכבת" (1998); "טנגו רשבסקי" (2003) בתפקיד הראשי של אב המשפחה. בבימויו של סם גרברסקי, הסרט זכה בפרס הסרט המצטיין בפסטיבל הסרטים היהודיים בסינמטק ירושלים ב-2004; בגיל 92, שלוש שנים לפני מותו, שיחק בסרטו האחרון, "לה פרומנד" (2006) בתפקיד הראשי כאב החתן - עליו היה מועמד לפרס הסזאר.

זכה בפרס על מפעל חיים מטעם התיאטרון הקאמרי בספטמבר 2001.

נבחר ליקיר העיר תל אביב-יפו בשנת 2003.

על-שמו קרוי פרס שמעניק התיאטרון הקאמרי לשחקניו.

נתן כוגן היה נשוי לדנה כוגן. השניים היו הורים שתי בנות: טלי-חמוטל ואיילת, מלחינה לתיאטרון וטלי וחמישה נכדים. נכדתו, ענת היא שחקנית.

תפקידים בתיאטרון הקאמרי

הצגה	מחזאי	מתרגם	במאי	תפקיד	הצגת בכורה
משרתם של שני אדונים	קרלו גולדוני	יוסף מילוא	יוסף מילוא	פלורינדו	23 באוקטובר 1945
העולם בו אנו חיים	קרן ויוסף צ'פק	יוסף מילוא	יוסף מילוא	מנהיג הצהובים	25 בפברואר 1946
דודתו של צ'רלי	ברנדון תומאס	יאיר בורלא	יוסף מילוא	קולונל סר פרנסיס צ'סני	16 בספטמבר 1946
אנטיגונה	ז'אן אנוי	נתן אלתרמן	יוסף מילוא	זקיף יונס	30 בדצמבר 1946
יעקובובסקי והקולונל	פרנץ וורפל	יעקב הורוביץ	יוסף מילוא	נהג קוביוסטוס	6 באפריל 1947
ז'אן	לסלו בוש פקטה	אמיל פוירשטיין	טוביה גרינבאום	פרנץ	12 ביוני 1947
הן לא תיקחהו עימך	קאופמן והארט	יאיר בורלא	יוסף מילוא	קולנקוב	5 באוגוסט 1947
הספר מסיביליה	פייר בומרשה	נתן אלתרמן	יוסף מילוא	הרוזן אלמביבה	2 בפברואר 1948
הוא הלך בשדות	משה שמיר		יוסף מילוא	אברהם גורן	31 במאי 1948
בגנים	ליאוניד ליאונוב	אברהם שלונסקי	יוסף מילוא	ויקטור	11 באפריל 1949
לילות הזעם	ארמן סאלאקרו	מנשה לוין	פיטר פריי	ריבואר	31 במאי 1949
הצל	יבגני שוורץ	שלמה טנאי	לאופולד לינדטברג	תליין	1 בנובמבר 1949
הם יגיעו מחר	נתן שחם		יוסף מילוא	ג'ונה	1 בפברואר 1950
כוכבים נודדים	שלום עליכם; מרק רזומני; טורקוב	אברהם שלונסקי	זיגמונד טורקוב	מיסטר קלאמר	30 באפריל 1950
הילולת רפאים	נואל קאוורד	יאיר בורלא	חנן סימטאי	צ'ארלס	2 ביולי 1950
רביזור	ניקולאי גוגול	אברהם שלונסקי	פטר שארוף	איוון קוזמיץ' שפקין	18 ביולי 1950
קרא לי סיומקה	נתן שחם		גרשון פלוטקין	אירלנדר	6 בנובמבר 1950
פונדק בדרך	פריץ הוכוולדר	לאה גולדברג	גרשון פלוטקין	לואי	27 בפברואר 1951
ארבע כנפות הארץ	אריה להולה		אריה להולה	מיור	18 ביוני 1951
מלכת שבא	סמי גרונמן	חיים חפר	גרשון פלוטקין	בניה, שר צבא	20 באוגוסט 1951
ביבר הזכוכית	טנסי ויליאמס	ב. אפרים	טוביה גרינבוים	האורח הצעיר	14 בינואר 1952
הקיצו ורננו	קליפורד אודטס	רפאל אליעז	גרשון פל	ג'ו אקסלרוד	21 בספטמבר 1952
ז'אן ד'ארק	ברנרד שאו	יעקב אורלנד	יוסף מילוא	דיונוא, הממזר מאורליאן	18 בדצמבר 1952
