חסידות סקווירה
 | |
| בית המדרש של חסידות סקווירא באוקראינה | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת | יהדות |
| קבוצה | תנועת החסידות |
| התפלג מ | חסידות טשרנוביל |
| מקום ייסוד | סקווירה |
| מייסד | רבי יצחק טברסקי |
| בתי אב | 3,300 |
| ארגונים ופעילות | |
| פלגים | מחנובקא, שפיקוב ופאלטישאן |
  | |
חסידות סקווירה (בכתיב יידי המקובל בחצר: סקווירא; נהגה: סְקְוֱר) היא חצר חסידית שמקורה בעיר האוקראינית סקווירה (Сквира) והיא ענף של בית צ'רנוביל ממנו יצאו עשרות חסידויות שונות. כיום מנהיג החצר המרכזית בחסידות הוא הרב דוד טוורסקי, היושב בניו סקוויר, ניו יורק. מחסידות סקווירה הסתעפו חסידויות מחנובקא, שפיקוב ופאלטישאן. היא מונה כ-3,300 משפחות[1].
תולדות החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]האדמו"ר הראשון של החסידות היה רבי יצחק טברסקי. נולד בשנת ה'תקע"ב לרבי מרדכי טברסקי. בזיווג ראשון היה חתנו של רבי דן יונגרלייב מראדוויל בנו של רבי יצחק (בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב) וחתנו של רבי אברהם יהושע השיל מאפטא. לאחר פטירת אשתו נישא לבתו של רבי ישראל מרוז'ין אך זו נפטרה בלא שהיו להם ילדים. לאחר פטירת אשתו השנייה נישא לבתו של רבי נפתלי צבי (בנו של רבי אהרן מטיטיוב נכד הבעל שם טוב) רבה של העיירה סקווירא ועבר להתגורר לידו. לאחר פטירת חמיו בשנת תר"ח, מונה לכהן במקומו כרב העיירה ואז החל לשמש באדמו"רות (שלא כשבעת אחיו שהחלו לשמש באדמו"רות אחר פטירת אביהם בשנת תקצ"ז). בניגוד לאביו, היה רבי יצחק אדם עצור ונמנע ממתן דרשות ציבוריות,[דרוש מקור] וכך נהגו גם ממשיכיו. לעומת זאת, בניגוד לנוהג החסידי, עסק רבי יצחק בלימוד פילוסופיה יהודית.[דרוש מקור] נפטר בי"ז בניסן תרמ"ה.
הדור השני
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פטירת רבי יצחק כיהנו כאדמו"רים במקומו שלושה מבניו:
- רבי אברהם יהושע העשיל היה חתנו של רבי שמואל אשכנזי ובזיווג שני של רבי יוסף זילברפרב. נפטר כשנה וחצי אחרי פטירת אביו בג' בכסלו תרמ"ז.
- רבי ישראל היה נשוי לצפורה, בת דודו רבי אברהם מטריסק. נפטר בכ"ז באלול תרע"ט.
- רבי דוד (המכונה "ר' דוד'ל") נולד בשנת תר"ח. היה חתנו של רבי שלמה מסאווראן ובזיווג שני של רב אליקים געץ מאוסטרהא. נפטר בתר"פ.
שלושת האחים הנהיגו במקביל. לאחר פטירת רבי אברהם יהושע העשיל מינו חסידיו את בנו השני רבי משה דן טברסקי למלא את מקומו, ושני אחיו נפרדו מבית מדרשו והקימו חצר משלהם.
בנו השני של רבי יצחק (מזיווגו הראשון), רבי מנחם נחום טברסקי (שפיקוב), כיהן בחיי אביו כאדמו"ר בשפיקוב וממנו יצאה שושלת שפיקוב.
