משתמש:האזרח דרור/ישראל במתקפת 7 באוקטובר
ישראל במתקפת ה7 באוקטובר עוסקת בתגובת ישראל למתקפת חמאס וחיזבאללה על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 עד להחזרת השליטה בישובים הישראלים בישראל לידי צה"ל בתום 48 שעות. גורמים רבים
בבוקר 7 באוקטובר 2023, החלה מתקפת הפתע של חמאס על ישראל במטח ירי רקטי מסיבי של אלפי רקטות ופצצות מרגמה. בחסות המטחים התרחשה חדירה יבשתית, אווירית וימית של כ-3,000 לחומים- מחבלים לשטח ישראל בחזית של כ־60 ק"מ, שפתחו במתקפות והשתלטות על בסיסי צה"ל ומוצביו וקרבות ירי עם כוחות הביטחון, בד בבד עם חדירה אל תוך יישובים אזרחיים, כיבושם, תקיפתם, חטיפת ורציחת תושביהם. במתקפה נרצחו ונהרגו כ־1,163[1] ישראלים וזרים, רובם אזרחים, ונפצעו יותר מ־1,941,[2][3] 252 אנשים, נחטפו לרצועת עזה. זוהי המתקפה הקטלנית ביותר של ארגון טרור בהיסטוריה של מדינת ישראל. כמו כן, המתקפה נחשבת לאסון הקטלני ביותר שקרה לעם היהודי מאז השואה.[4] בעקבות המתקפה יצאה מדינת ישראל למלחמת חרבות ברזל.[5]
המתקפה עוררה שאלות רבות לגבי מוכנות ישראל להתמודד עם מתקפה כזו. שאלות שנגועות בעיקר לגבי תפקוד כוחות הבטחון בישראל כולל המודיעין הישראלי, כוחות חיל האוויר, צבא היבשה וחיל הים, הפיקוד הצבאי הבכיר, הדרג המדיני, תכנון צבאי ארוך טווח. כן עלו שאלות ביחס למוכנות זרועות ממשלתיות אחרות כמו יחידות המשטרה יחידות רפואה. ההפתעה לגבי המתקפה נגעה הן לגבי כוונות חמאס, הן לגבי יכולת התרעה מודיעינית והן לגבי פערים בתחום השליטה והבקרה של צה"ל בשעות הראשונות של המלחמה. גורמים רבים מסכימים כי מדובר במחדל במישורים רבים שמשווה למחדל יום הכיפורים, ומתחו ביקורת בעיקר על הדרג הצבאי הבכיר ועל הממשלה.
רוב הגורמים המקצועיים והפוליטיים בישראל זלזלו ביכולת הצבאית של חמאס, ובמשך שנים לא נערכו למתקפה בסדר גודל כפי שבוצע. הדבר כלל מיקום מפקדת האוגדה קרוב מדי לגדר המערכת בשנת 2005, הישענות רבה מדי על יכולת התרעה של המודיעין, סדר כוחות קטן מדי מול עזה ומול גבול הצפון, הישענות רבה מדי על אמצעים טכנולוגיים, היעדר דפ"א של חדירה של מאות מחבלים, היעדר תרגול של חדירה כזו וחוסר אמון, בכל הרמות, בהיערכות למתקפה כזו, התעלמות מסימני אזהרה מוקדמים, קושי לשלוט על הכוחות מפיקוד הקריה, קושי בקבלת ידיעות אזרחיות מהשטח, והיסוס בהפעלת הכוח הצבאי בשעות הראשונות למתקפה.[6]
עקב מחסור במידע בנושא ואינטרסים של גורמים שונים, גורמים שונים בישראל ומחוצה לה הפיצו מידע כוזב על המתקפה תאוריית קשר רבות - כולל לדוגמה שמסוקי צה"ל הרגו חלק גדול מההרוגים הישראלים, שישראל או הדרג הצבאי בה ידע על המתקפה ובאופן מכוון העלים מידע מהדרג המדיני, הגזמות לגבי מתקפת חמאס, טענות כי הכל בשל המחאה נגד הרפורמה המשפטית, וטענות רבות נוספות.
אנשים שונים תארו את מתקפת 7 באוקטובר כמחדל עצום. השר אבי דיכטר טען כי "7 באוקטובר היה כישלון קטסטרופלי". ותאר אותה כסוג של מחדל גדול יותר מזה של יום כיפור בהיבטים של בעיות מודיעיניות ומכונות הדרג הראשון לבלימת המתקפה וכן בגלל השלכותיה של חטיפה והרג של אזרחים. [7]
מידע מודעיני מוקדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]מודיעין כוונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתבה של שלומי אלדר מאפריל 2024, מספר פלסטינים עשירים שנמלטו למצרים מרצועת עזה בעקבות מלחמת חרבות ברזל, תארו כיצד תפיסות דתיות משיחיות השפיעו על הנהגת חמאס בהובלת סנוואר והביאו אותם להאמין כי בסיוע התערבות אללה הם יצליחו לכבוש את כל ישראל.[8] לפי סופיאן אבו זיידה, ובכירי פת"ח נוספים, כשנתיים לפני המלחמה, החל מספטמבר 2021, החלו בהנהגת חמאס לדבר במונחים דתיים של אחרית הימים ועל מימוש "ההבטחה האחרונה" (אל-ואד אל אחי'ר) כחלק מיום הדין באסלאם, שבה כל בני האדם יהפכו למוסלמים. לדבריו, סוונאור ואנשיו פרשו פרשנות קיצונית ומילולית של "ההבטחה" ופרוש זה חלחל לכל המסרים שלהם - בדרשות, נאומים, הרצאות בבתי ספר ובאוניברסיטאות. המסר המרכזי היה קיום ההבטחה האחרונה כולל הריגת כל ה"כופרים" או המרתם בכוח לאסלאם.[8]
