מחצבת 4.5
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 | |
| מחצבת 4.5, 2010. צילום משכונת בן דור | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מחצבה  |
| כתובת | דרך בר יהודה כביש 752 נשר |
| מיקום | נשר |
| מדינה | ישראל |
| בעלים | עיריית נשר |
| מייסדים | סולל בונה, האחים קראמן |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1929 |
| תאריך פתיחה רשמי | 1929 |
| תאריך פירוק | שנות ה-60 של המאה ה-20. הוכרזה כנטושה בשנת 1983 |
| חברת בנייה | סולל בונה, האחים קראמן, אבן וסיד |
| שיטת כרייה | חציבה |
| מידות | |
| שטח | 230 דונם |
| קואורדינטות | 32°46′47″N 35°02′01″E / 32.779756°N 35.033503°E |
|
(למפת חיפה רגילה)   מחצבת 4.5 | |
  | |
מחצבת 4.5 שוכנת בעיר נשר קרוב לצ'ק פוסט. השטח הכי מערבי בעיר נשר. שטח המחצבה כ-230 דונם המחצבה הוקמה בשנת 1929 על ידי חברה משותפת של סולל בונה והאחים קראמן מהכפר איבטין. המחצבה פעלה עד תחילת שנות ה-60 של המאה ה-20. שמה של המחצבה ניתן לה על שם תחנה 4.5 של רכבת העמק, ששירתה את המחצבה. המחצבה עברה שיקום על ידי הקרן לשיקום מחצבות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היוזמה להקמת המחצבה היא של בנימין קב-ונקי וחבריו. הם חיפשו מקום עם אבן דולומיט למטרת חציבה שתשמש את בניית נמל חיפה[1] האחים קב-ונקי הקימו שותפות עם הנהלת העבודות שליד "מרכז העבודה השל ההסתדרות" בחיפה. את המרכז ייצגו דוד הכהן, שמואל מרגולין וטהא קרמאן. השותפות הזאת הייתה הבעלים של מחצבת 4.5. כשהחלו העבודות ב-1929 להקמת נמל חיפה, חכרה השותפות ממשלת המנדט את השטח שהיה אדמה ממשלתית וגם אדמת וואקף ומיד החלו בו העבודות. ממשלת המנדט סללה מסילת רכבת מתחנת הרכבת 4.5 לתוך המחצבה.[2]
בשנים 1920–1921 עבדו קבוצות פועלים ראשונות מהעלייה השלישית בענף האבן והסיד בחיפה ובירושלים. הפועלים היהודים למדו את עבודת החציבה מהפועלים הערבים ושכללו אותה באמצעות קידוח בסלעים והטמנת דינמיט. בין המומחים היו אנשי גדוד העבודה ובהם יצחק שדה, לימים מייסד הפלמ"ח ואלוף בצה"ל. בשנת 1928 הוקמה חברת "אבן וסיד" ותחילתה הייתה עם כבשן ומחצבה בשכונת נחלה, בקצה שכונת הדר הכרמל וכיום במרכז רחוב "גאולה", בשותפות עם האחים קרמאן. אחר כך הוקמו כמה מחצבות, והחשובה שבהן הייתה המחצבה בקילומטר ה־4.5 מנמל חיפה שהוקמה בשנת .1929 מחצבת 4.5 פותחה על ידי חברה משותפת 6 לסולל בונה ולקרמאן ואחר כך הייתה ל" אבן וסיד". המחצבה סיפקה חצץ לבניית נמל חיפה.
את מחצבת 4.5 שרתה תחנת הרכבת 4.5 שהייתה חלק ממערך התחנות של רכבת העמק. תחנת בלד א- שיח' המזוהה גם כתחנת המחצבה. תחנת רכבת 4.5 הוא מבנה לשימור שקיים בנשר ליד מרכז קניות מבנה. תחנה קטנה זו נבנתה כקילומטר ממזרח לצומת הצ'ק פוסט בסמוך לכפר הקטן חוואסה במרחק 4.621 קילומטרים מתחנת הרכבת חיפה מזרח ומכאן נובע הכינוי שעיגל את הנתונים.
