בית הכנסת הגדול (חיפה)
מידע כללי | |
---|---|
סוג | בית כנסת, אתר מורשת לאומית (ישראל) |
כתובת | הרב הרצוג 5, חיפה |
מיקום | חיפה |
מדינה | ישראל |
קואורדינטות | 32°48′23″N 35°00′06″E / 32.80649°N 35.00169°E |
בית הכנסת הגדול של חיפה הוקם במזרח שכונת הדר הכרמל בשנת 1937, ונפתח לתפילה בערב ראש השנה שנת תרצ"ט (ספטמבר 1938). בית הכנסת היה פעיל ביותר עד שנות ה-80 של המאה ה-20, עת התדלדלה האוכלוסייה הדתית בשכונה. תקופה מסוימת היה בית הכנסת סגור עד שהופעל מחדש על ידי מניינים חרדיים.
הקמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבר בתחילת שנות ה-30 עלה צורך בבניית מבנה גדול יותר עבור בית הכנסת המרכזי של הדר הכרמל[1]. בשנת 1935 התקיימה תחרות בין אדריכלים לתכנון בית הכנסת הגדול. בתחרות השתתפו 67 תוכניות, וזכה בה אדריכל מקס לב ועוזרו אדריכל מאיר בן אורי[2]. בפברואר 1937 הוצא מכרז לבחירת קבלן בנייה[3]. בשלב ראשון הוקמה מעל אולם בית הכנסת תקרה זמנית בגובה של תשעה מטרים. בהמשך הורחב מבנה בית הכנסת. בית הכנסת נפתח לתפילה באולם הגדול בערב ראש השנה של שנת תרצ"ט - ספטמבר 1938[4][5][6]. ביולי 1939 סויד וטויח האולם הגדול[7]. עם זאת, לא נמצא תקציב לסיום בניית המבנה והוא עמד בנוי למחצה עד שהעירייה דרשה לסוגרו אם לא ייפתחו לו פתח נוסף וחלונות נוספים וייבנו לצידו מבנה של שירותים[8][9]. במצבו זה לא משך בית הכנסת מתפללים והוא סבל מעזובה[10]. פרוץ מלחמת העולם השנייה סתם את הגולל על התקוות לסיום הבנייה ובימים נוראים של תחילת שנת תש"א לא התקיימו בבית הכנסת תפילות, בהוראת הג"א עקב היעדר מקלט[11]. אף על פי שלא הושלם, היה בית הכנסת למרכז לכינוסים ציבוריים גדולים בימי שמחה ואבל, בהיותו מהאולמות הגדולים ביותר בחיפה[12]. עם זאת, ועד בית הכנסת התקשה לממן את פעילותו השוטפת ולא הצליח לממן את החובות שנוצרו במהלך הבנייה. בשנת 1943 אף נעשה ניסיון למכור את ריהוט בית הכנסת כדי לכסות את החובות[13]. באביב 1944 חלה התעוררות להשלמת מבנה בית הכנסת. נדבן הבטיח לתרום לצורך הבנייה 10,000 לא"י אם הקהילה תתרום גם כסכום הזה[14]. הקהילה הטילה לצורך כך מס על צרכני המים[15]. בנוסף, הושג רישיון לקבלת חומרי בנייה[16]. הבנייה החלה במרץ 1945[17][18] אולם כללה רק את השלמת הכניסה הראשית לבית הכנסת וחדר המדרגות מכיוון מערב[19]. בית הכנסת נותר במצבו החצי גמור, עם רצפת בטון לא מרוצף וגג עץ זמני, במשך שנים רבות[20]. הקומה התחתונה, הפונה לרחוב הרצל לא הושלמה והייתה לאתר פסולת[21].
