אינני מסכים עם כולם ולא הכל מסכימים אתי בנושאים שונים. מכיוון שלעתים מזומנות אני עוסק בתחומים שנויים במחלוקת או רגישים, הדבר איננו מתמיה במיוחד. אחת הסוגיות המטרידות אותי היא חוסר הסינון בין עיקר לטפל, הן בעצם קיומם של ערכים והן בתוכנם, בכל הקשור לערכי רבנים וישיבות. לאחר שהבעתי את דעתי בנושא לא פעם, ולאו דווקא בעדינות יתרה, ולאחר שהצבעתי על תופעה שמנקודת מבטי נראית כמו קבוצה גדולה של ויקיפדים נותנת יד לתהליך השגוי הזה, לא התפלאתי לגלות את המקבילה הויקיפדית לפשקווילים מופצת כנגדי בדפי שיחה שונים. התופעה גרמה לי להביא את הציטוט וכן להרהר על כמה יתרונות שבמרחב הוירטואלי. כמו למשל, אין כאן משמרות צניעות שיפרצו למעוני להכות אותי, לאיים או לשרוף את רכושי כדי שאכנע לאורח חייהם החשוך או כדי שיוכלו להפחיד אותי מלרדוף את מה שאני מבין כנכון וצודק (ולא שאני חושב שאיש מהוויקיפדים היה עושה זאת, כוונתי כאן היא מטאפורית ולא מילולית, אם כי בעולם האמיתי דרכי השיכנוע של משמרות הצניעות היא מעשית ולא מטאפורית). בסך הכל ציטוט די עגום, בעיקר בגלל הנסיבות שהביאו לכתיבתו. גם זה חלק מהמצב הוויקיפדי.
...במקום שמסתיים מדע הטבע מתחילה הבעיה. הוא מסתיים באדם, הישות האחת הנמצאת מחוץ לתחומו, או נכון יותר, הוא מסתיים באותו צד או היבט של האדם שאיננו גוף, יהא זה אשר יהא. [...] כל מה שאנושי, כל מה שנוגע לנו כבני-אדם הוא מחוץ לתחומו של מדע הטבע.[...] מדעי החברה ומדעי הרוח מייצגים את שתי התגובות למשבר שנגרם בשלהי המאה השמונה-עשרה עקב הרחקתו הסופית של האדם - או של אותו צד של האדם שהוא החלק הנותר, או היתר, של גופו - מן הטבע, ומכאן, מתחומי מדע הטבע או הפילוסופיה של המדע. דרך אחת הובילה את המאמצים הנמרצים להתאים את האדם למדעי הטבע החדשים, להפוך את מדע האדם לשלב הבא בסולם היורד מהביולוגיה. הדרך האחרת פנתה לטריטוריה שנפתחה מחדש בידי קאנט, זו של החירות כמנוגדת לטבע, נפרדת ממנו אך שווה לו, דרך שאינה דורשת את חיקויין של המתודות של מדעי הטבע שכן היא מתייחסת אל הרוחניות ברצינות לא-פחותה מאשר אל הגוף.
— אלאן בלום, דלדולה של הרוח באמריקה, עם עובד, 2002 [1987], עמ' 418 - 419.
הטריגר לציטוט זה היה הדיון בשיחת הערך הומו הביליס. ישנם מספר ויקיפדים שרואים עצמם כמיצגי "המדע" וככאלו יש להם מונופול על הידע. הם מתיחסים בזלזול לתחומי ידע אחרים, בעיקר למדעי החברה. בסך הכל קשה להאשים אותם, זה הנראטיב הדיסציפלינרי שעם ברכיו הם התחנכו ואותו הם צריכים לספר לעצמם (כ"מדענים", לא כ"וויקיפדים") שוב ושוב. אלאן בלום היטיב להסביר את התגובה הפסיכולוגית-פוליטית הזו וממנו הציטוט. הפרק כולו מאלף. אישית, אני עדיין נדהם שגם במאה ה-21 יש כל כך הרבה אנשים שעדיין מאמינים בעוז בפוזיטיביזם של המאה ה-19 מצורה עיוורת, ואשר אינם מודעים, או מסרבים להכיר בעוולות ובטעויות הגדולות שלו הפרוייקט הפוזיטיביסטי כאשר הוא ניסה לגלוש לתחום החברה האנושית. מעבר לתדהמה אני קצת מצטער עבור מי שחושב שניתן לסכם את הידע האנושי ואת המהות האנושית במספרים או בקשרים בין מולקולות. מעבר לצער זה גם מפחיד אותי.
