חגיגות הזמר העברי בערד
_-_Berry_Sakharof_performing_at_a_rock_festival_in_the_Red_Sea.jpg) | |
| ברי סחרוף בפסטיבל ערד, 1992 | |
| סוג |
פסטיבל מוזיקה, אירוע שנתי  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום |
ערד |
| מועדים | |
| תאריכי פעילות |
1982–הווה (כ־42 שנים) |
| מועד שנתי | קיץ (יולי או אוגוסט), או בסוכות |
| משך הפסטיבל | 3 או 4 ימים |
  | |
חגיגות הזמר העברי בערד היו פסטיבל מוזיקה בעיר ערד.
הפסטיבל נערך החל מ-1982 ומשך קהל של עשרות אלפי בני נוער בעיקר למספר ימים במדבר.
ב-1995 נהרגו שלושה בני נוער באסון פסטיבל ערד, שלאחריו הצטמצמה הפעילות של הפסטיבל. ב-2006 נעשה ניסיון להחזיר את הפסטיבל, ניסיון שחזר על עצמו ב-2009 וב-2011. כיום מתקיים הפסטיבל במתכונת מצומצמת.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השנים הראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפסטיבל הראשון התקיים בחג סוכות ספטמבר 1982, ביוזמת זכריה לירז וראש המועצה אברהם בייגה שוחט, בסיוע האגף לתרבות ולאמנות במשרד החינוך, המועצה המקומית ערד, מועצת פועלי ערד, עמותת אמנות לעם והמתנ"ס המקומי. הפסטיבל הראשון היה צנוע ונמשך יומיים בלבד, השתתפו בו 150 זמרים ונגני רחוב ו-30 חבורות זמר. בסיום הפסטיבל הוענקו פרסי הוקרה לוותקי הזמר העברי: טובה פירון, ג'טה לוקה, אסתר גמליאלית, נעמי צורי, דורותיאה ליביו, אלכסנדר יהלומי ושמואל גוגול. המנהל האמנותי הראשון היה נחום היימן. בעקבות הצלחת הפסטיבל הוחלט להופך אותו לאירוע שנתי[2]. מאז הפך במשך השנים לאירוע תרבות מרכזי בתחום הזמר העברי.
הפסטיבל השני נערך ב-13 ו-14 באוגוסט 1984, בהשתתפות קהל של כמה עשרות אלפים[3], ולראשונה נערך מופע של מוזיקת רוק בבריכת השחיה של העיר עם שלום חנוך. תקציב הפסטיבל היה 75 אלף דולר[4]. במופע הנעילה, נעשה מעין ניסיון לחדש את מסורת פסטיבל הזמר ללא תחרות, הושמעו בו 12 שירים חדשים וישנים. שבין מבצעי השירים היו שלום חנוך, ריקי גל, שרי, חני ליבנה, ונתן כהן[5].
הפסטיבל השלישי נערך ב-5 ו-6 באוגוסט 1985, במופע המרכזי באצטדיון העירוני הופיעה חוה אלברשטיין והפרברים. במסגרת מופעי הרוק בבריכת השחיה עלה המופע "קולות שלובים" בו השתתפו שלמה גרוניך, יהודית רביץ, אלון אולארצ'יק, יצחק קלפטר, גידי גוב, אריאל זילבר ושם-טוב לוי. בנוסף הופיעו מיקי גבריאלוב, קורין אלאל ולהקות צעירות. להקת הברירה הטבעית העלתה מופע במאהל בדואי. הכניסה לכל המופעים הייתה בחינם, למעט המופע "קולות שלובים"[6].
הפסטיבל הרביעי נערך ב-4 ו-5 באוגוסט 1986, השתתפו בו 3,500 אמנים במופעי זמר, מחול ותיאטרון. בסל הכל נערכו 151 מופעים ואירועים שונים ב-18 מוקדים בעיר. תקציב הפסטיבל היה 120 אלף דולר[7][8].
