משתמש:ביקורת/פנקס הקהילות
מתקפת איכות וכמות בנושא קהילות יהודיות ורבניהן
פעילות במסגרת המתקפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]<כל הערכים והפרקים שנוספו, כוללים הפניה להרחבה נוספת ב'פנקס הקהילות' לשימוש עורכים עתידיים>
- נכתב הערך פריזיה המזרחית
- נכתב הערך היהודים הקבצנים
- נכתב הערך אדלבסן
- נכתב הערך אוטלדה
- נכתב הערך אוטנשטיין
- נכתב הערך אוטרנדורף
- נכתב הערך אוטרסברג
- נכתב הערך אוכטה
- נכתב הערך אודלסק
- נוסף פרק על רבני העיירה שצ'וצ'ין
- נכתב הערך דרויסק
- נוסף פרק על רבני ויהודי דרוסקינינקאי
- נכתב הערך אולקניק
- נוסף פרק על רבני ויהודי קובלנץ
- נכתב הערך נפת וילנה-טרוקי
- נכתב הערך אסטרבייץ
- נכתב הערך אורלה (בלארוס)
- נוסף ערך מחוזות משנה של בלארוס (וערכים על מחוזות המשנה: ברנוביץ'; ברסט; ברזה; דרוהיצ'ין; הנצביצ'י; איבאנבה; איבצביצ'י; קמניץ; קוברין; לוניניץ; ז'יטקביצ'י; ז'לובין; וייטקה; סבייטלהורסק; רצ'יטסה; רהצ'וב; פטריקוב; נרואוליה; מאזיר; ליילצ'יצי; לויאו; חויניקי; קורמה; קלינקביצ'י; ילסק; הומל; דוברוש; צ'צ'רסק; בודה-קושלבו; ברגין; אקציאברסקי; ז'אבינקה; סטולין; פרוז'ני; פינסק; מלריטה; לחוביצ'ה; אשמיאני; סלוצק; סליהורסק; פוחביצ'י; ניאסוויז'; מיאדזייל; מינסק; מלדזייצ'נה; ליובאן; להויסק; קרופקי; קלצק; קופיל; דזיארז'ינסק; צ'רוון; ברזינו; בוריסוב; זלבה; וורונוב; וולקוביסק; סוויסלוץ'; סמרגון; סלונים; שצ'וצ'ין; נבהרדק; מאסטי; לידא; קרליץ; איוויה; הורדנה; ז'טל; בז'וסטוביצה; אסטרבייץ).
- נוסף פרק על רבני העיר אשמיאני
- נוסף פרק על רבני העיר איוויה
- נוסף פרק על רבני העיר איוויינייץ
- נוסף פרק על רבני העיר סקידל
- נוסף הפירושון איזבלין
- נכתב הערך איזבלין (וולקוביסק)
- נוסף פרק על רבני העיר איישישוק
- נוסף פרק על רבני העיר איליה
- נוסף פרק על רבני העיר אמדור (אינדורה)
- נכתב הערך בודסלב
- נוסף פרק על רבני העיר בודקי (בוצ'קי)
- נכתב הערך ביאלובייז'ה
- נוסף פרק על רבני העיר ביאליסטוק
- נוסף פרק על רבני העיר ביטן
- נכתב הערך בייליצה (בלארוס)
- נוסף פרק על רבני העיר ביילסק פודלסקי
- נכתב הערך אינוברוצלב
- נכתב הערך בקשטי
- נוספו פרטים על רבני ברנוביץ'
- נוסף פרק על רבני העיר בראנסק
- נכתב הערך גוויקיאני
- נכתב הערך גוניונדז
- נוסף פרק על רבני נאויאסיס דאוגלישקיס
- נכתב הערך דובינה (דובינובו)
דלפק יעץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]אשמח לספק מידע מפנקס הקהילות. זמינים אצלי הכרכים הבאים:
- חלק ראשון: רומניה
- כרך ראשון: ד"ר תיאודור לביא, אביבה ברושי (בן-אז"ר) וצבי שאל; תש"ל (1969)