מדוע [מהווה הסוציולוגיה בעיה גדולה כל כך]? מפני שהיא חושפת את הדברים הנסתרים ולפעמים המודחקים כגון [...] להראות שהעולם המדעי הוא מקום התרחשותה של תחרות המכוונת על ידי חיפוש אחר רווחים ספציפיים (פרסים למיניהם, לרבות הנובל, עדיפות התגלית על פני מחקר, יוקרה וכו'), המנוהלת בשם אינטרסים ספציפיים (כלומר שלא ניתן לצמצם אותם לאינטרסים הכלכליים בצורתם הרגילה, אשר נתפסים כ"נטולי אינטרסים") - פירושו להעמיד בסימן שאלה כתיבה מדעית מהלת שאנשי המדע שותפים לה לעתים קרובות ושהם זקוקים לה כדי להאמין במה שהם עושים.
בגדול ההסבר לציטוט זה זהה לזה של הציטוט הקודם בהבדלים קלים. הטריגר לציטוט זה היה הדיון בשיחת הערך הומו הביליס. ישנם מספר ויקיפדים שרואים עצמם כמיצגי "המדע" וככאלו יש להם מונופול על הידע. הם מתיחסים בזלזול לתחומי ידע אחרים, בעיקר למדעי החברה. בסך הכל קשה להאשים אותם, זה הנראטיב הדיסציפלינרי שעם ברכיו הם התחנכו ואותו הם צריכים לספר לעצמם (כ"מדענים", לא כ"וויקיפדים") שוב ושוב. בורדייה הטיב לחשוף את המניעים לשנאה-חשש זה מהסוציולוגיה וכן את היסודות הסובייקטיביים של "הכתיבה המדעית", כפי שהיא נתפסת על ידי "המדענים". חוסר הנכונות להכיר בסובייקטיביות זו, בהשפעות הלא מדעיות על "הדיסציפלינות המדעיות" הוא בעיני לא רק שגיאה גדולה, אלא גם מעשה אנטי-אינטלקטואלי בעומק שורשיו.
את הציטוט הזה שמעתי לראשונה ממורי להיסטוריה רומית זאב רובין בדיון על הצורך להתמודד עם תמיהות לגבי העניין והתועלת שבלימוד ההיסטוריה של חברות שונות הרחוקות מאות מההוויה היום יומית השבטית המצומצמת שלנו. הציטוט מצדיק את העניין בכל היבט של ההוויה האנושית באשר הוא, ללא כל צורך בהצטדקות כזו או אחרת. הציטוט מעניק לגיטימציה לפרקטיקה שמביאה ויקיפדים רבים לטפח את חלקת אלוהים הקטנה שלהם, מוזרה וייחודית ככל שתהייה, גם אם אינם מעוניינים לעבוד על ערכי ליבה חיוניים. ללא כל קשר ללגיטימציה הוא מתאר את ההתפתחות הטבעית של ויקיפדיה כמיזם חופשי, לטוב או לרע, או שניהם.
לכאורה יכול הדבר להצדיק את אידיאולוגיית ההכללה, ובמידה מסויימת הייתי מכבד את התומכים בטעות מזיקה זו הרבה יותר לו זה היה הנימוק העומד מאחוריה במקום הבלי הסיסמה החביבה עליהם, אבל לא כך הוא. לו היו המכלילנים צועדים בעקבות הרעיון המגולם בציטוט זה היינו מקבלים ערכים מרתקים, מעמיקים, תוצאה של עיון ובקיאות על נושאים שוליים, רחוקים מהזרם המרכזי. אולם בפועל יש התאמה חזקה למדי בין ערכי שוליים לערכים גרועים, שטחיים, חסרי ביסוס או מקורות, הכוללים הצהרות רחבות חסרות פשר ואשר לא הגיעו לוויקיפדיה מתוך עניין בכל דבר אנושי, אלא מטעמים זרים של רדיפת בנבציות, משחקי תרגום לא ממש משעשעים, פרסומת אישית, מגזרית ואידיאולוגית ועוד. חבל.
