ויקיפדיה:תמונה מומלצת/המלצות קודמות/מאי 2022

מאי
1 במאי 2022	הפגנה נגד העסקת ילדים בתנאי עבדות, ניו יורק, כנראה במצעד אחד במאי, 1909 (השלטים באנגלית וביידיש) הפגנה נגד העסקת ילדים בתנאי עבדות, ניו יורק, כנראה במצעד אחד במאי, 1909 (השלטים באנגלית וביידיש)	עריכה - תבנית - שיחה
2 במאי 2022	אנדרטת חטיבת הנגב המנציחה את הקרבות שהתחוללו בנגב במלחמת השחרור. האנדרטה הוקמה על ידי האדריכל דני קרוון על גבעה ממזרח לבאר שבע. אנדרטת חטיבת הנגב המנציחה את הקרבות שהתחוללו בנגב במלחמת העצמאות. האנדרטה תוכננה על ידי הפסל דני קרוון והיא ממוקמת על גבעה ממזרח לבאר שבע. היא מורכבת מ-18 אלמנטים שונים מבטון, שלכל אחד סמליות משלו. מבנה האנדרטה מאפשר חוויה מרחבית לשוהה בתוך חלקיה, מעליהם או מתחתם, חוויה המועצמת באמצעות שימוש בתופעות אקוסטיות ובאור השמש הבוקע מבעד לחרכים ויוצר משחקי אור וצל.	עריכה - תבנית - שיחה
3 במאי 2022	שלושה במאי 1808 הוא ציור שמן מעשי ידי האמן פרנסיסקו דה גויה, צייר חצר המלוכה בספרד. הציור מתאר הוצאה להורג המונית של ספרדים שבוצעה בידי הכוחות הצרפתיים בלילה שבין 2 במאי ל-3 במאי 1808, במהלך הכיבוש של חצי האי האיברי בידי צבא נפוליאון. זהו הציור הראשון שבו מוצגת סצנה ממוראות המלחמה, שנושאה אינו המנצחים אלא דווקא הקורבנות.	עריכה - תבנית - שיחה
4 במאי 2022	דם-מכבים אדום. בין היתר, דם-המכבים האדום הינו סמל של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. דם-מכבים אדום, צמח רב-שנתי ממשפחת המורכבים. הגבעולים והעלים מכוסים לבד לבן, ובקצות הגבעולים ממוקמים גושי קשקשים בצבע אדום הנראים כ"טיפות דם". קשקשים אלה אינם פרחים, אלא למעשה מעטפת התפרחת, ובתוכה צומח פרח צהוב. מקור השם של הצמח הוא אגדה לפיה פורח הפרח בכל מקום בו טיפת דם מדמם של המכבים, נפלה לארץ. בין היתר, דם-המכבים האדום הוא סמלו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.	עריכה - תבנית - שיחה
5 במאי 2022	הכרזת העצמאות של מדינת ישראל. במרכז התמונה, על הבמה דוד בן-גוריון עומד. משני צדדיו יושבים חברי מנהלת העם. מעל ראשו של בן-גוריון תמונתו של הרצל, ומשני צדדיו שני דגלי ישראל התלויים אנכית. הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16. בטקס, שהתקיים בהתאם להחלטת מנהלת העם כשמונה שעות לפני סיום המנדט הבריטי בהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947, הכריז יושב ראש מנהלת העם דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל ונחתמה מגילת העצמאות.	עריכה - תבנית - שיחה
6 במאי 2022	הנפת דגל הדיו ב-10 במרץ 1949, ט' באדר תש"ט, על ידי אברהם אדן ("בְּרֶן") מחטיבת הנגב, לאחר כיבוש תחנת המשטרה באוּם רַשְרַש (כיום אילת) במסגרת מבצע עובדה. דגל הדיו הוא דגל ישראל מאולתר, עשוי בד לבן ודיו, שהונף ב-10 במרץ 1949, ט' באדר תש"ט, על ידי אברהם אַדָן ("בְּרֶן") מחטיבת הנגב, לאחר כיבוש תחנת המשטרה באוּם רַשְרַש (כיום אילת) במסגרת מבצע עובדה. התמונה, שצולמה על ידי מיכה פרי, נחרטה בזיכרון הקולקטיבי כסמל הניצחון במלחמת העצמאות, והייתה למעין מקבילה ישראלית להנפת הדגל באיוו ג'ימה.	עריכה - תבנית - שיחה