מסרים אלה היו גלויים, אולם נחשבו כדברי טרוף, או מסר שנועד לטובת יחסי ציבור, כדי להסיט את תשומת הלב מהבעיות הכלכליות והמצוקה של תושבי עזה.[8] אות נוסף להקצנה זו היה כנס שהתקיים ב-30 בספטמבר 2021 שבו דנו אנשי חמאס בפרטי פרטים בניהול ישראל לאחר כיבושה, כולל, הקצאת אנשים לצורך ניהול קנטונים שונים, רשימת מלאי לנכסים בישראל, ותוכניות למניעת בריחת מוחות יהודים מישראל לאחר כיבושה.[8] בנאום כתוב ששלח סנוואר לוועידה, הוא רמז כי כיבושה המלא של ישראל קרוב, וכי "שחרור מלא של פלסטין מהים עד הנהר" הוא לב החזון האסטרטגי של חמאס.[8] הכנס, כמו גם התבטאויות פומביות של ראשי חמאס היה גלוי וידוע. עם זאת, מלבד קומץ אנשי פת"ח ואנשי חמאס מתונים יותר שנמלטו לפני המלחמה או בשלבים המוקדמים שלה, לא העריכו כי כוונת חמאס רצינית ויחסו את הדברים לרצון של חמאס להסיט את תשומת הלב ממצוקת תושבי עזה. המודיעין הישראלי, הדרג הפוליטי בישראל וכן רבים בהנהגת פת"ח ותושבי עזה לא העריכו כי חמאס אכן מאמין בחזון המשיחי אותו פרסם. חוסר התייחסות למידע המודיעי הגלוי נבע בין היתר גם מזלזול ביחידת חצב מה שהביא לבסוף לסגירתה [8]
בתקופה שלפני מתקפת הפתע, שלח ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין הזהרה לראש הממשלה בנוגע לחשש לפעולות צבאיות מצד איראן חיזבאללה וחמאס. זאת, על רקע מה שעלול להתפרש כתקופת משבר במדינה, לאור הרפורמה המשפטיתווהמחאה נגדה[9][10].
שנה לפני המתקפה היה ידוע על תוכניות תקיפה של חמאס על בסיסים וקיבוצים[11][12][13] עם זאת, קודם למתקפה, אמ"ן לא העביר לדרג המדיני כל התרעה מודיעינית קונקרטית לגבי תקיפה קרבה.
בימים שלפני מתקפת הפתע, העריכו בכירים באגף המודיעין בפני הדרג המדיני שחמאס מורתע, ולא מעוניין בהסלמה[14]. פורסם כי כשלושה שבועות לפני המלחמה פורסם תרגיל של החמאס, הכולל תרגול של חמ"ל ממודר, הסחה באמצעות מטחי רקטות, פריצת גדר המערכת סביב רצועת עזה, תנועה מהירה באמצעות טנדרים, הגעה ליישובי עוטף עזה, כניסה לבתים והריגת תושביהם[15]. תצפיתניות שהשקיפו על הגבול העידו שהבחינו בפעולות לא שגרתיות והתריעו בפני מפקדיהן, אך נענו בביטול[16].
בלילה שלפני המתקפה עודכנו הרמטכ"ל, הרצי הלוי, ראש אמ"ן, אהרן חליוה וראש השב"כ, רונן בר, במידע שהעיד על כוונת פעולה של החמאס. כל אחד מהם קיים התייעצויות בעניין עם אנשי מטהו, אולם לא ננקטו אמצעים לקדם את פני המתקפה. החשד היה שמדובר בניסיון חטיפה מקומי. דובר צה"ל אישר כי אכן היו סימנים בלילה שלפני פלישת חמאס, אך הוחלט שלא להעלות את רמת הכוננות, והצהיר כי יש לתחקר את תפיסת ההגנה של ישראל לנוכח הכישלון בפענוח הסימנים[17].
מודיעין יכולות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתקפת חמאס הפתיע את ישראל לא רק בהיבט של כוונות חמאס אלה גם ביכולות של חמאס. בין היתר היכלות לצלוח את הגדר במספרים גדולים, היקף היכולת לפרוץ מספר גדול של נקודות בגדר, היכולת להסתיר מבצע גדול כזה מעיני המודיעין הישראלי, היכולת לנטרל מערכות איסוף של צה"ל כמו בלוני תצפית, מצלמות ועוד. בהמשך התברר כי לחמאס מערכת תקשרות מוצפנת גדולה ומתוחכמת שעליה צה"ל לא ידע, גם היקף מנהרות הקישור והתקיפה של חמאס בתוך עזה הפתיעו את ישראל. חמאס הכין תוכנית מתקפה נרחבת על ישראל אולם ישראל לא הכינה תוכנית מגרה להתמודדות עם איום בסדר גודל כזה.