באפריל 1987, הוכרז כי לקראת הפסטיבל החמישי, יחליף יאיר רוזנבלום את נחום היימן בתפקיד המנהל האמנותי. רוזנבלום הודיע על מספר שינויים במתכונת הפסטיבל, ביניהם קיצוץ במספר חברות הזמר המשתתפות לטובת שיפור האיכות וחידוש של פסטיבל הזמר והפזמון במסגרת הפסטיבל[9].
הפסטיבל החמישי נערך במשך שלושה ימים (20–22 ביולי 1987)[10], במסגרתו אמורה הייתה להיערך תחרות פסטיבל הזמר הישראלי 1987, באולם אורון, בהנחיית נעמי שמר[11]. אך התחרות בוטלה עקב שביתה ברשות השידור, שהפיקה את האירוע ואמורה הייתה לשדר אותו בשידור ישיר[12]. לאחר השביתה נקבע מועד חדש לתחרות, ה-9 בספטמבר[13]. מופע הרוק שווק בנפרד תחת הכותרת "רוק רטוב", פסטיבל רוק שנמשך 48 שעות. ביום הראשון הופיעו טובה גרטנר עם שירי אלבום הבכורה שלה "קת תום", אהוד בנאי ולהקת הפליטים (מספר חודשים לפני שהוציאו את אלבום הבכורה שלהם), הזמר אדם ולהקת משינה. ביום השני של "רוק רטוב" הופיעו קורין אלאל עם שירים מאלבומה "פירות אסורים" (שיצאה לאור בסוף 1986), אריאל זילבר ויהודית רביץ במופע "באה מאהבה"[14].
שנות השיא של הפסטיבל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפסטיבל השישי נערך במשך שלושה ימים (5–7 ביולי 1988), היה הגדול עד אז, לכבוד חגיגות שנת ה-40 למדינת ישראל, והוא שולב עם אירועי "אל הנגב"[15]. חגיגות שנערכו ברחבי הנגב, במטרה למשוך לנגב רבבות מבקרים, במסגרתם נערך גם פסטיבל בינלאומי של בלונים פורחים בתל ערד. בשנה זו נערך לראשונה מופע לילי למרגלות המצדה המסתיים עם הזריחה. בשנה זו הופיע במצדה יהודה פוליקר[16].
בפסטיבל השביעי, הפכו חגיגות הזמר לאירוע שעיקרו פסטיבל רוק. אלפי בני נוער הגיעו לערד וישנו בשקי שינה ברחבי העיר. יהודה פוליקר חזר להופיע לרגלי המצדה, במופע משותף עם גידי גוב, שלמחרת הופיע במצדה דני רובס. בבריכה של ערד היו שני ערבי "רוק רטוב", הראשון של יהודית רביץ וקורין אלאל, ובשני הופיעו רמי פורטיס, החברים של נטאשה, נוער שוליים וליליה. באצטדיון ערד נערך מופעה הצדעה לאהוד מנור, "ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר", בו השתתפו, בין השאר, מתי כספי, אילנית, חנן יובל, רבקה זוהר, להקת נוער שוליים, נורית הירש וגידי גוב, שגם הנחה.[17]
בפסטיבל התשיעי, ביולי 1991, הגיע מספר המבקרים לפסטיבל לכ-250,000, השתתפו בו כשלושת אלפים אמנים ואנשי צוות והפקה, ונערכו כ-320 מופעים. הפופולריות הרבה שצבר הפסטיבל גם הביאה להקפצת הדרישות הכספיות של האמנים המשתתפים. המנהל האמנותי באותן השנים היה יאיר שרגאי. המופע המרכזי בשנה זו היה ערב הצדעה לנעמי שמר. בערב נטלו חלק, בין השאר, שולי נתן, מרגלית צנעני, מיקי קם, גבי ברלין, שרה׳לה שרון ועוד[18]. במצדה הופיעו שלמה גרוניך ושלמה יידוב במופע משותף, במופע המרכזי באצטדיון הכדורגל כיכבו, להקת נושאי המגבעת, בעקבות צאת אלבומה "מי רצח את אגנתה פאלסקוג" וגידי גוב בעקבות יציאת אלבום רב-המכר שלו "אין עוד יום"[19].
