יחסי ישראל–מיאנמר
| יחסי ישראל–מיאנמר | |
|---|---|
|
|
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
| ישראל | מיאנמר |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 676,578 |
| אוכלוסייה | |
| 10,019,883 | 54,646,763 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 509,901 | 64,815 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 50,889 | 1,186 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | דיקטטורה נשיאותית |
_-_RETURN_FROM_A_STATE_VISIT_TO_BURMA.jpg)
היחסים בין מדינת ישראל לבין מיאנמר החלו ב-1954 ובורמה (שמה הקודם של המדינה) הייתה המדינה הראשונה בדרום-מזרח אסיה לקיים יחסים דיפלומטיים עם ישראל וביקורו של ראש ממשלתה או נו בישראל בשנת 1955 היה הביקור הרשמי הראשון של ראש מדינה זרה בישראל. על-פי פרסומים שונים, ישראל מהווה אחת מספקיות הנשק העיקריות של ממשלת מיאנמר, אשר האיחוד האירופי וארצות הברית מקיימות אמברגו נשק עליו.
יחסים ראשוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קשרים הדוקים היו קיימים בין שתי המדינות כבר בשנות ה-50. או נו, ראש הממשלה הראשון של בורמה לאחר שזכתה לעצמאותה, גילה יחס אוהד למדינת ישראל וכונן עמה יחסים דיפלומטיים. בורמה וישראל חלקו מספר מאפיינים דומים - שתיהן אומות בעלות מורשת עתיקה שזכו לעצמאות מבריטניה ב-1948 ובשתיהן התקיים משטר סוציאל-דמוקרטי בראשות דמות כריזמטית (או נו בבורמה, דוד בן-גוריון בישראל), בשתי המדינות נמצאו אזורים צחיחים שנזקקו לפיתוח ובשתיהן התקיים מצב מתוח בגבולותיהן עם שכנותיהן החזקות (מדינות ערב בישראל, סין והודו בבורמה). או נו ראה בישראל בכלל ובקיבוצים והמושבים בפרט מודל סוציאליסטי שניתן למימוש גם בארצו. קברניטי המדיניות הישראלים, משה שרת ובן-גוריון חפצו להוציא את המדינה הצעירה מן הבידוד הדיפלומטי שנכפה עליה עקב החרם הערבי והחלטותיה האנטי-ישראליות של ועידת באנדונג של המדינות הבלתי-מזדהות ולמצוא מדינות ידידות ברחבי העולם, בפרט חיפשו "שער לאסיה". בין בן-גוריון ואו נו נקשרו גם יחסי ידידות אישיים על רקע התעניינותו של בן-גוריון בבודהיזם.
ב-1952 הגיעה לישראל משלחת מטעם המפלגה הסוציאליסטית הבורמית ובנובמבר 1953 נפתחה צירות ישראל בבורמה בראשותו של דוד הכהן, שהיה לשגריר ישראל הראשון במדינה וכיהן בתפקיד עד 1955. בשנים 1960–1963 כיהן בתפקיד אלישיב בן חורין.
ב-29 במאי 1955 הגיע או נו לביקור ממלכתי בישראל בלוויית רעייתו. היה זה ביקור ראשון של מנהיג מדינה זרה בישראל. או נו לא נכנע ללחץ מדינות ערב שניסו להניאו מהביקור, ואף ביטל בשל כך ביקור בקהיר. לאור זאת ולאור יחסו החם כלפי ישראל, בפרט לאחר הרגשת הבדידות המדינית ששררה בישראל לאחר החלטות ועידת באנדונג, התקבל או נו בישראל בהתלהבות. בנמל התעופה לוד התקבל האורח על ידי ראש הממשלה משה שרת, השרים לוי אשכול, ויוסף ספיר, יושב ראש הכנסת יוסף שפרינצק והרמטכ"ל משה דיין. נערכו לו קבלות פנים בירושלים אצל ראש הממשלה משה שרת ונשיא המדינה יצחק בן-צבי והוענקה לו אזרחות כבוד של תל אביב. השײרה שבה נסע במכונית פתוחה, כשהוא לבוש בלבוש מסורתי ובמצנפת, התקבלה בהתלהבות על ידי המונים בכל מקום בו חלפה, והביקור הפך לאירוע תקשורתי גדול.
ב-1958 ביקרו משה דיין ושמעון פרס בבורמה.