7 במאי 2022	וילהלם קייטל חותם על מסמכי הכניעה של גרמניה הנאצית. וילהלם קייטל חותם על מסמכי הכניעה של גרמניה הנאצית. כתב הכניעה הראשון נחתם ב־7 במאי לפנות בוקר. ברית המועצות לא הייתה מרוצה מנוסח ההסכם ומנסיבות החתימה ודרשה חתימה על כתב כניעה נוסף ב-8 במאי. הודעה על ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית פורסמה רשמית ב-9 במאי. ביום זה נחגג יום הניצחון בחבר המדינות. בחלק מהמדינות יום הניצחון באירופה מצוין ב-8 במאי.	עריכה - תבנית - שיחה
8 במאי 2022	האריסטוקרט הצרפתי אנטואן לבואזיה, יחד עם אשתו, בציור משנת 1788, מעשה ידיו של הצייר ז'אק-לואי דויד. האריסטוקרט הצרפתי אנטואן לָבוּאַזיֶה יחד עם שותפתו לעבודה המדעית ואשתו, מארי-אן פִּירֶט פּוֹלז, בציור מעשה ידיו של הצייר ז'אק-לואי דויד משנת 1788. לבואזיה היה כימאי חשוב שניסח את חוק שימור החומר ונחשב לאבי הכימיה האנליטית. בהיותו גם גובה מס לאוצר המלך, הוכרז בימי המהפכה הצרפתית כ"אויב האומה" והוצא להורג בשנת 1794.	עריכה - תבנית - שיחה
9 במאי 2022	יוסף (יוסל'ה) רוזנבלט בשנת 1918. יושב על כורסא ובידיו ספר. יוסף (יוסל'ה) רוזנבלט (1882–1933) היה חזן ומלחין חרדי שנחשב לאחד מגדולי החזנים בכל הזמנים. הותיר אחריו מורשת נכבדה של מוזיקה ליטורגית יהודית, שתרמה רבות לעיצוב עולם החזנות. הלחין ועיבד למעלה מ-600 יצירות, רובן תפילות וחלקן שירי עם יהודיים. רבות מיצירותיו נחשבות לקלאסיקות של עולם החזנות. נפטר בשנת 1933 במהלך ביקור בארץ ישראל. כמחווה לזכרו הכריזה הרבנות הראשית על שביתה ממלאכה בזמן ההלוויה.	עריכה - תבנית - שיחה
10 במאי 2022	אנדרטת ספרייה" בכיכר בבל בברלין. האנדרטה היא חדר תת-קרקעי בעל תקרת זכוכית, הנמצא מתחת לכיכר, במקום המדויק בו נשרפו הספרים על ידי הנאצים. החדר מואר בתאורה פנימית ומכוסה במדפי ספרים ריקים המתאימים לאחסונם של 20,000 ספרים ומייצגים את החלל התרבותי הנותר לאחר שריפת הספרים. כיכר בֶּבֶּל בעיר ברלין, נודעה בשל אירוע שׂריפת הספרים שהתרחש במקום ב-10 במאי 1933, אז נשרפו כ-20 אלף ספרים, כולל עבודות של תומאס מאן, היינריך היינה, קרל מרקס ועוד סופרים רבים. לזכר אירוע השריפה, הוקמה במקום אנדרטת ספרייה על ידי האומן הישראלי מיכה אולמן. האנדרטה היא חדר תת-קרקעי בעל תקרת זכוכית, הנמצא מתחת לכיכר, במקום המדויק בו נשרפו הספרים. החדר מואר בתאורה פנימית ומכוסה במדפי ספרים ריקים המתאימים לאחסונם של 20,000 ספרים ומייצגים את החלל התרבותי הנותר לאחר שריפת הספרים.	עריכה - תבנית - שיחה
