משתמש:האזרח דרור

ברוכים הבאים לדף שלי.

ויקיפדיה

יש מספר סוגי אנציקלופדיה אפשריים, בהתאם לתרבות השלטת במקום ובזמן ולאיפסטמיולוגיה:

אנציקלופדיה דתית. באנצקלופידה כזו, הטקסטים הדתיים הם המקורות המרכזיים או הבלבדייים. טקסט דתי קדום, פרשנות דתית, ניסים, נבואות הם מקורות האמת. הנרטיב המרכזי הוא הסבר מדוע דת מסויימת או זרם דתי מסויים הוא הצודק. המדע, ההיסטוריה, הספרות אם הם מוזכרים בכלל נועדו כדי לשרת את הנרטיב הדתי. תופעל צנזורה או תעמולה או אפוליטגיקה מול עובדות או תאוריות מדעיות שעמדות בניגוד לנרטיב. דוגמא לאנציקלופידה כזו היא האנציקלופדיה הקתולית. בדמותה תכולו לייצר עשרות או מאות אנציקילופדיות דומות שסובלות מבעיות דומות - 1. הן מתנגשות עם המדע ועם ההיסטוריה 2. הן מתנגשות זו עם זו בתאור של התפתחויות היסטוריות וביחס למשקל נורמטיבי של היבטים בתרבות האנושית. באנצקילופדיה הדתית הקורא מצומצם מכוון להיות "מאמין", אנשים , תנועות ורעיונות הנזכרים בערכים מצומצמים להיותם בעד האמונות הנכונות או נגדן. צדיקים או כופרים, רעיונות קודש וחול, אמת מול כפירה.
אנציקלופדיה לאומית\אתנוצנטרית - באנציקלופידה זו הדגש הוא על לאום מסויים - מי שעושה פעולות בעד הלאום הזה, בעד הגדלת השטח בו שולטים בני העם, ובעד הגדלת עוצמתו - הוא גיבור , מי שפועל נגד הלאום הוא נבל. פעולות והיסטוריה של הלאום המסויים מקבלות דגש יתר, במיוחד כאשר הן נתפסות כפעולה חיובית, ומקבלות דגש חסר, אפולוגיטיקה או נרטיב מצדיק כאשר הן עלולות להתפס כפעולה לא מוסרית. מקורות מתוך הנרטיב הלאומי מקבלים הדגשה ואלו מחוץ להן - פחות או לא נזכרות כלל. החסרון באנציקלופדיות כאלה הן התנגשות בין כל שני סוגי אנציקלופדיות לאומיות עקב נרטיבים מנוגדים וכן הטיות של ההיסטוריה. אנציקלופדיה כזו מצמצת את האדם להיות בן לאום מסויים, בעל רגש והיסטוריה לאומי -תוך הקטנה או העלמה של היבטים אחרים.
אנציקלופידה צרכנית בידורית - באנציקלופידה זו הדגש יהיה על בידור - היא קטלוג עצום של שירים, שחקנים, דוגמניות, משחקים, ספורטאים, סוגי אוכלים, סרטים, ועוד. תוכלו לבלות בה במשך שעות וימים שבסופן תהיו הרבה יותר משכילים במידע טירוואיה, אולם לא תחכימו הרבה בשאלות כמו "איך עובד העולם" או "מה מניע אנשים" , כאשר תדרשו לשאלה מוסרית או מעשית לא תדעו להשיב עליה שום דבר מתוך "אנציקלופדיה" זו שהיא למעשה קטלוג. אם באנציקלופדיה דתית האדם מצומם להיות מאמין, ובאנציקלופדיה לאומית הוא מצומצם להיות בעל לאום או מוצא אתני, באנצקילופדיה כזו האדם מצומצם לעיתים קרובות היות צרכן בעל ארנק או מכונת חושים בעלת יכולת להפיק רגשות - בעיקר עונג (אבל גם פחד, שנאה, אהבה, הערצה, קנאה, גועל).
אנציקלופדיה פוסט מודרנית - אנציקלופדיה כזו נאמנה לרעיון לפיו "אין אמת אחת" ומביאה אותו לקצה. בכל נושא ונושא מביאים את הדעה של אדם אחד ואז את הדעה של אדם אחר. אין מקורות אמינים יותר או פחות, אין ידיעה וודאית של שום דבר כמעט. לא של עובדות , לא של תאוריות איך העולם עובד ולא של ערכים נורמטיביים. החסרון של אנציקלופדיה כזו היא שגם היא לא מסתדרת טוב עם מדע.