בתקופת כהונה מאוחרת יותר של או נו, בשנת 1961 קיים ראש הממשלה דוד בן-גוריון ביקור גומלין בבורמה, שכלל שהיה בת מספר ימים במנזר בודהיסטי.[1][2]
גולדה מאיר תיארה כך את יחסי ההדדיות בין המדינות: "הם לקחו מאיתנו כמעט בשלמות את הרעיון שאנשים יכולים לעבוד כחקלאים ובאותו זמן להתאמן בהגנה עצמית [...] אני הצעתי לבורמנים שיקימו ישובי ספר משלהם בצורה זו, והצעתי להם שישלחו קבוצה גדולה של חיילים בורמנים משוחררים עם משפחותיהם לישראל לשנה בערך כדי שיעבדו בקיבוצים [...] ואילו אנחנו נשלח ישראלים לבורמה שיעזרו לתכנן שם מושבים נוסח בורמה"[3] שבועות ספורים לאחר ביקורה אירע המהפך השלטוני בבורמה, ואו נו הודח בהפיכה צבאית ב-1962.
הגנרל נה וין שתפס אז את השלטון בבורמה הנהיג משטר סוציאליסטי חד-מפלגתי. הקשרים הידידותײם עם ישראל דעכו אך המשיכו להתקיים במעמדם הדיפלומטי והשגרירים המשיכו לכהן. הרמטכ"ל יצחק רבין ביקר בבורמה ב-1966, שר החוץ אבא אבן ביקר ב-1967 ושר החוץ משה דײן ביקר ב-1979.
תחת שלטון החונטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היחסים בין ישראל לבורמה שופרו שוב רק ב-1988, לאחר ההפיכה ותפיסת השלטון על ידי החונטה הצבאית ששלטה במדינה דה יורה עד 2010 ודה פקטו עד נובמבר 2015. מיד לאחר ההפיכה הוטל אמברגו נשק אירופי על מיאנמר, אליו הצטרפה מאוחר יותר ארצות הברית. החונטה, שחיפשה ספקי נשק חדשים עבור הצבא והמשטרה הבורמײם פנתה לישראל.
מלבד שיתוף הפעולה הביטחוני מכשירה ממשלת ישראל, במסגרת מש"ב – סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל, פקידי ממשל מיאנמרים. משלחות ממיאנמר מגיעות לישראל להשתלמות, בעיקר בתחומי החקלאות, וישראל מספקת תמיכה מדעית ופתרונות טכנולוגײם מתקדמים למשטר במיאנמר.[4]
באוגוסט 2014 נערך במיאנמר ביקור רשמי של סגן שר החוץ הישראלי, צחי הנגבי. בינואר 2015 נערך ביקור רשמי על ידי שר החקלאות ופיתוח הכפר יאיר שמיר.
בספטמבר 2015 הגיע רמטכ"ל מיאנמר לביקור רשמי בישראל[5].
לאחר שלטון החונטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל מ-2016 הואשם צבא מיאנמר ברדיפת בני הרוהינגיה, שבמהלכה נהרגו אלפי בני אדם. על רקע זה עלו קריאות להימנע ממכירת נשק מישראל למיאנמר.[6][7][8] בשנת 2017 הציעה ישראל סיוע לבני הרוהינגיה שנמלטו ממנאימר לבנגלדש, אך הממשל בבנגלדש (שאינו מכיר במדינת ישראל) סירב לקבל סיוע מישראל[9].
בהצבעה באו"ם על גינוי הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל ב-2018 נמנעה מיאנמר, ובכך נמנתה על מיעוט מהמדינות באו"ם שלא הצביעו בעד הגינוי[10].