תרגילי חמאס שינו את אופיים. בתרגיל "משענת איתנה 1" שנערך בסוף 2020, הושם הדגש על שיגורי רקטות לעבר הים ושיגור מל"טים.[18] תרגיל "מגן ירושלים" נערך ב-16 בדצמבר 2021, ברצועת עזה. בתרגיל תרגל החמאס פשיטה על בסיסים צבאיים, חטיפת חיילים וירי רקטות. האימון הוא אחד מסדרה לקראת תרגיל של כלל ארגוני הטרור ברצועה בשם "משענת איתנה 2". אימון שנועד לתרגל את יכולת הלחימה המשותפת של הארגונים מול צה"ל תחת חמ"ל-י פיקוד משותפים.[19]
בספטמבר 2023 פורסם תרגיל של החמאס, שכלל תרגול של חמ"ל ממודר, הסחה באמצעות מטחי רקטות, פריצת הגדר, תנועה מהירה באמצעות טנדרים, הגעה ליישובי עוטף עזה, כניסה לבתים והריגת תושביהם.[20] היה מדובר בתרגיל השנתי שהתקיים בשנים הקודמות בחודש דצמבר, ובאותה שנה הוחלט להקדימו לחודש ספטמבר, לפני ציון חגי תשרי בישראל ובמועד יום השנה ליציאת צה"ל מהרצועה.[21][22]
תפקוד גופי המודיעין
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדצמבר 2021 נסגרה יחידת חצב לאחר שנים של קיצוצים.[23] לאחר המלחמה מתחו בכירים לשעבר באמ"ן ביקורת חריפה על ההחלטה להחליש ולבסוף לסגור את היחידה. הם טענו כי "לאורך השנים ביצעו ליחידה תהליך של 'המתת חסד', ועכשיו כולם מבינים שזו היתה טעות גדולה. גדולה מאוד. חלק מהעיוורון של אמ"ן". רוב הבכירים שהתראיינו טענו כי צמרת אמ"ן העדיפו מערכת הבינה המלאכותית, המתרגמות בהיקפים גדולים, על פני תהליך אנושי שמביא איתו תובנות וניתוח עומק שהמכונה לא מסוגלת לספק.[24] בעקבות מתקפת 7 באוקטובר הוחלט להקים את היחידה מחדש, ולהרכיבה ברובה ממשרתי מילואים.[25]
מחלקת הבקרה במודיעין בצה"ל היא מחלקה קטנה באגף המודיעין בצה"ל. שתפקידה הוא לבחון את הערכות המודיעין ואת תוצריו בגישה מקצועית ביקורתית לרבות פונקציית "פרקליט השטן" או ה"איפכא מסתברא". לקראת השנים שקדמו למלחמת חרבות ברזל כוחה וערכה של המחלקה ירד. ההתייחסות להערכותיה נהייתה שלילית. שבוע לפני מתקפת 7 באוקטובר רמ"ח בקרה כתב מסמך המתריע שחמאס מתכוונת לנטוש את אסטרטגיית השקט שבאמצעות תמריצים כלכליים יישמר השקט ברצועת עזה (מה שמכונה "הקונספציה"), אך המסמך לא הצליח לשכנע את אגף המודיעין[26], ובכך את הצמרת הביטחונית בהנחה המתבקשת מתוקף תפקידה - כי חמאס תכנן את מתקפת הפתע על ישראל.[27]
השר אבי דיכטר, שהיה ממונה בעבר על השב"כ טוען כי נדרשת בדיקת עומק לסיבות לכשלון המודיעיני ושינוי דרמטי בשב"כ. לפי דיכטר "ההיערכות, בניית התשתיות, אפילו שיטות העבודה פשוט לא התאימו למציאות בעזה". הוא טען כי שב"כ היה הגורם הדומיננטי לאיסוף מודיעין בעזה רק עד 2007, וכי מאז אחריות זו עברה לצבא וכנראה שהעברה זו היתה עם בעיות.[7]
הערכות בישובי קו הגבול
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההגנה לתושבי יישובי עוטף עזה התבססה במידה רבה על המכשול נגד המנהרות בגבול הרצועה.[28][29] רבש"צים העידו שצה"ל השתמש בנימוק של השלמת הגדר כדי לקחת חלק מהנשק הארוך מכיתות הכוננות ביישובים בעוטף עזה, וכדי לצמצם את אימוני כיתות הכוננות.[30]
באוגוסט 2023 פורסם שממשלת ישראל מתכוונת לשנות את הגדרת היישובים "צמודי הגדר" (בעזה ובגבול לבנון) משני קילומטר מהגדר לקילומטר אחד מהגדר. המשמעות היא צמצום ההטבות לעידוד ההתיישבות באזורים אלו והקטנת התקציב לשיפור המיגון בהם. אילו בוצעה תוכנית זו, היא הייתה מוציאה מקבוצת היישובים הזכאים להטבות את שדרות, מפלסים, ניר עם, כפר עזה, כיסופים וניר עוז.[31]
בישובים רבים היו אמצעי מיגון כמו מיגוניות וחדרי ביטחון אולם אלו נועדו נגד רקטות ופצמ"רים. לא להדוף מתקפה של מחבלים. הנחת העבודה של כל הגופים היתה שגם אם תהיה חדירת מחבלים מדובר יהיה בכוח קטן, ומול כוח כזה יגיב כוח של צה"ל או משטרה במהירות. בדיעבד תושבים רבים הסתגרו בממד"ים ללא יכולת לנעול אותם, ועקב היקף המתקפה ובעיות אחרות, המחבלים שלטו בשטח במשך שעות ארוכות.
ירוט והגנה מול ירי רקטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישראל נערכה להתמודדות מול האיום הרקטי בעקבות מלחמות קודמות מול עזה ומול חיזבאללה. הדבר כולל פיתוח מערכות ירוט טילים כמו כיפת ברזל, מערך גילוי טילים, מערך הזעקות מתוחכם שמחלק את הארץ לאזורים קטנים, ועידוד סבסוד ובניית של בניית מקלטים וחדרי ביטחון בבניינים. עם זאת קיימים פערים בתחום. לפי דו"ח מבקר המדינה, בשנת 2018 ל־2.6 מיליון תושבים בישראל (28%) לא היו אמצעי מיגון תקניים בסמוך למקום מגוריהם, וכ-2,500 מתוך 12,601 המקלטים הציבוריים (20%) לא היו כשירים. בשנת 2022 פורסם כי בעיר אשקלון לרבע מהדירות אין חדרי מיגון.[32] בדיון בכנסת בשנת 2024 טענו נציגי עיריית אשקלון כי בעיר 217 ממ"דים, המספקים פתרון ל-14,756 תלמידים, וכי נדרשים עוד 383 ממדים" כדי להגן על כ-14 אלף תלמידים נוספים. [33]
בשעה 06:29, בוקר יום השבת וחג שמחת תורה,[34] חמאס שיגר אלפי רקטות לעבר ישראל, מדימונה בדרום ועד לוואדי עארה בצפון ולירושלים במזרח. ב-4 השעות הראשונות שוגרו לישראל כ-3,000 רקטות (להשוואה, בכל מבצע צוק איתן שוגרו לישראל 4,000 רקטות). [35] מערך ההגנה האווירית באמצעות מערכת כיפת ברזל ומערכות נוספות יירטה חלק גדול מהרקטות בהצלחה וכן תושבים רבים נכסו למקלטים ולחדרים ממוגנים, וכך נמנע נזק כבד בחיי אדם וברכוש. עם זאת נצפו פגיעות במקומות רבים וחלקן גרמו לאבדות בנפש, כ-9 בני פזורה הבדואית, הלא ממוגנת נהרגו במתקפה זו.[36] עד החודש הראשון למחלחמה שיגרו חמאס , חיזבאללה וארגונים נוספים כ-9,500 רקטות ועשרות כלי טיס לעבר שטח ישראל. [35]
קרבות הבלימה מול מתקפת עזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צה"ל ושאר כוחות הבטרחון הופתעו לחלוטין מהמתקפה.[37]
בתחילת מתקפת הפתע פרץ חמאס את גדר המערכת סביב רצועת עזה במוקדים רבים, והחלו לתקוף ישובים, בסיסים של צה"ל ומטרות נוספות כמו תחנות משטרה.