הדור השלישי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בני רבי אברהם יהושע העשיל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו הגדול של רבי אברהם יהושע העשיל, רבי יוסף מאיר כיהן כאדמו"ר במחנובקא. בנו השני היה רבי משה דן שכיהן כאדמו"ר בסקווירה על מקום אביו וסבו ולאחר מכן בקייב (לשם ברח עם דודו רבי דוד). היה חתנו של קרוב משפחתו, רבי חיים יהודה מאיר מחודורוב (חתנו של רבי דוד טברסקי מטאלנא). נפטר בי"ג בשבט תר"פ. בנו השלישי היה רבי יעקב מליניץ, סבל מייסורים כל ימיו ונדד ממקום למקום, היה חתנו של בן דודו של אביו, רבי מרדכי מקוריסטשוב. נפטר בשנת תר"פ. בנו הרביעי (מזיווגו השני) היה רבי דוד יהודה לייב, חתן אחיו רבי יוסף מאיר ממחנובקא. כיהן כאדמו"ר בקנטין. בניגוד לאבותיו היה אומר דברי תורה בשולחנותיו. נורה על ידי בולשביקים ונפטר מפצעיו בי"ב בשבט תר"פ. חתניו של רבי אברהם יהושע העשיל היו אחיינו רבי מרדכי (בן אחיו רבי דוד) מסקווירה ורבי מרדכי יוסף טברסקי מזלטיפולי. מזיווג שני היה חתנו רבי דוד טברסקי (הראשון) מרחמסטריווקא.
בניו של רבי משה דן מסקווירה היו:
- רבי דוד (נפטר תר"פ) חתן דודו רבי מרדכי בן רבי דוד מסקווירה.
- רבי יצחק האדמו"ר מסקווירה-תל אביב. בשנת תרפ"ו היגר לארצות הברית. התגורר ברובע הברונקס ובסוף ימיו בתל אביב. חתנו של קרוב משפחתו רבי אברהם מצ'ודנוב ובזיווג שני חתן רבי מרדכי מקונסטנטין. היה יו"ר ומזכיר אגודת האדמו"רים, חבר ועד הרבנים בניו יורק ומזכיר ועד העזרה ליהודי אירופה.
- רבי אברהם יהושע העשיל, חתן רבי אריה לייב מקאריטה[2]. פתח את ישיבת סקווירה בסקווירה לפני מלחמת העולם הראשונה.
בני רבי דוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]שבעת בניו של רבי דוד שימשו כאדמו"רים, המפורסם שבהם הוא בנו הצעיר רבי יעקב יוסף שניצל ממלחמת העולם השנייה והקים מחדש את החסידות בארצות הברית.
בנו הגדול היה רבי מרדכי חתן דודו רבי אברהם יהושע העשיל מסקווירא, נפטר חמש שבועות לפני אביו, הוא היה בן עליה מופשט מעולם הגשמי, ובחיי אביו כבר רצו להכתירו אותו כאדמו"ר, וחסידי סקווירא שלחו כמה פעמים בקשות לאביו, שישלח אותו לכהן כאדמו"ר בעירם, אולם הוא לא רצה מעולם לעזוב את אביו, וע"כ לא נתכהן כאדמו"ר, וסיפר אחיו הרה"ק ר' יעקב יוסף מסקווירא, דאחיו הרה"ק ר' מרדכי היה כה גדול, עד שאפילו אחיו לא קראו אותו בשמו. בנו הרה"צ ר' יצחק מילא את מקום זקינו הרה"ק ר' דוד'ל לאחר פטירתו, ולאחר הפצרת החסידים בארצות הברית היגר לארצות הברית בשנת תרפ"ג.
בנו השני רבי משה חתן קרוב משפחתו רבי יעקב אריה מטריסק, נפטר אף הוא בשנת תר"פ ולא השאיר ילדים, ואחיו הרה"ק ר' מנחם נחום נתן חליצה לאשתו, והיא נשאת אחר כך להרה"ק האהבת ישראל מוויזניץ.
בנו השלישי רבי אהרן חתן רבי יצחק מבוהוש.
