לדלג לתוכן

יוסף יצחק שניאורסון (אוורוטש)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יוסף יצחק מאוורוץ')
יוסף יצחק שניאורסון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1822
ה'תקפ"ב
לובביץ', רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בדצמבר 1876 (בגיל 54 בערך)
י"ח בכסלו ה'תרל"ז
מקום קבורה אוברוץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ליובאוויטש, טשערקאס, אוורוטש
מקום פעילות אוורוטש
תקופת הפעילות ?–1876 עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג חנה
שם השושלת משפחת שניאורסון עריכת הנתון בוויקינתונים
אב מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק) עריכת הנתון בוויקינתונים
אם חיה מושקא (אנ')
צאצאים ועוד
אדמו"ר חסידות אוורוטש (ענף של צ'רנוביל) ה־1
תרי"טי"ח בכסלו תרל"ז
פרסים והוקרה תואר 'אזרח נכבד לדורותיו' של האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש (תקפ"ב, 1822י"ח בכסלו תרל"ז, 4 בדצמבר 1876) היה אדמו"ר לחסידי צ'רנוביל בעיר אוברוץ' (אוורוטש) שבצפון אוקראינה, בנו של ה"צמח צדק" מלובביץ' וחתנו של רבי יעקב ישראל מצ'רקס.

אמו חיה מושקא (אנ'). נשא את חנה בתו של רבי יעקב ישראל מצ'רקס שהיה אדמו"ר לחסידי צ'רנוביל. רבי יעקב ישראל היה בנו של רבי מרדכי, המגיד מצ'רנוביל, וחתנו של רבי דובער שניאורי.

בשנת ה'תרי"ט (1859), עוד בחיי אביו, קיבל בלחץ חמיו את האדמו"רות לבית צ'רנוביל בעיר אוברוץ' שבאוקראינה למרות התנגדות נחרצת מצד אח חמיו רבי אהרן טברסקי מצ'רנוביל, ומצד הצמח צדק אביו של רבי יוסף יצחק[1]. בהנהגתו הלך בעקבות חמיו רבי יעקב ישראל מצ'רקס וניהל חצר בסגנון חסידויות צ'רנוביל-פולין, ולא בסגנון אביו הצמח צדק כדרכה של חסידות חב"ד[2]. בכך היה חריג בין אחיו שהיו אדמור"י חב"ד. עם זאת היו לו מאפיינים חב"דיים מסוימים ובפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב"ד[3].

רבי יוסף יצחק נודע כבעל מופת. וכך מובא עליו בספר "בית רבי": "ויוסף הוא השליט, עוד בחיי אביו רבינו. וקבע דירתו בעיר אוורוטש, ולשם היו נוסעים אליו לקבל לקבל מפיו ולדרוש ממנו עצות רוחניות וגשמיות. בוואלין סיפרו ממנו גדולות והחזיקוהו לאיש מופת... היה בא לעיתים לליובאוויטש לשתות מבאר מים חיים, והיה דולה ומשקה לאנ"ש הקשורים והעטופים אליו".

לאחר פטירתו המשיך ומילא בנו רבי נחום דובער שניאורסון את מקומו[4].

נכדו רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר השישי מחב"ד-ליובאוויטש נקרא על שמו.

