משתמש:האזרח דרור/הטיות בויקיפידיה

בחלק מהערכים ביקיפידה העברית יש מספר הטיות חוזרות, שנובעות כנראה מחוסר מודעות של משתמשים רבים, ומהעדר מדיניות מוגדרת מספיק מצד הקהילה הוותיקה באתר. הטיות אלו כוללות:

אנתורפצטריות

אנתרופוצנטריות - השקפה בתחום הפילוסופיה והתאולוגיה הרואה באדם את מרכז היקום או תכלית העולם. הטיה אנתורופנצטרית עלולה להתחרש כאשר דנים באיברים, מחלות, תכונות, התנהגות שלעיתים קרובות מייחסים אותם רק לאדם במקום למחלקה גדולה יותר של דברים - פרימטים, יונקים, בעלי החוליות, בעלי החיים, יצורים החיים, ובמקרים נדירים - מערכת דיסיפטיבית (מערכת פתוחה מבחינה תרמודינמית הפועלת לא בשיווי משקל תרמודינמי, ויכולה לעבור בין שיווי משקל שונים).

דוגמאות:

רוב הערך על עובר מתאר את העובר האנושי ומתעלם מעוברים של בעלי חיים אחרים. הערכים אגן, עמוד השדרה פין, שיער מכילים טקסט ותמונות שעוסק כמעט אך ורק באיברים האנושיים ומתעלמים לגמרי מהאיברים אצל בעלי חיים אחרים וכך גם מכל האבולוציה של איברים אלה. דברים אלה תורם לגישה אנטי-אבולוציונית ואנטי מדעית של ערכים (ראו בהמשך).
תאור של האדם בהנגדה אל מול בעלי חיים, או תוך אי התייחסות אליהם תוך התעלמות מכך שהאדם הוא סוג של בעל חיים.
מתן שמות לערכים - הערך האנגלי של עין הוא - "עין" ולא "עין (בעלי חיים). בכל מקרה שרוצים לכתוב על איבר אנושי - יש לציין זאת, אחרת נוצר רושם שהאיבר האנושי הוא המונח הראשי, או שנוצר רושם שבני אדם אינם סוג של בעלי חיים.
הטיה אנתרופוצנטריות יכולה להיות עקיפה - מתן דגש רב מידי ליונקים, או לבעלי חיים וצמחים (שקורבים לבני האדם, קל יותר לצפות בהם או שהם בסביבתנו המיידית) תוך התעלמות או תת התייחסות לאורגניזמים אחרים שקיימים בטבע - כמו פטריות, חיידקים, ארכאונים. דוגמה נוספת היא עודף התייחסות ליצורים בעלי רביה מינית, תוך התעלמות מרביה על מינית, הסתכלות על היסטוריה של הטבע שמתעלמת מהיסטוריה שאינה קשורה לאדם. דוגמה להטיה כוז היא המשפט שהופיע בעבר בפתיח של הערך פוטוסינתזה -

"פוטוסינתזה (מקור השם – פוטו=אור, סינתזה=הרכבה), בעברית נקראת הטמעה, היא תהליך כימי המתקיים בצמחים שבו חלקיק אור (פוטון בודד) מפרק מולקולת מים הבנויה מאטום חמצן אחד ושני אטומי מימן". דבר זה מתעלם מכך שכחוליות מייצרות פוטוסינתזה - ולא רק צמחים, ולמעשה כחוליות יצרו פוטוסינזתה מאות מיליוני שנים לפני התפתחות הצמחים (ואף יצרו שינוי אטמוספרי ואבולוצוני שאפשר את התפתחות הצמחים ושאר היצורים הרב תאיים). עם זאת אנו רואים צמחים בסביבתנו והם מוכרים לנו הרבה יותר מאשר כחוליות.

הטיה לטובת יונקים ועופות בהקשר של התייחסות לבעלי חיים (בעלי חיים מפותחים, קרובים יחסית לאדם, ומוכרים לנו) אף כי אלה מהווים רק חלק קטן יחסית מתוך שלל מיני בעלי החיים.

כדי להמנע מהטיה אנתרופוצנטרית יש לשאול - האם הדבר באמת ייחודי לאדם? האם יש יצורים אחרים שיש להם תכונות או איברים כאלה? שאלה נוספת - האם הערך מתאר את העושר הקיים בטבע הוא שהוא מציג תמונה צרה , של עולם טבע שקרובה לתפיסה ולחוויה היומיומית שיש לבני האדם.