פלוגת יגור החלה לעבוד במחצבה מתחילת פיתוחה. העבודה התאימה לצורכי הפלוגה, גם מכיוון שהייתה עבודה קבועה ומשתלמת יפה וגם מכיוון שאנשיה הוכשרו לעבודה זו בקלוסובה, לפני העלייה לארץ. כאשר התרחבה הבנייה בארץ, עם העלייה החמישית, סיפקה מחצבה זו את רוב החצץ לבנייה. בשנות ה-30 של המאה ה-20 עבדו במחצבה כ-40 עד 50 עובדים מיגור יצאו מדי יום לעבודת המחצבה. ביניהם ישראל בר-יהודה שלאחר מכן נעשה חבר כנסת ושר התחבורה, ויהודה שרת.[3] הם עבדו בה עם הערבים. כאשר פרצו המאורעות בשנת 1936 שבתו הערבים, ואנשי יגור השתלטו על כל העבודות. לאחר שפרצה מלחמת העולם השנייה, צומצמה עבודת אנשי יגור במחצבה והם הפסיקו לעבוד בה כאשר קמה מדינת ישראל. במלחמת העצמאות נמצא במקום בסיס של פלוגה 13 מגדוד .21 מגדל שמירה ששרד באתר נהרס בשנת 2020
בשנת 1935 נוסדה תעשיית "אבן וסיד" בחיפה, וזו צורפה אחר כך לסולל בונה. שורה ארוכה של מפעלי בנייה ניזונו מהחצץ שיוצר על ידי "אבן וסיד". לפני קום המדינה בלטו בהם נמל חיפה, תחנות הכוח בחיפה ובתל אביב, יישובי "חומה ומגדל", ה"טיגרטים", בנייני המשטרה הגדולים שבנו הבריטים בגבול לבנון ובארץ, ואחרים. לאחר קום המדינה סיפקו המחצבות את החצץ ששימש למפעלי בנייה ענקיים בהיקפם ובהם שיכונים, כבישים, מוסדות ציבור, המוביל הארצי ועוד. בשנות השישים הפעילה "אבן וסיד" 15 מחצבות והגדולה בהן הייתה מחצבת 4.5.
בדצמבר 1959 הגיעה החציבה לקרבת הבתים לשכונת בן דור, ובזמן פיצוצים נפלו אבנים למרפסות וקירות נסדקו. התושבים התלוננו, ובהתערבות המשטרה העבודה הופסקה בשעה 23:00 ונמשכת בארבע וחצי בבוקר. כ־80 משפחות סבלו מהרעש ומהפיצוצים. נוצר 7 צורך לפנות 10–12 משפחות שגרו ממש ליד המחצבה.
בשנת 1963 תפוקת המחצבה הייתה 650 אלף טון לשנה, והיא ירדה בשנת 1964 ל-580 אלף טון. חלק מהסיבות לכך הוא סלילת הכביש המוביל מצומת הצ'ק פוסט לכיוון טבריה ונצרת הביאה לירידה התפוקה מהיעדר מקום. חברת אבן וסיד דרשה ממוסדות התכנון לאפשר לה לפתח את המחצבה בקריית חרושת, והתכנון שלה הוא להעביר חלק מהאבן שתחצב בקריית חרושת למחצבת 4.5. בשנת 1966 העסיקה המחצבה 150 פועלים.[4] פעילות החציבה במחצבת 4.5 פסקה ב-1964 בגלל הקמת קריית הטכניון השוכן בשטח מעל המחצבה. וגם בגלל קירבה לשיכונים שנבנו בשכונת בן דור[5]
בסוף שנות השישים של המאה ה-20 הפסיקה המחצבה לפעול והפכה לאתר פסולת בניין. בשנת 1983 הוכרזה כנטושה. בשנת 1997 החל שיקום המחצבה, ונעשו בה פעולות לשיקום השטח במטרה להתאימו לייעודו העתידי : תעשייה ומסחר. הפרויקט כלל ייצוב קרקע על גבי המדרון התלול, בגובה של 87 מטרים, הארוך ביותר שיוצב בישראל; על גבי פסולת הבניין פוזרו שכבות אדמה 8 שיוצבו ונזרעו עשבי בר.[6]
משק הפועלות ושכונת אייזנברג
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגבול המחצבה, ליד הכביש, הוקם בשנות ה-20 של המאה ה-20 משק יהודי קטן, שנקרא על שם מייסדו שכונת אייזנברג. ב-1928 פרסם אייזנברג שהוא מבקש להחכיר 50 דונם ליד משק הפועלות. בשטח היו 17 דונם אדמת שלחין, רפת פרות, מחסך קטן וחצר עופות על שטח של 1.5 דונם.[7] כמו כן היה במקום משק פועלות שהוקם בשנת 1927. במקום הוקם משק פועלות בשטח שלאחר מכן נפתחה בו מחצבת 4.5. המרכז החקלאי בחיפה התחיל בסידור משק הפועלות. הוא חכר 100 דונם במקום. מתוכם 50 דונם אדמת שלחין. התוכנית שלהם הייתה ליישב במקום קבוצה של כ-60 פועלות מחיפה. כשחלק מהפועלות תעבודנה במשק בשטח, ואחרות בעבודות שונות בעיר חיפה ובכך לקיים את הקבוצה. בינואר 1927 פורסם שלשטח הגיעו 15 פועלות שהחלו בהכשרת הקרקע ובהקמת צריפים, הן החלו להכין את השטח לפועלות האחרות שצפויות להגיע למקום תוך מספר שבועות.[8] משק הפועלות נקלע לסכנה במאורעות 1929 ואנשי נשר יצאו לחלצן. ערביי בלד א-שייח' שדדו את מה שנשאר ממשק הפועלות. ב-6 בספטמבר 1929 פורסמה בעיתון דבר הידיעה הבאה שנכתבה לאחר ההתנפלות של ערבים מבלד א-שייח על ההתיישבות של משק הפועלות:
חברות משק הפועלות על יד חיפה עודן נמצאות ב"נשר". יום יום הן נוסעות להשקות את המשתלות. צריפים אחדים נשרפו. החציר והמספוא נשדדו. כלי עבודה רבים והאינקובטור נשדדו ונשברו. הנזקים גדולים. .