11 במאי 2022	קדיה מולודובסקי וחתימתה ביידיש (1949). בתצלום (מאת אפרים ארדה, 1949), קדיה מולודובסקי. בתחתית התצלום, חתימתה ביידיש. מולודובסקי הייתה משוררת וסופרת יידית. שירתה לפני השואה הייתה קלילה, היתולית ושמחה. אחרי השואה נטתה לכתוב על מראות השואה וברבים משיריה משתלבת נימה מורבידית. מולודובסקי התפרסמה מאוד בזכות שירי הילדים שלה, העוסקים בעולמם של ילדים יהודים עניים בוורשה של שנות ה-30. עם שיריה שתורגמו לעברית וזכו לפופולריות נמנים "הילדה איילת", "פתחו את השער" ו"גלגוליו של מעיל".	עריכה - תבנית - שיחה
12 במאי 2022	תמונה בשחור-לבן. משה בקר במרכז התמונה, מביט לשמאל התמונה. לובש גלימה עטורה פרווה. לראשו כתר, והוא מחזיק שלושה בלונים. משה בקר מגלם את התפקיד של נסיך הכתר פרדיננד בהפקת המחזה "הנסיכה האמריקאית", של נסים אלוני בתיאטרון הבימה, בשנת 1982. בהפקה זו, אותה ביים אלוני, אביו של משה בקר במציאות, ישראל בקר, גילם את אביו במחזה - המלך הגולה בּוֹנִיפַציוּס-וִיקטוֹר-פֶלִיקס לְבֵית הוֹהְנְשְׁוַאדְן.	עריכה - תבנית - שיחה
13 במאי 2022	במרכז התצלום אישה מבוגרת. צבע שערה סגול (ניתן לראות שהשיער צכוע - שורשיו לבנים). בשערה "שביל באמצע". היא לובשת משקפיים גדולות. היא לבושה מעיל פליז צהוב, וצעיף חום עם פסים אדומים ירוקים. היא מביטה לפינה השמאלית התחתונה של התמונה. בשתי ידיה, בצמוד לחזה שלה, היא אוחזת תרנגול לבן, לו קרבולת אדומה בוהקת. פני התרנגול פונות לימין התמונה; עיניו לכיוון הצופה. אישה בת 95 מהוואנה, קובה, מחזיקה בתרנגול המחמד שלה. הסיבות לגידול תרנגולות כחיית מחמד יכולות להיות פרגמטיות כגון אספקת ביצים שוטפת, חינוך לאהבת בעלי חיים, דישון הקרקע וכיוצא באלה; או לא תועלתניות, כגון גידול תרנגולות לשם הנוי בלבד.	עריכה - תבנית - שיחה
14 במאי 2022	במרכז התמונה ירכזי. הוא הפוך (גבו כלפי מטה, וראשו כלפי מעלה) הוא נתלה מענף. צידו לבן, ביטנו הפונה מעלה שחורה, גבו הפונה מטה אפור. ראשו שחור. רקע התמונה צמחייה מתושתשת ירוקה. ירגזי יפני הוא מין של ציפור שיר קטנה ממשפחת הירגזיים. מין זה, שנמצא בכל רחבי מזרח אסיה, קרוב לירגזי המצוי, ונחשב בעבר לתת-מין שלו. מסתו כ–15 גרם, אורכו 13–16 סנטימטרים ומוטת כנפיו כ–22 סנטימטרים. בתמונה: ירגזי יפני באוסקה, יפן, 3 בדצמבר 2016.	עריכה - תבנית - שיחה
15 במאי 2022	במרכז התמונה יקנה חומת-כנף. היא פונה לשמאל התמונה והולכת לכיוון זה. רגלה הימנית לפני מרכז גופה, ורגלה השמאלית מאחורי מרכז גופה. צבע הכנף - צהוב חום בחלקה העליון, ואפור בחלקה התחתון. זנבה בצבע אדום כהה. מרכז גופה בצבע כחול טורקיז. ראשה בצבע שחור, ועל מצחה פס לבן. יקנה חומת-כנף היא מין של עוף מים אסיאתי ממשפחת היקניים. זהו מין יחיד בסוגו. בית הגידול המועדף על היקנות הוא בריכות וביצות. אצבעותיהן ורגליהן המוארכות מתאימות במיוחד להליכה על פני הצמחייה הצפה של הבריכה או הביצה. היקנות ניזונות מחרקים ומחסרי חוליות אחרים, שאותן הן מוצאות על הצמחייה הצפה או על פני המים.	עריכה - תבנית - שיחה