- כרך שני: ד"ר ז'אן אנצ'ל ותיאודור לביא; תש"ם
- חלק שני: גרמניה
כרך ראשון: באוואריה: ברוך צבי אופיר, בהשתתפות חסיה טורטל-אברז’נסקה ושלמה שמידט; תשל"ג (1972)- כרך שני: וירטמברג, הוהנצולרן, באדן: פרופ' יוסף ולק; תשמ"ה
כרך שלישי: הסן, הסן-נאסאו, פרנקפורט: פרופ' הנרי וסרמן; תשנ"ב- כרך רביעי: צפון מערב גרמניה: ד"ר דניאל פרנקל ותמר אברהם, בשיתוף פעולה עם הרברט אובנאוס ופרופ' דוד בנקיר; תשס"ז (שני כרכים)
- חלק שלישי: הונגריה: תיאודור לביא, נתנאל קצבורג [ואחרים]. תשל"ו
- חלק רביעי: פולין
- כרך ראשון: לודז' והגליל: דנוטה דומברובסקה ואברהם ויין; תשל"ו
כרך שני: גאליציה המזרחית; דנוטה דומברובסקה, אברהם ויין ואהרון וייס; תש"םכרך שלישי: גאליציה המערבית ושלזיה; תשמ"דכרך רביעי: וארשה והגליל: תשמ"טכרך חמישי: ווהלין ופולסיה: ד"ר שמואל ספקטור; תש"ן- כרך שישי: מחוזות פוזנן ופומרניה, גדנסק (דנציג): אברהם ויין ורחל גרוסבאום-פסטרנק (עורכת משנה); תשנ"ט
- כרך שביעי: מחוזות לובלין, קיילצה: אברהם ויין; תשנ"ט
- כרך שמיני: מחוזות וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק: ד"ר שמואל ספקטור וברכה פרוינליך (עורכת משנה); תשס"ו (2005)
חלק חמישי: הולנד: ד"ר יוסף מכמן-מלקמן, הרטוך בים, פרופ' דן מכמן; תשמ"ה- חלק שישי: לאטביה ואסטוניה: פרופ' דב לוין; תשמ"ח
חלק שביעי: יוגוסלאוויה: צבי לוקר; תשמ"חחלק שמיני: ליטא: פרופ' דב לוין; תשנ"ו- חלק תשיעי: לוב ותוניסיה: ד"ר עירית אברמסקי-בליי; תשס"ח (מהדורה שנייה מעודכנת - הראשונה יצאה בתשנ"ז)
- חלק עשירי: יוון: ד"ר ברכה ריבלין; תשנ"ט (1998)
חלק אחד-עשר: סלובקיה: יהושע רוברט ביכלר; תשס"ג
שאילתא 001 - ולודאבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחפשים אזכור של עלילת דם ב-1815 ו/או 1816 בעיירה. להערכתי יהיה בחלק 4 כרך 7. לידיעת liadmalone. Mbkv717 • שיחה • ח' בתשרי ה'תש"ף • 19:48, 7 באוקטובר 2019 (IDT)
- Mbkv717, יש ערך מכובד על העיירה כולל תמונות רבות, עמ' 176–180. אך אין אזכור לעלילת דם. אבל בספר ולודאבה והסביבה סוביבור, תל אביב תשל"ד, בכרונולוגיה ביידיש "אונדזער היסטארישער קאלענדאר" עמ' 100, כתוב שהיו בוולדובה שתי עלילות דם ופוגרום בעקבותיהם. אם יש לך איך לתרגם את היידיש, אוכל להעתיק את הקטע. ביקורת - שיחה 20:31, 7 באוקטובר 2019 (IDT)
1815-1816 קומען פאר צוויי עלילת דם־פּראָצעסן אין וולאָדאַווע. אין ערשטן יאר קומען די וולאדאווער יידן אפ מיט בלויזער שרעק. דאקעגן אין 1816 קומט פאר א פּאָגראָם אין שטעטל, נאך פארן פראצעס. ביידע געריכטס-אויסגאנגען זענען לטובת די יידן.
