משתמש:Karpada/1982 בישראל
1982 הייתה השנה ה-34 לעצמאותה של מדינת ישראל. פרוץ מלחמת לבנון היה האירוע העיקרי בשנה זו, לצד פינוי חצי האי סיני בהתאם להסכמי השלום, ובכלל זאת העיר ימית.
פוליטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פינוי חצי האי סיני
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 19 באפריל - מתחיל פינוי העיר הישראלית ימית מחצי האי סיני, בהתאם להסכם השלום בין ישראל למצרים
- 21 באפריל - ממשלת ישראל מכריזה על סיום פינוי ימית
- 25 באפריל - מסתיים פינוי חצי האי סיני בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים
יחסי חוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]- היחסים עם מצרים: מוקם המרכז האקדמי הישראלי בקהיר
צבא וביטחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלחמת לבנון/מבצע שלום הגליל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-3 ביוני מנסים מחבלים פלסטינים מארגון אבו נידאל להתנקש בחייו של שגריר ישראל בלונדון, שלמה ארגוב. ארגוב נפצע קשה. יומיים אחר כך מורה ראש ממשלת ישראל מנחם בגין על פתיחת "מבצע שלום הגליל", שמטרתו המוצהרת נטרול פעילות ארגוני המחבלים מתוך לבנון. ב-6 ביוני מתקיים הקרב העיקרי הראשון במבצע, הקרב על הבופור. למרות שבקרב נופלים שישה מאנשי צה"ל, שר הביטחון אריאל שרון מדווח לציבור כי הקרב הסתיים ללא נפגעים. התנהלותו של שרון, כמו גם השאלה שהציב בגין על המחבלים לאחר הקרב, "האם הם השתמשו במכונות ירייה?", הפכו לסמל של הניתוק בין הדרג הצבאי לדרג המדיני במלחמה.
ב-10 ביוני מתרחש קרב דמים נוסף, קרב סולטן יעקוב. באותו יום, מותקף כוח צה"ל בטעות על ידי מטוסי חיל האוויר, באחת התקריות הקשות ביותר של ירי-כוחותינו-על-כוחותינו בתולדות צה"ל. ב-13 ביוני מגיעים כוחות צה"ל לביירות. ב-20 באוגוסט נחת כוח רב-לאומי בלבנון, כדי להשגיח על נסיגת אש"ף מלבנון.
ב-16 בספטמבר מתחיל טבח סברה ושתילה במחנות הפליטים במערב ביירות. את הטבח מבצעים אנשי הפלנגות הנוצריות. אף שהטבח לא בוצע על ידי ישראל, מתעוררת ביקורת ציבורית ועולמית חריפה, שהרי צה"ל שלט באזור והפלנגות נכנסו למחנות באישורו. בגין מקבל תמונת מצב חלקית רק ב-18 בספטמבר, בהאזינו לדיווח ה-BBC בנושא. כוחות אמריקאית וצרפתים נכנסים לביירות בניסיון להרגיע את המצב. הזעזוע הציבורי מן הטבח בישראל מוביל גם להפגנת ה-400 אלף (ר' בסעיף "תנועות חברתיות") ולהקמת ועדת חקירה ממלכתית בנושא, ועדת כהן (ר' "חוק ומשפט").
ב-11 בנובמבר מתרחש אסון צור הראשון ומביא למותם של שבעים וחמישה חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון.
אירועים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-11 באפריל עלה לרחבת הר הבית עולה מארצות הברית, אלן גודמן, ופותח באש מנשק צבאי. שומר של הוואקף נהרג ושוטרים נפצעים. גודמן שוחרר ב-1997, לאחר שריצה מאסר של 15.5 שנים, וגורש לארצות הברית.
ביוני הופך הנח"ל לחטיבת הנח"ל.
כלכלה ותשתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרשת "הנורה שתאיר את כל רמת גן" מביכה את יעקב מרידור, לאחר שמסתבר כי האדם שהציג בפניו את "ההמצאה" הכביכול חדשנית בתחום האנרגיה הינו נוכל.