לעתים קרובות (מדי) נתקלתי בדיונים בדפי שיחה בנימוקים בשם "השכל הישר". בשם אותו שכל נערכו ויכוחים כנגד מראי מקום ודברים המובאים בשם אומרם, כאילו בכל אדם מצוי איזה גרעין פנימי של ידע ויכולת הערכה הנאים לבחינת כל מצב וסוגייה ואשר נובע מאמת עליונה, נוכחת וברורה, כזו שטרם "הושחתה" בידע מסולף ומגמתי כזה או אחר. ספיבק, שבביקורתה על לימודי המוכפפות הצליחה להביא לשינוי מהותי בזרם מחשבה ביקורתי זה, מזכירה לנו במשפט קולע שאותו שכל ישר אינו אלא תוצר של חינוך וסוציאליזציה. שיש לו עבר ומקורות חיצוניים לאדם, כאלו שאנו בדרך כלל לוקחים כמובן מאליו עד כי איננו מבחינים עוד שרכשנו אותם בשלב זה או אחר. היא מזכירה לנו שגם דברים ברורים מאליהם אינם ברורים כל כך אלא משום שאנו מסתכלים עליהם מנקודת המבט אליה הורגלנו, מבלי לשים, עד שאין היא עוד נקודת מבט בעינינו, אלא האמת בהתגלמותה. בדיונים בוויקיפדיה השכל הישר מזיק לעתים קרובות, שכן הוא מנכס לעצמו נקודת מבט מסויימת תחת מסווה של חוק טבע, חוק חברתי או כל ייצוג אחר של המציאות שאיננו תלוי השקפה. השכל הישר בדיוני ויקיפדיה איננו אלא אמצעי רטורי ועליו להדליק נורות אדומות בכל פעם שהוא נזרק לאוויר במקום נימוק ענייני.
שיר ילדים חביב מספר ילדים חביב לא פחות עםניחוח של פעם, ובכל זאת מתאים מאין כמוהו להבהיר את הפסול שבשיטת ה"לא אוכל לא שותה". ההתאמה כפולה: פעם אחת בשל העובדה שכל ערך דורש תחזוקה וצורך משאבים מהקהילה בעיקר בצורת דיונים בלתי פוסקים על כך שערך גרוע ושולי יהפוך בעתיד לערך פאר אחרי עבודת מתנדבים קולקטיבית. תיאורטית זה אולי נכון אבל מעשית זה טיעון ריק לחלוטין ומרבית הערכים הגבוליים הללו לא זוכים לטיפת שיפור. ליהפך, במהלך דיונים אודותיהם טורחות נשמות טובות להעמיס עליהם בפרטים שוליים, בדברי הלל ושבח, בתמונות מיותרות, בחזרות ובשאר מריעין בישין כדי להבהיר את "חשיבות" הערך. אחר כך כל ההבלים הללו נשארים בערכים כאבן שאין לה הופכין. ההתאמה השנייה נובעת ממתאם מצער, אם כי בהחלט לא מוחלט, בין חלק משמעותי בתומכי אידיאולוגיית ההכללה לבין משתמשים שאינם כותבים ערכים ותרומתם למיזם, אם יש כזו, היא בתחומים אחרים לגמרי. הסייג לעיל שלא בכולם מדובר, אולי אפילו לא ברובם - במקומו. ועדיין רבים מהתומכים הקולניים והנמרצים ביותר בדיוני חשיבות והצבעות מחיקה הם כאלו שזו גם תרומתם העיקרית למיזם.
זהו אחד הציטוטים החביבים עלי. התוודעתי אליו לראשונה הודות למורי צבי מדין, שלימד אותי על הטראגיות וההעזה, החזון והנכונות המקופלים באימרה נהדרת זו. בהקשר הוויקיפדי משמעות הציטוט בעיני היא חוסר היכולת להתעלם מעיוותי המערכת, מהתמונה הגדולה, מהנסיבות בהן אנו פועלים, על מנת להתרכז בחלקת האלוהים הקטנה שלי. גאולתי שלי לא תבוא מטיפוח חלקה קטנה זו תוך התעלמות מהסובב אותי, אלא אם אגאל גם את נסיבותי. במילים אחרות, זו המוטיבציה, הציווי, החובה שלי, של כל אחד מאיתנו, להתעסק גם בשאלות הנוקבות של האופן בו נכתבת האנציקלופדיה המשותפת הזו. בו בזמן, גאולת הנסיבות איננה מטרה בפני עצמה, כי אם צעד הכרחי בדרך לגאולה האישית, כלומר בהקשרנו - כתיבת הערכים בתחום העניין האישי.