- ממה שאני מבין התנהלו שני הליכי משפט על רקע עלילת דם שנה אחרי שנה ובשניהם זוכו היהודים, אך העובדה הזו לא הספיקה כדי למנוע את הפוגרום שהתחולל בעיירה לאחר סיום המשפט (השני). ביקורת - שיחה 22:28, 7 באוקטובר 2019 (IDT)
- שמתי לב לספריית ניו יורק, אבל בפורמט החדש שם הניווט הרבה יותר מסובך, בטח ביידיש. לגופו של עניין זה נראה מבטיח. אני מהמר שזה המקור של השטעטל הווירטואלי. Mbkv717 • שיחה • ט' בתשרי ה'תש"ף • 08:27, 8 באוקטובר 2019 (IDT)
- אגב, ספרי היזכור בייידיש אמורים להיות זמינים גם בארכיון האינטרנט מתוך פרוייקט דיגיטציה יידי כלשהו (במימון ספילברג?) אבל אני כבר לא זוכר בדיוק איך להגיע לשם. ביקורת - שיחה 09:59, 8 באוקטובר 2019 (IDT)
- אה. הנה מצאתי אצלי סימנייה שמורה: בארכיון, והנה האתר הפעיל: הספרייה היידית הדיגיטלית. ביקורת - שיחה 10:01, 8 באוקטובר 2019 (IDT)
- אגב, ספרי היזכור בייידיש אמורים להיות זמינים גם בארכיון האינטרנט מתוך פרוייקט דיגיטציה יידי כלשהו (במימון ספילברג?) אבל אני כבר לא זוכר בדיוק איך להגיע לשם. ביקורת - שיחה 09:59, 8 באוקטובר 2019 (IDT)
- שמתי לב לספריית ניו יורק, אבל בפורמט החדש שם הניווט הרבה יותר מסובך, בטח ביידיש. לגופו של עניין זה נראה מבטיח. אני מהמר שזה המקור של השטעטל הווירטואלי. Mbkv717 • שיחה • ט' בתשרי ה'תש"ף • 08:27, 8 באוקטובר 2019 (IDT)
- ממה שאני מבין התנהלו שני הליכי משפט על רקע עלילת דם שנה אחרי שנה ובשניהם זוכו היהודים, אך העובדה הזו לא הספיקה כדי למנוע את הפוגרום שהתחולל בעיירה לאחר סיום המשפט (השני). ביקורת - שיחה 22:28, 7 באוקטובר 2019 (IDT)
שאילתא 002 - האלאש
[עריכת קוד מקור | עריכה]חנוכה שמח ביקורת! אני זקוק לעזרתך בזיהוי יישוב הונגרי. בערכים אברהם שמואל בנימין שפיצר, ישעיה בנט והלל פולק יש אזכור של המקום "האלאש" (רק אצל שפיצר באופן ישיר, בשניים האחרים דרך קרובים). תיארתי לעצמי שכנראה מדובר בקישקונהלש, ואכן בוויקי' היידית יש הפניה מהאלאש לקישקונהאלאש. אבל אז מתחילות הבעיות: שמתי לב שלפחות אצל שפיצר מדובר באזור גאוגרפי שונה - קישקונהאלאש נמצאת יחסית בדרום הונגריה, ואילו מישקולץ יחסית בצפון, ובוודאי סרד שבסלובקיה, וגם אצל הרבנים המקורבים מוזכרות יחד עם האלאש דברצן או היידושאמשון, שגם הן יחסית בצפון. בבית התפוצות על קישקונהלש (שאני לא בטוח עד כמה הם מדויקים בקטעים כמו אלה) הרבנים המוזכרים לא תואמים לפחות את הרב שפיצר, וגם משתמע שהייתה שם קהילה נאולוגית. בג'ואיש ג'ן לקישקונהלש אין כינוי "האלאש", אם כי בעבר כבר מצאתי מקרים שהם השמיטו דברים כאלה. מן הצד השני כשחיפשתי שם מצאתי את המקום הזה - נג'הלאס (אנ'), ששמה היידי הוא האָלאַס. כפי שתוכל להתרשם בערך האנגלי, גאוגרפית היא הרבה יותר קרובה לחבלים של מישקולץ-דברצן-היידושמשון. בבית התפוצות שלה אין אזכור על רבנים או אופי יהודי, אז אין לי דרך לוודא. תוכל לבדוק בבקשה בפנקס קהילות הונגריה? Mbkv717 • שיחה • כ"ח בכסלו ה'תש"ף • 20:11, 26 בדצמבר 2019 (IST)
- גם לך, משה:
- בדקתי במפתח המקומות, אין שם האלאש אבל יש האלאסי (Halaszi), כפר קטן ליד מושונמגיארובאר.
