נחלה (חיפה)

נחלה
	רחוב מיכאל מבט לכיוון דרום
מידע
עיר	חיפה
תאריך ייסוד	שנות ה־20 של המאה ה־20
קואורדינטות	32°48′18″N 35°00′15″E / 32.8049056°N 35.0042222°E
	(למפת חיפה רגילה) נחלה

נחלה הייתה שכונה בחיפה שהוקמה בשנות ה-20 של המאה ה-20 באזור המזרחי של הדר הכרמל של היום, על מדרגת ההר שבין העיר התחתית ומרכז הכרמל. ועד השכונה נכלל בוועד הדר הכרמל. שטח השכונה ההיסטורי נמצא היום מדרום לרחוב הרצל, באזור הרחובות מיכאל,^[1] בר-כוכבא ותחילת רחוב ארלוזורוב (בעבר רחוב העלייה),^[2] הנכללים עתה בשכונת גאולה,^[3] השייכת לתת רובע "הדר מזרח".

היסטוריה

בשנת 1907 הוקמה על מדרגת ההר שכונת "הרצליה", ובשנת 1910 נרכש שטח אדמה לבניית הטכניון. רכישות אלה והפיתוח במקום, הביאו להתעניינות של קונים ברכישת שטחי אדמה בקרבת אזורים אלה. בשנת 1912 התאגדה קבוצת בעלי מלאכה ופועלים במטרה לרכוש אדמה לבנות בה בתים ובתי מלאכה. שם האגודה היה "נחלה". האדמות סביב הטכניון היו יקרות וחל בהם איסור לבנות בתי מלאכה. בשנת 1914 שילמה האגודה תשלום מקדמה על חשבון רכישת עשרים ושניים מגרשים ממזרח לאזור הטכניון.^[4]

בסיום מלחמת העולם הראשונה חיפשה האגודה מקורות מימון להשלמת הרכישה ולבנייה. המימון התקבל מבנק הפועלים בסיועו של ארתור רופין. הלוואה נוספת התקבלה מחברת "הבונה" שהתחייבה לבנות 14 בתים. מימון נוסף הגיע מסניף חיפה של בנק אפ"ק שהלווה לכל מתיישב 50 לירות מצריות, ומשמואל יוסף פבזנר שהעמיד לרשותם בהקפה חומרי בנייה בהיקף של 35 לי"מ.^[5]

בניית הבתים הראשונים הסתיימה בשנת 1922, והמשתכנים הראשונים נכנסו לבתים בספטמבר של שנה זו.

ב-9 במרץ 1921 מונה ועד זמני לניהול ענייני השכונות שבקרבת הטכניון. ועד זה, שנקרא לאחר מכן "ועד הדר הכרמל", כלל גם נציג של ועד אגודת נחלה, ועד נחלה התבטל שנה לאחר הצטרפותו לוועד הדר הכרמל. לאחר הקמת הוועד הוזמן האדריכל ריכרד קאופמן לתכנן את השכונה ולהביא לאחידות בהיבטים הארכיטקטוניים השונים, אך ועד נחלה התנגד לחלק מתוכניתו של קאופמן. סכסוך זה היה גורם מעצב בקביעת תפקידו וסמכויותיו של ועד הדר הכרמל.^[6]

בתקופת מאורעות 1921 סבלה הדר הכרמל ממעשי שוד וגנבה, בעיה שהוחמרה בסוף שנת 1922. לאחר לחץ על משטרת המנדט נפתחה במקום תחנת משטרה במימון ועד השכונה. התחנה מוקמה באזור מבנה עיריית חיפה של היום ברחוב חסן שוכרי. התחנה פתרה את בעיית החלק המערבי של השכונה, אך בתי שכונת נחלה, ששכנו ממזרח, לא נהנו מהגנת תחנת המשטרה. כדי לפתור את הבעיה, הותקן מכשיר טלפון בגדר האבנים של הבית שבקצה בשכונה, שהיה מחובר לתחנת המשטרה.^[7]

עד שנת 1924 נסללו חלק מרחובות השכונה במסגרת תוכנית הפיתוח של ועד הדר הכרמל. בנובמבר 1925 הוארו לראשונה רחובות השכונה בתאורת חשמל. בשנת 1926 הושלמה סלילת כל רחובות השכונה. הסלילה נעשתה במסגרת עבודות יזומות שהפעיל ועד הדר הכרמל, לעידוד תעסוקת פועלים יהודים. בשנה זו גם הושלמה סלילת המשך רחוב הרצל מזרחה, ובכך חוברה השכונה, ושכונת "נחלת יהודה" מצפון-מזרחה שהקמתה החלה בשנת 1925, בדרך סלולה ותקינה.^[8]

בשנת 1925 נרכש שטח אדמה מדרום מערב לשכונת נחלה, הרכישה נעשתה בעסקה משותפת של ועד הדר הכרמל עם חברת קרקעות "גאולה".^[9] בשנה זו גם הוסדרה לראשונה תחבורה ציבורית מסודרת מכיכר חמרה להדר הכרמל, שהגיעה עד לרחוב תבור שבמזרח נחלה ומשם עד שכונת הרצליה.^[10]

לאורך השנים נבנו בהדר הכרמל צריפים רבים על ידי מיעוטי יכולת, בעיקר פועלים שלא יכלו להרשות לעצמם בניית בתים. עיריית חיפה ושלטונות המנדט דרשו לאורך השנים את הריסת הצריפים האלה, אך ועד הדר הכרמל התנגד לדרישה זו. אחד מריכוזי הצריפים האלה נבנה בשכונת נחלה.