שוב ושוב נשמעים קולות נגד חקיקת חוקים בוויקי, וכאלו התומכים באנרכיה וב"חכמת ההמונים" כדרך יעילה לפתרון מחלוקות ולניהול הקהילה. הייתי מוכן לתמוך בגישה זו לולא נתקלתי שוב ושוב בפתרונות שבעיני הם לא מקצועיים, שגויים, נובעים משיקולים זרים ולעתים אף פסולים. אי לכך, אני תומך בחקיקת נהלים וכללים מנחים שיעזרו לנו להפריד בים עיקר וטפל, שיסייעו ביישוב סיכסוכים ופתרון מחלוקות ובניהול הקהילה כמוגם עולם התוכן. זאת לא מכיוון שחוק וסדר הם אידיאל בעיני, אלא מכיוון שלגביהם יש לי תפיסה אינסטרומנטלית פרגמטית והצורך בהם הוא תולדה מייאוש מיכולתה של הקהילה הזו לעשות זאת אחרת. האנרכיה שביסודה של וויקי היא אידיאל יפה, רק שהוא איננו מחזיק מים.
ביטוי אלמותי שמקפל בתוכו את האכזבה של מלח הארץ מהמדינה, וחושף את המניע הפשוט, הלא גרנדיוזי, שמאחורי עשייה סיזיפית אותה יש המבקשים לנכס למטרות אידיאולוגיות מופרחות. לא אוהב את הארגון, לא אוהב את השיטה, אבל חלקת אלוהים הקטנה שלי, תהייה אשר תהייה, משאירה אותי כאן. אני חושב שזה נכון למרבית הוויקיפדים הוותיקים, שהתפכחו כבר מהילת החזון השיתופי והם ממשיכים ותורמים על אף המיזם, ולא בגללו.
ציטוט מהימים בהם הייתי שרוי בעימות מתמשך עם "הרשויות" הוויקיפדיות, קרי המפעילים. למעשה, הציטוט התווסף לאחר שיאו של העימות, אבל הוא משקף היטב את השקפתי על הנושא ולכן הוספתי אותו. הציטוט המפורסם של חז"ל הולם את ויקיפדיה: "אהוב את המלאכה" כלומר את העשייה הוויקיפדית האמתית: כתיבת ערכים, עריכה, תחזוקה וכל השאר. "שנוא את הרבנות" - כלומר אל תתאהב בממסד, כלומר בוויקיפדיה כל התפקידים השונים החל מאחראים על פרוייקטים, עבור במפעילים וכלה בבודקים ובבירוקרטים. אין הכוונה לאנשים הנושאים בתפקידים, אלא לממסד. "ואל תתוודע לרשות" - צמצם כל מגע לא הכרחי עם הממסד, בעיקר אל תהייה אתה (או את) מקור לבירורים, מחלוקות, מריבות וכדומה. חלקו האחרון של הציווי לא תמיד עובד, עבורי, שכן לכל אחד ציפורי הנפש שלו, וכשפוגעים בהן יש לנקוט באמצעים מתאימים.
בהקשר הוויקיפדי לא כיוונתי להתרסה הפוליטית כי אם לציווי החלופי והנועז הדורש לפתוח תחומים חדשים ולא ללכת בנתיב החבוט. עבורי מדובר בציווי כפול: ראשית, הצורך להעיז וללכת לאן שאחרים חוששים ללכת, דוגמת עיסוקי בסוגיות רגישות ולא נעימות שרבים מעדיפים להימנע מהן, אך יש לעשותן (כגון כל עניין ההנצחה והחללים). שנית, בצורך להרחיב את תחומי הכיסוי של ויקיפדיה מעבר לתחומים המקובלים, ולו בפועל. מכיוון שכך אני משתדל לבחור תחומי כתיבה שאני מעריך שאם לא אעסוק בהם בעצמי הרי שהם לא יכתבו, לפחות לא בשנים הקרובות, אם בכלל.