— במשק הפועלות בחיפה, דבר, 6 בספטמבר 1929
בספטמבר 1930 פורסם כי מספר ערבים תושבי בלד א-שייח נתבעו במשפט בגלל שמצאו אצלם חפצים שנשדדו ממשק הפועלות בימי מאורעות 1929[9]
פעילות הגנה, בריכת המים ומגדל השמירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפלוגה 13 בגדוד 21 בחטיבת כרמלי היו 5 בסיסים: בסיס יגור מפקדו היה דב פיק בן נשר, בסיס "ח'רייבה", בשטח מחצבת ח'רייבה, בסיס נשר שמפקדו היה יוסקה גלילי מנשר, בסיס מחצבת 4.5, ובסיס צ'ק פוסט שמפקדו היה שלמה קמינקר בן נשר. בתוך המחצבה היה מגדל ששימש גם בריכת מים וגם מגדל שמירה ששימש את ההגנה מסוף שנות ה-30 של המאה ה-20. מגדל שמירה זה הופיע ברשימת השימור של העיר נשר, רשימה שהוכנה על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.[10] למרות זאת נהרס המגדל במאי 2020 בעקבות תוכניות הבנייה של עיריית נשר במחצבה.
על בסיס ההגנה בקילומטר 4.5 מספר יוסף וונדרמן (שגב):
באמצע חודש נובמבר 1947, ארץ ישראל הייתה תחת השלטו הבריטי גדוד 21 עוד לא הוקם. חברי ההגנה מאזור הקריות, כפר אתא, כפר חסידים ונשר גויסו גיוס מלא וחלוקו לפלוגות. יוסי האס היה מפקד הפלוגה שלי. נשלחנו לאבטח את מחצבת "אבן וסיד, הנמצאת 4.5 ק"מ מחיפה, בצד ימין של הכביש הישן חיפה-נצרת. מעל המחצבה שכן הכפר הערבי חוואסה. אנשיו היו מרוצחי 39 הפועלים היהודים בבתי הזיקוק מתחת לאפם של הבריטים. כתגבורת קיבלו אנשי חוואסה מתנדבים עיראקים, מזויינים בנשק ותחמושת בכמויות בלתי מוגבלות. לידם שכן הכפר הערבי הגדול בלד א-שייח' שאנשיו הטרידו את התחבורה היהודית ואת אנשי נשר. היינו 20 לוחמים עם נשק דל מאד. כזכור לי, היו לנו חמישה רובי ציד ברישיון, חמישה רובים אנגלים שהיו שייכים לנוטרים של סולל בונה, מקלע שאסו [א] צרפתי שכמובן לא פעל בשעת הצורך, וכן כמות קטנה של רימוני יד.
