לדלג לתוכן

מורן סבוראי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מורן סבוראי
לידה 1968 (בת 56 בערך)
רביבים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מורן סבוראי היא משפטנית ועורכת דין המתמחה בייצוג בתחום דיני העבודה ובג"ץ.

לסבוראי תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהאוניברסיטה העברית ותואר ד"ר לפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב.[1] בשנים 2004-2008 הועסקה כממונה על מחקר ופיתוח בנציבות תלונות הציבור על שופטים. בשנים 2008-2011 שימשה עוזרת משפטית של נשיא בית הדין הארצי לעבודה סטיב אדלר. כמו כן, שימשה כמרכזת הוועדה הקבועה לאתיקה של נציגי ציבור בבתי הדין לעבודה וכמרכזת ועדה לעניין המומחים הרפואיים בבתי הדין לעבודה.[2]

בשנים 2011-2015 הייתה שותפה במשרד עורכי הדין בני כהן, המתמחה בדיני עבודה. בשנים 2015-2021 הייתה שותפה מייסדת במשרד עורכי דין אותו הקימה עם שני שותפים - עו"ד אמיר בשה ועו"ד גלעד זבידה. כיום היא בעלת משרד עורכי דין המתמחה בליווי וייצוג ועדי עובדים בתהליכי משא ומתן, בסכסוכי עבודה ובהליכים קיבוציים, וכן מייצגת עובדים גם בתיקי פרט - בין היתר מייצגת בפניות עובדים למבקר המדינה במקרים של חושפי שחיתויות.[2]

עד שנת 2019 כיהנה סבוראי כשופטת ברשות השיפוט של ההסתדרות - הטריבונל הפנימי בו נדונות מחלוקות בין וועדי עובדים, איגודים וחברי ההסתדרות לבין הארגון. עוד משמשת סבוראי כמרכזת ועדת פרס ראש הממשלה גולדה מאיר מטעם עמותת מכון גולדה מאיר למנהיגות.[3]

ספרים ופרסומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2019 פרסמה סבוראי יחד עם עו"ד אמיר בשה את 'ספר ועדי עובדים', בהוצאת נבו. הספר עוסק במבנה ההסתדרות וכולל פרשנות של תקנות ועדי העובדים, המסמך המפרט את אופן פעולתם ואת יחסיהם עם ארגון העובדים המייצג אותם. הפרשנות, מבוססת על שורה ארוכה של פסיקות שנקבעו ברשות השיפוט בהסתדרות. הספר מהווה חלק מסילבוס החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב. את ההקדמה לספר כתב שופט בית המשפט העליון )בדימוס) יצחק זמיר.

ב-2023 פרסמה את הספר 'משפט העבודה הקיבוצי : תיאוריה, פרקטיקה ומעשה', אף הוא בהוצאת נבו, העוסק בדיני שביתות, התארגנות עובדים, וזכויות העובדים והמעסיקים בסכסוכי עבודה ובמהלך צעדים ארגוניים. ההקדמה לספר נכתבה על ידי נשיא בית הדין לעבודה (בדימוס) יגאל פליטמן. לעו"ד סבוראי מאמרים שפורסמו בכתבי עת וספרים.[3] נשיאת בית המשפט העליון בדימוס אסתר חיות, ציטטה ממאמרה של סבוראי בנושא עצמאות שיפוטית בטקס השבעת שופטים בינואר 2019.[4]

הליכים וייצוג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבוראי ייצגה את ארגון העיתונאים בישראל במספר עתירות לבג"ץ בין היתר כנגד כוונת הכנסת והממשלה לפצל את תאגיד השידור הציבורי לשניים. בג"ץ הורה למחוק את העתירה אך ציין את חשיבות השמירה על חופש העיתונות ומניעת התערבות פוליטית בפעילות התאגיד.[5] בבג"ץ במסגרתו נקבע כי שב"כ לא יעקוב אחר עיתונאים אלא במתווה מיוחד הלוקח בחשבון את חשיבות חופש העיתונות ואת החשיבות לשמירה על חסינות מקורות עיתונאיים.[6] בבג"ץ כנגד משטרת ישראל בנוגע להגבלת הסיקור העיתונאי בעיר העתיקה בירושלים ובסביבותיה.[7] כמו כן ייצגה את ארגון העיתונאים בבית הדין הארצי לעבודה בעתירה בה נקבע כי ארגון העיתונאים ולא אגודת העיתונאים בתל אביב, הוא הארגון המייצג את עובדי ידיעות אחרונות;[8] ובעתירה אחרת בה נקבע כי עיתונאי ynet מהווים יחידת מיקוח נפרדת וקבועה.[9]