הטיות אנטי מדעיות

אנתורפצטריות היא דוגמה נפוצה להטחה רחבה יותר - הטיה של הדיוטות כנגד חשיבה מדעית, לעיתים קרובות בלתי מודעת, וזאת משום שהנסיון היומיומי שלנו הוא לא בקריאת מאמרים מדעיים.

הדגשת "עולם האמצע" - אנו חווים את העולם דרך עיניים אנושיות שרואות את העולם באורכי גל מסויימים, מסתכלים על גדלים בין מילמיטר אחד לבין מספר קילומטרים, חווים את העולם בזרימת זמן שתופסת שניות עד שנים.

הביולוג רי'צרד דוקינס כיצד התפיסה האנושית מקשה עלינו להבחין או להבין תופעות או תהליכים קטנים מידי או גדולים מידי, תהליכים איטיים או מהירים מדי. הדמיון שלנו מוגבל - קשה לנו לתפוס כיצד מתנהגים דברים קטנים מאד כמו במכניקת הקוונטים או דברים גדולים מאד כמו בקוסמולוגיה של תורת היחסות. לדוגמה רוב האנשים מדמיינים שהאלקטרון הוא מין כדורון קטן שנע מסביב לגרעין האטום, אבל האלקטרונים אינם דומים כלל לכדורון, והם אינם דומים לשום דבר שאנו מכירים.

הצגת מידע מדעי כדאוס אקס מאכינה - דרך גרועה להציג תאוריה או תופעה מדעית היא להתעלם מההיסטוריה של התפתחות המחשבה המדעית שהובילה לחוק טבע , תגלית וכו'. כך גם הנטיה לכתוב על צמח, בעל חיים או גם תופעה חברתית בהתעלם מההיסוטריה של המחקר שהובילה לכתיבת מה שמתואר בשאר הערך. ראשית הדבר מקשה על הבנת מושגים מורכבים שעבור הקהילה המקצועית שפיתחה אותם נחשבים דבר "מובן מאליו", שנית הדבר משמש כר פורה עבור שרלטנים ופסבדו מדענים, להציג טיעונים שהמדענים התייחסו אליהם , מצאו ראיות נגדם, לפני עשרות או מאות שנים, ואז להציגם בלבוש חדש כאילו מדובר במחשבה מקורית או כדבר שהמדענים התעלמו ממנו.
הטיות אנטי- אבולוציונית - כמעט לכל איבר, מערכת, תופעה, תהליך, אברון בתחום הביולוגיה יש היסטוריה אבולוציונית. לפעמים האבולוציה שלו משתרעת על פני מאות מליוני שנים ולפעמים מילאירדי שנים. הטיה אנתורפצטריות היא גוררת בדרך כלל הטיה נגד אבולוציה - היא מציגה ענף קטן מאד מתוך עץ החיים. כמה קטן? בני אדם כמין קיימים כ-2 מיליון שנים, החיים התפתחו על פני כ- 4 מילארדי שנים. אם נדמיין את עץ החיים כעץ בעל מיליוני ענפים, בגודל ורוחב של 10 מטרים (כגדול בית בן 3 קומות), אזי 1 ס"מ פרושו 4 מיליון שנה. ולכן אנו מציגים תת ענף באורך חצי סנטימטר במקום עץ שלם. בצורה זו גם מפספסים חוקים והקשרים הנוגעים לאבולוציה.
הטיות היסטוריות - המחקרים בעשרות השנים האחרונות מגלים דברים רבים על הפרה-היסטוריה של בני האדם, כדור הארץ ובעלי החיים והקשרים בינהם. במשך אלפי שנים אנשים כתבו על החברה האנושית על סמך הנסיון שהיה גלוי להם לכן תאור של תהליכים טבעיים וחברתיים רבים מתייחס לטקסטים עתיקים, בעיקר מ-2500 השנים האחרונות, שהזמינות שלהם רבה והמוכרות שלהם רבה. דבר זה מתעלם לעיתים קרובות מחברות פרה-היסטוריות שקיומן נמשך עשרות אלפי שנים ולפעמים מאות אלפי שנים. ענפים כמו ביוארכאולוגיה ותתי תחומים שלה יכולים לסייע בהבנה של חברות מלפני עידן הכתב.
הטיה אנטי אקולוגית - חוסר התייחסות וחוסר הבנה כיצד נושא או מדיניות מסויימת קשור לאקולוגיה, בריאות, ביולוגיה כאשר הוא משליך אליה או מושפע ממנה. הדבר קשור גם לאבולוציה - שכן אבולציה מתפתחת בעקבות ברירה טבעית - שהיא הסתגלות לשרידה בתוך מערכת אקולוגית מסויימת, והשתנות התכונות או איברים בהתאם לשינויים כדי להסתגל לסביבה. (סוג נוסף של לחץ אבולוציוני - ברירה זיווגית - שאינו קשור בהכרח לסביבה הטבעית אלא יותר להעדפות של בני או בנות זוג מאותו המין).
הטיה אנטי מדעית נודפת - עדפת דעות הנובות מפולקלור, דת מסורת או אידאולוגיה כאשר יש כבר מידע מדעי שסותר עמדה כזו, או שמידע מדעי רלוונטי אינו מוצג כלל.