— הספר גדוד 21 שהוציאה בשנת 1988 עמותה שעסקה בשימור המורשת של גדוד 21 חטיבת כרמלי במלחמת העצמאות, עמודים 12-11
תפקיד הלוחמים היה לסייר סביב הגדר שהקיפה את המחצבה, לשמור על שער הכניסה ושערים נוספים שהיו למחצבה. הלוחמים התגוררו במגדל השמירה שקומתו הראשונה הייתה מבוצרת. בכל לילה היו נורים מטחי ירייות על מחצבת 4.5 מתוך הכפרים חוואסה ובלד א-שייח. התחמושת המעטה של הלוחמים, לא איפשרה להם לירות כדורים רבים והם ירו אש דלילה. מצבם השתפר לאחר שקיבלו רובים צ'כים. לאחר הקרב על חיפה שהתקיים בין התאריכים 21–22 באפריל 1948. החיילים עיראקים הסתלקו, וב-24 באפריל 1948 עזבו גם ערביי חוואסה ובלד א-שייח'. והצורך בבסיס הגנה במחצבת 4.5 התייתר.[11]
תוכניות בנייה במחצבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחצבה, הנמצאת מתחת לקמפוס הטכניון בחיפה, המחצבה אמורה להפוך לאזור תעשייה, מסחר ותעסוקה. הוחכרו שטחים המיועדים למסחר, לתעשיות עתירות ידע (הייטק), משרדים, מחקר ועוד. שטח המחצבה יחולק לחמישה אזורים – שלושה אזורי סחר, תעשייה ומשרדים; אזור מסחר ושירותים ; ואזור ספורט שבו יוקמו מתקני ספורט שונים לרווחת העובדים ותושבי העיר. הגישה הקרובה של כלל מתחמי העסקים והתעסוקה לציר התחבורה המרכזי, למנהרות הכרמל, לאזור מרכזית המפרץ, המטרונית, הרכבת והרכבל המחבר בין מרכזית המפרץ לאוניברסיטה, מגדילה את הביקוש.
בחודש מאי 2024 ביקשה החברה לשרותי איכות הסביבה לכרות 75 עצי אקליפטוס המקור בתוך שטח המחצבה בשטח הצמוד לבסיס הדלק לשעבר בדרך בר יהודה (רישיון 2553). הסיבה: "פינוי קרקע מזוהמת שנמצאה בדגימות מחוץ לבסיס דלק" לאחר הגשת ערר לפקיד היערות, אושרו לכריתה רק 51 עצים.[12] בחודש יולי 2024 החלה הבנייה במחצבה. חברת נרשא פדרמן עברון, החלה לבנות כפר סטודנטים.[13] [14] חברת כלמוביל קיבלה ביולי 2024 היתר בנייה מהוועדה המרחבית לתכנון ובנייה מורדות הכרמל, לבנות אולם תצוגה בן 3 קומות.[15] חברת אפטרון יזמות ביקשה בעקבות כך מפקיד היערות כריתת 15 עצים, כדי לבנות את אולם התצוגה.[16] [ב]. פקיד היערות אישר את כריתת העצים והעבודה על אולם התצוגה החלה.
המגדל במחצבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המגדל במחצבה (או מגדל הטכניון), הוא גורד שחקים מתוכנן במחצבה שבעיר נשר, מתחת לדרך יעקב דורי בחיפה ליד נחל בן דור, שכונת בן דור, אצטדיון קרלי קריגר ושכונת נווה שאנן בחיפה גובה המגדל צפוי להיות 254 מטרים ו-54 קומות, והוא מגדל המגורים הגבוה ביותר שתוכנן בישראל מחוץ לגוש דן ואחד ממגדלי המגורים הגבוהים ביותר שתוכננו במדינה. המגדל ייבנה, כשייבנה, יעקוף בגובהו את מגדל דמרי באשדוד במאה מטרים, ויעקוף את מגדל המגורים הגבוה בישראל מגדל Hi Tower שבגבעתיים. מגדל זה יהיה הגבוה ביותר במחוז חיפה ומחוז הצפון בכך שיעקוף את גובהו של מגדל המפרש בחיפה ב-117 מטרים.[17]
ביולי 2019 הוחכרו 125 אלף מ"ר שטחי מסחר ותעסוקה על מנת לבנות במחצבה 4.5 שעל כביש 752 מגדל בגובה 9 קומות ומגדל אחר בגובה 32 קומות, התכנית ירדה במעמדה ואותה החליפה תוכנית עם מגדל מרכזי בעל 54 קומות ומספר מבנים רבי קומות לידו. כחלק מהתוכנית הכוללת 356 אלף מ"ר שטחי תעסוקה ועוד 1,081 יח"ד בשטח של 19 דונם, מתוכנן המגדל לקשר את תחתית המחצבה עם הרכבלית והטכניון. במגדל מתוכנן - קומת מסחר – ראשית (קומה 4) – כ- 1,600 מ"ר כ-6 חנויות ובתי קפה, בנוסף בקומה מתחת הלובי המשני (קומת הקרקע) – 4 חנויות[18][19]