תופעה מעניינת בוויקיפדיה היא חבירתם של משתמשים מסוג מסויים למשתמשים אחרים מאותו הסוג. התופעה נכונה ל"סוגים" רבים ומגוונים של משתמשים ויכולה להיות מוגדרת לפי אידיאולוגיה פוליטית, אמונה דתית, תחומי ידע משותפים, מקום מגורים גיאוגרפי, גיל, מגדר וכדומה. היפה מנקודת מבטו של המתבונן מהצד הוא שהדבר מאפשר לאתר בקלות את הרוח הנושבת מצידם של משתמשים חדשים. תופעה מעניינת אחרת היא שגם גדולי האופוזיציונרים האינדיבידואליסטים חוברים, בסופו של דבר, ולמעשה במהירות מעוררת השתאות, זה לזה. דומה הדבר לאותה סצנה אלמותית בבריאן כוכב עליון של מונטי פייטון בו נצעק ההמון מחוץ לחלונו של בריאן וקורא פה אחד: "כולנו אינדבידואלים!" ורק אחד בודד מעיר: "אני לא". שעשוע מומלץ לשעות הפנאי הוא לקרוא דפי שיחה של משתמשים חדשים ולראות כיצד הם נמשכים במהירות לקבוצה זו או אחרת ונדמים לחבריה.
כבר לפני כאלפים וחמש מאות שנה אמר בודהה "הטל ספק בכל". אף על פי כן אני מבין את הציווי הזה, ונדמה לי שכך גם אומברט אקו לעיל, כציווי שלא לקחת אמיתות מוצהרות כמובנות מאליהן. בהתבסס על ידע מוקדם, הכרת הנושא ושיטה מקובלת מהבחינה הדיסציפלינרית הרלוונטית לכל מקרה ומקרה, רואי ואף קיימת החובה להטיל ספק. שונה הדבר ממלאכתו של הפקפקן, שעל אף שאינו מכיר את הנושא, הטענות והמתודולוגייות המתאימות, הוא מבקש לפקפק בנכונות הדברים רק לשם הפקפוק. כך, קושיות התם שנעשות כדי להכעיס אינן מהלך ביקורתי בונה, אלא התפלמסות הרסנית, והיא איננה עולה אינטלקטואלית, אלא ההפך מכך. בוויקיפדיה, לא רק כאנציקלופדיה הבאה להציג לקוראיה ידע, אלא גם כמיזם בו כותבים לא-מומחים, הספקנות חשובה מאין כמוה. באותה המידה בקהילת מתנדבים הפקפקנות פסולה באותה המידה.
ועל כך יש להוסיף: "ולתרגם במהירות לקוד ויקי". ךא פעם השתמשתי באירוניה בדברי בוויקיפדיה, כמו בחיים שמחוצה לה. זו צורת ביטוי לגיטימית ומוכרת, לעתים אפילו מוערכת, שבאה להציג את הכשלים בעמדה מסויימת על דרך האבסורד ובאמצעות הומור ולגלוג. לא פעם עוררו התבטאויות אלו תגובות מופרזות שאני יכול להבין אותן באחת משתי דרכים: או היעדר חוש הומור ויכולת לזהות אירוניה, כמו חלק מהגולשים הנזעמים שעוררו את התגובה המצוטטת לעיל, או שהם הבינו היטב את האירוניה, אבל העדיפו להיתמם ולעשות בה שימוש לתקוף את מעביר הביקורת. כמובן שישנה גם אפשרות שלישית שאני כשלתי בכתיבת הקטעים והאירוניה לא הייתה מוצלחת, אבל מכיוון שרבים אחרים אכן הבינו את הפואנטה, אני נוטה שלא לחשוב כך. מכיוון שכך תגיות "אירוניה" קוסמות לי. בו בזמן הן עצובות מאוד. משום שברגע שצריך להצביע על אירוניה ולהגיד: "היזהרו! אירוניה לפניכם" היא כבר לא ממלאת את מטרתה. כנראה שההטרוגניות (הלא מספקת) של קהילת ויקיפדיה תמשיך ליצור עימותים דומים על רקע של שיח המתקיים ברמות שונות בו זמנית.
כל התל אביבים האלו, לא רק שהם מתנשאים וצרי אופקים, רובם גם אשכנזים ושמאלנים, שכשהם גרים בפריפריה (כל השלושה) הם סתם לא ממש יהודים, אבל כשהם גרים בתל אביב, הם גם לא ממש ישראלים... בטח גם לא עשו צבא, משתמטים, נותנים למלח הארץ מהפריפריה לההירג בשביל שהם ישתו כוס פרפוצינו לימונענע עם קליפת אבוקדו בשינקין. טפו... לכו לכו לרמת אביב ג' שלכם, תעשנו משהו במרכז המכוער שלכם... תתפסו ראש טוב לפני שאתם הולכים לסרט של מוחמד בכרי בסינמטק, יענו קולטורה בשקל.