שובניזם

הצגת התרומה של גברים לנושא מסויים תוך תת התייחסות לתרומת נשים לאותו נושא. דוגמה לכך היא הצגה של מחקר מדעי מסויים תוך התעלמות מתרומת מדעיות לתחום. הטיה זו קשה במיוחד היות ובאופן היסטורי תפקידן של נשים במדע דוכא ונשכח על ידי עמיתים גברים או על ידי היסטוריונים - כך שלפעמים עוברות עשרות שנים או מאות שנים עד שהתרומה האמיתית התגלתה ראו ערך נשים במדע וכן דוגמאות ספיצפיות שנשים שתרומתן הוכרה רק לאחר זמן רב. הטיה דומה עלולה להרתחש בהקשר של אירועים היסטוריים.

הטיה הפוכה עלולה לנבוע כאשר מדגישים בצורה חזקה מידי תרומה של אשה לנושא כאשר באופן היסטורי תרומתה היתה צנועה.

הטיית ההיסטוריה לטובת החזקים

נקודת ההטיה לטובת המעמד החזק, בהקשרים היסטוריים עלולה להיות תופעה רחבה יותר - שכן המנצחים כותבים את ההיסטוריה. ראו גם ספרו "היסטוריה עממית של ארצות הברית: מ-1492 ועד ימינו" של האווראד זין. הספר מתאר את ההיסטוריה הלאומית מחמש נקודות מבט עיקריות: העמים הילידים של ארצות הברית, שחורים, נשים, עניים והחיילים הפשוטים. להמחשת הנושא אפשר לקרוא על התפתחות הספרות על עבדות - ההבדלים בין ספרים שכתבו לבנים על הנושא לבין הספרים שכתבו עבדים ששוחררו על הנושא.

יש להזהר גם מפני הטיה הפוכה, או גזענות הפוכה שבה "האנדרדוג הוא הצודק" בהכרח ובה עשירים \ לבנים \גברים הם בהכרח "רעים".

אתנוצנטריות יהודית

אתנוצנטריות היא הנטייה להסתכל על העולם בעיקר מהנרטיב של הזהות האתנית של המתבונן. היא משקפת את נטייתו של האדם לראות בתרבותו שלו את התרבות המרכזית, הנעלה, הטובה יותר מאחרות והנכונה, תוך שיפוטן של תרבויות אחרות בהשוואה לתרבותו. גישה אתנוצנטרית מנוגדת לגישה של אוניברסליזם או יחסיות תרבותית. לדוגמא

הצגה של מלך היסטורי דרך השפעתו על היהודים ולא על פי חשיבותו להיסטוריה האנושית.
התייחסות תגובת היהדות לנושא מסויים תוך תת דגש או התעלמות על תגובת דתות אחרות, גדולות יותר, לאותו נושא.
הצגת הצד של ישראל כצד הצודק תמיד, והצגת פעולות נגד ישראל כפעולות מרושעות.

השוו לדוגמה את הפתיח של הערך על כורש השני בויקיפדיה האנגלית:
כורש השני (בפרסית עתיקה: 𐎤𐎢𐎽𐎢𐏁 Kūruš; כ 600–530 לפנה"ס), הידוע בכינויו כורש הגדול, היה מייסד האימפריה האחמנית. בא מפרסיס, הוא העלה את השושלת האחמנית לשלטון על ידי ניצחון על האימפריה המדיאנית ואימוץ כל המדינות המתורבתות הקודמות של המזרח הקדום, התרחב מאוד ובסופו של דבר כבש את רוב מערב אסיה וחלק גדול ממרכז אסיה כדי ליצור מה בקרוב תהפוך לאימפריה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית באותה תקופה. ההיקף הטריטוריאלי הגדול ביותר של האימפריה האחמנית הושג תחת דריוש הגדול, ששלטונו השתרע מהבלקן (מזרח בולגריה–פאוניה ותרקיה–מקדוניה) ושאר דרום מזרח אירופה במערב ועד עמק האינדוס במזרח.