התמודדות צה"ל מול פלישה ראשונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוך כרבע שעה מתחילת המתקפה הגיעו מחבלים רבים, רכובים על טנדרים ואופנועים וחמושים היטב, אל מחנה רעים בו שוכנת מפקדת אוגדת עזה. לאחר קרב של 40–60 דקות 30 מחבלים הכניעו את השומרים ועשו דרכם פנימה. בחמ"ל הגיפו חיילי צה"ל את דלת הברזל שבכניסה אליו, והנותרים בחוץ המשיכו בלחימה במחבלים. במקביל לקרב, בחמ"ל האוגדה המשיכו לנהל את הלחימה האוגדתית אל מול מתקפת המחבלים בכל הגזרה. [38] לפי הדיווח מיום הקרב, הקרב הסתיים לאחר שש בערב, לאחר 13 שעות של לחימה.[39]
תת-אלוף אבי רוזנפלד מפקד אוגדת עזה הבין את היקף המתקפה בשלב מוקדם ושידר לבור בקרייה את פקודת "פרש פלשת", פקודת חירום צה”לית ומשטרתית למקרה של חדירה עוינת. [1].[40]
מהתחקירים הראשוניים עולה כי רוזנפלד הורה במהירות לפתוח את המפקדה החליפית של אוגדת עזה. צעד לשעת חירום זה תורגל שבועיים קודם. אך הדרכים למפקדת האוגדה ברעים נחסמו על-ידי מחלקות רתק של הנוחבה. חדרי מלחמה נוספים במפקדה ברעים הועלו באש או נפגעו ממטחי פצמ"רים מרוכזים. גם התשתיות המבצעיות בבסיס נפגעו. מפקדים מהמטה המבצעי שהוקפצו מהבית הועברו בעקבות כך למפקדה החליפית. {[40]
הקפצת יחידות מיוחדות למענה מיידי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות פקודת "פרש פלשת" של אוגדת עזה, הזניקה חטיבת המבצעים את כלל כוחות הכוננות של צה"ל, כולל יחידות מובחרות, בהן שייטת 13 ושלדג, גדודי הצנחנים וביסל"ח. בנוסף עוד חיילים נהרו דרומה, חלקם על דעת עצמן. [40]
שלושה גדודי חי"ר: גדוד 931 מחטיבת הנח"ל, גדוד 890 מחטיבת הצנחנים, וגדוד קרקל מחיל הגנת הגבולות הוקפצו בשעות הבוקר של 7 באוקטובר והשתתפו בבלימת המתקפה.[41] יחידות אגוז, מגלן ודובדבן מחטיבת הקומנדו הוקפצו בשעות הבוקר המוקדמות והשתתפו בקרבות בכפר עזה, כיסופים ונחל עוז.
לוחמי יחידות מיוחדות של שלדג, סיירת מטכ"ל, שייטת 13, הלוט"ר, הימ"ס, היס"מ, החטיבה הטקטית של משמר הגבול, היחידה המבצעית של השב"כ,[42] יחידת מצדה ועוד הוזנקו לקרבות בלימה,[43] ורק כעבור שעות אחדות מתחילת המתקפה הגיעו לוחמי צה"ל בהיקף משמעותי, והחלו לטהר את היישובים ממחבלים.[44]
מספר מסוקי יסעור של חיל האוויר הטיסו את לוחמי גדוד 890 של הצנחנים. מחבלי חמאס פגעו באמצעות טיל נ"ט במסוק יסעור שהטיס לוחמי צנחנים בדרך ליישוב כרם שלום. הטייס הצליח לנחות ליד כפר מימון והלוחמים התפנו מהמסוק ללא פגע והביאו להצלת המושב, המסוק נותר בוער בשטח.[45][46][47]
מסוקי ינשוף הטיסו יחידות שונות, בהן את יחידת דובדבן מאזור מעלה אדומים לאזור פרי גן ובארי.[48]
שני מפקדי אוגדות פעילים: תא"ל דן גולדפוס מפקד אוגדה 98, ותא"ל ברק חירם מפקד אוגדה 99 הגיעו מיוזמתם לעוטף עזה, אספו אליהם כוחות שהיו בשטח וחילקו ביניהם את הפיקוד על השטח.[49]
שר הביטחון יואב גלנט אישר גיוס מילואים נרחב ביותר, והכריז על מצב מיוחד בעורף ברדיוס של עד 80 קילומטרים מגבול רצועת עזה.[50] כשעה לאחר תחילת המתקפה דובר צה"ל הנחה את תושבי הדרום והמרכז להימצא בסמוך למרחבים מוגנים, ובעוטף עזה בתוך המרחבים המוגנים. כשעתיים לאחר תחילת המתקפה החל צה"ל לתקוף ברצועת עזה.[51]
התגוננות האזרחים בישובים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת המתקפה על יישובים, עמדו מול המחבלים התוקפים בעיקר חברי כיתות הכוננות המקומיות וגם חלק משאר התושבים, שהגנו על ביתם, חלקם עם אקדחים בלבד. הם בלמו גלים של מחבלים, ורבים מהם נהרגו.[52]
בחלק מהיישובים הצליחו כיתות הכוננות לבלום את המחבלים, אך ביישובים רבים גברו המחבלים, שהיו בכוח עדיף, על המגינים, והצליחו לחדור ליישובים ולפגוע בתושביהם וברכושם בצורה אנושה. המחבלים כבשו עשרות רבות של בתי תושבים, לאחר שדבר הכיבוש נפוץ ברחבי רצועת עזה הצטרפו אליהם אזרחים לא חמושים שעסקו בביזה. נוסף על כך חוליות מחבלים הציבו מחסומים בכבישים ובצמתים ברחבי עוטף עזה, ופגעו באזרחים שניסו להימלט ברכב וכך עיכבו למעשה את הלוחמים שהגיעו כתגבורת.