אחת החרדות של כל כותב בוויקיפדיה היא שמישהו יערער על חשיבותו של ערך שכתב. רוב הכותבים הרציניים לא מעלים אפילו בדעתם שערך שכתבו ימחק, אולם רובם חוטאים מדי פעם בסטייה מתחומי הידע הרגילים שלהם, וכותבים על נושא שקרוב לליבם. נקודת המפגש הזו בין כותב רציני, נושא שולי, וערך שקרוב לליבו - היא מתכון לסערת רגשות. מכיוון שכך אין להתפלא שבנקודות מפגש אלו מדרדר הדיון הוויקיפדי במהירות וטיעוני אד הומינם נזרקים לחלל האוויר ללא כל סיבה. כך גם היה, למשל, כאשר תהיתי על חשיבותו של ערך מסויים. בתגובה בחרה הכותבת, דבר ראשון, להאשים אותי בנקמנות, ובמשפט השני - בהטייה תרבותית. טקטיקת הדיון הפסולה המשיכה במספר דפי שיחה עד שהדבר הביא אותי לכתוב את הטקסט המצוטט לעיל בדף שיחתי כמחאה על דברי הבלע ולקשר אליו מחתימה חדשה בעלת תוכן דומה המעידה עם זהותי כנקמן ומוטה תרבותית. אלו בתורם גררו התקפה חריפה עוד יותר בחתימתה של הפוגעת שהבהירה במרומז, ואחר כך מפורשות, שאני "לא נחמד", פעולה שבמקום מתוקן הייתה גוררת חסימה עד להתנצלות. מספר חודשים לאחר מכן כינה משתמש אחר את צורת ההתנהלות הזו "קורבניות פסיבית אגרסיבית".[2] אחרי שלושה שבועות של הפסקה והרגעות מההתנהגות המכוערת שבו הדברים למסלולם. האשמות השווא עדיין מתנוססות. לא נורא, גם לגסות רוח והתקרבנות אפשר להתרגל וכדאי ללמוד לשחות במדמנת הרפש המילולי של דפי השיחה כדי להגיע למרחב הערכים.
אלו הגדרות טכניות בלבד, שהן חסרות חשיבות. תפקידי בקרן נותר כשהיה. הסיבה לביצוע השינוי בהגדרות הטכניות הללו היא כדי להדגיש את הנקודה הבאה: מנהיגות אינה נובעת מהגדרות תוכנה, כי אם מחזון, ותשוקה לעשות את הדבר הנכון בדרך הנכונה
גם בי פגעו פעם וטענו כנגדי טענות שלא היה מקום לטעון אותם, ולא קיבלתי כל התנצלות וזה שפגע לא מצא לנכון להתנצל. (ואת יודעת במה מדובר) אני בחרתי בזמנו לשתוק ולא לעשות מהומה.
ההשקפה על החיים בצורה סובייקטיביות היא תכונה המאפיינת אנשים רבים, וגם וויקיפדים רבים. כך, למשל, גם מי שתקף ויקיפד אחר, האשים אותו בהאשמות שווא והתגולל עליו בהתקפות אישיות רואה את עצמו קורבן נאצל ויפה נפש. וחושב שגם אחרים רואים זאת כך.
Persecution is the systematic mistreatment of an individual or group by another group. The most common forms are religious persecution, ethnic persecution, and political persecution, though there is naturally some overlap between these terms.
Per·se·cu·tion: The act or practice of persecuting on the basis of race, religion, gender, sexual orientation, or beliefs that differ from those of the persecutor
כאשר ויקיפדים מרשים לעצמם למחוק כל עריכה של משתמש אחר--שאיננו טרול, איננו משחית, ואיננו חסים--באופן אוטומטי ולא בררני רק משום שדעתם הפוליטית הפוכה, זו רדיפה פוליטית. לצערינו ראינו כאלו בוויקיפדיה. בוויקיפדיה, כמו בחיים, למרות זעקות שבר על הטייה פוליטית
כיוון השמאלי של המפה, הרי שאלימות שכזו מופעלת רק מצד הימין כלפי השמאל.
