לדלג לתוכן

טרור סטוכסטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טרור סטוכסטי הוא הסתה נגד אדם מסוים או קבוצה מסוימת בעזרת תקשורת המונים, באופן המעודד מעשי טרור שמבחינה סטטיסטית סביר שיקרו, אך לכאורה הם מתרחשים באקראי[1].

בניגוד להסתה לטרור, בטרור סטוכסטי מתבצע שימוש בשפה עקיפה ומעורפלת או במילות קוד ("משרוקית כלבים"), מה שמאפשר למסית להתנער מאחריות לאלימות שנגרמה כתוצאה מדבריו. לעיתים קרובות נעשה שימוש בטרור סטוכסטי ברשתות חברתיות מקוונות, באופן בו קשה להוכיח קשר ישיר בין קריאות ההסתה למעשי האלימות.

המונח נפוץ במאמרים אקדמיים וספרים רבים שנכתבו באנגלית. בעברית הוצעו גם השמות "טרור סטטיסטי" או "טרור הסתברותי"[2].

לא קיימת הגדרה אקדמית אחידה לטרור סטוכסטי, אך הוא נחקר במאמרים רבים והוצגו מאפייניו המרכזיים: הסתה מילולית, זהות הדובר, השפעה, תקיפה והסתברות.

הסתה מילולית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

איש ציבור או קבוצה פוליטית נושאים נאום או מפרסמים הודעה, באמצעות כלי תקשורת המונים או רשת חברתית מקוונת, המכוונים נגד אדם או קבוצת אנשים. לפעמים ההודעה יכולה להתפרש כמתן לגיטימציה לשימוש באלימות. ההודעה כוללת בדרך כלל שימוש בשפה עקיפה ומעורפלת או במילות קוד ("משרוקית כלבים"), בדיחות או רמזים. נושא נוסף שזוהה ברוב ההודעות הוא נרטיב של טוב מוחלט מול רע מוחלט, ותיאור היעד כאיום קיומי, בדומה לשיטות של הסתה לטרור. ההודעות מופצות בתפוצה רחבה בעזרת תיבות תהודה תקשורתיות.

זהות הדובר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרך כלל הדובר הוא דמות פוליטית או תקשורתית משפיעה, המכונה "טרוריסט סטוכסטי" בשל אחריותו העקיפה למעשי האלימות. הדובר יכול להתנער מאוחר יותר ממעשי האלימות, בטענה שבדבריו לא הייתה קריאה מפורשת לאלימות, ובשל היעדר קשר ישיר בין המסית לבין התוקף. לא ניתן להעמיד את איש הציבור לדין בגין התבטאויותיו כל עוד הן אינן עונות על ההגדרה החוקית של הסתה. זוהי ההבחנה המרכזית בין טרור סטוכסטי לבין צורות אחרות של טרור. לדוגמה, בפסיקת Brandenburg v. Ohio (אנ') משנת 1969 קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית שלא ניתן להפליל אדם על סמך התבטאויותיו, אלא אם כן התבטאויותיו נועדו באופן חד-משמעי לגרום לפעולה בלתי חוקית.

אדם או קבוצה, שאינם קשורים לארגוני טרור, שומעים את הנאום או קוראים את ההודעה, ומושפעים מתוכן הדברים. הם מחליטים לתקוף את היעד שסומן, מתוך אמונה שזה יקדם מטרה פוליטית או אידאולוגית כלשהי. לעיתים אדם כזה מכונה "זאב בודד".

התוקף מבצע מעשה טרור, הכולל אלימות פיזית, הטרדה מאיימת, איום ברצח או מעשים אחרים שנועדו לפגוע או לזרוע פחד. הקורבנות עלולים לחשוש מתקיפות נוספות או מאיומים, ומכיוון שלרובם אין מאבטחים אישיים, חשש זה גורם לאפקט מצנן. באופן זה, רוב מבצעי הטרור הסטוכסטי מצליחים במשימתם.

