כבר לפני כאלפים וחמש מאות שנה אמר בודהה "הטל ספק בכל". אף על פי כן אני מבין את הציווי הזה, ונדמה לי שכך גם אומברט אקו לעיל, כציווי שלא לקחת אמיתות מוצהרות כמובנות מאליהן. בהתבסס על ידע מוקדם, הכרת הנושא ושיטה מקובלת מהבחינה הדיסציפלינרית הרלוונטית לכל מקרה ומקרה, רואי ואף קיימת החובה להטיל ספק. שונה הדבר ממלאכתו של הפקפקן, שעל אף שאינו מכיר את הנושא, הטענות והמתודולוגייות המתאימות, הוא מבקש לפקפק בנכונות הדברים רק לשם הפקפוק. כך, קושיות התם שנעשות כדי להכעיס אינן מהלך ביקורתי בונה, אלא התפלמסות הרסנית, והיא איננה עולה אינטלקטואלית, אלא ההפך מכך. בוויקיפדיה, לא רק כאנציקלופדיה הבאה להציג לקוראיה ידע, אלא גם כמיזם בו כותבים לא-מומחים, הספקנות חשובה מאין כמוה. באותה המידה בקהילת מתנדבים הפקפקנות פסולה באותה המידה.