- משה מנדלבאום ממונה לנגיד בנק ישראל ; גליה מאור ממונה לתפקיד המפקחת על הבנקים והיא האישה הראשונה שממונה לתפקיד זה
- סטף ורטהיימר יוזם את הקמת "גוש תפן"; יהודה וזהר זיסאפל מקימים את חברת "רד תקשורת מחשבים"
חברה ותרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תנועות חברתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מלחמת לבנון מעוררת מחאה חברתית חריפה מצד מתנגדיה. מוקמת תנועת סרבני שירות בשם יש גבול. לאחר טבח סברה ושתילה (16 בספטמבר) מתרחבים מעגלי המחאה והזעזוע, ומתארגנת - ב-25 בספטמבר - הפגנת המונים, "הפגנת ה-400 אלף", של שלום עכשיו בכיכר מלכי ישראל (היום כיכר רבין). הסערה הציבורית שעורר הטבח בסברה ובשתילה מוביל להקמת ועדת חקירה ממלכתית בנושא (ר' "חוק ומשפט").
- מוקמת "ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל"
חוק ומשפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 14 בינואר - מבקר המדינה יצחק טוניק נכנס לתפקידו
- 14 במרץ - מוקמת ועדת בכור, ועדת חקירה ממלכתית בנושא חקירת רצח ארלוזורוב
- 30 באפריל - יצחק כהן מתחיל כהונה כנשיא בית המשפט העליון
- 1 בנובמבר - בעקבות הסערה שעורר טבח סברה ושתילה מוקמת ןעדת חקירה ממלכתית, ועדת כהן. הוועדה פירסמה את ממצאיה ב-7 בפברואר 1983 ובעיקריהם הקביעה כי שר הביטחון אריאל שרון אחראי להתעלמות מהסכנה שהפלנגות יערכו במחנות הפליטים פעולות נקם על רצח בשיר ג'ומייל והמלצתה כי יתפטר מתפקידו.
- פלילים: רצח ילדה בת 11, נאוה אלימלך מזעזע את המדינה. הרוצח מעולם לא נתפס.
חינוך ומחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האוניברסיטה הפתוחה חוגגת טקס סיום והענקת תארי "בוגר אוניברסיטה" לראשונה
- חתני וכלות פרס ישראל: דוד בנבנשתי (ידיעת הארץ); רוברטו בקי (סטטיסטיקה); חיים גבתי (תרומה מיוחדת לחברה); אמיר גלבע (שירה); זאב וילנאי; יהושע יורטנר (כימיה) ; אברהם יסקי (אדריכלות); יהודה עמיחי (שירה) ; רות עמירן (ארכיאולוגיה וחקר א"י)
תרבות ותרבות פופולרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמנות יפה:
- טלוויזיה:
- 12 במרץ - הטלוויזיה הישראלית משנה את לוח השידורים שלה כדי לאפשר לשר יעקב מרידור להודיע על מיזם האנרגיה המהפכני שלו
- הטלוויזיה החינוכית מתחילה לשדר את "פרפר נחמד"
- בטלוויזיה הישראלית מוקרנת הסדרה "מישל עזרא ספרא ובניו"; מוקרן גם סרט הטלוויזיה "גבי בן יקר" עם משה איבגי
- מוזיקה קלאסית: "מזמור לסנטור" ו"טנדו" של צבי אבני ; מנחם אבידום זוכה בפרס אקו"ם
- מוזיקה קלה:
