שצ'וצ'ין (בלארוס)
| |||
.jpg) | |||
| בית כנסת בעיירה, 1915 | |||
| מדינה |
 בלארוס | ||
|---|---|---|---|
| וובלסט |
 גרודנו | ||
| ראיון | שצ'וצ'ין | ||
| גובה | 176 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיירה | 15,371 (1 בינואר 2024) | ||
| קואורדינטות | 53°36′N 24°45′E / 53.600°N 24.750°E | ||
| אזור זמן | UTC+3 | ||
שצ'וצ'ין (בבלארוסית: Шчучын; בפולנית: Szczuczyn; ביידיש: שטשוטשין; בעברית לעיתים: סטוצ'ין) היא עיירה במחוז גרודנו שבמערב בלארוס, על גדות נהר שצ'וצ'ינקה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]שצ'וצ'ין נזכרת לראשונה בשנת 1436, ומהמאה ה-15 הייתה בבעלות משפחות אצולה פולניות. מאמצע המאה ה-17 ועד תחילת המאה ה-18 נהרס היישוב מספר פעמים בידי הרוסים, הקוזקים והשוודים.
בשנת 1761 הוענקו ליישוב זכויות עיר, ובחלוקת פולין השלישית, בשנת 1795, נכללה העיירה בתחום האימפריה הרוסית. לאחר מלחמת העולם הראשונה נכללה העיירה בתחום הרפובליקה הפולנית השנייה.
יהודי שצ'וצ'ין
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת תרס"ח התמנה הרב יהודה לייב חסמן לרב העיר שצ'וצ'ין, והקים בה ישיבה בשם "ענף כנסת ישראל", שהייתה סניף של ישיבת כנסת ישראל בסלבודקה. הוא קרא לרב אלתר שמואלביץ לכהן בישיבה כר"מ. לצידו כיהן כר"מ הרב נחמן קולידצקי (אביו של הרב יצחק קוליץ). הישיבה מנתה כ-300 תלמידים והייתה מהישיבות המרכזיות באותה תקופה. עם תחילת מלחמת העולם הראשונה התפזרו תלמידיה והישיבה לא חזרה לפעול.
בין מלחמות העולם נמנו בעיירה כ-2,000 יהודים, רוב תושביה, והתקיימה בה פעילות של המפלגות היהודיות השונות. פעילות זו נאסרה עם כיבוש האזור בידי הסובייטים בספטמבר 1939, ובתקופה זו הגיעו לעיירה כ-1,000 פליטים יהודים ממערב פולין.
ב-25 ביוני 1941, במהלך מבצע ברברוסה, נכבשה העיירה בידי הגרמנים, ואלו החלו מיד בביצוע מעשי שוד, השפלה, התעללות ורצח ביהודיה. כעבור מספר ימים הוטלו על יהודי העיירה גזירות שונות, ובהן הגבלות תנועה, גיוס לעבודות כפייה, חובת תשלום סכומי כופר, וחובת ענידת טלאי צהוב.
בסוף אוגוסט 1941 רוכזו יהודי העיירה בגטו שהוקם בה. באמצע ספטמבר 1941 רצחו הגרמנים כמה עשרות מנכבדי הקהילה ביישוב, ובהם רב הקהילה, רבי יחיאל מיכל רבינוביץ, מחבר "אפיקי ים". בסוף אותו חודש רצחו הגרמנים כמה עשרות עובדי כפייה יהודים מהעיירה. בינואר 1942 רצחו הגרמנים כ-20 יהודים נוספים מהגטו.
בתחילת מאי 1942 גודר הגטו שבעיירה, והובאו אליו כ-600 יהודים נוספים מהסביבה. ב-9 במאי רצחו הגרמנים בירי כ-2,000 מיושבי הגטו שבעיירה, ואת קרוב ל-600 הנותרים ריכזו בגטו מצומצם יותר. עד קיץ 1943 חיסלו הגרמנים גם את גטו זה.
רבני העיירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי יוסף רוטנברג-מושקובסקי - במשך 40 שנה בראשית המאה ה-19
- רבי נח חיים אייזנשטט
- רבי מנחם מנדל_אייזנשטאדט (אוסטרינסקי), מחבר "צמח מנחם" ובנו של הרב הקודם
- לאחר פטירתו, בשל סכסוך בקהילה כיהנו במקביל בנו וחתנו.
- רבי יהודה לייב חסמן
- רבי יוסף הכהן, המכונה על שם העיר "רבי יוסל'ה שצ'וצ'ינֶר" (1926–1929)
- רבי יחיאל מיכל רבינוביץ, מחבר "אפיקי ים" - רבה האחרון של שצ'וצ'ין. נספה בשואה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמואל ספקטור וברכה פרוינדליך (עורכים), פנקס הקהילות: פולין, כרך שמיני: מחוזות וילנה-ביאליסטוק-נובוגרודק, עמ' 621–624
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספר יזכור לקהילת שצ'וצ'ין, בספריית העיר ניו יורק
- שצ'וצ'ין (Szczuczyn), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- "שצ'וצ'ין (בלארוס)", באתר השטעטל הווירטואלי
- "שצ'וצ'ין (בלארוס)", באתר JewishGen (באנגלית)
- סיארהיי פיבברצ'יק (בלא'), שצ'וצ'ין, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1291–1292), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- מידע על שצ'וצ'ין בקטלוג הספרייה הלאומית
שצ'וצ'ין (בלארוס), דף שער בספרייה הלאומית
