חיה שנהב

חיה שנהב
	אין תמונה חופשית
לידה	9 בדצמבר 1936 (בת 87); כפר יהושע, פלשתינה (א"י)
שם לידה	חיה דגן
מדינה	ישראל
מקום מגורים	ירושלים
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
שפות היצירה	עברית
יצירות בולטות	מיץ פטל
צאצאים	מיכאל שנהב, דינה שנהב, שאול שנהב
פרסים והוקרה	פרס ביאליק (2004); פרס זאב לספרות ילדים ונוער (1985); פרס אקו"ם (1990) ;

חיה שנהב (נולדה ב-9 בדצמבר 1936) היא סופרת ומשוררת ישראלית, הכותבת בעיקר לילדים ונוער, אבל גם לגילאים מבוגרים יותר. ידועה בעיקר בזכות ספרה המצליח לילדים "מיץ פטל" (ינואר 1970).

כלת פרס זאב לספרות ילדים ונוער (תשמ"ה-1985), פרס ביאליק לספרות יפה (תשס"ד-2004) ופרס שר התרבות לספרות ילדים נוער בקטגוריית הגיל הרך (תשס"ז-2007).

ביוגרפיה

שנהב נולדה במושב כפר יהושע בעמק יזרעאל, בת לזוג חקלאים. אביה, שמואל דגן, נולד וגדל במזרח פולין, עלה לארץ ישראל ב-1920 והיה ממייסדי המושב. אמה, פרידה, ילידת גרמניה, עלתה ארצה ב-1932. אחות לרחל, הדסה ורות דגן.

ילדותה עברה עליה בכפר, כשהיא מוקפת בעלי חיים ובעבודה חקלאית בשדות מוריקים. שם גם רכשה את השכלתה היסודית. למדה בבית הספר התיכון קריית עמל–טבעון ולאחר מכן למדה באוניברסיטה העברית בירושלים לתואר בוגר בספרות עברית ותואר מוסמך בגאולוגיה.

עסקה כמה שנים במחקר בגאולוגיה במכון הגאולוגי ובמכון למחקרי נפט וגאופיזיקה, אך לאחר מכן התמקדה בכתיבה. מרבית כתיבתה מופנית לילדים ונוער, הגם שבמהלך השנים פרסמה גם כמה ספרי שירה ורומן המיועדים למבוגרים (ראו רשימה להלן). חלק משיריה הולחנו. ידועים בעיקר לחניו של יוני רכטר, בין היתר לשירים "פרת משה רבנו", "תרנגולת כחולה" ו"האצבעות הולכות לישון", המופיעים באלבומם המשותף של רכטר ואריק איינשטיין "האריה, היונה ותרנגולת כחולה", ולשירים "אדון שוקו" ו"גברת עם סלים", המופיעים באלבומם "הייתי פעם ילד".

עפרה ויינגרטן סיפרה עיבוד של חיה שנהב לסיפור "פרח לב הזהב" ב"פרפר נחמד" בפרק "מתגעגעים לדודו".

אחדים מסיפוריה הועלו על במות. בשנת 1994 הופקה קלטת-וידאו ושמה "פיט, פט, טו", שבה נכללו רבים משיריה, והסיפורים "מיץ-פטל" ו"פיט, פט, טו". בקלטת הזאת מופיעים עירית ענבי, פזית נוני, עופר בלום, ויוסי חמו. כמה מספריה נמצאים ברשימת הספרים המומלצים על ידי משרד החינוך.^[1] בשנת 2005 נבחר ספרה "מיץ פטל" למקום השני ברשימת ספרי הילדים הישראליים הטובים ביותר.

חיים אישיים

שנהב מתגוררת בשכונת עין כרם בירושלים. היא אלמנת דוֹדוֹ (יוסף) שנהב ואם לשלושה: מיכאל שנהב, מלחין, דינה שנהב, אמנית, ופרופ' שאול שנהב, חוקר מדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים.

פרסים

1972 – פרס הרשון מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים
תשמ"ה-1985 – פרס זאב לספרות ילדים ונוער, על ספרה "גנבים בכפר"
1990 – פרס אקו"ם לשיר עברי
תשס"ד-2004 – פרס ביאליק לספרות יפה, על מכלול יצירתה בספרות ילדים
תשס"ז-2007 – פרס שר התרבות לספרות ילדים נוער בקטגוריית הגיל הרך, על מכלול יצירתה

ספריה

(הספרים הם ספרי ילדים ונוער אלא אם צוין אחרת)