בשנת 1932, עם תחילת העלייה החמישית, החלה תנופת בנייה בהדר הכרמל. הגידול באוכלוסייה הביא לבנייה בשכונת נחלה, בחלק התחתון של שכונת גאולה,^[11] ובשכונת "נחלת יהודה". בהדרגה החלה בנייה גם ברחובות במעלה ההר של שכונת גאולה. שכונת נחלה, שבתחילת בנייתה הייתה מרוחקת מהשכונות האחרות, הפכה להיות חלק מהרצף העירוני של מדרגת ההר.^[12]

באוגוסט 1942, שונה שמו של רחוב התבור, לרחוב מיכאל על שמו של מיכאל אליניקוב שהיה יו"ר ועד הדר הכרמל.^[13]

עד תחילת שנות השמונים התגוררה בשכונה אוכלוסייה חילונית ודתית לאומית. בקצהו הדרומי של רחוב מיכאל שכן סניף "הדר" של תנועת בני עקיבא, שנבנה בשנת 1955 על מגרש שהתקבל מוועד הדר הכרמל.^[14] עם הזמן עזבה האוכלוסייה הוותיקה את השכונה ובמקומם נכנסו עולים חדשים ואוכלוסייה חרדית. גידול האוכלוסייה ברמת ויז'ניץ, הנמצאת בקרבת השכונה, הביא לרכישת בתים ברחובות הצמודים אליה. כיום, עיקר האוכלוסייה המתגוררת באזור היא אוכלוסייה חרדית, הכוללת גם חרדים מחסידויות אחרות, כגון חסידות צאנז וחסידות בעלז.

במשך השנים נשכח השם "נחלה". ורחובות השכונה נכללים בשכונת גאולה שנבנתה בצמוד אליה. שריד לשם השכונה נשאר בשם סניף הדואר "נחלה" השוכן בצמוד לשטחה ההיסטורי של השכונה, ברחוב הרצל 63.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רחובות הדר מזרח בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ שמעון שטרן, "הדר הכרמל – מרכז החיים היהודיים בחיפה", חיפה בהתפתחותה, 1918–1948, בעמ' 42.
^ אהרונוביץ, עמ' 68
^ רחובות שכונת גאולה, במדריך רחובות חיפה באתר עיריית חיפה
^ חיים אהרונוביץ, הדר הכרמל - מסכת עמל ויצירה של דור המיסדים. בהוצאת "ועד הדר הכרמל בחיפה", 1958, עמ' 23
^ אהרונוביץ, עמ' 33
^ אהרונוביץ, עמ' 38, 34
^ אהרונוביץ, עמ' 60
^ מודעת פרסום לסלילת דרכים בהדר הכרמל, דבר, 11 ביוני 1925
^ אהרונוביץ, עמ' 72
^ אהרונוביץ, עמ' 89-87
^ ד' כהן, בבניין העברי בחיפה, דבר, 21 בספטמבר 1932
^ אהרונוביץ עמ' 130
^ תמיר גורן, שיתוף בצל עימות - ערבים ויהודים בשלטון המקומי בחיפה בתקופת המנדט הבריטי, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2008, עמ' 342
^ אהרונוביץ עמ' 254

[1] שמעון שטרן, "הדר הכרמל – מרכז החיים היהודיים בחיפה", חיפה בהתפתחותה, 1918–1948, בעמ' 42.

[2] אהרונוביץ, עמ' 68

[3] רחובות שכונת גאולה, במדריך רחובות חיפה באתר עיריית חיפה

[4] חיים אהרונוביץ, הדר הכרמל - מסכת עמל ויצירה של דור המיסדים. בהוצאת "ועד הדר הכרמל בחיפה", 1958, עמ' 23

[5] אהרונוביץ, עמ' 33

[6] אהרונוביץ, עמ' 38, 34

[7] אהרונוביץ, עמ' 60

[8] מודעת פרסום לסלילת דרכים בהדר הכרמל, דבר, 11 ביוני 1925

[9] אהרונוביץ, עמ' 72

[10] אהרונוביץ, עמ' 89-87

[11] ד' כהן, בבניין העברי בחיפה, דבר, 21 בספטמבר 1932

[12] אהרונוביץ עמ' 130

[13] תמיר גורן, שיתוף בצל עימות - ערבים ויהודים בשלטון המקומי בחיפה בתקופת המנדט הבריטי, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2008, עמ' 342

[14] אהרונוביץ עמ' 254

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]