כביש 13
 | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סיווג | כביש ארצי |
| ציר | כביש רוחב |
| אורך | 12 ק"מ |
| מיקום | |
| נקודת התחלה | צומת ציחור |
| נקודת סיום | צומת מנוחה |
| קואורדינטות | 30°16′44″N 35°03′00″E / 30.279°N 35.05°E |
  | |
כביש 13 הוא כביש רוחב ארצי בדרומה של מדינת ישראל. הכביש מקשר בין צומת ציחור בכביש 40 (כביש הר הנגב) לבין צומת מנוחה בכביש 90 ("כביש הערבה").
הכביש, שאורכו 12 קילומטר, הוא כביש הרוחב היחיד בערבה (הכניסות האחרות מכביש הערבה אל פנים הארץ נמצאות במרחק של 37 קילומטר מדרום, בצומת קטורה, ו-60 קילומטר מצפון, בצומת עין חצבה). הכביש משמש בעיקר כציר תנועה בדרך לאילת וליישובי דרום הערבה ומהם חזרה, באמצעות כביש 40 החוצה את הנגב במכתש רמון, והוא תוואי חליפי לכביש הערבה.
על-פי תוכנית משרד התחבורה לעדכון המספור של רבים מכבישי ישראל שעליה פורסם בסוף שנת 2018 – הכביש צפוי לרדת בהיררכיית כבישי ישראל מדרגת כביש ארצי לדרגת כביש אזורי ולהיקרא כביש 113. על פי תוכניות משרד התחבורה, שינוי מספרי הכבישים בשלטי הדרכים השונים צפוי להתרחש בתוך שנתיים (עד סוף שנת 2020).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך שנות ה-60, כאשר נסלל כביש הערבה מצפון לדרום, שימש כביש 13 את הנוסעים לאילת בכביש הערבה בתקופה בה טרם נפרץ החלק הדרומי של כביש הערבה. באותה תקופה תואר הכביש כ"דרך ייסורים רצופת גלים ומהמורות הגורמים להתפרקות עצמות וחלקי מכוניות"[1]. הכביש כונה אז כביש המונטמורילוניט. הכביש שוקם בתחילת שנות ה-80 במסגרת ההערכות של צה"ל בנגב בעקבות פינוי סיני[2].
טופוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכביש הוקם על קו הגבול הנופי והטופוגרפי שבין רכס מנוחה הגבעי שמצפון לו, המגיע לפסגותיו בהר מנוחה ובהר חמדה, שתיהן בגובה של 409 מטר מעל פני הים; לבין השטח המישורי שמדרום לו. בעוד שרכס מנוחה המסתיים במזרחו בגבעת עורקים בגובה של 298 מטר, סמוך מאוד למישור הערבה, מנוקז בחלקו צפונה אל אפיקיו התלולים של נחל פארן, המישור שמדרום לכביש שגובהו בין 200 ל-300 מטרים בלבד מתון ממנו בהרבה. המישור מנוקז על ידי נחל מנוחה, נחל יזיז ונחל דממה, והוא המישור הצפוני ביותר שאיפשר את הקמת הכביש בנוחיות. הכביש עצמו בתוואי של 12 ק"מ יורד מגובה של 270 מטר מעל פני הים לגובה של 85 מטר מעל פני הים בלבד, בשיפוע של כ-1.5% ואחיד למדי, דבר המתאפשר לו לשמור על תוואי ישר יחסית.
אתרי עניין
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכביש מסתיים בצומת מנוחה, מקום בו הקים כושי רימון את פונדק 101, 101 ק"מ צפונית מטאבה או על שם יחידה 101, אשר העריץ בנעוריו. הפונדק ניצב אל מול הפתח בהרי אדום המוביל אל פטרה שבירדן, וגם היורדים בכביש 13 יכולים להבחין בפתח זה. בצידו האחר של הכביש, סמוך לתחילתו בצומת ציחור, חולף שביל ישראל.
צמתים לאורך תוואי הכביש
[עריכת קוד מקור | עריכה]| קילומטרים | שם | סוג מפגש | מיקום | דרכים מצטלבות |
|---|---|---|---|---|
| כביש 13 ממערב למזרח | ||||
| 0 | צומת ציחור | 
|
נחל ציחור |  כביש 40
|
| 12 | צומת מנוחה |
|
נחל מנוחה |  כביש 90
|
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)