לוחמי צה"ל המעטים שהיו בבסיסים הסמוכים ליישובים, בהם לוחמי גדוד 13 של חטיבת גולני, ושוטרי משטרת ישראל הגיעו להגן על חלק מהיישובים, אך כוחם היה דל בהשוואה לכוח המחבלים, וגם הם נפגעו.
משטרת ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפקד מחוז דרום של משטרת ישראל ניצב אמיר כהן תושב שדרות, הכריז ב-06:41 על קוד "פרש פלשת"[53] שמשמעותו הקפצת כל כוחות המשטרה במחוז לנקודות מפתח, ובין היתר הקפיץ כוחות מג"ב שהשמידו בצומת יד מרדכי מחבלים על שמונה אופנועים שנעו צפונה, לכיוון אשקלון, אשדוד וקריית גת.[54] תוך 40 דקות הגיעו כוחות ימ"מ ראשונים לזירות הלחימה וכעבור זמן קצר גם שאר לוחמי היחידה. כוחות ימ"מ רבים הוקפצו בנוהל חירום לאזור וליישובים שהותקפו. לוחמי הימ"מ הרגו כ־200 מחבלים, ותשעה לוחמים וקצינים של היחידה נהרגו בקרבות.[55]
חיל האויר
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם תחילת שיגורי הרקטות בשעה 06:28, הוזנקו לאוויר שני מטוסי קרב מבסיס חצרים שפיטרלו כשעה סביב אסדת הגז תמר, מחשש לפגיעה בה באמצעות כטב"מ.[56]
על פי חיל האוויר, מבין שתי טייסות מסוקי הקרב, טייסת 113 החזיקה כוננות בצפון וטייסת 190 הייתה בהדממה. צמד מסוקי הקרב הראשון שהיה בכוננות מיידית לאוגדת עזה הגיע לעוטף סביב 7:30–8:00, מבסיס רמת דוד בצפון. מבסיס רמון מסוק הקרב הראשון הגיע לעוטף ב־8:32. במשך היום הופעלו 10 מסוקי קרב AH־64 אפאצ'י ב־28 גיחות וירו פגזי תותחים 30 מ"מ וטילי הלפייר.[57]
בתחילה הופעלו מסוקי הקרב כדי לעצור את שטף המחבלים והמון האזרחים שנהרו לשטח ישראל דרך הפרצות בגדר. בהמשך הופעלו המסוקים לטובת הבסיסים והיישובים. בארבע השעות הראשונות מתחילת הקרבות תקפו מסוקי קרב ומטוסי קרב כ־300 מטרות, רובן בשטח ישראל.[58]
נוסף על כך הופעלו כטמ"מי זיק חמושים של חיל התותחנים (שחלקם הגיע מבסיס פלמחים[59]).
הזירה הימית
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוליות קומנדו ימי של חמאס עלו השכם בבוקר 7 באוקטובר לחוף זיקים ורצחו דייגים ומתרחצים ישראלים.
על פי חיל הים,[60][61] בדקות הראשונות של המלחמה בבוקר שבת נכחו מול זיקים שתי דבורות וצרעה מפלגה 916 של חיל הים, מאוישות בלוחמים ולוחמות.
סירה מהירה ושש סירות גומי שהובילו מחבלים ניסו לפשוט לחוף זיקים ולאשקלון. על כל סירה היו בין שישה לשמונה מחבלים, שירו צרורות לעברם. הלוחמים הצליחו להטביע שלוש סירות חמאס ולפגוע בכל המחבלים שהיו במים. 4 סירות הצליחו להגיע לחוף, אך הכוחות הרגו את רוב המחבלים. כ־20 מחבלים נהרגו. כמו כן חיל הים פגע בכלי חקלאי שניסה לפרוץ את הגדר בקרבת החוף ובחוליות מחבלים נוספות ביבשה.[62] עם זאת, חלק מהמחבלים הצליחו להגיע לחוף[63] ולפגוע בישראלים.
בכך הם שיבשו את החדירה מהים ואת הפגיעה בשני אתרים אסטרטגיים הסמוכים לחוף העזתי – מתקן קו צינור הנפט ותחנת הכוח רוטנברג באשקלון.
מתקפת נגד וטיהור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבוקר היום השלישי להתקפה, 9 באוקטובר, עדיין לא טוהרו הקיבוצים בארי וכפר עזה ואף נמשך הקרב בשדרות.[64] לקראת הצהריים הודיע דובר צה"ל כי כל היישובים טוהרו, אך ייתכן שעדיין נמצאים מחבלים בשטח ישראל.[65] ב־10 באוקטובר נהרגו 22 מחבלים בשמונה מוקדים.[66]
בעקבות המתקפה פעלו צה"ל ומשטרת ישראל לבלימת המחבלים ואחר כך בטיהור עוטף עזה מהמחבלים שחדרו לשם. מרבית המחבלים שנותרו בשטח ישראל נהרגו או נלכדו ב־7 באוקטובר, וקרבות עם מחבלים בשטח ישראל נמשכו גם ב־8 באוקטובר, שבתחילתו נותרו שישה מוקדי לחימה בשטח ישראל. בינתיים החלה מלחמת חרבות ברזל, שבה הפציץ חיל האוויר הישראלי מאות מטרות של חמאס ברצועת עזה, ונערך גיוס מילואים. ב־9 באוקטובר הסתיימה הלחימה ביישובי העוטף, אך המשיכו לבצע סריקות לחיפוש מחבלים מסתתרים.