לאחר הקמת המדינה, באמצע 1949, החליט ועד הקמת בית הכנסת להשכיר את הקומה התחתונה לצורך מימון השלמת בית הכנסת, אם לא תמצא דרך אחרת[22]. לבסוף, בנובמבר 1949 לקחה על עצמה עיריית חיפה להשלים את הבניין[23]. לצורך כך העניקה הכנסת לעיריית חיפה מלווה של 85 אלף לירות[24]. בשנת 1953 הוחל בבניית בית הכנסת בשלושה שלבים. שלב ראשון נועד להשלים את הקומה התחתונה כאולם שמחות, שלב שני נועד להשלים את המבנה החיצוני ושלב שלישי לגימור הפנימי[25]. השלב הראשון היה לקראת סיום באוגוסט 1953[26]. במאי 1955 הושלם השלב השני[27], וביוני 1955 החליטה העירייה על הקצבה להשלמת השלב השלישי[28]. ביוני 1956 הוחל בשלב השלישי להשלמת בית הכנסת[29] והעבודות נמשכו מספר שנים[30]. בסוף שנת 1956 נערכה תחרות בין אמנים לקישוט חזית בית הכנסת בתבליט אבן בגודל 4 מטר גובה ו-10 מטר רוחב. בתחרות זכה האמן ישראל רובינשטיין. נושא התבליט היה " אתחלתא דגאולה", ובו מופיעים אליהו הנביא איש הכרמל, במרכבה ובה סמלי השבטים[31].
מבנה בית הכנסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבנה בית הכנסת כולל שלוש קומות. שטח האולם המרכזי של בית הכנסת הוא כ-1,000 מטרים רבועים והוא מכיל כ-1,100 מקומות ישיבה. גובה האולם הגיע ל-16 מטר, כשבחלקו הייתה תקרה בגובה של 4.5 מטר שהיווה רצפה של עזרת נשים. מבחוץ, גובה הבניין מרחוב הרצל היה כ-23 מטר ועל הבניין הוצבה כיפה[4].
פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים הראשונות נרשמו רק מעט מתפללים קבועים ובשנת תש"ב עמד מספרם על 286. תוך ארבע שנים עלה מספר המתפללים לכ-1,200[32]. בשנת 1944 החל יצחק מן לכהן כחזן בית הכנסת[33]. בשנים 1946–1947 היה אברהם ברון חזן בית הכנסת.
סביב בית הכנסת הגדול בין הרחובות הרצוג והרצל הוקמו מספר מוסדות עזרה וישיבות, וקטעי רחובות באזור זה נסגרים בשבת לתנועת כלי רכב.
מצב תחזוקתו של בית הכנסת לא היה מן המשופרים ובשנת 1984 ביקש יונה יהב, אז חבר מועצת עיריית חיפה, מראש העיר, אריה גוראל, לשפץ את המבנה[34].
עם השינוי בדמוגרפיה של שכונת הדר הכרמל נזנח בית הכנסת ונותר ריק. הקרן לחיפה בקשה לחדש את בית הכנסת במסגרת תוכנית להפוך את חלקו למרכז מורשת[35]. בשנת 2006 ביקש הרב שאר ישוב הכהן מחסידות חב"ד להפעיל את בית הכנסת. לאחר זמן קצר ביקשה העירייה שאנשי חב"ד יפנו את המבנה באופן זמני לצורך שיפוצים כדי להכניס לתוכו את משרדי המועצה הדתית. בתום השיפוצים נכנסו אנשי חסידות בעלז למבנה, מתוקף הרשאה של עמותת בית הכנסת. לאחר מכן נכנסו גם חסידי גור למבנה ולאחר מאבקים הושג הסדר על פיו חסידות בעלז קיבלה את האולם הגדול בעוד חסידי גור התפללו באחד החדרים בקומה התחתונה. באוקטובר 2012 פסק בית המשפט, לבקשת חב"ד, שסמכות ההחלטה על השימוש במבנה הוא בידי עיריית חיפה[36]. במהלך שנת 2013 נכנס מניין ליטאי להתפלל באולם הספרייה התורנית בקומה הראשונה, שנותר ריק. בעקבות זאת, הם פונו בידי המשטרה[37].