אנציקלופדיה מדעית - באנציקלופידה כזו המדע על כל ענפיו, כולל היסטוריה וכן מתמטיקה וענפים מעשיים אחרים הם הלב והעיקר. דעות של אנשים הן מעניינות - אבל לפעמים נגיע למסקנה שדעה X בעצם מנוגדת לתאוריה Y שעברה ביסוס מספיק, ולכן כנראה אינן נכונות. הכל נשפט לפי אפיסטמיוליגיה מדעית - המקורות הם ירחונים שעברו ביקורת עמיתים, סקירות מדעיות, ספרי מדע פופלארי. אם מקור דתי כלשהו קובע משהו, שעומד בניגוד למדע - הוא נדחק הצידה בשל אמינותו הנמוכה יותר. יש דעות רבות - חלקן נכונות יותר, חלקן נכונות באופן חלקי וחלקן שגוי באופן ברור או אפילו שקריות. הטקסט מתייחס לכך ומציין זאת בפירוש כדי לעזור לקורא (בניגוד לטקסט פוסט מודרני). הערכים על פוליטיקה, תרבות, ספורט וכו' - אם הם בכלל מופיעים - כפופים לתאוריות המדעיות -כך לדוגמה אם כהן דת, פוליטיקאי או שחקן מציין דבר מה שגוי מבחינה מדעית - יש לציין זאת בפרוש ולהוביל את הקורא אל ההסבר המדעי הנכון. אם הדבר נמצא עדיין במחולקת ואינו בהכרח נכון - יש לנהוג באופן דומה.

ויקיפדיה העברית היא כיום (2025) בעלת דגש יתר והטיה לכיוון 4 האנציקלופדיות הראשונות.יש בה ערכים שכתובים מנקודת מבט דתית (יהודית) ללא מקורות מדעיים כלל. יש בה ערכים הנתונים תשומת לב רבה ללאומיות ואתניות יהודית \ עברית \ ארצישאלית תוך התעלמות מהמדע, מהיסטוריה כלל-אנושית או נקודת מבט ערבית, מוסלמית, נוצרית, הינדית וכו'. יש בה המון ערכים בידוריים שמספקים את התאווה החושית ומשפרים את ידע הטריוואיה ומעבר לכך אינם תורמים דבר. ויש בה גם נטיה לפוסט מודרניות כאשר עמדות שונות ניצבות זו מול זו והן מוצגות בצורה סימטרית לכאורה, בלי להתייחס לחוזק או ביסוס של כל דעה.

לשם דוגמה ראו את הביוגרפיה של [רופין] שמתואר כפעיל ציוני . רופין הפעיל הציוני מתואר בפרוט, רופין המדען - הסוציולוג והכלכלן - מוצנע - עד כדי כך שספרים שהוא כתב בנושאי סוציולוגיה וכלכלה - (על היהודים בכלל ועל אזור ארץ ישראל) - נשמטו מהערך. הערך שקיים משנת 2004 עבר כנראה תחת מבטם של עשרות ויקיפידים וותיקים ומשכילים - ובכל זאת נקודה זו נעלמה מעינהם. מוזכר בערך כי הוא קיבל דוקטור בכלכלה ושימש פרופסור בסוציולוגיה - אבל השאלה המתבקשת - איזה ספרים ומאמרים הוא כתב ומה תוכנם - נשמטה כמעט לגמרי מהערך לטובת פעילות הפוליטית ולטובת רעיונות שהיו לו ביחס למספר נושאים.

