רחוב הרצל (חיפה)
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ערך מלא טעויות וערבוב נושאים כתוצאה מהסתמכות על מקור נוסטלגי.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ערך מלא טעויות וערבוב נושאים כתוצאה מהסתמכות על מקור נוסטלגי. | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | בנימין זאב הרצל |
| אורך | 1.4 ק"מ |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| עיר |
 חיפה |
| שכונה | הדר הכרמל |
| קואורדינטות | 32°48′30″N 35°00′01″E / 32.8083°N 35.00017°E |
  | |
רחוב הרצל הוא רחוב מסחרי ראשי בשכונת הדר הכרמל בעיר חיפה, הקרוי על שמו של בנימין זאב הרצל. הרחוב, שאורכו כ-1,400 מטרים, מתחיל ברחוב שבתאי לוי ומסתיים כהמשך לרחוב גדוד 22.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדמת השכונה העברית הראשונה בחיפה, שכונת הרצליה, נרכשה בשנת 1907 על ידי "אגודת אחים", שבראשה עמדו אנשי הציבור שבתי לוי ומשה גוטל לוין. בשנת 1913, קם בקרבתה בניין הטכניקום (לימים "הטכניון")[1].
בשנת 1918 נמנו באזור שממזרח לשכונת הרצליה (בו הוקמה הדר הכרמל) עשרה בתים בלבד, ולאחר כשנתיים נוספו מספר בתים לאורך רחוב הרצל, שהייתה אז דרך לא סלולה[1]. ברחוב הרצל עצמו עמדו בסך הכל שלושה בתים, והוא עדיין לא היה כביש סלול. הבית הראשון היה שייך לאליהו אורבך, רופא כללי יוצא גרמניה, שהיה חוקר תנ"ך ומיילד. הבית השני היה שייך לשמואל איצקוביץ'. הבית השלישי היה שייך ליהודי עולה מרוסיה, מר סליצן, שהיה מחולק לשני חלקים, כל אחד בן שתי קומות ושתי דירות. בבית זה גר הצייר הרמן שטרוק[2]. שכונת הדר הכרמל הוקמה כ"עיר גנים" על פי תכנונו של ריכרד קאופמן הרחוב הראשי נקרא על שמו של בנימין זאב הרצל, אשר בספרו "אלטנוילנד" תיאר את חיפה כ"עיר העתיד", מרכזה הכלכלי של היישוב היהודי[3].
בשנת 1925 היו בהדר הכרמל כבר 2,500 תושבים שגרו ב-145 בתים ועוד 90 צריפים. השכונה הייתה למרכזה של חיפה העברית שרחוב הרצל בליבה. בשנה זו החלה סלילת הרחוב והקמת תשתיות של מים וביוב על ידי חברת "סולל בונה"[4].
ביולי 1949 הותקן הרמזור הראשון בישראל בצומת הרחובות הרצל, ביאליק ובלפור[5]. הרמזור היה בתחילתו מתקן פנסים תלוי על חוט ובהמשך שודרג. עיתון "הארץ" כינה אותו "מנגנון אור אוטומטי לכיוון התנועה"[5], ורק שנתיים אחר כך האקדמיה ללשון העברית יצרה את המילה רמזור[6]. בינואר 1957 נחנך בצומת גם מעבר תת-קרקעי להולכי רגל[7]. המעבר שופץ ב-2010 לאחר שנים של הזנחה[8].
עד תחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 היה רחוב הרצל הרחוב המסחרי הראשי בחיפה[3]. בעקבות מעבר המסחר לקניונים מחוץ לאזור והזדקנות האוכלסיה בסביבתו[9], המסחר ברחוב ירד מגדולתו[10].
באוגוסט 2013 החל לפעול הקו הירוק של המטרונית, העובר בחלק משטחו של רחוב הרצל[11].
בעשור השני של המאה ה-21 עבר הרחוב שדורג, חידוש תשתיות, ריצוף, שתילת עצים חדשים והתקנת ריהוט רחוב במטרה למשוך עסקים וצעירים לאזור[12].
במאי 2018 אושרה תוכנית לחיבור קצה רחוב הרצל וכביש נחל גיבורים באמצעות רמפה חדשה[13].
מבנים ואתרים ברחוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בית הקרנות, רח' הרצל 18–20.