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
.jpg)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ישראל בן דור, "100 שנים לנשר - משכונת צריפים לעיר מגדלים, אפי מלצר בע"מ, מאי 2023 עמודים 301–302
- יואל רגב, אדם מול סלע, חוצבים, סתתים, ומחצבות בתולדות היישוב העברי 1856-1948 הוצאת ארץ-ארץ תשע"ט 2019, פרק מחצבת 4.5, עמודים 177–183
- דוד פאיאנס, אדם מול סלע, תעשיות אבן וסיד, 1984, הוצאת תעשיות אבן וסיד
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פלייליסט - מחצבת 4.5 בערוץ יו טיוב
- מחצבת 4.5 ובסיס הדלק לשעבר בנשר על דרך בר יהודה. בונים בונים בונים, וכורתים המון עצים. 1/10/2024 בערוץ יו טיוב
- המחצבות ונוף הכרמל, אברהם יפה, דבר, 15 במרץ 1966
- 4TECH - המרכז של הצפון באתר של עיריית נשר, פורסם ב-22 במרץ 2020
- תוכנית מחצבה 4.5 בנשר: הוחכרו 125 אלף מ"ר שטחי מסחר ותעסוקה באתר נדל"ן מניב והשקעות
- 355-0706630 מכ/948 - מתחם רב תכליתי - מחצבה 4.5 נשר באתר תב"ע. קום
- שוברים שיא: המגדל הגבוה ביותר בארץ מחוץ לגוש דן יוקם בנשר, נטע פלג, באתר mynet - חיפה, 3 באוגוסט 2021
- המגדל הגבוה ביותר בארץ מחוץ לגוש דן, באיזו עיר ייבנה? אריאל נוי, באתר אייס 27 ביולי 2021
- מגדל הטכניון נשר באתר סלע בינוי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יואל רגב, "אדם מול סלע, חוצבים, סתתים, ומחצבות בתולדות היישוב העברי "1856-1948 הוצאת ארץ-ארץ תשע"ט 2019 עמוד 177
- ^ יואל רגב, "אדם מול סלע, חוצבים, סתתים, ומחצבות בתולדות היישוב העברי "1856-1948 הוצאת ארץ-ארץ תשע"ט 2019 עמודים 178-177
- ^ יואל רגב, "אדם מול סלע, חוצבים, סתתים, ומחצבות בתולדות היישוב העברי "1856-1948 הוצאת ארץ-ארץ תשע"ט 2019 עמודים 181
- ^ מחצבת ק"מ 4.5 עלולה להיסגר עיתון היום, 3 מרץ 1966
- ^ אבן וסיד תסגור את מחצבת קילומטר 4.5 אם לא תאושר העברתה לקריית חרושת, דבר 3 מרץ 1966
- ^ ישראל בן דור, "100 שנים לנשר - משכונת צריפים לעיר מגדלים, אפי מלצר בע"מ, מאי 2023 עמודים 302-301
- ^ להחכיר בסביבות חיפה שטח, הארץ, 16 באפריל 1928
- ^ משק פועלות בסביבות חיפה, הארץ, 12 בינואר 1927
- ^ בחיפה הר מאורעות אב תרפ"ט, הארץ, 25 בספטמבר 1930
- ^ רשימת מבנים לשימור העיר נשר, ארכיון היסטורי של העיר נשר
- ^ הספר גדוד 21 שהוציאה בשנת 1988 עמותה שעסקה בשימור המורשת של גדוד 21 חטיבת כרמלי במלחמת העצמאות, עמודים 12-11
- ^ 75 עצים בדרך בר יהודה מחוץ לבסיס דלק בגבול הצפון מערבי באתר מעירים
- ^ חברת פדרמן עברון בונה במחצבת 4.5 כפר סטודנטים. (למה שם באנגלית?) מקווה שלא כרתו שם עצים ללא רישיון. באתר יו טיוב, 1 באוגוסט 2024
- ^ מעונות הסטודנטים בפארק ההייטק החדש בצמידות לטכניון, באתר ymag
- ^ מספר תיק 250001743 באתר הוועדה המרחבית לתכנון ובניה מורדות הכרמל, תוכנית הוגשה ב-18 בנובמבר 2021
- ^ 15 עצים בדרך בר יהודה רישיון מספר 2706
- ^ "המגדל הגבוה ביותר בארץ מחוץ לגוש דן", באתר ניוז חיפה והקריות, 26 ביולי 2021
- ^ מגדל הטכניון נשר, באתר סלע בינוי
- ^ המחצבה, באתר גשם החזקות