תעלולי נאסר-א-דין	ויקטור ויקטוביץ' פזמונים	שלמה ניצן	יוסף מילוא	שוטר מחוטט	28 ביולי 1953
באנברי (חשיבותה של רצינות)	אוסקר ויילד	יעקב אורלנד	זלמן לביוש	דז'ון וורדינג	29 בספטמבר 1953
ים ובית	שולמית בת-דורי		שמואל בונים	ברקה	7 בדצמבר 1953
האיש שבא לסעוד	קאופמן והרט	דן בן אמוץ	היי קיילוס	ברט ג'פרסון	24 באוקטובר 1954
הקמצן	מולייר	נתן אלתרמן	שמואל בונים	ואלר	26 בינואר 1955
מוריד הגשם	ריצ'רד נאש	רפאל אליעז	שמואל בונים	פיל	20 ביוני 1955
כובע הקש האיטלקי	אז'ן לאביש; מ. מישל	נתן אלתרמן	יוסף מילוא	אמיל	18 בינואר 1956
מלחמת בני אור	משה שמיר		גרשון פלוטקין	אנטיפס	19 במרץ 1956
הוא הלך בשדות (חידוש)	משה שמיר		יוסף מילוא	אברהם גורן	4 ביולי 1956
לעולם אין לדעת	גייב שאו	מ. אריאל	גרשון פלוטקין	ולנטין	12 בדצמבר 1956
נערת החלומות	אלמר רייס	עמוס קינן	יוסף מילוא	קלרק רדפילד, אחד המקסיקנים	13 באפריל 1957
הערב אימפרוביזציה	לואיג'י פירנדלו	נתן אלתרמן	מרסל לופוביצ'י	ריקו וורי	30 בנובמבר 1958
בית הבובות	הנריק איבסן	רפאל אליעז	קורט הירשפלד	קרוזסטאד	15 בפברואר 1959
הלילה השנים עשר	שייקספיר	רפאל אליעז	שמואל בונים	אנטוניו	26 באוקטובר 1959
רוזנים ואביונים	אדוארדו סקרפטה/ ז'אק פברי	נתן אלתרמן	שמואל בונים	פסקואלה	20 ביוני 1960
מרי סטיוארט	פרידריך שילר	דן מירון	גרשון פלוטקין	ג'ורג' טלבוט	30 בינואר 1961
כנרת כנרת	נתן אלתרמן		גרשון פלוטקין	גרישה	30 בדצמבר 1961
הזמנה לארמון	ז'אן אנוי	דוד אבידן	גיורא מנור	רומיינוויל	21 במאי 1962
גליליאו	ברטולט ברכט	דן מירון	סם בסקוב	פילוסוף החצר, וואני	21 ביולי 1962
פונדק הרוחות	נתן אלתרמן		גרשון פלוטקין	רוח ג'	29 בדצמבר 1962
וויצק	גאורג ביכנר	דן מירון	שמואל בונים	טאמבור-מאיור	13 באוקטובר 1963
צ'יפס עם כל דבר	ארנולד ווסקר	יורם קניוק	עודד קוטלר	המח"ט	10 בפברואר 1964
עוץ לי גוץ לי	אברהם שלונסקי על פי האחים גרים		יוסי יזרעאלי	שר האוצר	15 בדצמבר 1965
הו אבא אבאל'ה עלוב	ארתור קופיט	יעקב שבתאי	קונרד סוינרסקי	קומדור רוסבאב	28 באפריל 1966
קדחת אביב	נואל קאוורד	יעקב שבתאי	לאונרד שך	דוד (האב)	22 ביולי 1967
האישה מן הים	הנריק איבסן	עדנה קורנפלד	לאונרד שך	הזר	20 בנובמבר 1968
כתר בראש	יעקב שבתאי		שמואל בונים	יואב	14 בספטמבר 1969
בשפל (קופרודוקציה עם תיאטרון חיפה)	מקסים גורקי	עזה צבי	היי קיילוס	מדבדייב	24 בנובמבר 1970
משפט הסופרים במוסקבה	סטיוארט הוד	עפרה בן-עמי	גרשון פלוטקין	וסילייב	5 ביולי 1971
הפקודה	סול לויט	חיים גליקשטיין	היי קיילוס	ג'ורג' וו. גריי	26 באוקטובר 1971
הן לא תיקחו עימך	קאופמן והרט	עדה בן-נחום	היי קיילוס	בוריס קולנקוב	30 בדצמבר 1971