בפסטיבל העשירי (13–16 ביולי 1992), הוחלט להאריך את משך הפסטיבל לארבעה ימים. כל הזמרים המובילים של ישראל השתתפו בפסטיבל ונערכו בו הופעות בכורה של מספר אלבומים חדשים שיצאו לקראת הפסטיבל. להקת משינה ערכה מופע של האלבום "מפלצות התהילה", שלמה ארצי ערך מופע של שירי האלבום "ירח", דני ליטני ערך מופע של שירי האלבום "תקופת החיץ", יעל לוי הופיעה עם שירי האלבום "אל תקנה לי ורד", דוד ד'אור ערך מופע עם שירי אלבום הבכורה שלו, שלמה גרוניך ערך מופע משותף עם מרגלית צנעני, שמוליק קראוס חזר להופיע לאחר הפסקה של כמה שנים, במצדה הופיעו אהוד בנאי וערב אחר כך מאיר בנאי[20] אחר כך הופיע אביב גפן משנת 1993 עד שנת 1998 עם קרח תשע.
לאחר האסון שאירע בפסטיבל 1995, בו נספו שלושה בני נוער, הוטל ספק בהמשך קיומו של הפסטיבל. בסופו של דבר הפסטיבל המשיך להתקיים אך במתכונת שונה. מספר הצופים צומצם להופעות של עד כ-1,000 איש, ולא נערכו הופעות רוק. בני הנוער החלו להדיר את רגליהם מהפסטיבל והוא הפך במהרה לאירוע קטן הפונה לאוכלוסייה מבוגרת יותר[21].
בשנות ה-2000
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 2006 חגג הפסטיבל חצי יובל, ואירוח שורה של מופעי הצדעה ליוצרים ואומנים[22]. בין הופעות ההצדעה היו: "אין כבר דרך חזרה" מופע משירי יורם טהר לב, "אביב אחד למעני" זמרות שרות שירי לאה גולדברג, "כחולה כחלום"- עם נורית הירש ושיריה בביצוע חבורות זמר, "הצדעה ליוצאי להקת כוורת" בהשתתפות אפרים שמיר, "בלילה על הדשא"- מופע משירי יאיר רוזנבלום עם דורית ראובני. במסגרת הפסטיבל נערך גם טקס הענקת פרסי שר התרבות בתחום הזמר העברי[23].
בחג סוכות באוקטובר 2009 חזר הפסטיבל למתכונת של פסטיבל רוק, במסגרת "ווליום" ערד בחסות סלקום[24][25]. במסגרתו פקדו אלפי צעירים שבע במות שהוקמו בעיר. בפסטיבל נערכו שתי הופעות מרכזיות. בהופעה הראשונה הופיעו הלהקות: איפה הילד?, היהודים, מוניקה סקס, מופע הארנבות של ד"ר קספר ושב"ק ס'. המופע השני היה ערב ים תיכוני ובו הופיעו דודו אהרון, ליאור נרקיס, שלומי סרנגה, משה פרץ ושלומי שבת[26]. בפסטיבל הושקעו יותר מ-14 מיליון שקל, על ידי חברת סלקום ונותני חסות אחרים[27]. האירוע אורגן בקפידה עבר בשלום, אך המארגנים לא יזמו פסטיבל נוסף, לאחר שמספר המבקרים לא עמד בציפיות[28].