בנו הרביעי רבי שלמה חתן רבי אריה לייב ממגרוב בנו של רבי יהושע רוקח מבעלזא, חזר לאחר פטירת אביו לסקווירה ושם מילא את מקומו ושימש כאדמו"ר מסקוירה, נפטר בז' אדר א' שנת תרפ"א, ונקבר סמוך לאביו בקייב, ונבנה אוהל מיוחד על קברו. בנו רבי אלעזר מילא את מקומו ושימש כאדמו"ר מסקווירה בפלטיצ'ן וייסד את חסידות זו (ראו להלן).
בנו החמישי רבי מנחם נחום חתנו של בן דודו רבי יוסף מאיר ממחנובקא, כיהן כאדמו"ר במחנובקא אחרי פטירת חמיו, ברח לקייב ומשם לקישינב ומשם לארצות הברית שם פתח בית מדרש וכונה האדמ"ור מסקווירה-מחנובקא. התחתן בשנית עם בתו של רבי פנחס ספרד מקוניב נפטר בי"ט בסיוון תש"ו.
בנו השישי רבי יצחק, חתנו של קרובו רבי שמואל שלמה מצ'רנוביל, הצליח להימלט לקישינב יחד עם אמו, וכיהן שם כאדמו"ר לציבור גדול. נרצח בשואה בטרנסניסטריה.
לאחר השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו השביעי של רבי דוד, רבי יעקב יוסף, נולד בשנת תר"ס בסקווירה. בשנת תר"פ ברח עם אחיו ואמו לקישינב שם נישא לבתו של רבי פנחס מאוסטילא חתנו של רבי ישכר דב מבעלזא וישב בעיר קאלארש שבבסרביה. ניצל מהשואה והיגר לארצות הברית והתגורר בויליאמסבורג, אך נוכח החומרנות והדקדנטיות שפגש, ביקש לבנות לחסידיו מתחם מגורים כפרי רחוק מהמרכזים העירוניים ולכן ייסד עיירה חסידית (הראשונה בארצות הברית; מעין שטעטל) במחוז רוקלנד שבמדינת ניו יורק וקרא לה ניו סקוור ("סקווירה החדשה"). חתניו של רבי יעקב יוסף הם רבי מרדכי הגר מויז'ניץ מונסי ורבי חי יצחק טברסקי מרחמסטריווקה ארצות הברית.
לאחר פטירתו של רבי יעקב יוסף טוורסקי ירש את מקומו בנו רבי דוד טוורסקי.
כיום מונה חסידות סקווירה כ-3,300 משפחות, ובערך שני אלפים משפחות מתגוררות בניו סקוור. לחסידות קהילות גם במונסי, בורו פארק, לייקווד, ויליאמסבורג, מונטריאול, אנטוורפן ולונדון. משנות ה-90 מתפתחות קהילות גם בישראל ולחסידות בתי כנסת בירושלים, בני ברק, ביתר עילית ובית שמש. בירושלים נפתחו גם תלמוד תורה וישיבה קטנה.
מאפייני ומנהגי החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חסידות סקווירא נחשבת לחצר שמרנית. היא שואפת לשמר את דרכו של רבי יעקב יוסף מסקווירה. מלבד מנהגי צ'רנוביל הנהוגים באדיקות בסקווירה, אימץ רבי יעקב יוסף מנהגים רבים מחותנו של חותנו, רבי ישכר דב מבלז.
החסידים לובשים באמצע השבוע חליפות חלקות ללא דוגמה ובשבת קפוטה חלקה. לבישת גרטל היא חובה בכל היום (גם מראהו וצורת הלבישה ייחודיים לחסידות סקווירה). רוב החסידים מרכיבים משקפי פלסטיק שחורים. בשבת (האדמו"ר וצאצאיו גם באמצע השבוע) נועלים החסידים מגפיים ("שטיוול"), נוהג שאינו קיים בשאר החסידויות[3]. חסידי סקווירה לא מקצצים את פאותיהם, אך מסלסלים אותן שלא ייגעו בזקן, על פי דברי האר"י.
החל משנת תשנ"ג יוצא עלון שבועי בשם "בחצר הקודש" המפרט את השיחות, הפגישות והאירועים של האדמו"ר.