יחי החופש	טום סטופארד	עדה בן נחום	שמואל בונים	כרמן	30 באפריל 1973
כטוב בעיניכם	שייקספיר	אבי עוז	פיטר ג'יימס	קורין	21 ביולי 1973
השחף	אנטון צ'כוב	דוד אבידן	לאופולד לינדטברג	שמראייב	20 באפריל 1974
ביקור הגברת הזקנה	פרידריך דירנמאט	חיים גורי; יוסף מילוא	יוסף מילוא	הופבאוור	14 באוגוסט 1974
קומדיה של טעויות	שייקספיר	דן אלמגור	פיטר ג'יימס	הדוכס	8 במרץ 1975
קרנפים	אז'ן יונסקו	נסים אלוני	גלן וולפורד	פאפיון	2 באוגוסט 1975
אקווס	פיטר שאפר	אהוד מנור	פיטר ג'יימס	פרנק סטראנג	17 ביולי 1976
אילוף הסוררת	ויליאם שקספיר	יוסף מילוא	יוסף מילוא	מורה	7 במאי 1977
מותו של סוכן	ארתור מילר	דן אלמגור	עמרי ניצן	הדוד בן	9 ביוני 1979
הסוחר מוונציה	ויליאם שייקספיר	אברהם עוז	ברי קייל	תובל	22 ביולי 1980
אותלו	ויליאם שקספיר	נתן אלתרמן	היי קיילוס	דוכס ונציה, גרציאנו	20 בדצמבר 1980
הנשים העליזות מוינדזור	ויליאם שקספיר	ניסים אלוני	עמרי ניצן	ג'ון ראגבי	16 ביולי 1981
היער	אלכסנדר ניקולאייביץ' אוסטרובסקי	עזה צבי	יונתן מרזר	אואר קיריליץ' בוודאייב	12 ביוני 1982
אמדאוס	פיטר שאפר	דן מירון	היי קיילוס	הרוזן יוהאן קיליאן פון שטראק	27 בנובמבר 1982
מעגל הגיר הקווקזי	ברטולט ברכט	נתן זך	יוהאן טאוב	זקן הקולחוז, פליט, איכר עשיר ג'	27 במאי 1983
מידה כנגד מידה	ויליאם שקספיר	ט. כרמי	פיטר דיוז	הנזיר תומאס	25 באוקטובר 1984
קסטנר	מוטי לרנר		אילן רונן	ד"ר שנלר	11 ביולי 1985
המלך ואני	אוסקר המרשטיין	דן אלמגור	יוסי אלפי	שגריר	4 באפריל 1987
אמא קוראז'	ברטולט ברכט	מאיר ויזלטיר	אילן רונן	קולונל זקן, חייל קשיש	9 באפריל 1988
הריון	גורן אגמון		איציק ויינגרטן	אבא	3 בנובמבר 1988
עוץ לי גוץ לי (חידוש)	אברהם שלונסקי; על פי האחים גרים		יוסף כרמון על פי יוסי יזרעאלי	שר האוצר	11 באפריל 1989
סוגרים את הלילה	יוסף מונדי		ישראל גוריון	זונשטיין	8 בנובמבר 1989
תפילה	גריגורי גורין; ע"פ "טוביה החולב" של שלום עליכם	בלה מורגנשטרן; רבקה משולח	מארק זכארוב	הרב	23 בינואר 1992
ריצ'רד השלישי	ויליאם שקספיר	מאיר ויזלטיר	עמרי ניצן	ראש העיר לונדון	17 באוקטובר 1992
ענבי זעם	פרנק גלאטי על פי ג'ון סטיינבק	רבקה משולח	אילן רונן	ראש העיר הוברוויל	19 בינואר 1993
תמול שלשום	יורם פאלק בעיבוד לש"י עגנון		יורם פאלק	ויקטור השמן, רב פייש, בעל בית הקפה	25 ביולי 1994
בויטרה הגזלן	הלל מיטלפונקט על פי משה קולבאק		הלל מיטלפונקט	הרב	17 ביוני 1995
רצח	חנוך לוין		עמרי ניצן		1 באוגוסט 1997
אבא של החתן	יוסף בר-יוסף		מיכאל גורביץ'	סבא אהרון	4 בספטמבר 1997
כטוב בעיניכם	ויליאם שייקספיר	דן אלמגור	עמרי ניצן		16 בפברואר 2001