- אבל אכן המבוקש נמצא בערך קישקונהאלאש, כתוב מיד בתחילתו ”בפי היהודים: האלאש”. ביקורת - שיחה 21:53, 26 בדצמבר 2019 (IST)
- והאם יש שם פירוט בקשר לרבנים? Mbkv717 • שיחה • כ"ח בכסלו ה'תש"ף • 23:30, 26 בדצמבר 2019 (IST)
- קצת: אליעזר זוסמן סופר, אחר כך בפאקש; הוא היה הרב האדוק האחרון שם, ולאחר שלושים שנות רבנות נאלץ לעזוב את הקהילה שנטתה להתבוללות. הרבנים אחריו: ר' וילמוש קראוס, יואל חיים דוהאן (שהיה ציוני ואנטי-התבוללות. עבר את השואה וחזר אחריה להאלאש, משם עלה לישראל ב-49' ומת בירושלים בתשל"ג), במקביל אליו כיהן ר' יצחק הלוי שוורץ כדומ"צ, נשלח לאושוויץ בגיל 93. ביקורת - שיחה 01:32, 27 בדצמבר 2019 (IST)
- דומה למה שמופיע בבית התפוצות, ועדיין נראה שלא מסתדר לפחות עם שפיצר. יש לך אולי דרך למצוא עוד מקורות על שפיצר, או על יוסף אליהו הכהן זעלפריינד ובנימין זאב קראוס ("רב בקהילת האלאש ודברצן, תלמיד הכתב סופר, בעל "מראה הבז"ק"")? Mbkv717 • שיחה • כ"ט בכסלו ה'תש"ף • 08:08, 27 בדצמבר 2019 (IST)
- איכשהו פספסתי את הודעתך. בנימין זאב קראוס וחמיו הלל פולק היו ב"סאסרעגען", טרנסילבניה. לא מוזכרת המילה האלאש או האללאש בספר תולדותיהם. אבל שים לב לזהות האפשרית בין "וילמוש קראוס" המוזכר לעיל ל"בנימין זאב קראוס".
- על יוסף אליהו זלפריינד נאמר שאביו דוב הכהן היה מהאלאס. ובמקום אחר מצאתי את סבא שלו יוסף אליהו זעעלפריינד (חתן רבי ישעיה בנט) ש"גר בכפר קטן 'נאדש האלאס'" ונפטר בי' אדר תרנ"ה. כותבי התולדות מדגישים בהערה: אין זו האלאש, רק נאדש האלאס סמוך ונראה לקליינווארדיין (קיש ווארדא). <במקורות אחרים: נאדי האלאס>.