פעולות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־7 באוקטובר בערב, בתגובה לפתיחת המתקפה, חתם שר האנרגיה ישראל כ"ץ על צו המורה להפסיק את אספקת החשמל לרצועת עזה.[67] יומיים לאחר מכן הנחה לנתק את אספקת המים לרצועה.[68]
ב־8 באוקטובר אישר הקבינט המדיני־ביטחוני הכרזת "מצב מלחמה".[69]
ב־26 באוקטובר החלה הלחימה הקרקעית ברצועת עזה.
לקחים ותחקירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]צעדים לקחים במערכת הביטחון בעקבות המתקפה =
[עריכת קוד מקור | עריכה]הואצו התוכניות להקמת כיתות כוננות. עד 1 בנובמבר 2023 הוקמו יותר מ־700 כיתות כוננות משטרתיות ברחבי הארץ.[70] ב־7 בדצמבר הושקה תוכנית "משיב הרוח" להקמת וחימוש כיתות כוננות צה"ליות באזורי הגבול.[71]
צה"ל החל בינואר 2024 להוסיף בגבול ברמת הגולן מכשולים כנגד תקיפה ממונעת על גדר המערכת.[72]
משטרת ישראל רכשה כלי רכב ממוגני ירי[73] וכלי שיט ממוגן ירי.[74]
במאי 2024 פורסם כי צה"ל מקים קו ביצורים שני בגליל.[75]
תחקירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-4 בינואר 2024 פורסם שהרמטכ"ל הרצי הלוי הקים צוות בכירים לרבות רמטכ"ל לשעבר שיתחקרו את מלחמת חרבות ברזל, לרבות מחדל 7 באוקטובר, ההכנות לתמרון והלחימה בתוך הרצועה.[76] לאחר מספר שבועות ב-25 בינואר בעקבות ביקורת הרמטכ"ל החליט להקפיא את וועדות החקירה.[77]
מבקר המדינה החל לבחון את ההתנהלות שקדמה ל-7 באוקטובר. הוא ציין כי 'ככל שתוקם ועדת חקירה יקבעו גבולות גזרה ביחס לנושאים שנבדקו'.[78][79] הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש השב"כ רונן בר התנגדו לכך ואף עתרו לבג"ץ בבקשה להוציא צו על תנאי כנגד המבקר אך בג"ץ סירב לבקשה.[80] לאחר שנכשלו מול בג"ץ הודיעו בסוף מאי כי ישתפו פעולה עם המבקר בתחומים שאינם מוגדרים כ"תחומי ליבה" ואינם עוסקים במחדל 7 באוקטובר.[81]
ב-22 באפריל 2024 הודיע ראש אגף המודיעין אהרון חליוה כי יתפטר בתום השלמת שלב התחקירים ולאחר שימונה לו מחליף, עוד קרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית.[82]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ישראל במלחמת יום הכיפורים
- חטיבת גולני במלחמת חרבות ברזל
- חטיבת הנח"ל במלחמת חרבות ברזל
- חטיבת עוז במלחמת חרבות ברזל
- מתקפת הטרור על עין השלושה
- קרב הטנקיסטיות במתקפת הפתע על ישראל
- משטרת ישראל במלחמת חרבות ברזל
- אזהרות התצפיתניות (2023)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ כאן חדשות, ישראל במלחמה: 1,300 נרצחו; אזעקות באזור השרון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באוקטובר 2023
- ^ מלחמה בישראל: לפחות 1300 נרצחים ונופלים במתקפה הרצחנית, באתר ערוץ 7, 7 באוקטובר 2023
- ^ אנה ברסקי, הרצוג לקהילה הבינלאומית: "מאז השואה לא נרצחו כל כך הרבה יהודים ביום אחד", באתר מעריב אונליין, 9 באוקטובר 2023
- ^
ציוץ של צבא ההגנה לישראל ברשת החברתית אקס (טוויטר), 7 באוקטובר 2023
- ^
עמוס הראל, חצי שנה אחרי, חלקי הפאזל של 7 באוקטובר מתחברים, באתר הארץ, 29 במרץ 2024
- ^ 1 2 שרי מקובר בליקוב, דיכטר כמו שעוד לא שמעתם אותו: "7 באוקטובר היה כישלון קטסטרופלי", מעריב, 07/06/2024
- ^ 1 2 3 4 5 6 שלומי אלדר, בחמאס באמת חשבו שהם יכבשו את ישראל. הם כבר חילקו את המדינה לקנטונים, באתר הארץ, 4 באפריל 2024
- ^ חיים לוינסון, אמ"ן הזהיר את נתניהו במכתבים: "איראן, חיזבאללה וחמאס מזהים הזדמנות לסערה מושלמת", באתר הארץ, 20 בנובמבר 2023
- ^ ליאור קודנר, "שלחו לנתניהו את התרעת המודיעין הזו בכתב כדי שהוא לא יוכל להכחיש אחר כך", באתר הארץ, 21 בנובמבר 2023
- ^ עמוס הראל, יותר משנה לפני שהחלה, הצבא החזיק במידע על תוכנית המתקפה של חמאס בקיבוצים ובבסיסים, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2023
- ^ יזהר באר, היועץ לעניינים פלסטיניים של השב"כ לשעבר: "הסגן של הנייה הבטיח 'מלחמה שתפתיע את ישראל'", באתר הארץ, 13 בדצמבר 2023
- ^ האוצר המודיעיני והכישלון: ישראל עלתה על רשת הכספים של חמאס – ולא עשתה דבר, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2023
- ^ יואב זיתון ועינב חלבי, בימים שלפני מתקפת הפתע: בכירים בצה"ל אמרו לדרג המדיני שחמאס מורתע, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ צבי יחזקאלי: חמאס פרסם את כל התוכנית לפני חודש, באתר ערוץ 7, 8 באוקטובר 2023
