קישקונהלש
| |||
מדינה | הונגריה | ||
---|---|---|---|
חבל | המישור הגדול הדרומי | ||
מחוז | באץ'-קישקון | ||
נפה | נפת קישקונהלש | ||
מושל | Róbert Fülöp | ||
שטח | 227.58 קמ"ר | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיירה | 26,009 (1 בינואר 2024) | ||
קואורדינטות | 46°25′55″N 19°29′18″E / 46.431944444444°N 19.488333333333°E | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
http://kiskunhalas.hu/ | |||
קישקונהלש (בהונגרית: Kiskunhalas; בפי תושביה היהודים: האלאש) היא עיר בדרום הונגריה, שלושים קילומטר מהגבול הסרבי.
הקהילה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקהילה היהודית התארגנה ב-1826 אבל קיבלה הכרה רשמית רק ב-1857. רוב היהודים היו סוחרים ובעלי מלאכה. מצב היהודים נשתנה לרעה ב-1919 בעת "הטרור הלבן".
ב-1941 בתקופת מלחמת העולם השנייה היו בעיירה 975 יהודים, שהיוו כ-5.2 אחוז מכלל האוכלוסייה ההונגרית.[1]
הרשויות העדיפו מסיבות כלכליות להשכיר דירות לשוכרים היהודים. כלכלתם של יהודי קישקונהלש הייתה מבוססת על מסחר. מאז ומתמיד השתדלו השוכרים הנוצרים להתארגן נגדם, ולדחוק את רגליהם על ידי הקמת רשת חנויות.
גם בעלי מקצועות החופשים בקרב היהודים כגון: עורכי דין, רופאים, מהנדסים ופקידים, היו תלויים בפרנסתם בנותני עבודה יהודים. בעלי המלאכה לא קיבלו עבודות ממשלתיות ציבוריות. מצב זה העמיד את כלכלתם של יהודי קישקונהלש על בסיס רעוע, שניתן היה להתנכל לו בכל הזדמנות.
ואומנם הנוצרים ניצלו מצב זה ובעיקר בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, עת פוטרו פקידים יהודים ונשלחו לפנסיה, סוחרים יהודים התרוששו ופשטו רגל, בשל ההגבלות שהוטלו עליהם.
במלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרמניה הנאצית כבשה את הונגריה ב-19 במרץ 1944. 214 יהודים נשלחו למחנות עבודה.[2]
אחר הכיבוש הגרמני, במאי 1944 רוכזו יהודי קישקונהלש והסביבה בגטו, שהוקף גדר תיל גבוהה כדי לבודד את היהודים מן האוכלוסייה הנוצרית. על קירות הבתים בעיר הודבקו כרזות שהזהירו את התושבים ממתן סיוע כלשהו ליהודים, תוך איום בעונש מוות על מפירי האזהרות. לאחר שהועברו לגטו, השתדלו יהודי קישקונהלש לארגן את חייהם במידת האפשר. הרופאים ארגנו בית חולים קטן, וחברי הוועדה הנבחרת השתדלו להתגבר, בדרך זו או אחרת, על בעיות אספקת המזון. אחדים מנכבדי הקהילה נעצרו על ידי הגסטפו כבני ערובה, ועקבותיהם נעלמו.
נורה אגוץ' הוכרה כחסידת אומות העולם על פעילותה בעיר.
ילידי המקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שאנדור פטי (במקור קניצר 1898 – 1973) היה שחקן תיאטרון ושחקן קולנוע יהודי-הונגרי,
- לאסלו פלדש (פישר, 1914–2000) פוליטיקאי יהודי-הונגרי, חבר האספה הלאומית ההונגרית
- מרצל קדושה (במקור מור קריסהאבר 1874 – 1944) היה עורך דין, עיתונאי, סופר יהודי-הונגרי.
- יוז'ף פראנקל (1908 – 1994) היה רופא עור יהודי-הונגרי, היסטוריון רפואי, משורר.
- שאנדור פרקו (במקור פרַנְקל, 1910 – 1991) רופא, רופא מיילד-גינקולוג, יהודי-הונגרי.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של קישקונהלש (בהונגרית)
- קישקונהלש (Kiskunhalas), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- קהילת קישקונהלש באתר בית התפוצות
- "קישקונהלש", באתר JewishGen (באנגלית)
- קישקונהלאס (הונגריה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יישובים במחוז באץ'-קישקון | ||
---|---|---|
ערי המחוז | קצ'קמט • באיה | |
ערים | באצ'אלמאש • דונווצ'ה • • האיוש Hajós • איז'אק • יאנושהלמה • קלוצ'ה • קצל • קרקאג'האזה • קישקרש • קישקונפלדיהאזה • קישקונהלש • קישקונמאישה • קונסנטמיקלוש • לאיושמיז'ה • מייקוט • שולט • שולטוואדקרט • סבדסאלאש • טיסקצ'קה • טומפה Tompa | |
כפרים | מדראש • דושנוק • אגשג'האזה • בלוסג • פלשלאיוש • פילפהאזה • פילפיאקב • הלווציה • יאקבסאלאש • קונברץ' • קונסאלאש • ניארלרינץ • לדאנבנה • וארושפלד • אורגוואן • באצ'בוקוד • באצ'סלש • צ'יקריה • קטימאר • קונבאיה • מאטטלקה • טטהאזה • באצ'סנטגיירג' • באטמונושטור • צ'אטאליה • צ'אבוי • דאבוד • דונפלווה • ארשקצ'נאד • ארשקהלמה • פלשסנטאיוואן • גרה • הרצגסאנטו • נג'ברצ'קה • נמשנאדאודבר • שיקשד • סרמלה • ושקוט • אפושטג • דונאג'האזה • קונדץ' • קונפסר • סלקסנטמארטון • צ'ויושפאלוש • טאש • יאסנטלאסלו • קמפץ • מוריצגאט • באצ'בורשוד • באטיה • דראגסל • דונפטאי • דונסנטבנדק |