הצעות איך לשפר את האווירה בויקיפדיה העברית- במיוחד בערכים הפוליטיים.

צמדים פולטיים - דרך מיזם ויקיפדיה:כתיבה בזוגות - זוג עורכים בעלי עמדות מנוגדות באותו נושא, עורכים יחד טיוטה ומפרסמים אותה רק כשהם מגיעים לנוסח מוסכם. היתרונות - אין טעם בהעלבות אישיות, יש פרס למתינות, מעודד שיתוף פעולה, שיפור איכות הדיון בגלל מיעוט משתתפים. כמה צמדים כאלה יכולים להתחרות מי מגיע לנוסח מוסכם טוב יותר.
הכרעה בהצבעת רוב צריכה להיות הברירה האחרונה ולא הראשונה. הכרעה צריכה להיות בהגעה לקונצנזוס בין משתתפים בעלי דעות מנוגדות, דרך מנגונינים לקבלת החלטות בקונצנזוס, דרך הסכמות רחבות מהן המקורות העדיפים. דבר זה מקובל לדוגמא בויקיפדיה האנגלית. אם הוא עובד במקום אחד הוא יכול לעבוד גם בויקיפדיה העברית.
הגבלת אחוז הכתיבה בערכים פוליטיים רגישים - אם אדם אחד כותב 90% מהתוכון וחלק גדול מהתגובות בדף פוליטי הדבר הוא טעם לפגם. יתכבד בבקשה בתחזוקת חלקים אחרים של האתר וגם יתן לאחרים לאזן ולתרום.
דיון מונחה שאלות. אחת הדרכים לקצר דיון ולדייק אותו היא להסכים מהי השאלה עליה דנים. גם אם לא מסכימים על התשובות, לפחות ניסוח השאלה צריך להיות ברור לכולם. מדענים שמדברים על שינוי אקלים טוענים כי אחת הדרכים של מכחישי אקלים להטות את הדיון היא באמצעות קפיצה לשאלה אחרת. הכלל הזה נכון בכל תחום שבו אין הסכמה. כדי להגיע לתשובות מוסכומת צריך קודם כל שאלות מוסכמת.
מאגר של בוררים ופניה לבוררים. הסכמה בתחילת הדיון מהי השאלה המדוייקת אותה שואלים.

אנשים

למי תודה למי ברכה?

הקללה הכי קשה לאדם היא "הלוואי שילדך ימותו" - ולכן עלינו להודות (נניח פעם בשנה?) לאנשים שבלעדיהם , במשך אלפי שנים, חצי עד שני שליש מהילדים מתו לפני הגיעם לבגרות, בלעדיהם רופאים עוד היו מחזיקים את היד לחולים הגוססים. גם מי שהיה חי עד לבגרות, היו חווה אובדן של אחים, הורים, חברים, קרובי משפחה שמתו בגיל צעיר. כל זה השתנה בזכות תאוריית החיידקים כגורמי מחלות. רשימה חלקית (תודות ל Paul de Kruif, "ציידי החידקים"):

השפעתם של החברה האלה על איכות החיים שלנו גדולה כנראה יותר מרוב האנשים האחרים עליהם אנחנו שומעים השכם והערב.

יש כמה אנשים שהשפיעו עלי או שהרשימו אותי מאוד, וזה המעט שאני יכול לעשות כדי לשמר את שמם ואת מעשיהם:

גאוטמה בודהה (על המעוף והראיה והרצון לעזור לכל השאר)
מוהנדס קרמצ'נד גאנדי , מרטין לותר קינג (על ההנהגה,וערכה של סולידריות ואהבה)
פרימו לוי (על כתביו, האנושיות והאופטימיות)
ארנסט שקלטון (על האומץ, התושיה, וקור הרוח המדהימים שלו)
רייצ'ל קרסון (על המאבק)
נלי בליי (על האומץ לאשפז את עצמך בבית משוגעים)
לאון בלום (על החוצפה וההצלחה)
ארצ'יבלד ויוול (שבעיני הוא גיבור אלמוני של היהודים בציון)
בלה פרוינד היא בלה בליסימה מהשיר של הדג נחש, (גיבורה לא בשדה הקרב).