16 במאי 2022	במרכז התמונה האגם - שצבעו כחול ארגמן. ברקע התמונה חוף האגם - אזור כהה (ייתכן צמחייה או עצים). מעליהם, בחלקה העליון של התמונה הרים בצבע כחול ארגמן. מן האגם עולה להקת ציפורים ועפה לכיוון שמאל התמונה. חמש מהן באוויר. שתיים עדיין צפון על מימי האגם. ציפורים נודדות באגמון החולה, אגם מלאכותי במרכז עמק החולה. האגם הוא אתר תיירות המהווה מוקד צפרות בשל העופות הרבים הנקבצים בו, בעיקר עופות ימיים. מדי חורף מתמקמים באגמון אלפי עגורים.	עריכה - תבנית - שיחה
17 במאי 2022	מנהג בולט בל"ג בעומר הוא הדלקת מדורות לציון מפנה שחל לטובת צבאו של בר כוכבא במרד מול הרומאים. מנהג בולט בל"ג בעומר הוא מנהג הדלקת המדורות לציון הילולתו של רבי שמעון בר יוחאי, או לזכר המשואות שהושאו כדי לבשר על המפנה שחל לטובת צבאו של בר כוכבא במרד נגד האימפריה הרומית.	עריכה - תבנית - שיחה
18 במאי 2022	ילדים צופים במדורת ל"ג בעומר. ילדים צופים במדורת ל"ג בעומר. המנהג הבולט בחג זה הוא הדלקת מדורות לציון הילולתו של רבי שמעון בר יוחאי, או לציון המפנה שחל לטובת צבאו של בר כוכבא במרד מול הרומאים ולזכר המשואות שהושאו לבשר את הניצחון.	עריכה - תבנית - שיחה
19 במאי 2022	מדורה מדורה היא הדלקת אש מבוקרת בשטח חיצוני מצומצם, למטרות שונות. המדורה משמשת בעיקר לחימום הגוף ליושבים בחוץ בלילות קרים, לבישול מזון, לאיתות ולציון חגים שונים, כגון ל"ג בעומר בישראל או ליל גאי פוקס הנחוג ב-5 בנובמבר בבריטניה. חלק מהווי הפלמ"ח היה הקומזיץ, מפגש חברתי הנערך סביב מדורה, שכלל שירה בציבור, צ'יזבאטים ואכילת קרטושקעס – תפוחי אדמה שנאפים במדורה עצמה. אחר קום מדינת ישראל הפך הקומזיץ לפעילות נפוצה בתנועות הנוער.	עריכה - תבנית - שיחה
20 במאי 2022	מחצית התחתונה של התמונה -אגם, בו משתקפים שמים תכולים ומספר עננים לבנים, וכן משתקפת בו הצמחייה שעל גדת האגם. באמצע התמונה גדת האגם. הגדה הסמוכה למי האגם מכוסה שיחים שצבעם ירוק בהיר, מעליהם עצים שצבעם ירוק קהה. השליש העליון של התמונה הוא שמים תכולים, שעננים לבנים מועטים מופיעים ביניהם לבין צמרות העצים. הפארק הלאומי לורה לינדו הוא פארק לאומי הנמצא באי סולאווסי שבאינדונזיה. שטח הפארק הלאומי הוא 2,180 קמ"ר, והוא כולל גם שפלה וגם יערות מונטיינים. הפארק הלאומי הוא בית הגידול של מינים נדירים רבים, כולל 77 מיני עופות אנדמים לאי סולאווסי. בנוסף לחיי טבע עשירים, הפארק מכיל גם מאות מגליתים משנת 1300 לספירה.	עריכה - תבנית - שיחה
21 במאי 2022	תמונה תת-מימית. במרכז התמונה התנין. גופו באלכסון, זנבו כלפי הצד השמאלי העליון של התמונה, נוגע בפני המים, המצויים בקצה העליון של התמונה. ראשו של התנין כלפי מטה, ומגיע קרוב לקצה הימני התחתון של התמונה. צבעו של התנין אפור. תנין אמריקאי צולל במימי הים הקריבי ליד קובה. התנין האמריקאי הוא התנין הנפוץ ביותר ביבשת אמריקה ותחום תפוצתו משתרע מצפון אמריקה הדרומית, דרך אמריקה המרכזית בחופי האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס השקט, באזור האיים הקריביים, ועד אמריקה הצפונית, שם תחום תפוצתו הצפוני ביותר הוא הפארק הלאומי אוורגליידס שבדרום פלורידה.	עריכה - תבנית - שיחה