סקווירה בורו פארק-פלטבוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יצחק, בנו של רבי מרדכי בנו הגדול של רבי דוד מסקווירה, מילא את מקומו של זקינו הרה"ק ר' דוד'ל מסקווירא בעיר סקווירא באקרינא ובהמשך הזמן העמיד חצירו בעיר קעשנוב, והיגר לארצות הברית בשנת ה'תרפ"ג ע"פ בקשת החסידים בארצות הברית שהפצירו בו שיבוא לארצות הברית. והקים חצר בבורו פארק בניו יורק. היה חתנו של רבי פנחס מקנטיקזובה. נפטר בג' באב ה'תש"א ואת מקומו מילא בנו רבי דוד טוורסקי (ה'תרפ"ב - ה'תשס"א), חתנו של רבי יחיאל מיכל מטורקא שהקים רשת מוסדות ועסק גם כיועץ בעניינים רפואיים[4]. במקומו מכהן כיום בנו, רבי יחיאל מיכל טוורסקי, חתנו של רבי מנחם נחום בן רבי יוחנן מרחמסטריווקא.
בנו השני של רבי יצחק, רבי מרדכי כיהן כאדמו"ר מסקווירה בפלטבוש. היה חתנו של רבי שמואל דייטש האדמו"ר מבוקרשט. כיום מכהן בנו רבי יצחק, חתנו של רבי זאב בן רבי יוחנן מרחמסטריווקא. בן נוסף הוא רבי פנחס משה, חתנו של רבי רפאל גולדשטיין מסקאליא, המכהן בגרינוויל(אנ'), ג'רזי סיטי.
פאלטישאן
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חסידות פאלטישאן
רבי אלעזר, בנו של רבי שלמה מסקווירה בנו של רבי דוד מסקווירה, כיהן כאדמו"ר מסקווירה בפלטישאן ולאחר המלחמה הקים את חסידות פאלטישאן בברוקלין. נכדיו מכהנים כיום באדמו"רות פאלטישאן.
גזע שפיקוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – חסידות שפיקוב
חסידות נוספת שיצאה מחסידות סקווירה הייתה חסידות שפיקוב שהוקמה על ידי רבי מנחם נחום טברסקי, בנו של רבי יצחק האדמו"ר הראשון מסקווירה. החסידות נכחדה בשואה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק אלפסי תורת החסידות, מוסד הרב קוק, 2006 כרך א'
- יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמודים 64–71.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד קורן, ומגזין די וואך, סקוויר לבשה חג: אלפים נהרו, באתר בחדרי חרדים, 8 ביוני 2010
- ישראל כהן, לא רק משקפי פלסטיק ומגפיים: הכל על חסידות סקווירא, באתר כיכר השבת 18.01.16
- החומש המצונזר של חסידי סקווירה, בלוג עונג שבת,
- יאיר אטינגר, פה זה לא אמריקה: כך הפך פרבר דובר יידיש במדינת ניו יורק לזירת פשע, באתר הארץ, 3 ביוני 2011
- ישראל כהן, חיזוק לנשות סקווירא: אלו הפאות וכיסויי הראש המותרים , באתר כיכר השבת, 24 במאי 2017
- יוסי שטארק, לא תאמינו: תקנות חמורות לבחורי סקווירא באתר בחדרי חרדים א' ניסן תשפ"ב 02/04/2022
חסידות סקווירה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 204.
- ^ תמונות מצבתו ומצבת אשתו, באתר אי-וועלט.
- ^ יש אומרים שדבר נובע ממזג האוויר במזרח אירופה. אחרים סבורים שכך הנהיג רבי יעקב יוסף מכיוון שלא רצה לשנות את מלבוש אבותיו שגרבו גרביים לבנים, אך גם לא רצה לשנות מהנהוג בחסידות בעלז, שם גרבו גרביים שחורים, משום שחמותו הייתה בתו של רבי ישכר דב רוקח (הזקן).
- ^ משה ויסברג, הצצה מיוחדת: שבעת הממשיכים מויז'ניץ ממונסי שיוכתרו לאדמו"רים, באתר בחדרי חרדים, 17 במרץ 2018
