חוק שימור החומר
חוק שימור החומר (מכונה גם חוק שימור המסה) הוא חוק שימור מקורב, הקובע כי במערכת סגורה, דהיינו מערכת שאינה מאפשרת כניסת או יציאת חומר, חומר אינו יכול להיווצר יש מאין או להיעלם, אלא רק לשנות צורה.
החוק נוסח לראשונה על ידי לבואזיה בן המאה ה-18, אם כי מדענים אחרים (כדוגמת לומונוסוב) הביעו אף הם רעיונות דומים מספר עשורים לפניו.
שום דבר אינו נוצר על ידי האדם או הטבע. ואפשר להניח כמושכל ראשון שבכל פעולה שווה כמות החומר הקיימת לפני הפעולה לזו שאחריה.
— אנטואן לבואזיה, Traité Élémentaire de Chimie
בתגובות כימיות, אפשר לנסח את החוק באופן סטויכיומטרי, כאמירה שמספר האטומים של כל יסוד במגיבים יהיה תמיד זהה למספר האטומים של אותו היסוד בתוצרי התגובה.
חוק שימור החומר הוא מקרה פרטי של חוק שימור האנרגיה והוא תקף בכל המקרים בהם מסה איננה הופכת לאנרגיה או להפך, כפי שהדבר מתרחש בתגובות גרעיניות.
חוק שימור החומר הוא בעל יישומים רבים בכימיה, בתרמודינמיקה ובתחומים אחרים השייכים למכניקה הקלאסית.
מקרה נוסף שבו החוק אינו תקף הוא בתהליכים יחסותיים; כאשר עצמים נעים במהירויות המתקרבות למהירות האור, משתנה המסה שלהם בהשוואה למסת המנוחה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ארז גרטי, חוק שימור החומר, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 28 ביוני 2011
- science/conservation-of-mass-energy חוק שימור החומר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
