אברהם שמואל בנימין שפיצר
 | |
| לידה |
1872  |
|---|---|
| פטירה |
1934 (בגיל 62 בערך) |
| מקום קבורה |
המבורג |
| תקופת הפעילות |
1898–1934 (כ־36 שנים) |
  | |
הרב אברהם שמואל בנימין שפיצר (כ"ג בטבת תרל"ב, 4 בינואר 1872 – ט"ו בסיוון תרצ"ד, 29 במאי 1934) היה רבה של מישקולץ בהונגריה, ולאחר מכן רבה של המבורג בגרמניה במשך עשרים ושלוש שנים. יושב ראש אגודת ישראל בגרמניה.
תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אברהם שמואל בנימין שפיצר, בנו של משה שפיצר, תלמידו של הרב אברהם שמואל בנימין סופר, בעל ה"כתב סופר". נולד בעיר בלשג'רמט שבהונגריה, זמן קצר לאחר פטירתו של בעל ה"כתב סופר", ונקרא על שמו. למד בישיבת פרשבורג אצל הרב שמחה בונם סופר, בעל ה"שבט סופר".
בשנת תרנ"ו (1896) נישא לאסתר פשרהופר בתו של הרב משה מרדכי פשרהופר, שהיה רב בעיר סרד. לאחר נישואיו התגורר במשך שנתיים בסרד. בשנת תרנ"ח (1898) התמנה כרב וכראש ישיבה בעיר האלאש. בתקופת רבנותו בהאלאש נפטרה אשתו וכעבור זמן נשא את אסתר בת אחותה. בשנת תרס"ט (1909) התמנה לרבה של העיר מישקולץ ועמד בראש הישיבה המקומית.
כעבור שנה, בשנת תר"ע (1910), לאחר פטירת הרב מרדכי עמרם הירש, רבה של המבורג, בחרו אנשי הקהילה ברב שפיצר כרב העיר. הוא כיהן כרבה של המבורג במשך עשרים ושלוש שנה. היה מראשי הרבנים האורתודוקסים בגרמניה ונאבק ברפורמים. עמד בקשר הדוק עם גדולי הרבנים בליטא ובראשם החפץ חיים והרב חיים עוזר גרודזנסקי. לאחר מלחמת העולם הראשונה סייע להם בהקמת ועד הישיבות. כמו כן יסד את "קרן התורה" לשם הקמת מוסדות תורה באירופה.
נפטר בשנת 1934, ונקבר בבית הקברות בהמבורג.
מתלמידיו: הרב יחיאל מיכל שלזינגר, הרב ברוך קונשטט והרב בנימין זאב יעקבזון.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו הרב שלמה שפיצר היה מנהל התאחדות קהילות החרדים בלונדון. נכדתו נשואה לרב פסח אליהו פאלק. ניניו, בניה של נכדתו אסתר שחור, הם: חנניה שחור - לשעבר מנהל חברה קדישא "קהילת ירושלים", הרב יאיר שחור - רב היישוב מעלה לבונה וראש ישיבת "מכלול". והרב גרשון שחור - ראש הישיבה התיכונית שעלבים וראש ה"שלוחה" בישיבת שעלבים.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לרב שפיצר היו תשובות רבות בהלכה. רובם נשרפו בשריפה לאחר פטירתו. בשנת ה'תשנ"ד במלאת 60 שנה לפטירתו הוציאו נכדיו ספר בשם "עטרת זקנים" עם תשובות בהלכה שנשתמרו. ביניהם היתר שימוש בשמן סויה בפסח. היתר עריכת חופה בתוך בית הכנסת ועוד. בשנת ה'תשפ"ה הוציאו ניניו מהדורה חדשה של הספר עם תוספות רבות. לספר נוספו גם תמונות ומסמכים ופרק היסטורי על חייו.