מיץ פטל; כתבה חיה שנהב; צירה תמרה ריקמן, תל אביב: עם עובד ('ספריית שפן הסופר'), תש"ל
ללא מראה: שירים, ירושלים: אגודת שלם, תשל"א 1970.^[2] (שירים, למבוגרים)
מלך ממש; סִפּרה חיה שנהב; צירה תמרה ריקמן, תל אביב: דביר, תשל"ה 1974
פּיט, פֶּט, טוּ; כתבה חיה שנהב; צירה נורית צרפתי, תל אביב: עם עובד ('ספריית שפן הסופר'), תשל"ו 1975
משפחת כף יד שמאל; עטיפה וציורים מאת דודו שנהב, תל אביב: עם עובד ('ספריית שפן הסופר'), תשל"ה
היפו-תם; כתבה חיה שנהב; צירה ג'ניס שפירא, תל אביב: עם עובד, תשל"ז
ספר משתולל; חיה שנהב; ציֵּר גיורא כרמי, תל אביב: עם עובד, תשל"ט 1979
זה עץ התות, תל אביב: עם עובד, תשל"ט 1979. (שירים, למבוגרים)
הבית בין הגבעולים; ציֵּר יקי קאופמן, גבעתיים: מסדה ('ספריית קיפוד'), 1981
טיול בספארי; צילם בוריס כרמי; כתבה חיה שנהב, תל אביב: עם עובד, תשמ"א 1981. (אלבום תצלומים)
על ההר יושב ענק; צירה אורה איתן, תל אביב: עם עובד, תשמ"ב 1982
גוֹלֶת התרנגולת הולכת למכולת; איורים: עפרה נאמן, תל אביב: עם עובד ('קסם'), תשמ"ד 1983. (מהדורה חדשה: תשנ"ט 1999)
גדי קטן רוצה חבר; צירה: אורה איתן, גבעתיים: מסדה, 1983
גנבים בכפר; ציורים: אהרן שבו, תל אביב: עם עובד ('ספריית דן חסכן'), תשמ"ד 1984. (זכה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער)
חוט: שירים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשמ"ד 1984. (שירים, למבוגרים)
שלום תותי; כתבה חיה שנהב; ציֵּר דוד מוסקוביץ; עריכה: נירה הראל, ירושלים: האתג"ר – המכון לחקר הטיפוח בחינוך – בית הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשמ"ה
מאה חדרים; צירה בריגיטה ברנדייס, ירושלים: אתג"ר, תשמ"ה
- מאה חדרים; אייור ירמי פינקוס, ירושלים, הוצאת מאגנס, 2022^[3]
אליק-בליק; כתבה חיה שנהב; איֵּר נעם נדב, תל אביב: עם עובד, תשמ"ה 1985. (הופיע ב-1987 בתרגום לערבית: "ايليق بيليق")
דַיְסה עם סֻכָּר; צירה נורית צרפתי, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשמ"ה
תרנגֹלת כחֻלה; כתבה חיה שנהב; צירה אורה איתן, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשמ"ז
ענק האדמה; איורים: יוני בן שלום, שוקן לילדים, תשמ"ז 1987
דֻבִּי'לה בונה בית; כתבה חיה שנהב; ציר נעם נדב, תל אביב: עם עובד, תשמ"ז 1987
דחליל: שירים, תל אביב: ספרית פועלים, תשמ"ט 1989. (שירים, למבוגרים)
תעלולי צמד חמד, תל אביב: עם עובד, תש"ן 1989
ארנבת ארנבת מה את חושבת; ציֵּר נעם נדב, תל אביב: שוקן לילדים, תש"ן 1990. (לקט שירים לילדים)
הספר הגדול של חיה שנהב; איורים: דני קרמן, תל אביב: עם עובד, תש"ן 1990
עליזה הברוָזה והחברים; כתבה חיה שנהב; ציֵּר נעם נדב, תל אביב: עם עובד, תשנ"ג 1993
יעקב הולך, תל אביב: עם עובד ('הסדרה הלבנה'), תשנ"ד 1993. (רומן משפחתי, למבוגרים)
מה נעשה עם ג'ינג'ר; כתבה חיה שנהב; צירה מיכל לויט, תל אביב: עם עובד, תשנ"ה 1994
יהושע חמוד; כתבה חיה שנהב; צירה נורית צרפתי, תל אביב: עם עובד, תשנ"ו 1996. (לקט שירים לילדים)
חתול ירוק; ציֵּר נעם נדב, תל אביב: עם עובד, תש"ס 2000
דֻבדבן על השֻלחן; צירה דינה שנהב, תל אביב: עם עובד, תשס"א 2000
גנב האהבה; איורים: כריסטינה קדמון; עריכה: יונה טפר, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2002
הארנבת מתקרבת; כתבה חיה שנהב; אירה אורה איתן; עריכה: דלית לב, תל אביב: עם עובד, תשס"ג 2003
תֻכִּים על העץ; איורים: דייוויד הול; עריכה: דלית לב, תל אביב: עם עובד, 2008^[4]
העורב והלימון; איורים: דייוויד הול; עריכה: דלית לב, תל אביב: עם עובד, תש"ע 2009.^[5] (שירים חדשים לילדים)