הנאום או ההודעה מגדילים את ההסתברות לתקיפה אלימה או איומים. מחקרים שבדקו מקרים של טרור סטוכסטי הציגו קשר סטטיסטי בין קריאות ההסתה למעשי האלימות. יחד עם זאת, קשה לחזות במדויק תקיפה ספציפית כי היא מהווה תהליך סטוכסטי.

מקור המונח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "טרור סטוכסטי" נטבע לראשונה בשנת 2002 על ידי המתמטיקאי גורדון וו, שחקר את הקשר בין מעשי טרור אקראיים לכאורה לבין הסיקור התקשורתי של מעשי הטרור[3].

בשנת 2011 המונח הפך לפופולרי בזכות מאמר של הבלוגר G2geek באתר Daily Kos, בו הוא הגדיר טרור סטוכסטי כ"שימוש בתקשורת המונים כדי לעורר זאבים בודדים אקראיים לביצוע פעולות אלימות או מעשי טרור, הניתנים לחיזוי סטטיסטי אבל בלתי-צפויים באופן אינדיבידואלי". אחת הדוגמאות במאמר שלו היא: "זה מה שקורה כאשר אוסאמה בן לאדן מפרסם סרטון שמעודד קיצונים אקראיים בקצה השני של כדור הארץ לבצע פיגוע"[4].

עד שנת 2016 נעשה שימוש במונח בעיקר במאמרים אקדמיים. באוגוסט 2016 פרסם דייוויד ס. כהן מאמר ברולינג סטון בו הוא הצביע על התבטאויות של דונלד טראמפ נגד הילרי קלינטון כהסתה העלולה להוביל לרצח, והגדיר אמירות אלה כטרור סטוכסטי[5]. בעקבות המאמר זכו דבריו של טראמפ לגינויים רבים, ובהמשך תויגו גם אמירות נוספות שלו כטרור סטוכסטי.

אמצעי התגוננות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעשה ניסיון להשתמש בשיטות מלחמה בטרור, כמו חיסון עמדות, כאמצעי התגוננות בפני טרור סטוכסטי. שיטות נוספות שהוצעו הן החמרה בעונשים על איומים ופעולות אלימות נגד נבחרי ציבור ועובדי מדינה, וסיווג פעולות אלה כפשעי שנאה.

רציחתו של תומאס בקט נחשבת למקרה הראשון בהיסטוריה של טרור סטוכסטי[6]. בקט היה הארכיבישוף מקנטרברי בשנת 1170, והתגלע סכסוך עז בינו לבין הנרי השני, מלך אנגליה, שהתבטא בפומבי בחריפות נגדו: "מי יפטור אותי מהכומר הטורדני הזה?" מילות ההסתה של המלך גרמו לארבעה מאנשי חצרו להתנקש בחיי בקט, והם רצחו אותו בקתדרלת קנטרברי ב-29 בדצמבר 1170. לאחר המעשה טען המלך הנרי כי לא התכוון שכך יקרה.

בארגון הטרור המדינה האסלאמית בלט אנוואר אל-עוולקי שנודע בהרצאות וידאו שפרסם באינטרנט, שרבים הושפעו מהן וביצעו פיגועים, בהם סגן נידאל חסן, שביצע את פיגוע הירי בפורט הוד בנובמבר 2009, ועבדול פארוק אל-מוטלב, מחבל ניגרי שניסה לפוצץ מטוס נוסעים סמוך לדטרויט בסוף דצמבר 2010.

דוגמאות רבות לטרור סטוכסטי ניתנו במאמרים אקדמיים וספרים שראו אור בארצות הברית, בהן מקרים של הסתה שגרמו לרצח רופאים שביצעו הפלה מלאכותית (למשל, רצח ג'ורג' טילר, רופא מוויצ'יטה, בשנת 2009), תקיפות והצתות של מרפאות הפלות, מקרי רצח של להט"ב בארצות הברית[7] (למשל, הירי במועדון הלילה בקולורדו ספרינגס) ומקרי ירי המוני, בהם הירי בבאפלו (2022).