ערכים להם תרמתי

נראה שבויקיפדיה זה סוג של סיגנל חברתי, ולכן הנה רשימה חלקית.

אותם יצרתי\תרמתי רבות

סביבה, בריאות

קערת האבק, מוות תאי מתוכנת, סביבתנות, התחממות עולמית, יום כדור הארץ, ספינת החלל כדור הארץ (מונח), סרטן המעי הגס, מרכז השל, מסה קריטית (אופניים), עמעום עולמי, אסון בופאל, רייצ'ל קארסון, אביב דומם, הוליזם, ציטראל, הפנל הבין-ממשלתי על שינויי אקלים, שיא תפוקת הנפט, העברה גנטית אופקית, אנרגיה מוחזרת על אנרגיה מושקעת, תאוריית קוף המים, וילה אנכית, טביעת רגל אקולוגית, תזונה, חנקן חמצני, מחקר סין, יום חופשי ממכוניות, הפרעת התמוטטות המושבה, דוב הקוטב, השמנה

שואה, רצח עם זכויות אדם

היסטוריה של המדע

אוניברסיטת בולוניה, לאורה באסי, מרן מרסן, ג'וזף ליסטר

זכויות אדם, תנועות לשינוי חברתי

קריאה נוספת בנושא זה ראו גם - התנועה לביטול העבדות וכן ערכים כמו צידוקים לעבדות, אי שוויון פוליטי, אימפריאליזם של ארצות הברית, הכחשת אלימות , באקו-ויקי.

ניסיתי לשנות אבל נתקלתי בויכוחים אינסופיים ו"דגירה" על ערכים כדי לשמור על אופיים השמרני:

גזענות בישראל, הסתננות מאפריקה לישראל, מעמד האישה ביהדות

מלחמת העצמאות

קטגוריות שעזרתי לסדר

סידור, הקמת תתי קטגוריות ועוד. זה הרבה עבודה שחורה, אבל מאוד מספק. בדרך כלל "מוצאים" ערכים שאבדו בתהום הנשייה.
השואה, מלחמת העולם השנייה , אישים במלחמת העולם הראשונה,היישוב

עלי

אני קצת עסוק בתחזוקה של האקו-ויקי. ולכן אני קופץ לכאן רק מפעם לפעם. אני מקווה שעבור חלק מהאנשים זו סיבה טובה מספיק.

תזכורות לעצמי

משתמש:האזרח דרור/מדע ודת
משתמש:האזרח דרור/הטיות בויקיפידיה
משתמש:האזרח דרור/מהפכה משטרית בישראל
משתמש:האזרח דרור/נסיונות הפסקת אש במלחמת חרבות ברזל
משתמש:האזרח דרור/מכונת הרעל
משתמש:האזרח דרור/ארגז חול 2
יום ללא בשר - [1], [2].
בריג'ט דריסקול Bridget Driscoll
בטיחות בדרכים Road-traffic safety
אולג פנקובסקי Oleg Penkovsky
קריס טאקר Chris Tucker
ג'קי צ'אן Jackie Chan
ג'ון האנה John Hannah (actor)
ילדים עמידים , לאכול כדי לחיות
בסאם עראמין [3] [4]
[5] [6], [7], [8] פרוק מטוסי נץ הבריטים
דווייט אייזנהאואר ותעשיית הנשק
השמן של לורנצו Lorenzo's Oil
ג'יובני בלצוני Giovanni Battista Belzoni

ארגז חול

$formula$