רבי יוסף יצחק נקבר בבית הקברות באוברוץ'. המצבות בבית הקברות נהרסו, המקום הוזנח ואף נבנה בנין בתוך שטח בית הקברות. בשנת ה'תשע"ב הודיע ישראל מאיר גבאי, יושב ראש אגודת אהלי צדיקים כי איתר את מקום קבורתו של רבי יוסף יצחק והקים מחדש מצבה לזכרו[5].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • עמרם בלוי, בן פורת: אדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסאהן אדמו"ר מאוורוטש לחסידי טשערקאס, בתוך: היכל הבעש"ט גיליון כ (שנה ה גיליון ד, תשסח) עמודים קלח-קסח.
תקופת חייו של הרב יוסף יצחק שניאורסון על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן
  • יצחק אלפסי, בספרו החסידות, ומשם ל-'המאירים לארץ' עמודים 283–284, 305.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ראו אגרות קודש הצמח צדק (קה"ת, שלום דובער לוין, הוצאת תשע"ג) אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.
  2. ^ בית רבי חלק ג', דף ט"ו, עמוד א': ”אחר כך ביקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין” ובאותו דף: ”הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין”. הקריאה והקדושה, כסלו תש"ה: ”כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי"ט הכריחו כ"ק חותנו אדמו"ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר' יעקב ישראל מטשערקאסס.. לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל” ובהערה שם: ”א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל..”.
  3. ^ ראה למשל: בית רבי, עמוד קכ"ג: "הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב"ד". וכן בלקוטי שיחות חלק ב', עמוד 477, ובהערה 52
  4. ^ בית רבי, חלק ג' דף ט"ו, עמוד ב': ”שמילא מקומו אחריו” (אחרי אביו בהנהגת חסידות ארווטש כדרך צ'רנבויל ולא בדרך חב"ד). ובהקריאה והקדושה טבת תש"ב: ”בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ"ק אדמו"ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר נחום דובער בן הוד כ"ק אדמו"ר הגאון חסידא ופרישא כ"ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר"ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ"ק אדמו"ר מוהריי"ץ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר” ובהערה: ”א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה"ק מוהריי"ץ”
  5. ^ אודות בית הקברות באוברוץ' באתר אגודת אהלי צדיקים.
  6. ^ אף כי הוא עצמו לא היה אדמו"ר חבד"י, מובא כאן משפחתו מכיוון שהוא משפחה של אדמורי חבד מכל הצדדים
  7. ^ מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו
  8. ^ לעצים נוספים של משפחת שניאורסון: ענף חיים אברהם | ענף משה | ענף סלונים: חלק א, חלק ב, חלק ג | ענף טברסקי | ענף ברוך שלום | ענף מהרי"ל | ענף חיים שנ"ז | ענף יואלי | ענף זלמנסון
  9. ^ פריט Q29348543 בוויקינתונים
  10. ^ לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
  11. ^ רשימת שלשלת היחס מורחב עמוד כ"א ובקיצור תולדות חב"ד עמודים 110–111
  12. ^ הבן הגדול, רבי ברוך שלום, בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן רבי יוסף יצחק נהיה אדמו"ר מצ'רנוביל עוד בחיי אביו, והבן רבי יעקב נפטר בחיי אביו.
  13. ^ צבי הר שפר, העבר, שבט תשי"ד, גיליון ב', עמוד 86, בכותרת: "ליובויץ, עיר מושב אדמו"רי חב"ד".
  14. ^ הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו, מסת"ב 9654932636, ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת – היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמו"ר רבי יהודה לייב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם (באוצר החכמה). וראו בספר "ליובאוויטש – העיירה של חב"ד" פרק י"א, עמודים 197–216, תשע"ז, כפר חב"ד; חנוך גליצנשטיין, 'ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש', תשמ"ו, כפר חב"ד, הוצאת ספרים קה"ת, עמודים 35–38 {באוצר החכמה)
  15. ^ עוד בחיי אביו החל לכהן כאדמו"ר מצ'רנוביל. נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסגנון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסוימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52). לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
  16. ^ א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקן היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתיים מהן בנות דודות שלו – נינות בעל התניא. לא ברור בוודאות מאיזו אישה נולדו איזה ילדים ולא ידועים במדויק שמותם. לכן לא הוכנסו לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא – מאישה אחת, ואברהם – מאישה שנייה.
    בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים בנות הדודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (ייד') (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (ב"המבשר": שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אישה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד"' קמינצקי, תשס"ד, עמוד 153)] – ועל אישה שהייתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד נכתב שאשתו מנישואיו השניים נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף.
  17. ^ בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). פריט Q83736620 בוויקינתונים. בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112), נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ
  18. ^ א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
  19. ^ נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
  20. ^ א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי שלמה זלמן. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי שלום דובער מרציצה לנהוג באדמו"רות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי שמריה נח גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראו בבלוג "עונג שבת". אודות ניצני אדמו"רות אצל שמריה נח, ראו: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג' "מעין אדמו"רות בצר משרתו כרב העיר" – היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק'-ק"ג.
  21. ^ נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג' עמוד 30)
  22. ^ בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור, בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
  23. ^ התחיל לכהן עוד בחיי אחיו, רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)
  24. ^
    1] מפקד עיריית אורשא, 27 באוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת מסת"ב 978-08266-5532-5
    2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר היברובוקס
    3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גיליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
    4] יוסף יצחק קמינצקי, קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד
    5] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 – נדפס בתשע"א
    6] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980
    7] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ – תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
    8] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות, י"ד בכסלו תשע"ג
    9] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, מסת"ב 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
    10] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גיליון א'קא (1101) עמודים 111–122
    11] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמו"רי חב"ד
    12] הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, הרבי שלי, מהדורה ראשונה בעברית, 2019, מסת"ב 9789655262565 בתחילת הספר, עמודים י"ד-ט"ו (14–15)