חבל שמדיניות זה של חסכון בטקסט לא באה לידי ביטוי בדיון זה, שממש אינו מקיים את הכלל הראשון של המדיניות בויקיפדיה:תרבות הדיון: קצרו בדבריכם. מסר קצר נקלט טוב יותר מאשר מסר ארוך שלאיש אין חשק לקרוא אותו. ללא ספק אי קיום כלל זה מתקיים כאן. ראו מיעוט המשתתפים בדיון. ואולי זו המטרה? Hanay • שיחה 13:15, 5 בינואר 2011 (IST)
Hanay(שיחה | תרומות | מחוקות | WS | מסנן | יומן חסימות | חסימה), Uri R(שיחה | תרומות | מחוקות | WS | מסנן | יומן חסימות | חסימה) - אני מציע לחסום את שני המשתמשים, בשם ההדדיות, משום ששניהם הפרו את הכללים המוגדרים בויקיפדיה:תרבות הדיון: משתמש:Hanay טענה בעריכתה זו כי משתמש:Uri R הפר את הכללים המוגדרים בויקיפדיה:תרבות הדיון משום שהאריך בדבריו. אכן יש ממש בדבריה ויש להעניש בחומרה את מי שמנמק את עמדתו באריכות ובפירוט. זו התנהגות בלתי נסבלת בעידן של מסרונים וציוצים וביטוי של גישה שלא תעלה על הדעת בדיונים עקרוניים של קהילת כותבי אנציקלופדיה. אין מנוס מתגובה הולמת. בו בזמן, בזמן שמקלדתה הפיקה מרגליות אלו, הפרה גם משתמש:Hanay את אותה תרבות דיון עליה היא מבקשת לגונן בספקולציות קונספירטיביות וטענות אד הומינם. יש לגזור גזירה שווה בין שתי העברות החמורות הללו על תרבות הדיון הוויקיפדית. לחילופין ניתן לתגמל את משתמש:Hanay על שחשפה שחיתות גדולה והצביעה על ליקוי מאורות גדול, ואם בעשותה כן דרכה על כמה אצבעות מיובלות, מכוערות, ולא ציוניות מספיק לפי אמות המידה של הפשיסט המתלהם התורן של מישהו אחר, הרי שמדובר בסערת רגשות מובנת ונסלחת. אולי מוטב להעניש רק את העבריו שהאריך בדבריו ולהעלות על נס את אבירת תרבות הדיון שחשפה את ערוותו ברבים. כך יעשה. ואם לא די בכל אלו, הרי שגם כאן, בבקשה זו ממש, האריך העבריין--הסדרתי, כעת יש לומר--בדבריו. אורי • שיחה 16:21, 5 בינואר 2011 (IST)
חרם האוטובוסים של מונטגומרי (Montgomery Bus Boycott), היה אירוע מחאה פוליטית שנערך במונטגומרי, אלבמה מצד ארגונים של אפרו-אמריקנים במטרה לכפות על רשויות התחבורה העירוניות את הפסקת מדיניות ההפרדה הגזעית.
קו מהדרין (לעתים קו כשר) הוא קו אוטובוס בישראל שבו נהוגים כללי תרבות חרדיים, שבמרכזם הפרדה מגדרית שעל פיה הגברים יושבים בקדמת האוטובוס ואילו הנשים בחלקו האחורי.
השוואה בין הציטוטים מלמדת על תופעה נפוצה בוויקיפדיה העברית בה גילויי אלימות, גזענות ואפלייה בחברה הישראלית ומצידם של יהודים וישראלים, מתוארים בשפה מכובסת ונעמה לאוזן ככל שניתן בהשוואה לאירועים ומעשים דומים של לא-יהודים. כך גם תדירות תאורם של לא יהודים כ"טרוריסטים" ומציאת ניסוחים עקיפים ("רופא שרצח"), השמטות כלליות וכדומה בערכים על אישים ישראלים שנהגו באופן דומה, ואף חמור יותר. זו אחת ההטיות המובנות של ויקיפדיה העברית ומעבר להטייה כללית באוכלוסייה ניתן לשייך אותה גם לייצוג יתר של מגזרים מסויימים בחברה שסגורים יותר לעולם הרחב, בזים ללא יהודים באופן כללי, ולוקים בנקודת מבט אתנוצנטרית בממדים מבהילים. חבל.