- ^ יניב קובוביץ, "מי שיגיד שאי אפשר היה לדעת - משקר": התצפיתניות ראו את חמאס נערך לטבח, אך דבר לא נעשה, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, צה"ל מודה: היו סימנים מעידים לפני המתקפה - אך לא התראה מודיעינית, באתר וואלה, 12 באוקטובר 2023
- ^ נטע בר, תיעוד: מפגן כוח של חמאס ברצועת עזה, באתר ישראל היום, 29 בדצמבר 2020
- ^ Hamas launches 'Shield of Jerusalem' drill in Gaza, באתר ג'רוזלם פוסט (באנגלית)
- ^ ערוץ 7, צבי יחזקאלי: חמאס פרסם את כל התוכנית לפני חודש, באתר ערוץ 7, 8 באוקטובר 2023
- ^ ספיר ליפקין, תרגול חטיפת חיילים ומטח רקטות: מפגן הראווה של ארגוני הטרור ברצועת עזה | תיעוד, באתר מאקו, 12 בספטמבר 2023
- ^ עינב חלבי, רקטות לים וסיור בגבול: התרגיל הגדול של חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה, באתר ynet, 12 בספטמבר 2023
- ^ יחידת חצב של 8200 סוגרת את שעריה - אחרי שנים בהאזנה, באתר ערוץ 7, 29 בדצמבר 2021
- ^ אמיר בוחבוט, העיוורון שהוביל למחדל נחשף: "למה סגרו את יחידת המודיעין הגלוי?", באתר וואלה, 18 בנובמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, בעקבות 7 באוקטובר: יחידה לאיסוף מודיעין גלוי תוקם מחדש בצה"ל, באתר וואלה, 4 ביוני 2024
- ^ דני הכט, "ניסיתי לאתגר, דמיינתי פיגועים וניסיונות חטיפה": האזהרה של ראש מחלקת בקרה באמ"ן – שבוע לפני המלחמה, באתר מאקו, 7 בינואר 2024
- ^ זמן אמת עונה 7 | מחלקת בקרה, נבדק ב-2023-11-08
- ^ אריה יואלי, אחרי 3.5 שנים: הסתיימה בניית הגדר ברצועת עזה, באתר "סרוגים", 7 בדצמבר 2021
- ^ יואב זיתון, מתן צורי, מצלמות, סנסורים וקיר תת-קרקעי ענק: הושלם המכשול נגד מנהרות בגבול עזה, באתר ynet, 7 בדצמבר 2021
- ^ יניב קובוביץ, צה"ל לקח בשנים האחרונות את רוב הנשק מעוטף עזה, וחימש את ההתנחלויות באלפים, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2023
- ^ יאיר קראוס, הממשלה צפויה לשנות את הגדרת היישובים צמודי הגדר: "מפקירים אותנו", באתר ynet, 30 באוגוסט 2023
- ^ גיא נרדי , בממשלה מתקוטטים - ולרבע מהדירות באשקלון אין מיגון, כלכליסט, 07.08.22
- ^ תמר טרבלסי דפערי המיגון באשקלון: "נאלצתי לשכב על בתי על רצפת בית קברות בזמן אזעקה", ynet, 03.01.24
- ^ שבת, 06:29 - היום שבו הכול השתנה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 פעילות מערך ההגנ"א מתחילת הלחימה - בנתונים, דובר צה"ל, 09.11.23
- ^ ג'קי חוגי, עדן סולומון ועידו אפרתי, ראש מועצת שער הנגב נהרג בחילופי אש עם מחבלים, שישה הרוגים מפגיעת רקטות, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, מהיבשה, מהים ובאוויר: חמאס תפס את צה"ל בהפתעה גמורה, באתר וואלה, 7 באוקטובר 2023;
יוסי יהושוע, מחדל 23: צה"ל נתפס בהפתעה מוחלטת, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023 - ^ רונן ברגמן, "ממה שאנחנו מבינים, התוכנית הייתה גדולה עוד יותר, וכללה משלוח חוליות מחבלים למרכז", באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, בני ערובה באופקים ובארי, הושגה שליטה על מפקדת האוגדה אחרי קרבות קשים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 3 יואב זיתון, 7/10 של מפקד אוגדת עזה הפורש: הרגע בו הכריז "פרש פלשת", האורות שכבו בחמ"ל המבוצר, ynet, 10.06.2024
- ^ אמיר בוחבוט, "הגדוד שלי הרג כמאה מחבלים. מקווה שלא יהיו יותר ספקות לגבי בנות לוחמות", באתר וואלה, 18 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ^ רונן ברגמן, "ממה שאנחנו מבינים, התוכנית הייתה גדולה עוד יותר, וכללה משלוח חוליות מחבלים למרכז", באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ^ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהלר - ^ יואב זיתון, בתחילת הלחימה: מסוק יסעור נפגע מטיל והנחית עשרות לוחמים תחת אש בעוטף, באתר ynet, 14 באוקטובר 2023
- ^ דביר עמר, הרב מיכאל אדרעי חושף: כך ניצל כפר מימון, באתר ערוץ 7, 8 בנובמבר 2023
- ^ שלומי אלדר, "כמו סרט מלחמה": הטייסים שמנעו טבח בכפר מימון חוזרים למושב, באתר חדשות 13, 4 במרץ 2024
- ^ שבע עם איילה חסון | 26.05.24, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 במאי 2024
- ^ יניב קובוביץ, מפקד אוגדה 98: "ספגנו מכה קשה, עולות שאלות קשות מאוד על התפקוד שלנו", באתר הארץ, 10 באוקטובר 2023