ספרייה תורנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1949 הוקמה בבית הכנסת ספרייה תורנית[38]. בשנת 1956 עברה הספרייה לקומה התחתונה[39].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סיבוב בבית הכנסת המרכזי בשכונת הדר בחיפה
- אוסף בית הכנסת המרכזי בהדר הכרמל, חיפה מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בחיפה, בית הכנסת המרכזי, דואר היום, 1 בינואר 1934
- ^ הארץ, 13 בנובמבר 1935
- ^ לבניין בית הכנסת המרכזי בהדר הכרמל, דבר, 21 בפברואר 1937
- ^ 1 2 בניין בית הכנסת המרכזי בהדר הכרמל, דבר, 13 באוקטובר 1938
- ^ חיפה, בניין ביהכנ"ס מתקרב לגמר, הצופה, 13 בספטמבר 1938
- ^ הבניין החדש של ביהכנ"ס לקראת הגמרו, הצופה, 21 בספטמבר 1938
- ^ קבלת פני הראשון לציון בחיפה, הצופה, 25 ביולי 1939
- ^ להסיר את החרפה מעל הציבור העברי בחיפה, הצופה, 12 בפברואר 1940
- ^ חיפה, מתי ייגמר בניין בית הכנסת?, הצופה, 4 באפריל 1940
- ^ חיפה, כ' הרבנים בבית הכנסת המרכזי, הצופה, 18 בנובמבר 1940
- ^ ענייני בית הכנסת המרכזי בסימן עלייה, הצופה, 11 בפברואר 1941
- ^ יחדל הזלזול בבית הכנסת המרכזי בחיפה, הצופה, 26 במרץ 1943
- ^ תיק מספר 190/41, הצופה, 10 במרץ 1943
מכתבים למערכת, הצופה, 5 באפריל 1943 - ^ דרישה להשלמת בניין בית הכנסת המרכזי, הצופה, 6 ביולי 1944
- ^ בניין בית הכנסת, הצופה, 29 באוקטובר 1944
- ^ חיפה, חמרי בניין לבית הכנסת, המשקיף, 18 במאי 1944
חיפה, רשיון לבניין בית הכנסת, המשקיף, 13 ביולי 1944 - ^ החלה בניית בית הכנסת המרכזי בחיפה, המשקיף, 7 במרץ 1945
- ^ להשלמת ביהכנ"ס המרכזי בחיפה, הצופה, 6 במאי 1945
- ^ מה יהיה על בניין בית הכנסת, חרות, 19 ביוני 1949
- ^ בית הכנסת המרכזי, חרות, 9 במאי 1951
- ^ מכרז קבלני להשלמת ביהכ"נ המרכזי בחיפה, הצופה, 20 באוגוסט 1952
- ^ לקידום בניית בית הכנסת המרכזי בחיפה, הצופה, 5 ביולי 1949
- ^ עיריית חיפה תשלים את בניין בית הכנסת המרכזי, הצופה, 10 בנובמבר 1949
- ^ חיפה, דבר, 12 ביולי 1950
- ^ ביהכ"נ בחיפה בבניינו, הצופה, 10 במרץ 1953
- ^ צפוייה הפסקה לבניית ביהכ"נ המרכזי בחיפה, הצופה, 13 באוגוסט 1953
- ^ תמורות בנוף הבנוי, הצופה, 8 במאי 1955
- ^ עיריית חיפה אישרה מלווה, הצופה, 28 ביוני 1955
- ^ החל שלב בנייה להשלמת בית הכנסת המרכזי, הצופה, 12 ביוני 1956
- ^ 9 מגרשי משחקים יתוספו בחיפה, דבר, 26 במרץ 1959
- ^ מ. בן אורי, תבליט "אתחלתא דגאולה" בחזית ביהכ"נ המרכזי בחיפה, הצופה, 18 בדצמבר 1956
- ^ חיפה, בית הכנסת המרכזי במזל עליה, בית הכנסת, שבט תש"ז, באתר היברובוקס
- ^ חיפה - בביהכנ"ס המרכזי, דבר, 26 בספטמבר 1944.
- ^ חיפה לפני 28 שנה: יהב מבקש לשפץ את בית הכנסת הגדול, אתר לדעת, אלול תשע"ב
- ^ שמואל קופר, תחקיר: למי שייך בית הכנסת המרכזי של חיפה?, אתר צופר, 18 במרץ 2010
- ^ יקי אדמקר, תבוסה לבעלזא - תפונה מבית הכנסת הגדול בחיפה, באתר בחדרי חרדים, ספטמבר 2012
- ^ ישראל כהן, חיפה: פקחים פשטו על בית הכנסת ופינו את המתפללים, באתר כיכר השבת, 30 בספטמבר 2013
- ^ עם הספרייה תורנית מדעית, הצופה, 14 בינואר 1951
- ^ הספרייה התורנית למשכן קבע, הצופה, 8 באפריל 1956