- אלבומים חדשים: "40:06" (יוני רכטר וגידי גוב); "אהבת חיי" (חיים משה); "אל בורות המים" (נעמי שמר); "אני ראיתי יופי" ו"סימפטיה" (שניהם של נורית גלרון); אריאל זילבר מוציא אלבום שנושא את שמו; "ארץ שמש" (שם טוב לוי/מזי כהן); "במקום הכי נמוך בתל אביב" (אסתר שמיר); "בציר טוב" (אילן וירצברג ושמעון גלבץ, על בסיס שיריה של יונה וולך); "גודל טבעי", אלבום הסולו הראשון של דני סנדרסון; "גלגל מסתובב" (שמוליק קראוס); "זה הזמן" (אברהם פריד); "יושב על הגדר" (אריק איינשטיין ויצחק קלפטר); יעל לוי מוציאה אלבום בכורה שנושא את שמה; אלבום הסולו הראשון של ירדנה ארזי (שנושא את שמה) נוחל כישלון מסחרי; "לא לבד" (יגאל בשן); "מקום" של שלמה ארצי; זהר ארגוב מוציא את אלבומו החשוב "נכון להיום" הממקם אותו כ"מלך המוזיקה המזרחית"; "סימני דרך" (יהורם גאון); "עוד מילה לפני שאת הולכת..." (מני בגר); "עכשיו" (צביקה פיק); "פיתויים" (עפרה חזה); "פסיעה אחת קדימה" (שרי); "פרמיירה (להקה)" באלבומה היחיד; "צמר גפן מתוק" (שלמה גרוניך); "קלף" (דויד ברוזה); "שבועת עולם" (שימי תבורי); "שירו אחרי" ו"קולות" של חוה אלברשטיין; "שירים חוזרים" (אריק סיני); מתי כספי "שר סשה ארגוב"
- שירו של יורם טהרלב "הורה" בביצוע אבי טולדנו זוכה במקום השני באירוויזיון 1982
- אריק איינשטיין עובר תאונת דרכים קשה. ידידתו נהרגה בתאונה והוא נפצע והפך לכבד ראיה
- תקליט שדרים ראשון של מאיר בנאי, "אביתר" (על שם אחיו) זוכה להצלחה רבה
- חגיגות הזמר העברי בערד מתקיימות לראשונה
- מתפרקת להקת "צלילי הכרם"
- בכיכר אתרים בתל אביב נפתח מועדון הקולוסיאום, מועדון הריקודים הגדול בארץ
- ספרות:
- שירה: יונה וולך מעוררת סערה עם פרסום שירה "תפילין" בכתב העת הספרותי "עיתון 77". התפילין, תשמיש קדושה חשוב ביהדות, מוזכר בשיר בהקשר מיני פרובוקטיבי. סגנית שר החינוך והתרבות, מרים גלזר-תעסה כינתה את המשוררת "מופרעת" ו"בהמה מיוחמת".
- ספרים חדשים: "הצליין החילוני" (יצחק אוורבוך אורפז); "כבר ארץ נושבת" של יונת ואלכסנדר סנד זוכה בפרס ברנר; "מנוחה נכונה" של עמוס עוז
- חתן פרס ביאליק: חוקר הספרות ישראל לוין
- ספרות ילדים:
- קומיקס:
- קולנוע:
- מסרטי 1982: "אדון ליאון"; "אהבה אילמת"; "אהבה ראשונה"; "אות קין"; "האיש שבא לקחת"; "בן לוקח בת"; "חמסין"; "כביש ללא מוצא"; "לנה"; "מלך ליום אחד"; "מתחת לאף"; "נועה בת 17"; "ספיחס" (מסדרת "אסקימו לימון"); "צלילה חוזרת"
- תיאטרון:
- בידור לילדים: בפסטיגל זוכה ירדנה ארזי עם "מילה קטנה"; נערך השירוויזיון האחרון
- תקשורת ועיתונות:
- העיתונאים אורי אבנרי, ענת סרגוסטי ושרית ישי מן "העולם הזה" מעוררים סערה כאשר הם נפגשים עם יאסר עראפת בביירות הנצורה. השלושה הם הישראלים הראשונים שנפגשים רשמית עם מנהיג אש"ף
- בטאון המפלגה הקומוניסטית הישראלית בערבית "אל-איתיחאד" הופך ליומון
- נחום ברנע מייסד השבועון "כותרת ראשית"
- מחול: להקת בת שבע מעלה את "החתונה (כלולות)"
- ספורט
נפטרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 16 בינואר - משה חריף, פוליטיקאי ישראלי (נולד ב-1933)
- 21 בפברואר - גרשם שלום, מגדולי חוקרי הקבלה והמיסטיקה היהודית, אבי תחום חקר הקבלה (נולד ב-1897)