מעשה בערך שהועמד להצבעת מחיקה ולו ערך מקביל בוויקיפדיה זרה שלא היה מקושר אליו בבינוויקי. הדבר חשף את עליבות האסכולה המכלילנית, שמחפשת תירוץ, רדוד ככל שיהיה, כדי להצדיק השארת ערכים מיותרים (במקרה זה הסיבה העיקרית להשארת הערך הייתה הברית הבלתי קדושה בין המכלילנים לאנשי המגזר המנהלים בוויקיפדיה מלחמת דת מתמשכת). באותה הצבעה ניתן למצוא נימוקים מדהימים המעידים על שיקול דעת עמוק וכבוד גדול לערך האינדבידואליזם והאדם החושב, כגון, בפראפרזה, "כך וכך כבר הצביע נגד מחיקה, אז גם אני. הנושא עצמו לא מעניין אותי." כן, כך חולפת לה תהילת עולם וסמלי למדי שדווקא בהצבעה על ערך זה בחרו חשבונות של ויקיפדים להכפיף את שיקול דעתם למצוות הרב.
וזה מזכיר לי בדיחה. שפן אחד בא אצל הזאב. שאל אותו הזאב "למה אתה בלי כובע" ומיד דפק לו מכות. למחרת בא הארנב אצל הזאב. חבול, אבל למוד נסיון, חבש כובע לראשו. "למה אתה חובש כובע?" הם הזאב, ודפק לארנב מכות...
כיתוב תמונההידעת? בשנת תש"ע למדו 657,380 מתלמידי ישראל במסגרת החינוך הממלכתי ואילו 204,263 למדו במערכת החינוך הממלכתי דתי.[1] בוויקיפדיה העברית, לעומת זאת יש 30 ערכים על בתי ספר תיכוניים ממלכתיים לעומת 55 ערכים על ישיבות תיכוניות (כולל קטגוריות המשנה) ו-10 נוספים על אולפנות. כלומר למרות שבחינוך הממלכתי דתי לומדים רק כ-31% מהלומדים בחינוך הממלכתי, הרי שעל מוסדות החינוך התיכוניים שלהם יש ייצוג יתר של 216%, כלומר פי 7 מחלקם הייחסי במערכת החינוך (לפי מספר תלמידים).
הרהור אמיתי, אותנטי, מתלבט ומיוסר. כמו שהרהור צריך להיות. כמו בלדה לבנטינית, או שיר עם איטלקי. בעקבות נימוקים אידיוטים במיוחד בהצבעת מחלוקת מסויימת שאין טעם לנקוב בשמה, שכן בקלות יכלה להיות גם בהצבעה אחרת. אם קוראי ויקיפדיה היו יודעים לקרוא דפי שיחה ודפי הצבעה, גם ילדים בכיתה ג' היו צוחקים על חבריהם שמעתיקים מהאתר.
כשבר הפלוגתא מעלה טענה איתה אינך יכול להתמודד, שנה את היררכיית הכותרות, או הוסף כותרות חדשות, כך שתוציא את דבריו מהקשרם, תשנה את כוונתם, או שתקבור אותם בתחתית הדיון על מנת שלא יקראו כיצד נחשפה ערוותך ברבים. אמנם לא מדובר במהלך אתי במיוחד, אבל אל חשש: יש דברים חשובים יותר מאתיקה.
נראה שנמצא ההסבר בפסיכולוגי לעובדה שבאופן כללי כותבי ערכים נוטים להחמיר יותר בקריטריונים שלהם להערכת מידת האנציקלופדיות של ערכים ואילו אלו המדירים מקלדותיהם ממרחב הערכים, מתמקדים במרחב הקשקושים, ומלאים טענות כרימון נוטים להיות מכלילנים אידיאולוגיים. זה מקל להם על המצפון ונותן להם תחושה שהם באמת תורמים משהו לאנציקלופדיה.
האויב הגדול ביותר של ההתנהגות המוסרית, הערכית והאתית, הוא המניפולציה. מניפולציה משמעה גיוס טיעונים אתיים וערכיים, לצרכים פוליטיים חד-צדדים. המניפולציה היא התחפושת המכוערת של הנבל. היא האויב הגדול, שכן היא מקעקעת את המעמד העליון של עקרונות אלה, ומשכנעת כי אין בהם מהות עצמית, וכל מהותה של האתיקה היא שימוש ככלי פוליטי לקידום מטרות.
גל עכור מאיים לשטוף את ויקיפדיה. מול קמפיין מתוזמר לפסול אתרים ומקורות מסיבה פוליטית בטענות קלושות על "אמינות" (=לא עולה בקנה אחד עם נרטיב פוליטי מסויים, אקסקלוסיבי בעיני עצמו) נעים לקרוא את יובל שרלו אומר דברים נכוחה.