- ^ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםזיתון - ^ צה"ל תוקף מטרות חמאס ברצועה, מטחי הרקטות מעזה נמשכים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ מתן צורי, המחבלים הסתערו, חברי כיתות הכוננות נלחמו על הבית: כל הקרבות ההירואיים, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- ^ עדות מיום הטבח: אראל סג"ל בריאיון עם קצין המודיעין של המחוז הדרומי סנ"צ שמעון פורטל, 17 בדצמבר 2023, נבדק ב-2023-12-19
- ^ מאיר תורג'מן, מפקד המחוז עבר לשדרות רק חודש לפני הטבח, נפצע מירי - אך המשיך להילחם: "ניצחנו - וננצח", באתר ynet, 20 באוקטובר 2023
- ^ איציק סבן, קצין בכיר: לוחמי הימ"מ חיסלו 200 מחבלים; תשעה לוחמים נהרגו ו-35 נפצעו, באתר ישראל היום, 14 באוקטובר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, הכשלים של חיל האוויר ב-7 באוקטובר נחשפים: "התעסק במלחמה באיראן בזמן שהיא הגיעה לפה", באתר וואלה, 11 בינואר 2024
- ^ שי גל, "תצילו אותנו": טייסי האפאצ'י שהגיעו ראשונים לזירת הקרבות מדברים, באתר מאקו, 21 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, הטעיה של חמאס למסוקי צה"ל והכוונת טייסים בוואטסאפ, באתר ynet, 15 באוקטובר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, "אני שואל 'מה הטלפון עושה פה'. הוא עונה לי 'ככה אני מנהל את הקרב'", באתר וואלה, 10 באוקטובר 2023
- ^ לילך שובל, "עומדים בצורה טובה במאמץ ההגנה": חיל הים חושף - כך חוסלו עשרות מחבלים שהתכוונו לחדור לישראל, באתר ישראל היום, 10 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, עם פצצות עומק ותחת מתקפת נחילי רחפני נפץ | חיל הים חיסל יותר מ-30 מחבלים בתחילת המערכה, באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
- ^ דובר צה"ל, לוחמי זרוע הים חיסלו עשרות מחבלים במרחב הימי הדרומי ובקו החוף, 7.10.2023
- ^ ברהנו טגניה ניר דבורי, תיעוד: סירת מחבלים בחוף זיקים ב-7 באוקטובר, באתר מאקו, 2 בדצמבר 2023
- ^ ציוץ של Gonen Ben Itzhak גונן בן יצחק ברשת החברתית אקס (טוויטר), 9 באוקטובר 2023
- ^ מערכת כאן חדשות, דובר צה"ל: "אנחנו בשליטה ביישובים, עברנו להתקפה", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של almog boker ברשת החברתית אקס (טוויטר), 11 באוקטובר 2023
- ^ אנה ברסקי, שר האנרגיה ישראל כ"ץ חתם על צו המנחה את חברת החשמל להפסיק את אספקת החשמל לרצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2023
- ^ מערכת כאן חדשות, ישראל במלחמה: לפחות 900 נרצחו, הושגה שליטה מלאה בעוטף, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 באוקטובר 2023
- ^ כתבי כיכר השבת, הערכות עדכניות: לפחות 600 נרצחו במתקפת הפתע, 350 במצב אנוש; הקבינט הבטחוני אישר את מצב מלחמה, באתר כיכר השבת, 8 באוקטובר 2023
- ^ כיתות כוננות הוקמו, באתר המשרד לביטחון לאומי
- ^ נעם אמיר, 12 כיתות כוננות בעוטף קיבלו נשקים: תכנית "משיב הרוח" יצאה לדרך, באתר מקור ראשון
- ^ "עוד שכבה בהגנה של המדינה": צה"ל מקים מכשול בגבול סוריה, באתר ישראל היום
- ^ לירן תמרי, המשטרה רכשה עשרות ניידות ממוגנות ירי: "מ-7 באוקטובר הפכנו ללוחמים", באתר ynet, 14 בינואר 2024
- ^ לירן תמרי, הרכש החדש של המשטרה: ספינה ממוגנת ירי, העלות: יותר מ-7.5 מיליון שקלים, באתר ynet, 15 באפריל 2024
- ^ יואב זיתון, 24 שעות של קרב מול חיזבאללה - "כמו בבופור": צוות ynet עם לוחמי גולני | תיעוד מיוחד, באתר ynet, 16 במאי 2024
- ^ יואב זיתון, רונן ברגמן, הרמטכ"ל החליט לחקור תוך כדי מלחמה: זה הצוות שיתחקר את מחדל 7/10, באתר ynet, 4 בינואר 2024
- ^ יוסי יהושוע, אחרי הביקורת בממשלה: הרמטכ"ל מקפיא את ועדות הבדיקה למחדל 7 באוקטובר, באתר ynet, 25 בינואר 2024
- ^ ביני אשכנזי, לשכת הרמטכ"ל עודכנה: מבקר המדינה יפתח בבדיקה של התנהלות צה"ל ב-7 באוקטובר, באתר וואלה, 8 בינואר 2024
- ^ טובה צימוקי, בעיצומה של המלחמה: מבקר המדינה דורש מהרמטכ"ל גישה לחומרי מודיעין מסווגים | אלו הנושאים שייבדקו, באתר ynet, 11 בינואר 2024
- ^ שחר אילן, בג"ץ מאפשר את תחילת חקירת מבקר המדינה בצה"ל ובשב"כ, באתר כלכליסט, 13 במאי 2024
- ^ לילך שובל, אחרי העימות בין הרמטכ"ל למבקר המדינה: צה"ל יאפשר להתחיל בביקורת על מחדלי 7 באוקטובר, באתר ישראל היום, 21 במאי 2024
- ^ יואב זיתון, ראש אמ"ן אהרון חליוה התפטר: "לא עמדנו במשימה. לעד אשא עימי את הכאב", באתר ynet, 22 באפריל 2024