סחר
[עריכת קוד מקור | עריכה]סחר צבאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת 1954 הגיעה לישראל משלחת רכש של בורמה. בעקבות הביקור נחתמו עסקאות נשק בין המדינות. ישראל העבירה במרץ 1954 לבורמה 30 מטוסי ספיטפייר (לאחר שהוחלפו בחיל האוויר הישראלי על ידי מטוסי סילון מסוג מטאור), אימנה 6 טייסים בורמזײם בישראל ובספטמבר 1954 יצאה משלחת טכנית של חיל האוויר לבורמה, כדי לסייע בהכשרת טכנאים מקומיים בתחזוקת המטוסים.[11] העסקה כללה גם מכירת תותחים, מקלעים ותחמושת למטוסים בעסקה שהיקפה היה כמיליון דולר. עסקה נוספת הייתה מכירת 30,000 רובים לצבא בורמה, וכן משלחות צבאיות ישראליות שסייעו בתחומי הרפואה הצבאית, ארגון בית הספר לצניחה ועוד.[12]
מיד לאחר ההפיכה הצבאית ב-1988 הוטל אמברגו אירופי על מיאנמר, אליו הצטרפה מאוחר יותר ארצות הברית. החונטה, שחיפשה ספקי נשק חדשים עבור הצבא והמשטרה הבורמײם פנתה לישראל. באוגוסט 1989 הגיעו שתי ספינות למיאנמר. הן היו עמוסות בנשק מזרח אירופי שכלל טילי נ"ט 55 מ"מ ומטולי רימונים 40 מ"מ. הספינות, ששײטו תחת דגל בלגי וסינגפורי, העבירו נשק שישראל תפסה בלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה ונסיגת הכוחות הפלסטינײם ומכרה אותו למיאנמר.[13]
ב-1991 ביקרה משלחת ביטחונית ישראלית במיאנמר ומכרה 500 תת-מקלעים מסוג עוזי לשימוש כוחות הביטחון המיוחדים של החונטה. כמו כן החל צבא מיאנמר לייצר בתחילת שנות ה-90 במפעל מיוחד רובי סער הדומים לרובה הסער הישראלי גליל. באוגוסט 1997 זכתה חברת אלביט הישראלית במכרז להשבחת 36 מטוסי קרב של צבא מיאנמר. אלביט סיפקה מערכות ניווט מתקדמות, אמצעי ראיית לילה, ופצצות מונחות לייזר מדגמים שונים. כמו כן 12 מטוסים נוספים הושבחו על ידי אלביט כעבור שנה, וסופקו לה גם טילי אוויר-אוויר ישראליים. ב-1998 רכש צבא מיאנמר 16 תותחי 155 מ"מ מתוצרת סולתם מערכות, שהועברו ככל הנראה דרך צד שלישי - סינגפור[5].
ב-2002 הפסיקה הודו לפעול על-פי "רשימה שחורה" של מדינות האסורות ביצוא הביטחוני והחלה לײצא נשק למיאנמר כדרך קבע. שיתוף הפעולה הצבאי בין שתי המדינות התהדק מאוד. שנה מאוחר יותר, ב-2003, מכרה תע"ש להודו 3400 רובי סער מסוג תבור ו-200 רובי צלפים מסוג גליל[14] ניתן להניח שלפחות חלק מהנשק הזה הגיע לידי ממשלת מיאנמר.[דרוש מקור]
דו"ח של צבא מיאנמר משנת 2006 מנה את התותחים האלו מסוג סולתם כחלק מהמלאי של הצבא.[15]
ישראל הייתה מעורבת גם בבנײת שלוש משחתות עבור צי מיאנמר שמשקלן 1200 טון. ישראל סיפקה להן ציוד טכני וכן תותחי 76 מ"מ שנוסו בספינות טילים מדגם סער 4 הישראליות.[16]
בספטמבר 2015 הגיע רמטכ"ל מיאנמר לביקור רשמי בישראל, והודיע על רכישת ספינת "סופר דבורה סימן 3" מתוצרת התעשייה האווירית לישראל.[5]
על רקע רדיפת בני הרוהינגה במיאנמר החל מ-2016 עלו קריאות להימנע ממכירת נשק מישראל למיאנמר.[17][7][8] בספטמבר 2017 עתרה קבוצת פעילי זכויות אדם לבג"ץ, בבקשה לאסור על ישראל למכור נשק למיאנמר. לבקשת המדינה הדיון התנהל בדלתיים סגורות, ובג"ץ גם הטיל צו איסור פרסום על החלטתו[18].
לטענת מכון סטוקהולם למחקרי שלום סך כל העסקאות[דרושה הבהרה] בין המדינות עד 2018, הגיע לכ-112 מיליון דולר[19].
נציגויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ישראל מחזיקה בשגרירות ביאנגון (בירת מיאנמר עד 2005).