תפקידים בקולנוע

סרט	מפיק	תסריטאי	במאי	תפקיד	שנה	מידע נוסף
יונתן וטלי	מרגוט קלאוזנר, בוריס אל-דור	מרגוט קלאוזנר, הנרי שניידר (לפי סיפור מאת חנה קאופמן)	הנרי שניידר		1953
יצחק ורבקה (20 דקות)			בן עויזרמן		1953
דני ועליזה (45 דקות)		ברוך דינר והארולד אי. סטייברג	ברוך דינר		1954	הסרט נבחר בידי מועצת הסרט הבינלאומית בניו יורק כ"סרט הטוב ביותר על עניין יהודי בשנת 1955"
אבן על כל מיל	גוסטב שטיינמץ, יקותיאל פדרמן, שאול גוסקינד	חיים חפר, אריה להולה	אריה להולה		1955
מעשה במונית	יצחק אגדתי, מרדכי נבון, לארי פריש	לארי פריש	לארי פריש	נתן	1956
חולות לוהטים	רפאל נוסבאום	רפאל נוסבאום	רפאל נוסבאום		1960
חבורה שכזאת	מרדכי נבון, יצחק אגדתי, יוסף (בומבה) צור	שאול ביבר, יוסף (בומבה) צור על פי ספרו של ישראל "פוצ'ו" ויסלר "חבורה שכזאת"	זאב חבצלת	מפקד פלוגה	1962
כלוב הזכוכית	מאיר מגן, יואל נוימן, פיליפ ארטואיס	פיליפ ארטואיס	פיליפ ארטואיס	רופא	1965	קופרודוקציה ישראלית-צרפתית
פיצוץ בחצות	מרדכי נבון, מאיר מגן	משה הדר, מאיר מגן, דוד גרינברג	בימוי הרווה ברומברג'ה, בימוי השלמות דוד גרינברג		1965	קופרודוקציה ישראלית-צרפתית
אישה בחדר השני	יצחק צפל ישורון	יצחק צפל ישורון	יצחק צפל ישורון		1967
השכונה שלנו	אברהם דשא (פשנל), חיים טופול	טלילה בן זכאי, אברהם דשא (פשנל) ושייקה אופיר	אורי זוהר	הקצין רוסקובסקי	1968
התמהוני	עמי ארצי	דן וולמן	דן וולמן	אבא	1970
Death Has No Friends				ד"ר ברוורמן	1970
בלומפילד	ג'ון היימן, וולף מאנקוביץ'	וולף מאנקוביץ', יוסף גרוס, על פי ספרו של גרוס	ריצ'רד האריס	חבר ועדה	1971	קופרודוקציה אנגלית-ישראלית
פלוך	אלפרד פליין, חיים זלדיס	חנוך לוין, דן וולמן	דן וולמן		1972
צ'רלי וחצי	שמחה זבולוני	אלי תבור	בועז דוידזון	חיים זוהר (אביה של גילה)	1974
בילי שני כובעים			טד קוצ'ף		1974
לופו בניו יורק	מנחם גולן, יורם גלובוס	שמעון ישראלי, בועז דוידזון	בועז דוידזון	שגריר ישראל בארה״ב	1976
מבצע יונתן	מנחם גולן, יורם גלובוס	קלארק ריינולדס, מנחם גולן	מנחם גולן	עו"ד גרוסמן	1977	היה מועמד לקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר בפרס האוסקר
האדומה הגדולה ה-1	ג'ין קורמן	סמואל פולר	סמואל פולר		1980	צולם בישראל, גרסה משוחזרת בתוספת 40 דקות הוצגה בפסטיבל קאן 2004
מאדאם ז'אק על הטיילת			עמנואל פינקל	בתפקיד הראשי	1997	הסרט זכה בפרס הסזאר הצרפתי
מקום טוב (14 דקות)		איילת ברגור	איילת ברגור	משה	1997
סודות משפחה		שמי זרחין על פי הרומן של יהודית קציר	ניצה גונן	עוה"ד שמואלי	1997
אהבה ממבט שני	מיכל בת-אדם	מיכל בת-אדם	מיכל בת-אדם		1998
אלה האוהבים אותי יסעו אלי ברכבת			פטריס שרו	בתפקיד מרכזי	1998
פרא		יורם גל	יורם גל		1999
מסעות		עמנואל פינקל	עמנואל פינקל	בתפקיד ראשי	1999	סרט צרפתי, סרטו הארוך הראשון של עמנואל פינקל, הבכורה העולמית בשבוע הבמאים בפסטיבל קאן
Stormy Weather (איסלנד)		Solveig Anspach, Roger Bohbot, Pierre-Erwan Guillaume, Cecil Vargaftig	Solveig Anspach		2003
טנגו רשבסקי (צרפת)		פיליפ בלשבנד, סם גרברסקי	סם גרברסקי	בתפקיד הראשי של דולפו, אב המשפחה	2003	הסרט זכה בפרס הסרט המצטיין בפסטיבל הסרטים היהודיים בסינמטק ירושלים ב–2004
לה פרומנד (35 דקות)		מרינה דה ואן	מרינה דה ואן	בתפקיד הראשי כרוברט, אביו של דוד החתן	2006	על תפקיד זה היה מועמד לפרס הסזאר