תרגום

רחל קאר, אני צפרדע, אני צפור, אני עץ: תרגילי יוגה יצירתיים לילדים; צילומים אדוארד קימבול; איורים דון הדין; תרגמה חיה שנהב, תל אביב: קרני, תש"ם 1979
ונדה גוג, מיליון חתולים (אנ'); תרגמה חיה שנהב, ציורים מאת המחברת, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשמ"ד 1983
ג'ודי בארט למה חיות לא לובשות בגדים (אנ') אייר רון בארט, תרגמה חיה שנהב (אפי בן ישראל סיפרה בסדרה פרפר נחמד בפרק "המעיל החום של דוד נחום").

לקריאה נוספת

"שנהב, חיה", בתוך: בלפור חקק (עריכה וכתיבה), לקסיקון סופרי ירושלים, ירושלים: אגודת הסופרים העברים בישראל – סניף ירושלים, תשנ"ו 1996, עמ' 102

קישורים חיצוניים

חיה שנהב, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
חיה שנהב, באתר שירונט
חיה שנהב, באתר MusicBrainz (באנגלית)
חיה שנהב, דף שער בספרייה הלאומית
חיה שנהב, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
רשימת הפרסומים של חיה שנהב, בקטלוג הספרייה הלאומית
פרטים על חיה שנהב בארכיון אורה איתן, בספרייה הלאומית
מידע על חיה שנהב בקטלוג הספרייה הלאומית
חיה שנהב, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
חיה שנהב, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
חיה שנהב, באתר "דףדף"
הספרים של חיה שנהב, באתר "סימניה"
רבקה גִרון, אוצרות שנהב: ייחודיותה הפיוטית של חיה שנהב לילדים צעירים, הד הגן 68, 1 (2003), 86–97 (מאמר הדן בעיקרי היסוד של יצירה)
הקוסמת הגדולה, הד הגן 72, 2 (2007), 96–97 (עם זכייתה בפרס שר התרבות לספרות ילדים נוער בתחום הגיל הרך; מנימוקי ועדת השיפוט)
רינו צרור מראיין את חיה שנהב, בתוכנית "חוצה ישראל" של הטלוויזיה החינוכית, באתר YouTube‏, עם צאת ספרה "העורב והלימון"
רונית מזרחי, בגובה העיניים עם חיה שנהב, באתר nrg‏, 4 ביוני 2010 (זמן ירושלים)

הערות שוליים

^ רשימת ספרות ילדים מומלצת לגן-ילדים בשפה העברית. אתר משרד החינוך
^ ביקורת: מ. משב, ארבעה קובצי שירים: ענני כבשים בשמיים, מעריב, טורים 1–2, 12 בפברואר 1971; יותם ראובני, שיבה אל מעמקי הגוף, דבר, 13 באוגוסט 1971
^ אבי גרפינקל, "מאה חדרים": המסר הפוליטי המשתמע מספר הילדים, באתר הארץ, 31 בינואר 2023
^ ביקורת: יעל דר, אהבת תפוח הזהב, באתר הארץ, 3 ביולי 2008
^ ביקורת: יעל דר, שקט בין בית לבית, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2009; רן יגיל, סיפור אחד ודי: עורב אוכל לימון, באתר nrg‏, 4 בינואר 2010

הקודם: חיים באר, מאיה בז'רנו, יואל הופמן, מרים רות	פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עם דויד גרוסמן, אפרים סידון 2004	הבא: אורי אורלב, רות אלמוג, רחל חלפי

[1] רשימת ספרות ילדים מומלצת לגן-ילדים בשפה העברית. אתר משרד החינוך

[2] ביקורת: מ. משב, ארבעה קובצי שירים: ענני כבשים בשמיים, מעריב, טורים 1–2, 12 בפברואר 1971; יותם ראובני, שיבה אל מעמקי הגוף, דבר, 13 באוגוסט 1971

[3] אבי גרפינקל, "מאה חדרים": המסר הפוליטי המשתמע מספר הילדים, באתר הארץ, 31 בינואר 2023

[4] ביקורת: יעל דר, אהבת תפוח הזהב, באתר הארץ, 3 ביולי 2008

[5] ביקורת: יעל דר, שקט בין בית לבית, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2009; רן יגיל, סיפור אחד ודי: עורב אוכל לימון, באתר nrg‏, 4 בינואר 2010

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]