לפתיח על כורש השני בויקיפדיה העברית:
כורש השני (מוכר גם בשם כורש הגדול או בקיצור: כורש) היה המלך הראשון של ממלכת פרס האחמנית, בנו של המלך כנבוזי הראשון ממשפחת הרוניאן, מייסד הממלכה האחמנית. עלה לשלטון בחורף של 560–559 לפנה"ס ומת בשנת 530 לפנה"ס, במלחמה באסיה המרכזית. במסורת היהודית זכור בעיקר בשל הכרזת כורש, אשר העניקה ליהודים הגולים בבבל את הזכות לשוב לארץ ישראל ולבנות בה את בית המקדש השני.

נוקדת מבט אוניברסלית פרושה שיש לציין קודם את ההישג החשוב המרכזי של כורש- היותו מייסד האמיפריה האחמנית, וגם מחדש של חוקים רבים ושינוי בחשיבה על ניהולן של אמיפריות (מאימפריה של עם לאמיפריה אוניברסלית) - וזאת לפני הציון של השפעתו על היהודים.

דומגאות שהובאות מתוך המזנון. על ידי משתמש:אקסינו

אנשים דיברו על הנושא הזה לפני, לדוגמה, במשתמש:Amirosan/ויקיפדיה העברית היא לא ויקיפדיה הישראלית. עם זאת, אני רואה שהמצב מידרדר, ולכן החלטתי לעלות את זה במזנון.

סופרלטיבים ורגש בדברים שקשורים לישראל - יש המון בעיות אבל אני רוצה להתחיל דווקא עם הבעייתית ביותר, הסופרלטיבים והרגשות שבדרך כלל נכתבים בהקשר הישראלי בוויקיפדיה. מילים כמו "מזעזע", "מרגש", "אכזרי", "כואב", "גבורה" וכדומה, לא מקובלות בוויקיפדיה כידוע, אבל מאז תחילת המלחמה החלה עלייה משמעותית בכמות הסופרלטיבים הבלתי-אנציקלופדיים שאני נתקל בהם, אתן פה כמה דוגמאות למרות שככל הנראה יש הרבה יותר:

בואינג AH-64 אפאצ'י - "ביצעו טבח המוני ומעשי רצח אכזריים בתושבי עוטף עזה."
משטרת ישראל (טיפלתי כבר) - "בקרבות הקשים", "באכזריות בלמעלה", "פעולות מוצלחות"
הגנה מרחבית - "כיתות הכוננות לחמו בגבורה", "פלישת הרוצחים אל היישובים", "הן הצילו חיים רבים, והיו מסוגלות להציל חיים רבים עוד יותר אם היו מאוישות יותר"
חטיבת ירושלים - "צלפי הגדוד פעלו בנחישות ותבונה"

אני חושב שזאת בעיה מאוד חמורה. ויקיפדיה לא אמורה לקחת צד, אלא להציג את העובדות כמו שהם.

חמקמילים - חמקמילים הייתה בעיה גדולה גם לפני המלחמה, אבל כמות הפעמים שראיתי חמקמילים בזמן האחרון, רק בגלל ידיעה שקשה לתרגם, או בגלל מקור חלש, היא חריגה. בדרך כלל החמקמילים מתרחשים כשחסר אינפורמציה במקור מסוים, אך יכול לקרות גם בתום לב.
דוגמאות:

בית פוריכ - "הפלסטינים דיווחו כי האיש היה מעורער בנפשו"
הלחימה ברצועת עזה בין מבצע שומר החומות למלחמת חרבות ברזל - "הפלסטינים דיווחו על 47 פצועים מהירי"
חיל האוויר הישראלי - "הפלסטינים דיווחו על כ-270 הרוגים"
מבצע כתר המערב - "פלסטינים דיווחו כי כוחות צה"ל נסוגו משכונת חמד"
הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל - "הפלסטינים מדווחים על התקדמות טנקים לעבר בית החולים האמירתי"

(אני בטוח שיש עוד סגנונות של חמקמילים)

עלון צה"ל - ויקיפדיה בזמן האחרון הפך לעלון צה"ל, וערכים רבים על מלחמת חרבות ברזל או על תקריות בעזה וביו"ש, מכילים הודעות המועתקות באופן ישיר מדובר צה"ל, לפעמים באופן שהוא אקססיבי ופוגע באיכות הערך, אתן דוגמה אחת:

התקיפה בבית הספר א-תאבעין - מורכב בעיקרו מהצהרות של צה"ל ודובר צה"ל. כל הפסקה השנייה היא הצהרה של דובר צה"ל, וגם 2 משפטים בפסקת "התקיפה" מעתיקים את ההודעה שהוציא דובר צה"ל. אבל זאת לא הבעיה היחידה בערך הספציפי הזה. משפט אחד בלבד בפתיח מתאר את מקורות הצד השני (בשפה חלשה בהרבה), ואין בכלל פסקה על החקירה, שהייתה החלק המשמעותי ביותר בסוגיית התקיפה. בנוסף, אין הצלבה של מידע כלל.

למה שלא נכנס פשוט, לאתר של צה"ל? אקסינו • שיחה 15:43, 15 באוגוסט 2024 (IDT)

אתנוצנטריות אנגלית \ אמריקאית \ אירופאית

ארה"ב היא מדינה חזקה שיש לה השפעה ניכרת על הכלכלה, התרבות והפוליטיקה העולמית לפחות מאז מלחמת העולם השנייה. עוד לפני כן האימפריה האנגלית שלטה בחלקים גדולים בעולם, תרמה להתפשטות השפה האנגלית, התרבות האנגלית, ונקודת המבט שלה . ובאופן רחב עוד יותר - המעצמות האירופאיות היו דומינטטיות בחלקים נרחבים של העולם במשך מאות השנים האחרונות. דבר זה יוצר לעיתים קרובות הטיות שונות,

ויקיפדיה באנגלית היא מקור נתונים חשוב לתרגום של מידע לויקיפידה העברית, בגלל כמות הכותבים הגדולה יותר (עורכים ממדינות דוברות אנגלית וכן עורכים רבים ממדינות אחרות) , יש גם שפע של ספרים ועיתונים הכתובים באנגלית. ועבור רוב הישראלים, אנגלית היא השפה הראשונה שאינה שפת אם או השפה היחידה הנוספת שהם מכירים. פרוש הדבר בהכרח שמקורות של שפות פחות מוכרות - סינית, אינדונזית, פורטוגזית, ערבית - מקבלים פחות ביטוי למרות שגם בשפות אלה מדוברות על ידי מיליוני אנשים.
בארצות הברית יש מסורת ארוכה של איסוף נתונים על ידי הממשלה ועל ידי סוכניות שונות ומכוני מחקר. לכן לעיתים קרובות קל יותר להגיע לנתונים סטטיסטיים על ארצות הברית. יש לנסות להשיג נתונים ממקורות אחרים, נתונים של סוכניות בינלאומיות. עם זאת יש לשים לב כי בחלק מהנושאים איסוף נתונים ממקומות אחרים בעולם עלול להיות לא אמין - כך לדוגמה נתונים בעלי השלכות פוליטיות או כלכליות ממדינות לא דמוקרטיות עלולים להיות תחת השפעה ממשלתית (כדי למשוך משקיעים או ליצור תדמית טובה יותר למדינה), נתונים על בריאות או תרבות במדינות עניות עלולים לסבול מחוסר אמינות עקב הקושי הגדול יותר לפעמים לאסוף נתונים.
המורשת הקולונאילית עלולה להתקיים גם הרבה שנים לאחר הפסקתה - לדוגמה הסתכלות אירופאית על המזרח התיכון (שהוא מזרחי יחסית לאירופה).

הטיות נוספות

הטיה אנטי אקולוגית (חוסר הבנה כיצד נושא או מדיניות מסויימת קשור לאקולוגיה, בריאות, ביולוגיה כאשר הוא משליך אליה או מושפע ממנה),
הטיה אנטי מדעית (העדפת דעות הנובות מפולקלור, דת מסורת או אידאולוגיה כאשר יש כבר מידע מדעי שסותר עמדה כזו, או שמידע מדעי רלוונטי אינו מוצג)
הטיה אנטי הוליסטית במדע (מספר ענפים או תאוריות קשורות בינהם אולם כותב הערך לא מודע לקשרים אלה, לדוגמה התפקיד של אנרגיה באקולוגיה או הקשר בין עיצוב עירוני לבריאות).
הטיית מידע טריוויה לעומת מידע יסודי (הצגת מידע טיוואיה שקל להשיג ולהבין על פני מידע עמוק ומעניין יותר- לדוגמה ציון פרטים רבים על מדען כולל השכלתו וחייו האישים ותת פירוט לפעמים קיצוני על עבודתו המדעית).