תפקידים בטלוויזיה

סדרה/תוכנית	סוגה	ערוץ	תסריטאי	במאי	תפקיד	שנה	מידע נוסף
מי ורדים מפורט סעיד			גדעון תלפז על פי סיפורו	רם לוי		1972	סרטו העלילתי הראשון של רם לוי
מישל עזרא ספרא ובניו	סדרת דרמה בת 5 פרקים	ערוץ 1	נסים דיין ואמנון שמוש (על פי ספרו של שמוש)	נסים דיין	קולונל	1982
אישה ושמה גולדה	סרט טלוויזיה אמריקאי		הרולד גסט, סטיב גטרס	אלן גיבסון	לוי אשכול	1982
Erinnerung - זיכרון	סרט טלוויזיה		ריצ'רד בלנק	Horst Schier	Hotelbesitzer	1982	הפקה מערב גרמנית
אהבות ביתניה	סרט טלוויזיה	ערוץ 1	מוטי לרנר	סלבה צ'פלין		1993
סיטון	סדרת טלוויזיה	ערוץ 1	בני ברבש	אורי ברבש	ליאון ספורטה	1995
מיי פירסט סוני	סדרת טלוויזיה	ערוץ 2		אורי ברבש		2001
כל מה שיש לי	סרט טלוויזיה	ערוץ 2 טלעד		קרן מרגלית		2002	הסרט זכה בפרס התסריט הטוב ביותר בפסטיבל פיפא-ביאריץ בצרפת
כתב פלילי	סדרת טלוויזיה		גידי מרון, עופר גרינשטיין	חיים בוזגלו	גוסטב	2005
החיים זה לא הכול	סדרת טלוויזיה	ערוץ 2, HOT קומדי סנטרל	דניאל לפין, חיים אידיסיס, עופר קניספל וגאיה וילדמן	עדי בנימינוב	הדוד שמחה	2005
הימנית האחרונה של מקס בר (52 דקות)	סרט דרמה מוקומנטרי			אבידע ליבני		2006

לקריאה נוספת

• לאה גילולה, "העיקר הוא העשייה - שיחות עם נתן כוגן", בתוך: במה - רבעון לדרמה מספר 170, כרך ל"ז, תשס"ד 2003, דבורה גילולה ועמוס יובל (עורכים), הוצאת עמותת-במה מיסודו של ישראל גור, עמ' 9–40.

קישורים חיצוניים

• נתן כוגן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• נתן כוגן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• נתן כוגן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• מרב יודילוביץ', הלך לעולמו השחקן נתן כוגן, באתר ynet, 16 באפריל 2009
• טל פרי, ‏נפטר השחקן נתן כוגן, באתר ‏מאקו‏, 16 באפריל 2009
• nrg מעריב, נפטר שחקן הקאמרי נתן כוגן, באתר nrg‏, 16 באפריל 2009
• ציפי שוחט, שחקן הקאמרי נתן כוגן מת בגיל 95, באתר הארץ, 17 באפריל 2009
• ענת זהר, מת נתן כוגן, באתר נענע 10,‏16 באפריל 2009
• עינב שיף‏, מת שחקן התיאטרון נתן כוגן, באתר וואלה, 16 באפריל 2009
• נתן כוגן, באתר אישים
• נתן כוגן, באתר אידיבי