- שגרירות מיאנמר בישראל נמצאת בתל אביב והיא אחת משגרירויותיה הגדולות בעולם.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסף נמרי, יחסי ישראל בורמה, עבודת גמר מחקרית המוגשת לאחר קבלת התואר מוסמך, אוניברסיטת חיפה, הפקולטה למדעי הרוח, החוג ללימודי ארץ ישראל, אוגוסט 2008, אב תשס"ח
- משה יגר, ראשיתו של שירות החוץ 1948–1967, הוצאת כרמל, 2021, עמ' 173–191.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסי נמרי, איש אמיץ שקם ולא חת מגשת, עת־מול 227
אנשי צבא בורמה מבקרים בבסיס ח"ן, יומני כרמל 1954 (התחלה 0:43)- ראש ממשלת בורמה מבקר בישראל, ארכיון ספילברג, יולי 1959
- הסכם לשיתוף פעולה בין ישראל לבורמה, פרוטוקול ישיבת הממשלה מיום 18-03-1956, עמוד 10, באתר גנזך המדינה
- יחסים מדיניים ישראל-בורמה בדרג ממשלתי, באתר גנזך המדינה, 30 ביוני 1963
- שרת החוץ גולדה מאיר מבקרת בדרום מזרח אסיה, 1962, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- גיא אלסטר, עם נשק וחיבוק מישראל, מיעוט מוסלמי במיאנמר מושמד באכזריות, באתר וואלה, 16 במרץ 2017
- רועי ילינק, העימות במיאנמר הוא לא מה שסיפרו לכם, באתר מידה, 3 בינואר 2018
איתי מק, מסמכים שנחשפו מגלים איך משטר צבאי רצחני נתפס בישראל כהזדמנות עסקית, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2022- Myanmar Israel Bilateral Relation, באתר שגרירות ישראל ביאנגון
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ברק רביד, יובל אזולאי, בירושלים התעכבו עם הגינוי, אך מכחישים קשרים לחונטה, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2007
- ^ ראש ממשלת ישראל בודהיסט נסתר?
- ^ גולדה מאיר, חיי, עמ' 249 - 250
- ^ Myanmar - Israel 55 Years of Friendly Relations, באתר משרד החוץ של מדינת ישראל
- ^ 1 2 3 גילי כהן, למרות חרם במערב: ישראל מהדקת את הקשר הביטחוני עם בורמה, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2015.
- ^ "Fifty-four rabbis call the government to halt arms sale - will it?". The Jerusalem Post | JPost.com. נבדק ב-2017-10-23.
- ^ 1 2 גילי כהן, ישראל העבירה נשק מתקדם לצבא בורמה בזמן שביצעה טיהור אתני, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2017
- ^ 1 2 UN: Israel sold arms to known human rights abusers in Myanmar, The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ רועי ילניק "כמו בישראל, גם המדינה האסיאתית מנסה להגן על עצמה מפני טרור מוסלמי ומתמודדת עם גל של האשמות מצד הקהילה הבינלאומית" מידה 03.01.2018
- ^ רועי ילניק "כמו בישראל, גם המדינה האסיאתית מנסה להגן על עצמה מפני טרור מוסלמי ומתמודדת עם גל של האשמות מצד הקהילה הבינלאומית" מידה 03.01.2018
- ^ איתם אלמדון, כך הועברו מטוסים ישראליים לבורמה, באתר חיל האוויר הישראלי, 14 במרץ 2017
- ^ משה יגר, המסע הארוך לאסיה: פרק בתולדות הדיפלומטיה של ישראל, הוצאת אוניברסיטת חיפה, עמ' 119
- ^ Myanmar and Israel develop military, באתר ibiblio,, 4 באוגוסט 2000
- ^ דו"ח אמנסטי, control the arms עמוד 8
- ^ Asia Times: Myanmar’s losing military strategy - Clifford McCoy, Fri 6 Oct 2006
- ^ Myanmar: The Future of the Armed Forces - ICG Asia Briefing, 27 September 2002
- ^ "Fifty-four rabbis call the government to halt arms sale - will it?". The Jerusalem Post | JPost.com. נבדק ב-2017-10-23.
- ^ יוסי מלמן, בדממה דקה: כך מסתירה ישראל את עסקיה הביטחוניים, באתר מעריב אונליין, 6 באוקטובר 2017
- ^ רועי ילניק "כמו בישראל, גם המדינה האסיאתית מנסה להגן על עצמה מפני טרור מוסלמי ומתמודדת עם גל של האשמות מצד הקהילה הבינלאומית" מידה 03.01.2018