- 28 בפברואר - שמואל ייבין, ארכיאולוג (נולד ב-1896)
- 28 בפברואר - יעקב דרורי, איש-חינוך ציוני-דתי, מזכ"ל בני עקיבא, ממייסדי תנועת הקיבוץ הדתי ואבי 'ישיבות ההסדר' (נולד ב-1922)
- 2 במרץ - יואל זוסמן, הנשיא הרביעי של בית המשפט העליון (נולד ב-1910)
- 4 במרץ - יואל ולבה, מוזיקאי שחי ופעל בארץ ישראל החל משנת 1920. (נולד ב-1898)
- 9 במרץ - צבי יהודה קוק, רב, ראש ישיבה וממנהיגי הציונות הדתית (נולד ב-1891)
- 27 באפריל - זאב כץ, חבר כנסת (נולד ב-1923)
- 13 במאי - יצחק אריה זליגמן, חוקר מקרא (נולד ב-1907)
- 20 במאי - שמואל מיקוניס, חבר כנסת מטעם מק"י (נולד ב-1903)
- 10 ביוני - יקותיאל אדם, סגן הרמטכ"ל (נולד ב-1927)
- 18 ביולי - שמחה בלאס, מתכנן מפעלי מים עיקריים של היישוב היהודי (נולד ב-1897)
- 19 ביולי - דוד פרנקפורטר, יהודי שהתנקש בחייו של ראש התנועה הנאצית בשווייץ (נולד ב-1909)
- 21 באוגוסט - אריה אלטמן, איש ציבור, חבר כנסת (נולד ב-1902)
- 29 באוגוסט - נחום גולדמן, ממנהיגי הקונגרס הציוני העולמי (נולד ב-1895)
- 22 בספטמבר - גבריאל בר, היסטוריון וחוקר אסלאם (נולד ב-1919)
- 15 באוקטובר - רחל כהן-כגן פוליטיקאית ישראלית (נולדה ב-1888)
- 18 באוקטובר - דוד שיפמן, איש ציבור (נולד ב-1923)
- 20 באוקטובר - יהודה נחשוני, מראשי פועלי אגודת ישראל (נולד ב-1915)
- 7 בנובמבר - חנניה רייכמן, סופר ומשורר ילדים ומתרגם עברי (נולד ב-1905)
- 13 בנובמבר - עליזה בגין, רעייתו של מנחם בגין
- 20 בנובמבר - אריה טרטקובר, סוציולוג (נולד ב-1897)
- 3 בדצמבר - עדי נאמן, שחקן, מלחין, חתן פרס כינור דוד לאחר מותו (נולד ב-1964)
- 16 בדצמבר - מרדכי זר, איש ציבור וחבר כנסת (נולד ב-1914)
- ידידיה אדמון, מלחין (נולד ב-1894)
- מיכאל ארגוב, צייר (נולד ב-1920)
- זאב גלר, ראש עיריית כפר סבא מ-1966 ועד מותו (נולד ב-1922)
- חיים גמזו, מבקר אמנות ותיאטרון (נולד ב-1910)
- ישראל יצחק גרינץ, איש ציבור ובנקאי (נולד ב-1906)
- אפרים דקל, ממפקדי ההגנה (נולד ב-1903)
- אשר ויזר, חוקר מקרא ולשון (נולד ב-1904)
- משה יאיר וינשטוק, פוסק ומקובל (נולד ב-1899)
- אריה טבקאי, סופר (נולד ב-1904)
- יהודה יערי, סופר ומתרגם (נולד ב-1900)
- יוסף יקותיאלי, מהוגי ומקימי המכביה (נולד ב-1897)
- משה כהן (שופט), (נולד ב-1919)
- חיים לסקוב, הרמטכ"ל החמישי של צה"ל (נולד ב-1919)
- שלמה מאזוז, רב (נולד ב-1908)
- אליהו מייטוס, מתרגם (נולד ב-1892)
- יצחק מייכלסון, חוקר רפואה וחתן פרס ישראל לרפואה (נולד ב-1903)
- אברהם סופר, רב ופרשן, חתן פרס ישראל (נולד ב-1897)
- שלמה סקולסקי, סופר (נולד ב-1912)
- שרגא קדרי, סופר (נולד ב-1927)
- יחיאל יהושע רבינוביץ, אדמו"ר (נולד ב-1900)
- יוסף שה-לבן, חוקר ומבקר ספרות (נולד ב-1906)
- יוסף שנברגר, אדריכל (נולד ב-1912)
- משה שפיצר, מאייר, מעצב וגרפיקאי (נולד ב-1900)
- אפרים תלמי, סופר (נולד ב-1905)