22 במאי 2022	במרכז התמונה לוטרה. היא מביטה לימין התמונה. היא עומדת על תל חלוקי נחל קטן, וסביבו זורמים מי הנחל. הלוטרה רטובה ונוטפת מים. לוטרה אירופית בפארק במחוז טרנופול באוקראינה. גופה של הלוטרה מותאם ביותר לחיים במים, יתרון שעזר לה להמשיך ולהתקיים גם באזורים בהם כבר לא חיים סוגים אחרים בני משפחת הסמוריים, ואף לא טורפים דומים אחרים. ראשה של הלוטרה משוטח מעט, והעיניים והנחיריים שלה ממוקמות בגובה הראש.	עריכה - תבנית - שיחה
23 במאי 2022	רמטכ"ל צבא הגנה לישראל דוד אלעזר (עומד מימין וידיו על השולחן) בפגישת התייעצות צבאית במפקדת פיקוד הצפון, במהלך מלחמת יום הכיפורים, 10 באוקטובר 1973. יושב באמצע התמונה ומצביע על המפה אלוף פיקוד הצפון יצחק חופי, ולצידו יושב האלוף מרדכי הוד. עוד בתמונה: האלוף רחבעם זאבי, יועץ מיוחד לרמטכ"ל (עומד מעל הוד), האלוף אלי זעירא, ראש אמ"ן (עומד בין זאבי לאלעזר) ותת-אלוף יקותיאל אדם, סגן אלוף פיקוד צפון (עומד בימין התמונה, חבוש כומתה). רמטכ"ל צבא הגנה לישראל דוד אלעזר (עומד מימין וידיו על השולחן) בפגישת התייעצות צבאית במפקדת פיקוד הצפון, במהלך מלחמת יום הכיפורים, 10 באוקטובר 1973. יושב באמצע התמונה ומצביע על המפה אלוף פיקוד הצפון יצחק חופי, ולצידו יושב האלוף מרדכי הוד. עוד בתמונה: האלוף רחבעם זאבי, יועץ מיוחד לרמטכ"ל (עומד מעל הוד), האלוף אלי זעירא, ראש אמ"ן (עומד בין זאבי לאלעזר) ותת-אלוף יקותיאל אדם, סגן אלוף פיקוד צפון (עומד בימין התמונה, חבוש כומתה).	עריכה - תבנית - שיחה
24 במאי 2022	בתמונה, צוות טנק אמריקאי לצד טנק מדגם M24 צ'אפי במלחמת קוריאה. הטנק פונה לשמאל התמונה. אחד מחברי הצוות יושב, אוחז רובה בידו למרגלות הטנק ופונה לימין התמונה. חבר צוות אחר יושב על הטנק ומביט שמאלה כשהוא אוחז רובה בידו, חבר צוות שלישי עומד על צריח הטנק ומביט לשמאל התמונה. בתמונה, צוות טנק אמריקאי לצד טנק מדגם M24 צ'אפי במלחמת קוריאה. M24 צ'אפי היה טנק קל מתוצרת ארצות הברית, אשר נכנס לשירות בשנת 1944 ונועד להחליף את הטנק הקל העיקרי שהיה בשימוש, ה-M3 סטיוארט. הצ'אפי היה בשימוש צבא ארצות הברית בשלבים האחרונים של מלחמת העולם השנייה ובמלחמת קוריאה, ולאחר מכן הוצא בהדרגה מהשירות וסופק למדינות רבות בכל רחבי העולם.	עריכה - תבנית - שיחה
25 במאי 2022	רוברט קאפה רוברט קאפה היה צלם אמריקאי ממוצא יהודי-הונגרי. קאפה תיעד חמישה סכסוכים צבאיים שונים: מלחמת האזרחים בספרד, הפלישה היפנית לסין, מלחמת העולם השנייה, מלחמת העצמאות של ישראל ומלחמת הודו-סין הראשונה. קאפה נהרג בפיצוץ מוקש נגד אדם עליו דרך במהלך סיקור מלחמת הודו-סין הראשונה.	עריכה - תבנית - שיחה