- בית השעון, רח' הרצל 27.
- המרכז המסחרי החדש, רח' הרצל 29.
- קולנוע אורה, רח' הרצל 41.
- בית הכנסת הגדול של חיפה, רח' הרצל 60 - כיום מקום מושבה של המועצה הדתית חיפה.
- מגדל חיפה (בראשיתו היה קרוי "מגדל חיים"), רח' הרצל 63 - מבנה בעל צורה ייחודית, בו שוכנים בית מלון, משרדים וקליניקות.
- בית הלל יפה, רח' הרצל 32 - ביתו של ד"ר הלל יפה, מראשוני הרופאים ביישוב היהודי בארץ ישראל וממנהיגיו. בשנת 1921 התיישב בחיפה ובנה את אחד מבתי המגורים הראשונים של הדר הכרמל.
- בית דוניה, רח' הרצל 44 - ביתם של גיטה וטוביה דוניה, מראשוני המתיישבים בהדר הכרמל. היה זה הבניין הראשון ממזרח לטכניון בשנת 1920 ושימש למסחר ולמשרדים. הבניין נבנה על ידי טוביה דוניה, מהנדס ומייסדי בית החרושת "עתיד" (לימים בית חרושת "שמן"). גיטה לבית ויצמן, הייתה ממייסדות החינוך המוזיקלי וממקימות "המכון למוזיקה דוניה ויצמן" - הקונסרבטוריון הראשון בחיפה.
- בית ספר כל ישראל חברים, רח' הרצל 77 - הבניין הוקם בשנת 1936 על ידי רשת "כל ישראל חברים" (אליאנס) ובמימון ועד הדר הכרמל, על אדמת פיק"א. המטרה הייתה לשכן בו מוסד חינוכי שהוקם בחיפה בשנת 1884 שפעל בעיר התחתית. המבנה תוכנן על ידי האדריכלים בנימין אוראל ויחזקאל זוהר בסגנון הבינלאומי וזכה בתחרות אדריכלית.
- חלק ממתחם סניף הדר של בית הספר הריאלי.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכאל יעקובסון: סיבוב במלון מגדל חיפה, באתר 'חלון אחורי', 9 בדצמבר 2023.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 עמירם אורן, סיבוב בחיפה, מחוף הים לעיר התחתית, טיפוס להדר ומרכז הכרמל, באתר עמירם במשעולי ישראל, 8 בינואר 2017
- ^ רוזנבליט, צסי, מברלין עד גניגר : תולדות חיים : ב, באתר מט"ח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, תשל"ח
- ^ 1 2
נילי גולד, צומת הרחובות שהשפיע כל כך על הסופרים החיפאים, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2013
- ^ התפתחותה של הדר הכרמל בחיפה, הארץ, 23 בדצמבר 1925
- ^ 1 2 מנגנון אור אוטומטי בחיפה לכיוון התנועה, הארץ, 8 ביולי 1949
- ^ הופעל רמזור שני, דבר, 6 ביוני 1951
- ^ מנהרת חיפה נחנכה, למרחב, 15 בינואר 1957
- ^ פאדי עיאדאת, המעבר המוזנח להולכי רגל בחיפה הפך לגלריית אמנות, באתר הארץ, 21 באפריל 2010
- ^ דוד שליט, ה-Main Street איבד את מקומו לטובת הקניונים הממוזגים - העיריות רוצות להחזיר את "הנשמה של העיר", באתר גלובס, 20 ביוני 2009
שני שילה, לא הוד ולא הדר, באתר הארץ, 14 בפברואר 2008 - ^ אמיר זוהר, חיפה, חיפה, עיר בלי עתיד?, באתר הארץ, 14 במאי 2008
שלומית לן, חיפה, בדרך לתחתית, באתר גלובס, 23 בנובמבר 2005 - ^ דניאל שמיל, שר התחבורה: "הפריפריה נמצאת בגוש דן", באתר TheMarker, 16 באוגוסט 2013
- ^ חיים לוי, רחביה של הצפון מנסה למשוך משקיעים מבחוץ, באתר TheMarker, 1 באוגוסט 2014
- ^ יגאל חי, הושלם אישור החיבור בין רחוב הרצל לכביש נחל הגיבורים, באתר כלבו – חיפה והצפון, 28 במאי 2018