עוד ייצגה סבוראי את איגוד קציני הים במספר עתירות לבג"ץ בין היתר בנושא הבטחת העסקתם של אנשי צוות ישראליים באניות ובכלי שיט הפוקדים את נמלי ישראל,[10] וכן ייצגה את ועד עובדי רכבת ישראל בבית הדין הארצי לעבודה אשר קבע כי לוועד זכות שביתה כנגד שינוי מבני בחברה המעביר חלק מהפונקציות שבוצעו על ידי עובדי החברה לחברה חיצונית.[11]

לצד זאת, ייצגה וועדים במשאים ומתנים קיבוציים, בין היתר את ועדי העובדים בתאגיד השידור הציבורי כאן, עובדי חדשות 13, עובדי חדשות i24, עובדי חברת SAP בישראל, עובדי בית החולים הדסה, עובדי החברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה).[12]

משרדה דורג כמשרד 'מוביל' בתחום דיני העבודה במדד Duns100 בשנים 2024, 2021, 2020 וכמשרד 'בולט' בשנים 2023, 2022 ו-2017-2019.[13]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבוראי נולדה בשנת 1968 בקיבוץ רביבים, ביתה של לוחמת הפלמ"ח רחל סבוראי.[14] סבוראי מתגוררת ביישוב בית חשמונאי, נשואה ולה שלושה ילדים.[15]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מורן סבוראי - Partners & Co, באתר Partners & Co, ‏23 במרץ 2023
  2. ^ 1 2 אודותנו באתר משרד מורן סבוראי
  3. ^ 1 2 ד"ר מורן סבוראי, משרד עורכי דין, באתר Duns100
  4. ^ דברים בטקס השבעת שופטים ביום 8.1.2019 הנשיאה אסתר חיות
  5. ^ בג"ץ 2996/17 ארגון העיתונאים בישראל ואח' נ' ראש הממשלה ואח', 23.1.2019
  6. ^ בג"ץ 2109/20 שחר בן מאיר ואח' נ' ראש הממשלה ואח', 26.4.2021
  7. ^ בג"ץ 6118/17, 6192/17, 6196/17 האגודה לזכויות האזרח ואח' נ' משטרת ישראל ואח', 1.11.2018
  8. ^ סב"א (ארצי) 22825-08-13 ארגון העיתונאים בישראל ואח' – אגודת העיתונאים בת"א וידיעות אחרונות בע"מ, 12.3.2014
  9. ^ עס"ק (ארצי) 59352-10-13 ידיעות אינטרנט בע"מ, שותפות רשומה – הסתדרות העובדים הכללית החדשה, ארגון העיתונאים בישראל, 21.8.2014
  10. ^ בג"ץ 8041/22 האיגוד הארצי לקציני הים נ' שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, 7.8.2024, בג"ץ 4683/15 האיגוד הארצי לקציני הים – הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' שר התחבורה והבטיחות בדרכים ואח', 13.3.2016
  11. ^ בר"ע 50556-09-11 הסתדרות העובדים הכללית החדשה וועד העובדים בחברת רכבת ישראל – חברת רכבת ישראל בע"מ ומדינת ישראל, 28.9.2011
  12. ^ הסכמים קיבוציים באתר משרד מורן סבוראי
  13. ^ דירוג Duns100
  14. ^ פוסט בפייסבוק של מכון גולדה מאיר
  15. ^ להשמיע את הקול של העובדים, אתר ההסתדרות