26 במאי 2022	דורותיה לאנג ומצלמתה, קליפורניה, 1938. דורותיאה לאנג ומצלמתה, קליפורניה, 1938; לאנג הייתה צלמת תיעודית רבת השפעה. היא ידועה בעבודתה בזמן השפל הגדול עבור מנהלת החקלאות האמריקאית, גוף ממשלתי בארצות הברית שפעל לסיוע לאזורים הכפריים מוכי השפל. התמונות שצילמה עבור גוף זה הביאו מבט הומני על הטרגדיה האנושית של השפל הגדול, והשפיעו באופן ממשי על התפתחות הצילום התיעודי. תמונתה המפורסמת ביותר היא תמונתה, "אם נודדת", שצולמה ב-1936, במהלך השפל הגדול בארצות הברית, והפכה לאחד מסמליו.	עריכה - תבנית - שיחה
27 במאי 2022	תמונה בשחור לבן. במרכז התמונה, יושבים זה לצד זה עמירם טראובר (מימין), לובש חולצה שעליה כתוב Israel 38 ומכנסיים קצרות, ומשמאולו יושבת דון פרייזר הלובשת בגד ים מלא. עמירם טראובר מישראל ודון פרייזר מאוסטרליה בתמונה מאולימפיאדת רומא (1960). טראובר היה השחיין הישראלי הראשון ששחה 100 מטר חופשי בפחות מדקה (1960) ופרייזר הייתה האישה הראשונה בהיסטוריה אשר ירדה מגבול הדקה במשחה זה (1962). השחיין הראשון בעולם ששחה משחה זה מתחת לדקה היה ג'וני וייסמילר מארצות הברית (1922).	עריכה - תבנית - שיחה
28 במאי 2022	תמונה בשחור לבן. צילום אמנותי של ריקוד הצ'ארלסטון. בתמונה רואים את אותה הרקדנית שלוש פעמים (כאשר תצלום אחד עולה על אחר) כשהיא לובשת בגד גוף ועושה תנועות ריקוד שונות. מאחוריה נגד סקסופון כושי, הלובש חליפה עם עניבת פרפר. צילום אמנותי (1926–1927) של ריקוד הצ'ארלסטון, שהיה נפוץ בעיקר ב"שנות העשרים הסוערות". הריקוד דרש תנועת רגליים ואגן מהירה ואנרגטית והיה לסמל הדור הצעיר של "עידן הג'אז". את הצילום האמנותי יצרה הצלמת היהודייה גרמנייה, איווה, שהייתה לצלמת המובילה בברלין בתקופת רפובליקת ויימאר. היא נרצחה במיידנק במהלך מלחמת העולם השנייה.	עריכה - תבנית - שיחה
29 במאי 2022	מרי פיקפורד עם גור חתולים על כתפה, 1916. מרי פיקפורד עם גור חתולים על כתפה, 1916. פיקפורד הייתה שחקנית קולנוע, תסריטאית ומפיקה קנדית, זוכת פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, ממקימי יונייטד ארטיסטס והאקדמיה האמריקאית לקולנוע.	עריכה - תבנית - שיחה
30 במאי 2022	בניין עיריית פריז השרוף, 1871 בית עיריית פריז השרוף, בתצלום משנת 1871; המבנה נשרף במהלך דיכוי הקומונה הפריזאית – ממשלה סוציאליסטית אשר שלטה בפריז מ-18 במרץ (ובאופן רשמי מ-26 במרץ) עד 30 במאי 1871, ואשר דוכאה בכוח הנשק, תוך טבח בהמונים.	עריכה - תבנית - שיחה
31 במאי 2022	מראה כללי של טבריה על גבי גלויה משנת 1929. העיר בקדמת התמונה, ובמרחק ברקע ניתן לראות את הכנרת בתמונה, מראה כללי של טבריה על גבי גלויה משנת 1929. טבריה, העיר היחידה השוכנת לחופי אגם הכנרת, היא עיר בעלת היסטוריה עשירה. העיר נוסדה בשנת 20 לספירה על ידי הורדוס אנטיפס ונקראה על שמו של הקיסר הרומי טיבריוס. בהיסטוריה היהודית, טבריה נחשבת לאחת מארבע ערי הקודש, ביחד עם ירושלים, חברון וצפת, שבהן התרכזה מרבית האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל מסוף ימי הביניים ועד המאה ה-19. על פי הברית החדשה, לאחר הקמת העיר פעל ישו באזור צפון הכנרת, ועל כן בנצרות נחשב האזור לקדוש.	עריכה - תבנית - שיחה