- על שפיצר לא מצאתי דבר. ביקורת - שיחה 10:35, 2 בינואר 2020 (IST)
- דומה למה שמופיע בבית התפוצות, ועדיין נראה שלא מסתדר לפחות עם שפיצר. יש לך אולי דרך למצוא עוד מקורות על שפיצר, או על יוסף אליהו הכהן זעלפריינד ובנימין זאב קראוס ("רב בקהילת האלאש ודברצן, תלמיד הכתב סופר, בעל "מראה הבז"ק"")? Mbkv717 • שיחה • כ"ט בכסלו ה'תש"ף • 08:08, 27 בדצמבר 2019 (IST)
- קצת: אליעזר זוסמן סופר, אחר כך בפאקש; הוא היה הרב האדוק האחרון שם, ולאחר שלושים שנות רבנות נאלץ לעזוב את הקהילה שנטתה להתבוללות. הרבנים אחריו: ר' וילמוש קראוס, יואל חיים דוהאן (שהיה ציוני ואנטי-התבוללות. עבר את השואה וחזר אחריה להאלאש, משם עלה לישראל ב-49' ומת בירושלים בתשל"ג), במקביל אליו כיהן ר' יצחק הלוי שוורץ כדומ"צ, נשלח לאושוויץ בגיל 93. ביקורת - שיחה 01:32, 27 בדצמבר 2019 (IST)
- והאם יש שם פירוט בקשר לרבנים? Mbkv717 • שיחה • כ"ח בכסלו ה'תש"ף • 23:30, 26 בדצמבר 2019 (IST)
שאילתא 003 - מנישב
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלום ביקורת. החלטתי לכתוב ערך לכבוד היום, על הכפר מנישב. אני לא מוצא על הקהילה כמעט שום מידע שקודם לשואה, מעבר ל"הקדמות" במקורות השואתיים. בדרך כלל אני יכול לסבול את זה, אבל אפילו בזה מצאתי סתירה בין המקורות: יד ושם וג'ואישג'ן טוענים שב-1921 (יד ושם אומרים בין המלחמות, ובדרך כלל כשהם אומרים את זה הם הולכים למפקד 1921) היו שם כ-160 יהודים. לעומתם אנציקלופדיה של המחנות והגטאות אומרים שב-1921 היו שם 265 יהודים. בכמויות האלו, זה הבדל מאוד רציני ואשמח לשמוע מה אומרים בפנקס (ובכללי להרחיב בערך על התקופה לפני השואה אם יש שם משהו). בג'ואישג'ן טוענים שישנו ערך בכרך 7 עמוד 313. תוכל לסייע בבקשה? Mbkv717 • שיחה • כ"ז בניסן ה'תש"ף • 13:12, 21 באפריל 2020 (IDT)
- Mbkv717, הערך אכן נמצא במקום שציינת. דל מאוד. לגבי התקופה שבמחלוקת נאמר: "אין בידינו מידע רב על חייהם בתקופה שבין שתי מלחמות העולם". נקודה ראויה לציון ואולי תוביל אותך למקורות מידע נוספים: "הקהילה הקטנה היתה כפופה מבחינה מנהלית לקהילת מגנושב". לפי מפקד 1921 שמצוטט בראש הערך נמנו 164 יהודים בעיירה שאוכלוסייתה הכללית הייתה אז 722. הקהילה התקיימה עד 1942. בפברואר אותה שנה רוכזו היהודים בגטו במגנושב, ובספטמבר הועברו לגטו קוז'יניצה, עם תושביו גורשו לטרבלינקה ב-29 בחודש הנ"ל. ביקורת - שיחה 13:40, 21 באפריל 2020 (IDT)
שאילתא 004 - רני
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלום ביקורת. נתקלתי בערך על רני וכמו שחשדתי אכן הייתה שם קהילה יהודית. הצלחתי למצוא מקורות רק בג'ואיש ג'ן וביבר' אנצי' והוספתי על בסיס זה את השורה שיש שם. לא הצלחתי למצוא מילה על מה שקרה שם בשואה. לכאורה יש איזה שני מסמכים ביד ושם, אבל אם הם נמצאים באינטרנט, אני לא מצליח לגשת אליהם. אני מתאר לעצמי שאמור להיות על רני ערך באחד הכרכים של רומניה, תוכל בבקשה לבדוק ולסייע בהרחבה? Mbkv717 • שיחה • כ"ח בניסן ה'תש"ף • 21:00, 22 באפריל 2020 (IDT)
- אין שם. לפי מפתח המקומות בסוף הכרך השני, מוזכרת רני בעמ' 279, ובעמ' 353. בראשון מוזכר המבצר הקדום בעיר שלא בהקשר יהודי, ובשני מוזכרת העיר במשפט הבא "סוחרים יהודיים מקושטא היו מגיעים במחצית הראשונה של המאה ה-14 לערים המולדאביות גאלאץ, רני, קיליה ומשם אפילו לקיוב. ההיסטוריון הרומני נ. יורגא ציין את התפקיד החשוב שמילאו יהודי תורכיה בשמרם על קשרי מסחר תדירים עם היהודים מפולין." כל זה בא כהקדמה להתיישבות היהודי הראשון מקושטא בחוטין. ביקורת - שיחה 01:27, 23 באפריל 2020 (IDT)