ניסיון החטיפה של גרטשן ויטמר ב-2020 תואר כדוגמה לטרור סטוכסטי.

בשנת 2021 נערך קמפיין רחב נגד טיפולים רפואיים לנוער טרנסג'נדרי, העונה להגדרה של טרור סטוכסטי, וגם תקיפות אנטישמיות התרחשו באופן דומה[8].

באוגוסט 2022 ניסה אדם חמוש להתנקש בחוקרי FBI שהשתתפו בפשיטת ה-FBI על מאר-א-לאגו. לאחר מכן נודע כי הוא הושפע מהסתה ברשתות החברתיות.

ביוני 2024 התרחשו שני אירועי דקירה על רקע גזעני באואולו, פינלנד. התוקפים הושפעו מהסתה של פוליטיקאים מהימין הקיצוני בפינלנד, בעיקר ממפלגת הפינים[9].

בעקבות ניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ ביולי 2024 טענו מספר פרשנים שהוא קורבן של טרור סטוכסטי, למרות שלא ברור מה היו מניעיו של היורה. אחרים זיהו אמירות של טרור סטוכסטי בחלק מהתגובות לאירוע.

על פי זהבה גלאון, טענותיו של בנימין נתניהו כאילו ההפגנות נגדו נועדו לפגוע בו פיזית הן טרור סטוכסטי[10]. באופן דומה תוארו התבטאויות נגד שופטת שהוצגה כ"שונאת ישראל"[11], קריאות לפגוע בשופטי בג"ץ[12] ופיגוע דריסה של מפגינים באירוע מחאה להשבת החטופים ברצועת עזה[13][14].

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ stochastic terrorism, ויקימילון (באנגלית)
  2. ^ שלום בוגוסלבסקי, טרוריזם סטטיסטי, באתר hahem.co.il, ‏13 בינואר 2011
  3. ^ Gordon Woo, Quantitative Terrorism Risk Assessment, ‏2002 (באנגלית)
  4. ^ Stochastic Terrorism: Triggering the shooters., Daily Kos, ‏11 בינואר 2011 (באנגלית)
  5. ^ David S. Cohen, Trump's Assassination Dog Whistle Was Even Scarier Than You Think, רולינג סטון, ‏9 באוגוסט 2016 (באנגלית)
  6. ^ Molly Amman and J. Reid Meloy, Stochastic Terrorism: A Linguistic and Psychological Analysis, Perspectives on terrorism, Volume 15, Issue 5, ‏אוקטובר 2021 (באנגלית)
  7. ^ Christopher Wiggins, Attacks on the LGBTQ+ Community Amount to Stochastic Terrorism, Advocate.com, ‏16 באוגוסט 2022 (באנגלית)
  8. ^ טרנספוביה ואנטישמיות, באתר פוליטיקלי קוראת, ‏5 במרץ 2022
  9. ^ אלכס נירנבורג, בתוך שבוע: שתי דקירות על רקע גזעני במרכז קניות בפינלנד, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 ביוני 2024
  10. ^ אתר למנויים בלבד זהבה גלאון, מי יגן עלינו מפני שופרות נתניהו בתקשורת?, באתר הארץ, 14 בינואר 2021
  11. ^ ציוץ של קיר הבושה: שופטת שמוצגת כ"שונאת ישראל" (תוך הצגת תמונה שלה) ברשת החברתית אקס (טוויטר), 18 ביוני 2024
  12. ^ ציוץ של קיר הבושה: זה מה שצריך להגיד לשופטי בג"ץ... פשוט לדרוס את מי שמפריע! ברשת החברתית אקס (טוויטר), 6 באוקטובר 2023
  13. ^ 103FM, ‏עד ראייה: "היה נראה כמו פיגוע דריסה" - תיעוד חדש מהאירוע הקשה, באתר מעריב אונליין, 7 באפריל 2024
  14. ^ אורי סלע, טל שלו‏, הנוסעים מקללים והנהג מאיץ: תיעוד רגע דריסת המפגינים בת"א | צפו, באתר וואלה, 6 באפריל 2024