שנתיים אחר כך, באוגוסט 2011 שוב נעשה ניסיון למשוך קהל צעיר עם מופעים של להקות דוגמת הדג נחש. בערב הפותח של הפסטיבל הופיע על הבמה המרכזית מיקי גבריאלוב שארח את שלומי סרנגה, ערב לאחר מכן ארח דני סנדרסון בבמה המרכזית את מזי כהן[29].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניר גורלי, פסטיבל ערד לעולם לא יחזור להיות האירוע המפואר שהיה פעם, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2014- דודי פטימר, שנות החופש והרוק'נרול: בחזרה לימיו הגדולים של פסטיבל ערד, באתר מעריב אונליין, 9 ביולי 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יונתן ריגר, "זה היה הוודסטוק הישראלי הכי גדול, וזה נגמר בגלל האסון", באתר מאקו, 18 באוגוסט 2023
- ^ פסטיבל ערד לזמר עברי ייהפך לאירוע שנתי, דבר, 30 בספטמבר 1983
- ^ דליה רוזנפלד, מצפים לעשרות אלפימ בפסטיבל הזמר בערד, מעריב, 13 באוגוסט 1984
- ^ ערד תשיר ב־75 אלף דולר, חדשות, 20 ביולי 1984
- ^ איציק יושע, הזמר הישראלי ירר לערד, חדשות, 15 באוגוסט 1984
- ^ חגיגות הזמר בערד 85, חדשות, 2 באוגוסט 1985
- ^ אורן כהן, ערד – היום פסטיבל, חדשות, 4 באוגוסט 1986
- ^ חגיגות הזמר העברי בערד 86, חדשות, 24 ביולי 1986
- ^ יובל ניב, פסטיבל עוד: רוזנבלום במקום היימן, חדשות, 23 באפריל 1987
- ^ חגיגיות הזמר העברי בערד 87, חדשות, 17 ביולי 1987
- ^ יובל ניב, הערב בפסטיבל ערד, חדשות, 22 ביולי 1987
- ^ יעל אדמוני, שביתת הרדיו והטלוויזיה הסתיימה בנזק של כחצי מיליון דולר לרשות, חדשות, 23 ביולי 1987
- ^ יעל אדמוני, ניסיון נוסף: פסטיבל ערד ב־9 בספטמבר, חדשות, 11 באוגוסט 1987
- ^ אבי מורגנשטרן, רוק רטוב בערד, מעריב, 6 ביולי 1987
- ^ רוני סופר, ערד: קורעים את עור התוף, מעריב, 6 ביולי 1988
- ^ חגיגות הזמר העברי בערד, חדשות, 1 ביולי 1988
- ^ רונן טל, ערד פסטיבל רוק לכל דבר, חדשות, 15 ביוני 1989
- ^ שרגא צייגר, פסטיבל ערד 91' - אתניקס ועוד, חדשות, 10 ביוני 1991
- ^ עמית שהם, פסטיבל ערד / עמית שהם גידי גוב השחית את הנוער, חדשות, 25 ביולי 1991
- ^ יואב גרינברג, מחר תחל בערד חגיגית הזמר העברי. ארבעה ימים, ארבע זריחות אל מול המצדה, חדשות, 12 ביולי 1992
- ^ עכבר העיר, פסטיבל ערד חוגג חצי יובל, באתר הארץ, 5 ביולי 2006
רוי רגב, עכבר העיר, ערד: איפה הילדים עם הגיטרות?, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2009 - ^ תמר סוקניק, פסטיבל ערד יתקיים בין התאריכים 11-9 ליולי, באתר הארץ, 2 ביולי 2006
- ^ עכבר העיר, פסטיבל ערד חוגג חצי יובל, באתר הארץ, 5 ביולי 2006
- ^ גד פרץ, סלקום משיקה את פסטיבל "ווליום ערד" בסוכות בהשקעה של 14 מיליון שקל, באתר גלובס, 24 באוגוסט 2009
- ^ העיר, דנית אמינוף, עכבר אונליין, 14 שנים אחרי האסון - פסטיבל ערד חוזר, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2009
- ^ דנית אמינוף, עכבר העיר, פסטיבל ערד חוזר - ובחינם, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2009
- ^ איילה צורף, מסתמן: פסטיבל ערד יהיה מהלך השיווק המרכזי של סלקום גם בשנה הבאה, באתר TheMarker, 12 באוקטובר 2009
- ^ רוי רגב, עכבר העיר, ערד: איפה הילדים עם הגיטרות?, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2009
- ^ דפנה ארד, פסטיבל ערד שב לרוק כדי להחזיר את הנוער, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2011